זהו מחקר ישראלי, שהינו הרחבת המחקר הבינלאומי לכלל אוכלוסיית המבוגרים בישראל, על הקשר בין שימוש בטלפונים סלולארים והתפתחות גידולי מח, עצב השמע ובלוטות הרוק.
מקרה-ביקורת.
חוקרים:
ד"ר סיגל סדצקי, פזית פלינט-ריכטר.
שותפים חיצוניים ומממני המחקר:
ממומן ע"י האגודה למלחמה בסרטן.
תאור המחקר:
המחקר שבנדון הינו הרחבה למחקר הבינלאומי בנושא. המחקר מורחב לכלל האוכלוסייה בישראל (ולא רק לגילאים 30-59) ומציב מטרות ייחודיות לה.
1. לקבוע האם השימוש בטלפונים סלולארים מעלה את הסיכון להתפתחות גידולי מח, עצב השמע ובלוטת הרוק, בהסתמך על אוכלוסיית הבוגרים בישראל.
2. לקבוע מהו הסיכון המיוחס של קרינה מייננת ובלתי מייננת בהתפתחות גידולי מח באוכלוסייה הישראלית
3. לאפיין את דפוסי ההארעות וגורמי הסיכון של גידולים מסוג גליומה, מנינגיומה, אקוסטיק נוירינומה וגידולי בלוטת הרוק בישראל.
שיטות המחקר זהות למחקר הבינלאומי (ראה מחקר " INTERPHONE - מחקר בינלאומי להערכת השפעת השימוש בטלפונים סלולארים על התפתחות גידולי מח, עצב השמע ובלוטות הרוק").
סיום איסוף הנתונים ותחילת עיבודם.
INTERPHONE
מחקר בינלאומי להערכת השפעת השימוש בטלפונים סלולארים על התפתחות גידולי מח, עצב השמע ובלוטות הרוק.
סוג המחקר:
צוות:
ד"ר סיגל סדצקי (חוקרת ראשית של הקבוצה הישראלית), אביטל ירוס-חקק, אלינור בר-נור, אנג'לה שטרית, ברניס אוברמן, אהובה זולטן, תמרה רודקין, תהילה בן-טל, מירב דולב.
תקופת המחקר:
5.2000-2005
מחלקות שותפות למחקר:
נערך בשיתוף פעולה עם כל מחלקות נוירוכירורגיה ואף-אוזן-גרון בכל בתי החולים בארץ.
המחקר נערך בשיתוף 12 מדינות נוספות: דנמרק, פינלנד, צרפת, גרמניה, איטליה, שבדיה, אנגליה, נורבגיה, אוסטרליה, ניו-זילנד, קנדה ויפן.
המחקר הוא במימון הקהילה האירופית (EC) והחברות הסלולאריות (UICC).
רקע:
הרקע למחקר זה היה העלייה הגוברת במספר המשתמשים בטלפונים סלולארים מחד, והקביעה של מספר ועדות מומחים בינלאומיות כי הידע הקיים כיום בהקשר להשפעות הקרצינוגניות של קרינה בלתי מייננת איננו מספיק, מאידך. ועדות אלו המליצו על קיום מחקרים אפידמיולוגיים שיוכלו להפריך או לאשש את הטענה שהחשיפה לקרינה זו עלולה להיות מסרטנת.
מטרת המחקר:
לבדוק את השפעת השימוש בטלפונים סלולארים על התפתחות גידולים במח, בעצב השמע ובבלוטת הרוק.
שיטות המחקר:
זהו מחקר רב-מרכזי (13 מדינות), המנוהל ע"י הארגון הבינלאומי למלחמה בסרטן (IARC) בחסות ארגון הבריאות העולמי (WHO). המחקר נערך בפרוטוקול אחיד שגובש בתאום עם כל המדינות המשתתפות תוך התבססות על תוצאות מחקר גישוש (Pilot) שארך כשנתיים.
קבוצת המקרים כוללת חולים בגידולי מח (Meningioma, Glioma, Acoustic neurinoma) וגידולי בלוטת הרוק שיאובחנו בגיל 30-59 בתקופת המחקר. בישראל, כוללת קבוצת המקרים את כל חולי שאתות המח שיאובחנו במבוגרים בישראל במשך שנתיים (החל מה- 1.3.01), וכל המקרים החדשים של שאתות בלוטות הרוק במשך שלוש שנים (החל מ - 1.1.2001).
קבוצת הביקורת בישראל, מותאמת ממדגם אקראי שהוצא מהאוכלוסייה הכללית במדינה תוך זיווג פרטני לקבוצת המקרים לפי גיל, מין, ארץ לידה ואזור מגורים.
איסוף הנתונים מתבצע בעיקר באמצעות ראיונות אישיים, תוך אימות והשלמת הפרטים הקליניים מרשומות רפואיות. הראיונות מבוצעים בעזרת תוכנה מיוחדת על גבי מחשבים נישאים (CAPI - Computer Assisted Personal Interview).
השאלון כולל: מידע דמוגרפי, נתונים על מידת ואופן השימוש בטלפון סלולארי ובאמצעי תקשורת אחרים, חשיפה מקצועית לקרינה אלקטרומגנטית, חשיפה אפשרית (תעסוקתית ורפואית) לקרינה מייננת, היסטוריה רפואית אישית ומשפחתית ומידע הנוגע לגורמי סיכון נוספים למחלות שבנדון (עישון, חשיפה לרעש וכו').
לתוצאות המחקר השלכות חברתיות וחוקיות: במהלך השנה התקיימו מספר דיונים בכנסת והוקמו מס' וועדות לקביעת תקנים והנחיות בנושא. הוקמה וועדה לקביעת הנחיות לשימוש בטלפונים סלולארים בתחום בי"ח, הצעת חוק המחייבת רישום מידע על רמת הקרינה במכשירים סלולאריים, נדונה סוגיית השימוש בטלפונים סלולארים ע"י ילדים ועוד.
שלב המחקר:
Sadetzki S, Modan B
Cellular phones prosperity or carcinogenesis. Harefuah 2000; 139: 360-362.
Cardis E. Kilkenny M. for the International Study Group, International Agency for Research on Cancer. International case-control study of adult brain, head and neck tumours: results of the feasibility study. Radiat. Prot. Dosim. 1999; 83: 179-183.
Leventhal A, Karsenty E, Sadetzki S. Cellualr phones and public health. Harefuah (in press).
מידע נוסף בנושא