מבוא
גורמי סיכון לסרטן צוואר הרחם
מניעת סרטן צוואר הרחם
בדיקות לגילוי מוקדם של שינויים בצוואר הרחם
תוצאות בלתי תקינות של משטח צוואר הרחם
שינויים טרום-סרטניים בצוואר הרחם (CIN)
התמודדות עם תוצאות בלתי תקינות
מערך הסיוע, המידע והתמיכה של האגודה למלחמה בסרטן
דף מידע זה עוסק בדרכי המניעה והאבחון המוקדם של סרטן צוואר הרחם, וכן הגורמים, דרכי האבחון והטיפול בשינויים העלולים להופיע בצוואר הרחם. המידע כאן לא נועד לייעץ לך מהו הטיפול הטוב ביותר עבורך, כיוון שעצה כזאת יכול לתת רק רופא/ה המכיר/ה את הרקע הרפואי האישי שלך.
צוואר הרחם הוא חלקו התחתון של הרחם. הרחם הוא איבר שרירי, דמוי אגס, הנמצא בקצה העליון של הנרתיק. הרירית הפנימית של הרחם נקראת אנדומטריום (Endometrium). בנשים בגיל הפריון מופרשת רירית הרחם מדי חודש באמצעות דימום הנקרא "וסת", או "מחזור חודשי״. באמצעות בדיקה פנימית נרתיקית (וגינלית) רופא הנשים יכול להתבונן באזור צוואר הרחם ולאבחן שינויים, אם קיימים. שטחו החיצוני של צוואר הרחם מכוסה בתאים שטוחים הנקראים "תאי קשקש".
תעלת צוואר הרחם (Endocervix) מצופה בתאים מאורכים הנקראים "תאים עמודיים", או "תאי בלוטה מייצרי ריר". נקודת המפגש של תאים אלה נקראת "מפגש קשקשי- עמודי". זהו האזור בו יכולים להופיע שינויים חריגים בתאים. תאים אלה, על פני שטחו החיצוני של צוואר הרחם, ובתוך תעלת הצוואר, הם אלו שנלקחים לבדיקה בבדיקת משטח צוואר הרחם.
סרטן צוואר הרחם הוא מחלת הסרטן הרביעית בשכיחותה בקרב נשים בעולם. מחלה זו מופיעה במרבית המקרים בנשים צעירות מגיל 50, אך הסיכון קיים גם בגיל מבוגר יותר, ולכן ההמלצה היא להמשיך ולהיבדק בבדיקות שגרתיות עד גיל 65.
שינויים טרום-סרטניים וגידולים מוקדמים של צוואר הרחם לא תמיד מלווים בתסמינים, ולעתים הם מתגלים באמצעות בדיקות שגרתיות (המפורטות בהמשך). התלונה השכיחה ביותר של נשים עם סרטן צוואר הרחם היא דימומים לא סדירים, כגון דימום בין מחזורי וסת או דימום לאחר קיום יחסי מין. לעיתים מופיעות גם הפרשות חריגות מהנרתיק או אי-נוחות במהלך קיום יחסי מין. ייתכנו גם דימומים בקרב נשים שמחזור הווסת שלהן נפסק. כמובן, קיימים מצבים רבים אחרים העשויים לגרום לתופעות אלה, אך חשוב שלא תתעלמי מהן, אם יופיעו, ושלא תרגישי מבוכה לדווח עליהן לרופא/ה שלך. ככל שתקדימי להיפגש עם לרופא/ה, כך תתבצע האבחנה מוקדם יותר, והסיכוי להצלחת הטיפול יגדל.
נגיף הפפילומה האנושי (Human Papilloma Virus - HPV) פוגע בתאי עור וריריות. קיימים מעל 150 תתי זנים של הנגיף, מהם כ-40 האופייניים לאיברי המין ועוברים במגע ישיר, לרוב בקיום יחסי מין. בין הזנים הנפוצים באיברי המין קיימים זנים הנחשבים לבעלי סיכון נמוך, אשר גורמים ליבלות - קונדילומות - ולשינויים תאיים בדרגה נמוכה, ואלה לרוב אינם קשורים בהתפתחות סרטן. זנים אחרים נחשבים בעלי סיכון גבוה, משום שהם קשורים בהתפתחות שינויים טרום-ממאירים וסרטן בצוואר הרחם.
זיהום בנגיף הפפילומה נחשב אמנם תנאי להתפתחות סרטן צוואר הרחם, אולם מרבית הנשים שייחשפו לנגיף לא יחלו בסרטן. למעשה, כ-80% מהאוכלוסייה הפעילה מינית תיחשף במהלך חייה לנגיף, אך במרביתם המוחלטת של המקרים לא תתרחש הידבקות בנגיף או שהיא תחלוף בלי שיתגלה כל סימן. במקרים מעטים יגרום הנגיף לשינויים תאיים, אשר יתקדמו לשינויים טרום-ממאירים או אף לסרטן.
גורמים הקשורים לחשיפה: נגיף הפפילומה עובר במגע מיני מכל סוג. קיום יחסים מגיל צעיר וקיום יחסים עם בני זוג רבים - מעלים את הסיכון לחשיפה ולהידבקות. השימוש בקונדומים מפחית את הסיכון להידבקות אך לא מונע אותה.
גורמים הקשורים למערכת החיסון: מכיוון שמדובר במחלה זיהומית, למערכת החיסון יש חלק במלחמה נגד הנגיף. אנשים שמערכת החיסון שלהם יעילה פחות נמצאים בסיכון מוגבר להידבקות ממושכת, שעלולה לגרום לשינוי טרום-סרטני ממאיר ובהמשך להתפתחות גידול ממאיר. מצבים הפוגעים במערכת החיסון כוללים: תרופות מדכאות מערכת החיסון (ניתנות למשל אחרי השתלה, לטיפול במחלות אוטואימוניות ובמחלות מפרקים מסוימות ועוד), טיפול קבוע בסטרואידים, זיהום בנגיף HIV, עישון.
הסיכון להתפתחות סרטן צוואר הרחם בנשים מעשנות הוא פי שניים ומעלה לעומת נשים שאינן מעשנות. העישון מפחית את כושר ההתנגדות של מערכת החיסון מצד אחד, ותורם באופן ישיר לשינויים הגנטיים ולנזק התאי הנגרם על ידי הנגיף מצד שני.
ריבוי הריונות והיריון ראשון בגיל צעיר מעלים את הסיכון לסרטן צוואר הרחם, מסיבות שעדיין אינן ידועות.
נטילת גלולות למניעת היריון מעלה את הסיכון להתפתחות שינויים טרום־ממאירים וממאירים בצוואר הרחם. העלייה בסיכון מושפעת ממשך התקופה שבה ניטלו הגלולות, והיא הולכת ועולה עם משך החשיפה. עם זאת, הסיכון פוחת עם הפסקת נטילת הגלולות. לגלולות יש גם יתרונות רבים, לרבות הפחתת הסיכון לגידולים אחרים, שכיחים יותר, כמו סרטן הרחם, סרטן המעי הגס וסרטן השחלות. ההחלטה על נטילת גלולות צריכה להתקבל על ידי כל אישה לאחר דיון מושכל ביתרונות ובחסרונות הטיפול עם הרופא/ה המטפל/ת שלה.
אמצעי המניעה העיקרי כיום נגד סרטן צוואר הרחם הוא החיסון נגד נגיף הפפילומה הגורם למחלה:
Gardasil-9 - חיסון המגן מפני תשעה זנים של נגיף הפפילומה: 6, 11, הגורמים ליבלות (קונדילומות) ו- 16, 18 31, 33, 45, 52, 58, המעורבים בעיקר בסרטן צוואר הרחם.
משרד הבריאות ממליץ על החיסון לגילים 26-9. החיסון ניתן לבנות ולבנים בכיתה ח' במסגרת בית הספר ובמימון משרד הבריאות, ומי שלא התחסן במסגרת בית הספר יוכל לקבל את החיסון עד גיל 18 בלשכות משרד הבריאות ללא תשלום. החיסון נמצא בסל הבריאות גם עבור נערים וגברים עד גיל 26, המצויים בסיכון גבוה להידבק בנגיף הפפילומה (פירוט בהמשך). מעל גיל 18 ועד גיל 26 ניתן לקבל את החיסון בקופות החולים בתשלום או בהשתתפות הקופה, בהתאם לתוכניות הביטוח המשלים השונות.
משרד הבריאות מאפשר גם לנשים ולגברים בגילים 45-27 בסיכון מוגבר לחשיפה לנגיף לקבל את החיסון במימון עצמי או בהשתתפות הקופה, בהתאם להסדרי הביטוחים המשלימים. גורמי הסיכון המוגדרים במשרד הבריאות הם: ריבוי פרטנרים מיניים, מחלת מין בעבר, פגיעה מינית בעבר, גיל מוקדם של תחילת קיום יחסי מין, עישון סיגריות או שימוש בקנאביס, דיכוי במערכת החיסון ונשאי HIV, שימוש לא עקבי בקונדומים לגברים, וגברים המקיימים יחסי מין עם גברים.
החיסונים מונעים הדבקה עתידית של המחוסן בזני הנגיף הכלולים בחיסון. חשוב לזכור, כי קיימים זנים נוספים של נגיף הפפילומה שאינם קיימים בחיסון, אך גם הם עשויים לחולל סרטן בצוואר הרחם. לפיכך, החיסונים אינם מהווים ערובה מלאה למניעת סרטן צוואר הרחם, אולם על פי תוצאות המחקרים הרבים שפורסמו עד היום, ניתן לצפות כי הם ימנעו את מרבית השינויים הטרום-סרטניים בדרגה גבוהה ואת מרבית מקרי הסרטן.
החיסונים אינם מטפלים ואינם מרפאים נגעים (כגון יבלות, שינויים טרום סרטניים או סרטניים) שנגרמו על ידי זיהום בנגיף אשר התרחש לפני מתן החיסון. כדי לקבל את ההגנה המיטבית, עדיף להתחסן לפני תחילת קיום יחסי מין, כלומר לפני שהייתה הזדמנות להיחשף לנגיף.
באנשים מבוגרים, החיסון עשוי למנוע הדבקה בזני HPV שטרם נחשפו אליהם, אבל לא להגן מפני זנים שכבר נחשפו אליהם בעבר. כמו כן, החיסונים אינם מרפאים זיהום בנגיף אשר התרחש לפני מתן החיסון.
החיסונים ניתנים באמצעות זריקה לשריר הזרוע העליונה. ילדים המתחילים את סדרת החיסון בכיתה ח' יקבלו את החיסון בשתי מנות, ברווח זמן של שישה חודשים לפחות בין המנות. ילדים או מבוגרים המתחילים את סדרת החיסונים מכיתה ט' ואילך, יקבלו את החיסון בשלוש מנות: שתי מנות ברווח זמן של חודש עד חודשיים, ומנת דחף שלישית שישה חודשים אחרי המנה הראשונה.
בטיחותו של החיסון נגד HPV נבחנה היטב מחקרית במשך שנים, והוא אושר ונרשם לשימוש בישראל ובעולם לאחר שנמצא בטוח ויעיל במחקרים קליניים רחבי היקף, מבלי שהוא גורם לתופעות לוואי חמורות. עם זאת, כמו לכל חיסון, קיימות כמה תופעות לוואי אפשריות. העיקריות הן:
אלרגיות, לרבות תגובה אלרגית מיידית מסוג אנפילקטי. יש לשבת או לשכב כרבע שעה לאחר קבלת החיסון למניעת נפילות או חבלות כתוצאה מהתעלפות.
אין לתת את החיסון במקרים אלה:
על פי המלצת משרד הבריאות מומלץ לנשים בגיל 65-25 לבצע בדיקת משטח צוואר הרחם לגילוי מוקדם ומניעה של סרטן צוואר הרחם. הבדיקה כלולה בסל התרופות:
לנשים בגיל 54-25 מומלץ לבצע בדיקה אחת לשלוש שנים.
לנשים בגיל 65-55 מומלץ לבצע בדיקה אחת לחמש שנים.
על פי סל התרופות, נשים מעל גיל 65, אשר לא ביצעו בדיקה ב-10 השנים האחרונות, זכאיות לבצע בדיקה אחת.
בדיקות של צוואר הרחם נועדו לסייע באיתור שינויים מוקדמים, טרום סרטניים. בדיקות אלו לא נועדו לגלות גידול סרטני, אלא למנוע סרטן צוואר הרחם באמצעות זיהוי שינויים מוקדמים, שעלולים להפוך לגידול סרטני אם לא יטופלו בזמן.
כן, בהחלט. בדיקה שגרתית של צוואר הרחם אחת לשלוש שנים היא הדרך הטובה ביותר לאבחן שינויים ברקמת צוואר הרחם. גילוי מוקדם וטיפול בזמן ימנעו התפתחות גידול סרטני באזור זה. הבדיקה התקופתית הביאה להפחתה משמעותית במספר החולות בסרטן צוואר הרחם בעולם.
בדיקת צוואר הרחם מפחיתה אמנם את שיעור מקרי סרטן צוואר הרחם, אך ככל בדיקה, היא אינה מושלמת. לא בכל המקרים הבדיקה מזהה שינויים מוקדמים בתאים העלולים לגרום למחלת סרטן, ולכן חשוב להקפיד לבצע את הבדיקות באופן שגרתי או בהתאם להמלצת הרופא.
לעיתים יהיה צורך לחזור שוב על הבדיקה מסיבות שונות, כגון: המשטח שנלקח אינו נקי דיו ומכיל תאים ממקורות שונים (דם או ריר), לא הודגמו מספיק תאים כדי לקבוע תשובה חד-משמעית, הדגימה לא נלקחה כראוי, או שהכלי שהכיל את הבדיקה ניזוק.
את הבדיקה מומלץ לבצע מספר ימים לפני או לאחר סיום דימום הווסת (המחזור החודשי).
הבדיקה מתבצעת על ידי רופא נשים במסגרת הביקור השגרתי, כאשר האישה נמצאת בתנוחת שכיבה. לא צפויים תסמינים או תופעות לוואי, וניתן לאחריה לשוב לשגרת היום הרגילה. הבדיקה אינה גורמת כאב, אך תיתכן אי-נוחות.
חלק מהנשים חשות מבוכה, עצבנות, או חשש לפני הבדיקה. אלו תחושות טבעיות ומובנות. ניתן להתייעץ ולשתף את רופא הנשים המטפל בך ברגשותייך ובחששותייך.
בטרם ביצוע הבדיקה יש ליידע את הרופא המטפל על אודות תרופות שאת נוטלת, או טיפולים כלשהם.
נשים בהיריון המעוניינות לבצע את הבדיקה צריכות להתייעץ עם רופא הנשים שלהן. לאישה הרה שלא נבדקה בעבר או שהיו לה בעבר תוצאות לא תקינות מומלץ לעבור בדיקה במהלך השליש הראשון להיריון כחלק ממעקב ההיריון. ליתר הנשים לרוב, יומלץ להמתין כשלושה חודשים לאחר הלידה.
במידה ומתקבלות תוצאות שאינן תקינות, מופנית האישה לבדיקת קולפוסקופיה. משטח צוואר הרחם ובדיקת קולפוסקופיה מותרות לביצוע בהיריון.
בדיקת HPV היא הבדיקה הראשונית שנעשית היום מהמשטח שנלקח מצוואר הרחם. מטרת הבדיקה לזהות נוכחות של נגיף הפפילומה האנושי בצוואר הרחם. הרופא מחדיר לנרתיק מפשק (ספקולום, מכשיר בעל שתי זרועות) כדי להרחיב את האזור ולראות את צוואר הרחם. לאחר מכן הוא מחדיר מקלון דק, לרוב מברשת, לדגימת רקמת תאים מצוואר הרחם. המברשת מוכנסת למכל קטן המכיל נוזל משמר. החומר נשלח למעבדה המבצעת בדיקה גנטית כדי לזהות נוכחות נגיפים מהזנים המסוכנים ולסווגם. אם נמצאה נוכחות נגיף פפילומה יש צורך בבדיקה נוספת של התאים שנאספו במשטח צוואר הרחם (אין צורך בבדיקה גינקולוגית נוספת). התאים נבדקים על ידי צביעה מיוחדת - צביעת פאפ (ולכן הבדיקה קרויה בדיקת פאפ), שעוזרת לאבחן שינויים טרום סרטניים. אם לא נמצאת נוכחות של זני נגיף פפילומה מסוכנים בדגימה, יש לחזור על הבדיקה מדי שלוש עד חמש שנים, בהתאם להמלצות הרופא המטפל.
תוצאות הבדיקה יישלחו אל הרופא שביצע אותה כשבועיים עד ארבעה שבועות מיום הגעתה למעבדה. בחלוף פרק זמן זה, אם לא שמעת מהרופא המטפל בך, מומלץ להתקשר ולברר את התוצאות. אם בבדיקה נמצאה עדות לזיהום נגיפי או אותרו תאים בלתי תקינים, הרופא יפנה אותך לבדיקות נוספות..
תשובת בדיקה לא תקינה מתייחסת בדרך כלל לשינויים בתאים:
המשטח אינו מספק לצורך ביצוע הבדיקה, כלומר איכות המשטח שנלקחה אינה טובה ולפיכך לא ניתן לבצע את הבדיקה. הסיבות לכך כוללות מיעוט של תאים במשטח, או נוכחות של תאי דם לבנים או אדומים רבים. במקרה זה יש לחזור על הבדיקה.
שינויים שפירים במשטח צוואר הרחם. שינויים שפירים הכוללים זיהום בנרתיק או שינויים כתוצאה מדלקת. במקרה כזה יינתן טיפול בדלקת לפי הצורך.
רוב התוצאות הבלתי תקינות מדגימות שינויים קלים, שרובם צפויים לשוב למצב תקין גם ללא טיפול, במהלך מעקב שמרני בלבד.
Atypical Squamous Cells of Undetermined Significance) ASCUS) - תאים לא סדירים נקראים תאים אטיפיים, בעלי משמעות לא ברורה, לרוב שפירה.
Low Grade Squamous Intra-epithelial Lesion) LGSIL) - תאים בעלי שינויים קלים.
אם את מעשנת - נסי להיגמל מהרגל זה. מחקרים הוכיחו כי עישון מגביר את הסיכון לחלות בסרטן צוואר הרחם, ו/או בגידולים טרום-סרטניים. הפסקת עישון, בנוסף להשפעתה החיובית על מצב בריאותך הכללית, צפויה להשפיע לטובה על חזרת התאים למצבם התקין.
(High Grade Squamous Intra-epithelial Lesion) תאים בעלי שינויים חמורים. מופיעים בחלק קטן מהנשים. במצב זה תופני לבדיקת קולפוסקופיה (ראי בהמשך).
ניאופלזיה תוך-אפיתלית של צוואר הרחם (CIN - Cervical Intraepithelial Neoplasia) מתייחסת לשינויים בתאי הקשקש או בבלוטות המרפדות את תעלת צוואר הרחם. אם שינויים אלו לא יטופלו כראוי, הם עלולים להתפתח לגידול סרטני.
לעיתים נדירות בדיקת משטח צוואר הרחם מגלה גידול סרטני. בדרך כלל, מדובר בגידול הנמצא בשלב מוקדם.
תוצאות בלתי תקינות בעת היריון
אם הרית ולא ביצעת בדיקת משטח של צוואר הרחם בשלוש השנים האחרונות, תתבקשי לבצעה במהלך השליש הראשון של ההיריון. אם התוצאה תהיה בלתי תקינה, תתבקשי לבצע בדיקת קולפוסקופיה. בדיקה זו היא בדיקה בטוחה שאינה מסכנת את העובר. ביופסיה תילקח רק במידה והרופא חושד שיש שינוי טרום-סרטני חמור או תאים סרטניים.
שינויים טרום-סרטניים בתאי הקשקש של צוואר הרחם מדורגים בהתאם לדרגת השינויים ועומקם בצוואר הרחם:
CIN 1 - מתייחס לשינויים קלים, כאשר שליש מעובי שכבת הכיסוי של צוואר הרחם נגוע.
CIN 2 - מתייחס לשינויים בדרגה בינונית, כאשר שני שלישים מעובי שכבת הכיסוי של צוואר הרחם נגועים.
CIN 3 - מתייחס לשינויים בדרגה גבוהה, כאשר כל עובי שכבת הכיסוי של צוואר הרחם נגוע.
2 CIN ו-3 CIN אינם גידול סרטני, אך מצריכים טיפול כדי למנוע הופעת גידול סרטני בצוואר הרחם. קביעת דרגת ה-CIN תסייע לרופא לתכנן את הטיפול היעיל והטוב ביותר עבורך. למרות שישנן שלוש דרגות לתופעה, לרוב חלק מאוד קטן מצוואר הרחם נמצא נגוע.
ברוב המקרים, אם תוצאות הבדיקה אינן תקינות, תופני לביצוע בדיקת קולפוסקופיה. בדיקה זו מדגימה את צוואר הרחם בבירור, באמצעות סוג מיוחד של מיקרוסקופ, הנקרא קולפוסקופ, ומאפשר לרופא להסתכל בהגדלה על אזור צוואר הרחם ולבדוק אם קיימים שינויים בתאים (CIN) ומהי מידת חומרתם.
המטופלת שוכבת על גבה והרופא מחדיר בעדינות מפשק (ספקולום) לנרתיק, כדי להתבונן באזור. בשלב זה הוא מורח תמיסה מיוחדת על צוואר הרחם, הגורמת לאזורים חריגים להיראות בבירור. אור מוקרן מהקולפוסקופ לצוואר הרחם, וכך בוחן הרופא את האזור. אם הרופא יראה אזורים חשודים הוא ייטול דגימת רקמה (ביופסיה) מהאזור וישלח אותה לבדיקה פתולוגית. בדיקת הקולפוסקופיה אינה מכאיבה, אך עלולה להיות כרוכה באי-נוחות. היא נמשכת כ-15 עד 20 דקות, מעט יותר מבדיקת משטח רגילה. ״תכן דימום קל במשך מספר ימים לאחר מכן.
לעיתים קרובות תאי CIN1 חוזרים למצבם התקין ללא צורך בהתערבות רפואית כלשהי. אם הרופא מחליט שלא לטפל בשינויים אלה, יהיה צורך בביצוע בדיקות משטח צוואר הרחם בתדירות גבוהה יותר, כדי לוודא שלא חלו שינויים נוספים בתאים אלו. חלק מהרופאים מעדיפים לטפל בכל ממצא חריג, לרבות שינויים קלים.
רוב הרופאים והחוקרים מסכימים כי CIN בשלבים אלו מצריך טיפול. מטרת הטיפול היא להסיר את התאים הבלתי תקינים, תוך גרימת נזק מועט ככל הניתן לרקמת התאים הבריאה שסביבה. לחלופין, ניתן להשמיד את התאים הבלתי תקינים, במקום להסירם.
רוב הנשים זקוקות רק לאחד מסוגי הטיפולים (המפורטים בעמודים הבאים), הנחשבים יעילים ביותר להסרת הרקמה הנגועה. הטיפול שייקבע עבורך תלוי במספר גורמים, שיוצגו בפנייך על ידי הרופא המטפל בך.
חיתוך לולאה גדולה של אזור השינוי (LLETZ)
זהו הטיפול השכיח ביותר להסרת תאי CIN והוא מבוצע בהרדמה מקומית או כללית, תוך שימוש בחוט תיל דק לחיתוך האזור הנגוע. הטיפול נמשך 30-10 דקות, תלוי בהיקף הנגע ובכמות הדימום במהלך הטיפול. ההרדמה המקומית דומה להרדמה הניתנת במהלך טיפול שיניים. בזמן שהמטופלת שוכבת, הרופא יזריק חומר הרדמה לצוואר הרחם. לאחר מכן, הוא ישתמש בקולפוסקופ כדי להתבונן בצוואר הרחם ובאמצעות חוט תיל מיוחד יסיר את התאים הנגועים. חוט התיל עובר חימום חשמלי המאפשר חיתוך וצריבה בו זמנית של הרקמה הנגועה. התהליך אינו גורם כאב, אך ייתכן שתחושי אי-נוחות, צריבה, ו/או תחושת לחץ מסוימת בצוואר הרחם.
הרקמה שהוסרה תישלח למעבדה לבדיקה פתולוגית, על מנת לבדוק אם מדובר בתאים לא תקינים. בהתאם לתוצאות הבדיקה, הרופא יחליט אם יש צורך בטיפול ובמעקב נוספים. עם סיום הטיפול, ייתכן שיהיה מעט דימום או הפרשה במשך מספר ימים עד חודש. הרופא המטפל או האחות יסבירו לך למה לצפות במהלך הימים שלאחר הטיפול. טיפול זה לא ישפיע על יכולת קיום יחסי מין והנאה מהם לאחר החלמתו של צוואר הרחם. מומלץ להימנע מקיום יחסי מין, שחייה, אמבטיות ושימוש בטמפונים עד להחלמת צוואר הרחם והפסקת הדימום.
ביופסיית חרוט-קוניזציה (Cold Knife Conization)
ביופסיית חרוט היא שיטת טיפול נוספת ב-CIN בה מוסרים התאים הבלתי תקינים מצוואר הרחם. בדרך כלל מבוצעת ביופסיית חרוט בהרדמה כללית, אך לעיתים גם בהרדמה מקומית.
הרופא מסיר באמצעות אזמל ניתוחים קטע קטן של צוואר הרחם, דמוי חרוט, המכיל את התאים החריגים, ושולח אותם לבדיקה פתולוגית. לאחר ביצוע ביופסיית החרוט ייתכן שיוחדר לנרתיק טמפון כדי למנוע דימום. לחלק מהנשים יחברו אולי צינורית לשלפוחית השתן (קתטר) במטרה לרוקן את השתן בזמן שהטמפון נמצא בנרתיק.
ייתכן שיופיע דימום קל והפרשות מהנרתיק במהלך השבועות הקרובים. מומלץ להימנע מקיום יחסי מין ואימון גופני הדורש מאמץ במשך החודש שלאחר ביצוע הטיפול, כדי לאפשר לצוואר הרחם להחלים כראוי.
מיניות, פוריות והיריון לאחר טיפולי ביופסיית חרוט ו-LLETZ - טיפולים אלו לא ישפיעו על יכולתך לקיים יחסי מין וליהנות מהם. לעיתים נדירות צוואר הרחם הופך צר יותר לאחר הטיפול, תופעה הנקראת ״היצרות״ (סטנוזיס ,stenosis). מצב זה מקשה לעיתים רחוקות על הפרשת הווסת מחלל הרחם, ולעיתים רחוקות עוד יותר על מעבר הזרע לרחם. אם יופיע קושי מעין זה, המצב הינו בר טיפול, בקלות יחסית. לעיתים נדירות צוואר שעבר קוניזציה עלול שלא לעמוד בנשיאת היריון עד מועד הלידה המקובל (אי-ספיקת צוואר הרחם). מצב זה עלול לגרום להפלה מאוחרת או לידה מוקדמת - בעיה הנפתרת על ידי תפירה קלה של צוואר הרחם במהלך ההיריון, והוצאת התפר לפני הלידה.
טיפול בלייזר
השימוש בלייזר שמור לרוב לטיפול בנגעים קלים שאינם חולפים במעקב שמרני, או ביבלות. הטיפול נעשה בהרדמה מקומית (לרוב) או כללית. הטיפול בלייזר הורס את הרקמה הנגועה ואינו מאפשר בדיקה פתולוגית של הרקמה שטופלה. לאחר שתשכבי בנוחות על המיטה, יוזרק חומר הרדמה מקומי לצוואר הרחם על ידי הרופא. לאחר מכן תתמקד קרן לייזר בתאים החריגים, כדי להרוס אותם. במהלך הטיפול ״תכן שתחושי בריח שריפה קל הנובע מהשימוש בלייזר. הדבר תקין לחלוטין.
טיפול בצריבה חשמלית
בהרדמה מקומית ייהרסו התאים החריגים על ידי העברת זרם חשמלי מזערי לאזור הנגוע.
טיפול בהקפאה (קריותרפיה)
בהרדמה מקומית, ולאחר שתשכבי בנוחות על המיטה, ימוקם בעדינות מתקן קטן על פני השטח החיצוני של צוואר הרחם, כדי להקפיא את האזורים החריגים. במהלך הטיפול ייתכן שתחושי כאב קל, הדומה לכאבי מחזור, אולם הוא ייעלם בסיום הטיפול.
LLETZ, טיפול בלייזר, הקפאה, ולעיתים גם ביופסיית חרוט, מבוצעים לרוב במרפאות החוץ של קופות החולים או במסגרת אשפוז יום בבית החולים בהרדמה מקומית, כך שתוכלי לשוב לביתך לאחר הטיפול. ניתן לבקש מאדם קרוב או מבן משפחה ללוות אותך לטיפול. לפני הטיפול, תתבקשי לשכב על מיטת הטיפולים. ייעשה שימוש במפשק על ידי הרופא כדי לשמור את הנרתיק פתוח, באופן דומה לבדיקת משטח צוואר הרחם. נסי להירגע במידת האפשר, ואל תחששי לשאול את הרופא או האחות שאלות, ככל שתרצי, בנוגע לטיפול שתקבלי. הטיפול עצמו נמשך בדרך כלל 15-10 דקות, ולמרות שהוא עשוי להיות כרוך באי נוחות מסוימת, הוא בדרך כלל אינו מכאיב.
הסרת רחם או הסרת צוואר הרחם
כריתת רחם (היסטרקטומיה) - ניתוח להסרת הרחם וצוואר הרחם מבוצע בדרך כלל במצבים מתמשכים או חמורים של CIN או כשמדובר בשינויים ממאירים בצוואר הרחם. הסרת רחם מבוצעת, בדרך כלל, בנשים שעברו את גיל הפוריות, או שאינן מעוניינות ללדת ילדים נוספים. הרופא המטפל יתייעץ איתך בנושא זה, כמו גם באפשרות להסרת השחלות. אצל נשים בתקופת הפוריות תגרום הסרת השחלות להקדמת גיל המעבר, ולתסמינים הכרוכים בכך.
כריתת צוואר הרחם (טרכלקטומיה) - אפשרות ניתוחית במקום כריתת רחם. בניתוח זה מוסר צוואר הרחם בלבד, ואילו הרחם נותר במקומו. לאחר ניתוח זה עדיין קיימת אפשרות להרות וללדת, והוא מבוצע בעיקר בקרב מטופלות צעירות, שעדיין מעוניינות לשמר את פוריותן ויכולתן להרות וללדת.
לאחר הטיפול
אם קיבלת טיפול בהרדמה חלקית, תוכלי להשתחרר לביתך באותו יום, כשהרגשתך הכללית תשתפר. עם זאת, ישנן נשים הזקוקות להתאוששות של מספר שעות. מומלץ כי תיקחי יום חופשה מעבודתך, כדי שתוכלי לשוב לביתך ולנוח לאחר הטיפול. כמו כן, כדאי שתגיעי לטיפול בלוויית חבר/ה ו/או קרוב/ת משפחה, שיוכלו להסיע אותך לביתך. בטיפולים שנעשו בהרדמה מקומית ייתכנו כאבים מקומיים, בדומה לכאבי מחזור, לאחר שתחלוף השפעת ההרדמה המקומית. כמו כן, ייתכן שיופיעו דימומים או הפרשות, במשך כארבעה עד שישה שבועות מהטיפול. הדימום יהיה דומה למחזור חודשי, אך הוא יפחת בהדרגה.
במקרים הבאים יש לפנות לרופא המטפל או למרפאה בה ביצעת את הטיפול:
הרופא המטפל בך ימליץ לך שלא לקיים יחסי מין במשך ארבעה שבועות לפחות לאחר הטיפול, כדי לאפשר לצוואר הרחם להחלים כראוי. כמו כן, ימליצו לך שלא להשתמש בטמפונים במשך תקופה זו. לאחר שישה שבועות את צפויה להחלים לחלוטין.
מחקרים מדעיים הוכיחו כי טיפולים ב-CIN לרוב מסתיימים בהצלחה. עם זאת, מומלץ להקפיד על ביקורת רפואית שגרתית של צוואר הרחם, בהתאם להמלצות הרופא המטפל.
מעקב
אם בקולפוסקופיה אובחן כי יש לך CIN בדרגה ו והרופא המטפל החליט כי אין צורך לבצע כל טיפול בשינויים שהתגלו, תעברי בדיקה נוספת לאחר 6-3 חודשים, כדי לוודא שלא חלו שינויים נוספים.
אם עברת טיפול להסרת שינוי טרום סרטני, תזומני לביקורת 4-3 חודשים לאחר הטיפול, כדי לוודא שהטיפול הצליח ושלא שבו והופיעו שינויים נוספים בצוואר הרחם. אם בבדיקת פאפ חוזרת יתגלו שינויים - תופני לבדיקת קולפוסקופיה נוספת.
טיפול בתאים בלתי תקינים השבים ומופיעים לאחר טיפול
לעיתים קרובות כאשר תאים בלתי תקינים שבים ומופיעים לאחר טיפול, חלק מהרופאים ממליצים לנשים לבצע כריתת לולאה חוזרת או קוניזציה של צוואר הרחם, כדי למנוע אפשרות של התפתחות סרטן בצוואר הרחם. לעיתים תוצע כריתת רחם. הרופא יתייעץ איתך בנוגע לאפשרויות הטיפול המתאימות לך. גם אם עברת כריתת רחם, או כריתת צוואר הרחם, תצטרכי להמשיך ולעבור בדיקות מעקב תקופתיות של דגימת תאים שיילקחו מקצה הנרתיק.
במקרה שבדיקת המשטח בלתי תקינה, יכולות לעלות בך תחושות מעורבות. כל אישה מגיבה באופן שונה. התחושה הראשונה היא לרוב פחד, בשל המחשבה שאולי קיים גידול סרטני. חשוב לדעת כי רוב השינויים המתגלים במשטח פאפ אינם מעידים על נוכחות של מחלת סרטן, אלא על שינויים טרום-סרטניים, הניתנים למעקב, או לטיפול, במידת הצורך, ואינם מהווים סכנה לחייך.
נשים רבות חשות אשמה או בושה כאשר מאובחן אצלן CIN בשל הדעה השלילית הרווחת באשר לקשר בינו ובין קיום יחסי מין והידבקות במחלות מין ובנגיף הפפילומה - אך אין כל סיבה לכך. דרך ההידבקות בנגיף זה אינה נובעת בהכרח מקיום יחסי מין. חלק מהנשים נדבקות בו בשלב כלשהו בחייהן בלי לדעת זאת כלל, והמערכת החיסונית שלהן תוקפת ומשמידה אותו באופן טבעי.
נשים רבות מרגישות כי האבחנה מביכה ומפחידה, וחלקן מגיבות לעיתים בבכי, חרדה או עצב. אל תחששי לשאול את הרופא או האחות כל שאלה שתרצי. ככל שתשאלי יותר - תדעי יותר, והדבר יעניק לך תחושת ביטחון וירגיע אותך. אם את חוששת - מומלץ כי תבקשי מבן/בת זוג, או חבר/ה קרוב/ה להתלוות אלייך לטיפול.
למידע על מערך התמיכה של האגודה למלחמה בסרטן