דם טבורי הוא הדם הנמצא בשיליה ובחבל הטבור במשך ההריון. תפקידו להעביר מזון, חמצן וחומרים אחרים מהאם לעובר. דם זה מכיל תאי אב (תאי גזע) הנמצאים גם במח העצם.
תאי אב הנקראים גם תאי גזע (Stem Cells) הם התאים הראשוניים של הגוף המהווים למעשה את אבני הבניין של כל התאים והרקמות בגוף. הם בעלי פוטנציאל התפתחות לסוגים שונים של תאים ורקמות כגון תאי עצב, לב, מערכת הדם, תאי מערכת החיסון, תאי עור וכד'.
ככלומר, אלו תאים בעלי התמיינות נמוכה ובכך יתרונם הרפואי והם יכולים לשמש לטיפול במחלות תורשתיות, חיסוניות וסרטן.
תאי האב נמצאים במח העצמות ובדם ההיקפי. אצל העובר קיים ריכוז גבוה של תאי אב בחבל הטבור ובדם השיליה. ניתן לבצע השתלה מתאי אב ממח עצם, מדם היקפי (פריפרי) או מדם טבורי.
לאגודה למלחמה בסרטן חוברת בנושא השתלת מח עצם ('לדעת יותר על השתלת תאי גזע ומח עצם') המכילה מידע נוסף בנושא.
במידה והוחלט לשמור את הדם הטבורי, יבוצע האיסוף לאחר לידת התינוק וניתוקו מחבל הטבור. מחט המחוברת לשקית איסוף בצינורית ארוכה, תוחדר אל ווריד חבל הטבור והדם הטבורי יזרום אל השקית הייעודית. הפעולה אינה כרוכה בכאב, או בסיכון ליולדת או לתינוק.
הדם הטבורי מועבר למעבדות בהן מופרדים תאי האב ועוברים בדיקות. לאחר מכן, במידה והבדיקות תקינות, המנה נשמרת בהקפאה עמוקה שנים רבות.
תאי אב שמקורם בדם טבורי, נמצאים בדרגת בשלות נמוכה משל אלו שבמח העצם ולכן לא נדרשת התאמה מלאה לצורך השימוש בהם. לתאים אלו התנגדות חיסונית פחותה משל תאי אב בוגרים ומכאן שיש סבירות נמוכה יותר להתפתחות סיבוכים בשל מחלת ה"שתל נגד מאכסן", המתרחשת לעיתים לאחר השתלות תאי אב ממוח עצם.
זמינות מנת הדם הטבורי, מתוך בנקי הדם בארץ ובעולם, מאפשרת קבלת מנה להשתלה בתוך ימים בודדים, זאת לעומת קבלת תאי דם מתורם בוגר.
תרומת דם טבורי היא בכמות קטנה ולעיתים אינה מספיקה להשתלה במבוגרים. במקרה זה יש צורך בשתי מנות שונות של דם טבורי.
בין השאר בגלל הכמות המוגבלת, זמן היקלטות הדם הטבורי ארוך יותר, לעומת קליטתם של תאי מח עצם, ונמשך כמה שבועות.
הניסיון המצטבר עד עתה בשימוש בדם טבורי מועט יחסית ואין עדיין מעקב ארוך טווח אחרי מושתלים בדם טבורי.
חשוב להדגיש כי נכון להיום, אין כל התוויה רפואית להשתלת דם טבורי ממנה עצמית (אוטולוגית - כלומר שימוש במנה עבור היילוד ממנו נלקח הדם הטבורי).
כמו כן, קיים קושי להעריך את הסיכוי להזדקק להשתלה אוטולוגית בעתיד. ההסבר הוא כי במרבית המחלות המטופלות כיום באמצעות השתלת מח עצם, קיים חשש שהדם הטבורי כבר מכיל את "ניצני" המחלה. התפרצות המחלה מעידה על כשל הקיים במערכת ולכן, בדרך כלל, לא מומלץ לחזור ולהשתיל את אותם התאים. בנוסף, במחלות ממאירות, ישנה בדרך כלל, עדיפות ברורה להשתיל דווקא תאים מתורם זר, בגלל האפקט החיסוני הנגרם ע"י זיהוי התאים הסרטניים כזרים והשמדתם (אפקט GVL).
גם במקרים בהם ישנה התאמה בין בני משפחה לבין ילד חולה, יש עדיפות ברורה להשתלת תאי אב ממח עצם או דם היקפי לעומת השתלה מדם טבורי, שכן את איסוף תאי האב ניתן לבצע מאחים ואחיות במקרה הצורך, גם בילדים בגיל שנתיים.
טכנולוגיות חדשות לשימוש בתאי אב לטיפול בסרטן והגדלת כמותם על בסיס מנת הדם הטבורי, זאת כדי לאפשר מתן דם זה במבוגרים. כמו כן נבדקות אפשרויות טיפול במחלות אחרות כגון טרשת נפוצה, פרקינסון, פגיעות במערכת העצבים, סכרת ועוד. מאמצים ומשאבים רבים מושקעים בנושא, והתקווה היא שיעילותן תוכח הלכה למעשה.
ארגון 'בדמייך חיי' כותב כי: "תרומת דם טבורי עבור המאגר הציבורי, הינה מצוות חסד והצלת נפשות. כל הרבנים ופוסקי ההלכה, כמו גם אישי ציבור מכל העדות והחוגים חתמו על קריאה ליולדות לתרום את הדם הטבורי ולנדיבי עם להיות לעזר בקידום והרחבת בנק הדם הטבורי הציבורי. הרבנים אף מביעים הערכה ותמיכה נלהבת במפעל לאיסוף הדם ובעומדים בראשו".
לחצו כאן לכניסה לאתר של ארגון 'בדמייך חיי".
בישראל קיימות שתי דרכים לשימור דם טבורי: ציבוריות או פרטיות.
מאגרים ציבוריים של דם טבורי בארץ נאספים על ידי מספר גורמים כמפורט:
מנות דם טבורי אלו נאספות מיולדות המוכנות לתרום לטובת כלל הציבור. הן נבדקות במעבדה ונשמרות בהקפאה עמוקה. שימור הדם הטבורי במאגר הציבורי אינו כרוך בתשלום. המנה יכולה לשמש כל חולה מתאים, כולל הילוד או בני משפחתו, אך אין הבטחה לשמירת המנה עבורם.
חשוב ! מנות דם ייעודיות: קיימת אפשרות לשמירת מנת דם טבורי, במאגר הציבורי, כתרומה ייעודית עבור חולה במשפחה (אח או אחות של התורם) הנזקק או עלול להזדקק להשתלה בעתיד הקרוב.
האגודה למלחמה בסרטן סייעה בהקמתו ובציודו של בנק הדם הטבורי הציבורי של מד"א וממשיכה בתמיכתה להמשך תפעולו. עד היום סופקו ממאגר זה 25 מנות להשתלה לחולים בארץ ובעולם.
ישנם בנקי דם טבורי פרטיים הפועלים ברחבי הארץ. בנקים אלו שומרים את המנות לתורם ולמשפחתו בלבד. לכל אחד קריטריונים שונים לגבי אופן איסוף המנות, הטיפול בהן, שמירתן ומשך האחסון. שמירת המנה כרוכה בתשלום נכבד.
תודתנו נתונה ל:
פרופ' אילת שנער,
מנהלת שירותי הדם של מגן דוד אדום,
על הארותיה והערותיה.
אפריל 2011