פורום מניעת סרטן

כיצד פותרים את שאלת המים בישראל? מצד אחד מי הברז רחוקים מכלל להניח את הדעת. מצד שני הבקבוקים המינראליים מהווים מקור לא אכזב למרק חלקיקי פלסטיק. מצד שלישי למי יש כוח וכסף למים מינראליים בבקבוקי זכוכית? מה עושים למען השם

שלום healing זאת אכן שאלה שמתחבטים בה לא מעט. כיום רוב האוכלוסיה בישראל צורכת מים מותפלים, שמאבדים את רוב המלחים שבהם במהלך ההתפלה. בסקר שערך משרד הבריאות בשנת 2023 לגבי מינרלים במי שתייה, הודגמו ריכוזים נמוכים של מגנזיום במספר ערים גדולות בישראל, מה שמדגיש את החשיבות של הוספת מגנזיום למים מותפלים. הואיל ותיסוף מי שתייה במגנזיום הוא תהליך מורכב, נדרשת בחינה של השיטה המתאימה לכך. משרד הבריאות מקדם במקביל תיקון לתקנות איכות מי שתייה כדי לאפשר לספקי מים להוסיף סידן ומגנזיום למי שתייה וגם פועל בשיתוף רשות המים וחברת מקורות להקמת מתקן חלוץ לצורך בחינת ישימות ועלות הוספת מגנזיום למים מותפלים. להלן קישור לסקר של משרד הבריאות: https://www.gov.il/blobfolder/reports/magnesium-calcium-drinking-water-supply-systems-survey-sept-2023/he/files_publications_units_environmental_health_magnesium-calcium- drinking-water-supply-systems-september-2023-survey.pdf בינתיים כדאי להעשיר את התזונה במזונות עתירי מגנזיום (כמו קטניות, דגנים מלאים, סויה, שקדים, קשיו, בוטנים, ירקות בעלי עלים ירוקים, שיבולת שועל, תפו"א, אבוקדו, בננה, שוקולד מריר) משום שהמגנזיום בגוף מגיע בעיקרו מתזונה, ולאו דווקא רק ממי השתייה. בברכה ליטל קינן

מה הדברים שעשויים למנוע סרטן ערמונית והאם הם יכולים גם לעזור בטיפול?

שלום healing, אין המלצות ספציפיות למניעת סרטן הערמונית. יש המלצות כלליות למניעת סרטן, שמתמקדות בגורמים בני-שינוי שקשורים לבחירות אישיות (זאת בניגוד לגורמים משמעותיים לסיכון לסרטן שאינם בני-שינוי, כמו גיל, היסטוריה משפחתית ורקע גנטי). למשל: (1) אי עישון; (2) שמירה על משקל גוף תקין; (3) תזונה בריאה (ריבוי פירות וירקות, ריבוי סיבים, מיעוט מזון מתועש, בישראל ההמלצה היא לדבוק בדפוס תזונה ים-תיכונית); (4) פעילות גופנית והימנעות מאורח חיים יושבני; (5) צריכה נמוכה - אם בכלל - של אלכוהול. חלק מגורמים אלה יכולים לסייע גם במהלך הטיפול. פעילות גופנית, למשל, הוכחה כמסוגלת להפחית את הסיכוי לחזרת מחלה שכבר אובחנה עבור סוגי סרטן מסוימים. בברכה ליטל קינן

איפה ניתן בארץ לעשות בדיקה לגילוי מוקדם בשם amas? בבקשה לצרף טלפון או קישור מתאים ומעודכן. תודה

שלום דני22 אינני יודעת. מציעה לך לחפש ב-google. זו אינה בדיקה שמכוסה בסל הבריאות או מוצעת דרך קופות החולים אלא רק באופן פרטי. בברכה ליטל קינן

שכנים שלי מעשנים כל היום (מלא פעמים) והישן נכנס אלינו הבית וממש מסריח את כל הבית. התחננתי בכל דרך אפשרית שיפסיקו. מה אפשר לעשות?

שלום אפוש אין כיום תחיקה שמונעת חשיפה לעשן שכנים בישראל, על אף שמדובר במטרד קשה ושכיח. לאחרונה (מאי 2024) דן גם בג"צ בשאלה, בעקבות עתירה שהגישה עמותת "אויר נקי" ואנשים נוספים (באמצעות עו"ד עמוס האוזנר שפעיל בתחום) כבר לפני שלוש וחצי שנים. בעקבות זאת התבקשה המדינה (המשרד לבטחון לאומי, המשרד להגנת הסביבה ומשרד הבריאות) להגיב, אולם טרם התקבלה תגובה (ראה כאן למשל: https://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1001479114). אחת הבעיות המרכזיות היא שיש בעיה ברורה בתחיקה כזאת, שהסיכוי להעברתה ולאכיפתה נמוך. בינתיים, אין הרבה מה לעשות לצערי, מלבד לדבר עם השכנים (שכבר עשיתם, כנראה ללא הועיל) ולסגור את הפתחים מהם מסתנן אליכם העשן. בברכה ליטל קינן

אני בת 26, בריאה עברתי סיטי לשלול תסחיף ריאתי (שבדיעבד התגלה ששיקול דעת הרופאים היה לקוי כששלחו לבדיקה זאת) ואני קצת בלחץ האם זה עלול להעלות את הסיכוי שלי לחלות בעתיד בסרטן לפי משרד הבריאות כמות הקרינה בבדיקה זו היא 15 מיליסוואט זו פעם ראשונה שעשיתי סיטי.

שלום שיר1 כמו כל בדיקה רפואית, מול התועלת המצופה יש לקחת בחשבון גם נזקים אפשריים. לרוב ההמלצה על ביצוע בדיקה מסוימת תיקח בחשבון את האיזון בין שני אלה, ותתקבל רק כאשר התועלת עולה על הנזק האפשרי. בדיקת ct אכן כרוכה בחשיפה לקרינה מייננת אבל תוספת הסיכון לאורך החיים הנקשרת לחשיפה כזו היא נמוכה, וביצוע חד-פעמי של הבדיקה, משיקולים שכנראה באותו רגע נראו מוצדקים, לא צריך להדאיג. בברכה ליטל קינן

שלום פרופסור יקרה, האם יש קשר שלילי בין סרטן הערמונית ונטילת אומגה 3? קראתי בכל מיני מקומות שאכן יש להימנע מנטילת אומגה 3. אשמח לקבל הבהרה, עד כמה שניתן, בנושא. בתודה.

שלום סימון אומגה 3 נחשב לרכיב מזון בעל תכונות נוגדות חמצון ולכן בד"כ מומלץ. עם זאת, רוב המחקרים עסקו באומגה 3 ממזון ולא מתוספי תזונה. לאחרונה התפרסם מחקר שמצא קשר בין רמות אומגה 3 גבוהות בדם לבין סיכון מוגבר לסרטן הערמונית. עם זאת, מדובר במחקר שלא אסף נתוני תזונה (הסתמך על רמות אומגה-3 בדם בלבד), כך שלא ברור מה מקור רמות האומגה-3 הגבוהות בדם - תזונה או תוספים סינתטיים. יש משמעות לשאלה זו, כי בתחילת שנות 2000 נערכו מספר ניסויים קליניים במעשנים כבדים שקיבלו תוספי תזונה סינתטיים של ויטמינים נוגדי חימצון, כאשר ההשערה היתה, שתוספים אלה יסייעו בהגנה מפני סרטן הריאה. למרבה ההפתעה הסתבר שהשערת המחקר לא אומתה, ואפילו להיפך. בחלק מהמקרים נמצא שדווקא מי שקיבלו את התוספים, היו בסיכון מוגבר לסרטן. לעומת זאת, נמצא כי מי שהתחילו את המחקר עם רמות טובות של ויטמינים אלה (ממקור תזונתי), אכן היו מוגנים בפני סרטן בהשוואה למי שהרמות אצלם היו נמוכות מהמומלץ. מכאן הסיקו, כי יש משמעות לאופן החשיפה, וכי חשיפה במזון עדיפה ככל הנראה על תוסף סינתטי. בברכה ליטל קינן

דר' קינן היקרה. מאוד מעריך תמיד תשובותיך המנומקות. אשמח לקבל המלצה למנחעת הישנות סרטן ערמונית (עברתי ניתוח רדיקלי של הערמונית לפני 22 שנה) ובאיזה שהוא מקום במוח קיים חשש להישנות המחלה. בכל אופן תודה רבה על ההתייחסות.

שלום סימון, החשש כמובן ברור, אבל לזכותך נזקפות כבר 22 שנים ללא חזרת המחלה, שזה כמובן מעודד. אין הנחיות ברורות למניעת חזרה של סרטן הערמונית. ההנחיות המקובלות למניעת סרטן והישנות המחלה ככל הנראה תקפות גם כאן. בגדול, הן כוללות תזונה בריאה, הימנעות מעישון או גמילה מעישון (למי שמעשנים), עיסוק קבוע בפעילות גופנית, שמירה על משקל גוף תקין וצריכת אלכוהול במתינות אם בכלל. אבל אין לי ספק שאת כל זה אתה יודע... הרבה בריאות! בברכה ליטל קינן

תודה רבה.

בפט סיטי יש הרבה קרינה מייננת?

שלום miki55 בדיקת pet-ct היא בדיקת דימות שמשיגה שתי מטרות: גם דימות מבני (כמו בדיקת ct קלאסית) באמצעות קרינת רנטגן (קרינה מייננת) וגם דימות תפקודי, באמצעות שימוש בחומר רדיואקטיבי דמוי סוכר, שנקשר לרקמות פעילות מטבולית ומאפשר זיהוי של פעילות מוגברת. משום כך זו בדיקה חשובה ורלבנטית בהתוויות מסוימות. בדיקת pet-ct מומלצת כאשר ההערכה היא שהתועלת שלה עולה על הנזק שעלול להיות כרוך בה. הנזק הכרוך בבדיקה נובע בעיקרו מהחשיפה לקרינה מייננת רפואית. בהקשר זה, יש לזכור שאנו חשופים לקרינה מייננת לאורך חיינו ממקורות סביבתיים (קרינת השמש, קרינה קוסמית). הקרינה המייננת ממקור רפואי נוספת לחשיפה זו. עם זאת, על אף שביצוע הבדיקה עלול להעלות את הסיכון לסרטן (לאורך החיים), תוספת הסיכון הכרוכה בכך נמוכה בהרבה מהסיכוי הכללי הטבעי באוכלוסיה לסרטן לאורך החיים. בברכה ליטל קינן

שלום בעברי נגעים טרום סרטניים שנצרבו. לאחרונה הותקן לי התקן מירנה למניעת הריון. אך קראתי מאז בטקסט בו כתוב,0 שזה פחות מומלץ למי שיש רקע כלשהו ועלול לגרום סרטן . האם ידוע לך על על כך משהו?

שלום לימוריי, בעבר פורסם מחקר דני גדול שקשר בין שימוש באמצעים הורמונליים למניעת הריון (כולל התקן תוך רחמי) לבין סיכון מוגדל מעט לסרטן השד בבנות 15-49. עם זאת, לא נאספו נתונים על הרגלי בריאות ורקע שעלולים לתרום לסיכון מוגבר גם הם, כך שלא ברור מה באמת משקלם של ההורמונים החיצוניים באותו עודף סיכון שנצפה. כמו כן, בקבוצת הגיל האמורה, שיעור התחלואה בסרטן השד ממילא נמוך, כך שעלייה קטנה בסיכון מסתכמת בתוספת קטנה של מקרים. מעבר לכך, אני מבינה שאצלך נצרבו גידולים טרום סרטניים בצוואר הרחם. התקן תוך-רחמי כשלעצמו יכול להגן מפני סרטן צוואר הרחם, וסרטן זה לרוב לא מושפע מהורמונים. עם זאת, אינני מכירה את ההמלצות העכשוויות, והייתי מתייעצת עם רופא /ת נשים בנוגע לכך. הרבה בריאות, ליטל

להרחיב את בדיקות הסקר לסרטן הריאה לכלל בני 50-80 עם היסטוריה של 20 שנות חפיסה לא משנה מתי הם הפסיקו לעשן? האם מדובר במקרה נוסף, כפי שכבר קרה עם psa לסרטן הערמונית, שבו האמריקאים מייחסים משקל גדול מדי למחקרים שנעשו בארה"ב ומשקל נמוך מדי למחקרים שנעשו מחוץ לארה"ב, ולכן מייחסים חשיבות גדולה יותר להצלחה של nlst מאשר לכישלון של nelson ושאר המחקרים האירופאים, בנפרד ובמצטבר, בהצגת ירידה מובהקת בתמותה כוללת בעקבות הסקירה?

שלום רב מתנצלת על האיחור במתן תשובה - נכתבה בזמנו תשובה מלאה ומפורטת, שרק כעת אני רואה שמשום מה לא עלתה לאתר. אנסה לשחזר: ראשית, אציין כי גם מחקר ה-nelson הוכיח ירידה בתמותה מסרטן הריאה בקרב הנבדקים. מה שלא נמצא במחקר ה-nelson (וכן היה במחקר ה-nlst האמריקני) הוא - כפי שציינת - הפחתה בתמותה כללית. עם זאת, אבן הבוחן לבדיקות לגילוי מוקדם של סרטן היא הפחתה בתמותה מהמחלה הספציפית עליה מדובר (ואגב, גם כל הניסויים הקליניים המרובים לגבי ממוגרפיה וסרטן השד לא הדגימו הפחתה בתמותה הכללית אלא רק בתמותה מסרטן השד) ולכן מחקר ה-nelson אינו מעיד על כשלון אלא בהחלט תומך בהמלצות לביצוע ldct לגילוי מוקדם של סרטן הריאה במעשנים כבדים בהווה או בעבר. באשר להרחבת הגדרת אוכלוסיית הסיכון - אני לא רואה בזה נזק. יש לזכור כי (1) אוכלוסיית מעשני עבר היא בסיכון גבוה לסרטן הריאה בהשוואה ללא מעשנים גם בחלוף יותר משני עשורים מהפסקת העישון (הסיכון העודף פוחת אבל עדיין נשאר עודף); (2) חשוב לשקלל כאן את שיעור העישון שהיה במדינה המדוברת בעבר; (3) בפועל, ההיענות של אוכלוסיית היעד המוגדרת כיום לבדיקות הסינון יחסית נמוכה, והרחבת ההגדרה יכולה להביא יותר אנשים לבדיקות. בברכה ליטל קינן

קראתי עכשיו על חיסון נגד וירוס הפפילומה ואיך שהוא יכול למנוע התפתחויות של סוגי סרטן מסוימים גם אצל נשים וגם אצל גברים. יש עוד חיסונים שיכולים למנוע סוגי סרטן מסוימים?

שלום oriya חיסונים שמונעים הידבקות בנגיפים שידועים כמעלים סיכון לגידולים מסוימים נחשבים לכאלה שיכולים להוריד גם היארעות סרטן (כלומר, לצמצם את מספר המקרים החדשים). החיסון נגד זנים מסוימים של hpv אכן כבר נחשב היום לחיסון כזה. חיסון רלבנטי נוסף הוא חיסון נגד הפטיטיס hbv - גם נגיף צהבת b עלול לגרום בסופו של דבר לסרטן וחיסון נגדו הוריד את התחלואה בסרטן הכבד. בשלב זה לא מוכרים לי חיסונים דומים נוספים. בברכה ליטל קינן