מבוא
מערכת הלימפה
סרטן ראש וצוואר
הגורמים לסרטן ראש וצוואר
תסמינים (סימפטומים) של סרטן ראש וצוואר
אבחון של סרטן ראש וצוואר
קביעת שלב המחלה ודרגתה
הטיפול בסרטן ראש וצוואר
ניתוח
טיפול בקרינה (רדיותרפיה)
טיפול כימי (כימותרפיה)
טיפולים מכווננים (ממוקדי מטרה)
השפעות הטיפולים
מעקב לאחר הטיפול
מחקרים וניסויים קליניים
התמודדות רגשית עם מחלת הסרטן
מערך המידע, הסיוע והתמיכה של האגודה למלחמה בסרטן לחולים, למחלימים ולבני משפחותיהם
המידע המובא בהמשך עוסק בסרטן באזור הראש והצוואר, ומטרתו לשפוך אור על אבחון המחלה, סוגי הטיפולים, תופעות הלוואי וההתמודדות. עם זאת, מידע זה הוא כללי בלבד, ורק הצוות הרפואי המטפל בך ומכיר היטב את פרטי הרקע הרפואי שלך ואת נתוני מחלתך, יכול לייעץ לך בכל הנוגע לטיפול.
איברי הגוף ורקמותיו מורכבים מאבני בניין קטנות הקרויות תאים. סרטן הוא מחלה של תאים אלה. תאים בחלקים שונים של הגוף עשויים להיראות ולתפקד באופן שונה, אולם רובם מתחדשים באותה צורה, כלומר באמצעות חלוקה. בדרך כלל חלוקת תאים זו מתרחשת באופן מסודר ומבוקר. אם התהליך יוצא משליטה מסיבה כלשהי, ממשיכים התאים להתחלק ללא בקרה ונוצר גוש תאים הקרוי גידול. גידולים עשויים להיות שפירים או ממאירים.
בגידול שפיר התאים אינם מתפשטים לאיברים אחרים בגוף - אך אם הם ממשיכים לגדול באזור המקורי, הם עלולים לגרום ללחץ על האיברים הסמוכים.
גידול ממאיר מורכב מתאים בעלי יכולת התפשטות. אם לא מטפלים בגידול, הוא עלול לפלוש לרקמות סמוכות ולהרוס אותן. לעתים תאים ניתקים מן הגידול המקורי (הראשוני) ומתפשטים לאיברים אחרים בגוף, דרך מחזור הדם או מערכת הלימפה. כשתאים אלה מגיעים לאזור חדש, הם עלולים להמשיך להתחלק וליצור גושים חדשים הקרויים גידול משני (שניוני) או גרורה. חשוב להבין שלמחלת הסרטן אין גורם או סוג אחד של טיפול. קיימים כ-100 סוגי סרטן שונים, לכל אחד מהם שם, התנהגות וטיפול הייחודיים לו.
בלוטות הלימפה (הידועות גם בשם קשרי לימפה) הן חלק מהמערכת הלימפטית - מערך ההגנה הטבעי של הגוף נגד זיהומים. הן מכילות כדוריות דם לבנות, שמסייעות לגוף להילחם בזיהומים ומחלות. בלוטות לימפה מפוזרות לכל אורך הגוף, אך לעתים ניתן לחוש בהן כגושים קטנים (כגודל אפון) בצוואר, מתחת לבתי השחי ובמפשעה.
סרטן המתפתח בכל חלק בגוף עלול להתפשט לבלוטות לימפה סמוכות. תופעה זו נפוצה בעיקר במקרים של סרטן בראש ובצוואר, ותיתכן הגדלה של בלוטות הלימפה בצוואר. לעתים התסמין הראשון של סרטן בראש ובצוואר הוא גידול לא מכאיב של אחת הבלוטות. לרוב, בלוטות לימפה מוגדלות מעידות יותר על זיהום מאשר על סרטן. עם זאת, אם ניתן להרגיש את הגוש במשך יותר משלושה-ארבעה שבועות, על אף טיפול באנטיביוטיקה, יש לגשת להיבדק אצל רופא מומחה.
גידולים סרטניים באזור הראש והצוואר (Head and Neck Cancers) כוללים סרטן של הפה, הלוע והגרון, וכן גידולים נדירים כגון סרטן באף, בסינוסים, בבלוטות הרוק ובאוזן התיכונה.
חלל הפה כולל את השפתיים והפה. סרטן יכול להתפתח בלשון, בחיך (החלק העליון של הפה), בחניכיים, בתחתית הפה (מתחת ללשון) ובצדדים הפנימיים של השפתיים והלחיים (הנקראים לפעמים רירית הפה). סרטן בתוך הפה יתפתח ברוב המקרים באזור הלשון ובתחתית הפה.
הלוע (Pharynx) כולל שלושה חלקים עיקריים. סוגים שונים של סרטן יכולים להתפתח בכל אחד מהם:
נזופריקנס (Nasopharynx) - כולל את החלק העליון של הלוע, מאחורי האף.
אורופארינקס (Oropharynx) - חלק זה כולל את החלק הרך של החך העליון, בסיס הלשון,
אזור השקדים ומיטת השקדים והדופן האחורית של הגרון (נקראת גם הדופן האחורית של
הלוע). האזורים בהם הסרטן מתפתח ברוב המקרים כוללים את השקדים ואת בסיס הלשון.
היפופרינקס (Hypopharynx) - החלק התחתון של הלוע.
גידולים ממאירים שכיחים מאוד באזור של קופסת הקול (Larynx). מרבית הגידולים בגרון
יימצאו במיתרי הקול.
מסביב לאף, בעצמות הפנים, נמצאים חללי אוויר הנקראים סינוסים (או מערות הפנים). סוגים מסוימים של סרטן עלולים להתפתח גם בצדדים הפנימיים של אזורים אלה.
בלוטות הרוק מייצרות רוק אשר שומר על לחות הפה. בלוטות הרוק נמצאות בשני אזורים בפנים: קדמית לאוזניים ומתחת ללסת וללשון, וכן ניתן למצוא בלוטת רוק קטנות בכל חלל הפה והלוע. רוב הגידולים בבלוטות בת האוזן (Parotid glands), הממוקמות בלחיים, הם גידולים שפירים, ומיעוטם סרטניים. גידולים של בלוטות הרוק הקטנות, הנמצאות בחלל הפה והלוע, הם לרוב סרטניים.
מקרים של סרטן באוזן הם נדירים ביותר, ולרוב מדובר בגידולים ממקור עור תעלת השמע החיצונית (אוזן חיצונית).
סוגים מסוימים של סרטן עלולים להתפתח בעור הנחיר ובתוך האף. החלק העליון ביותר של הלוע, שנמצא מאחורי האף, נקרא לוע האף. סוגים של סרטן המתפתחים באזור זה נקראים סרטן לוע האף.
גידולי ראש וצוואר הם סוג הסרטן השישי בשכיחותו. רוב מקרי הסרטן בראש ובצוואר הם מסוג הנקרא קרצינומה (בייחוד קרצינומה של תאי קשקש). קרצינומות הן גידול שמקורו ברירית המצפה את חלל הפה, האף, הלוע והגרון. אפיתל זה הוא אפיתל שטוח, ומכאן נגזר שם הגידול- קרצינומה של תאי אפיתל שטוח Squamous Cell Carcinoma) SCC). עם זאת, מקרים של סרטן בראש ובצוואר עלולים להתפתח מסוגי תאים אחרים. לימפומה, למשל, מתפתחת מתאים של המערכת הלימפטית. נדיר יותר למצוא גידולים שמקורם בבלוטות רוק קטנות. גידולים מסוגים אחרים הם נדירים באזור הראש והצוואר, אך ניתן למצוא מלנומה, שמקורה לרוב בעור ומתחילה מתאים הנקראים תאי מלנין, וכן סרקומה מתפתחת מהתאים שמרכיבים את השרירים, הסחוס או כלי הדם.
מקרים של סרטן בראש ובצוואר נפוצים יותר אצל גברים מאשר אצל נשים. כמו כן, הסיכון להתפתחות סרטן בראש ובצוואר עולה עם הגיל ונפוץ בעיקר מגיל 50 ומעלה. במקרים מסוימים (למשל מקרים של סרטן בבלוטות הרוק, סרקומות ולימפומות) הגורמים אינם ידועים. קרצינומות של תאי קשקש נפוצות הרבה יותר בקרב מעשנים ואנשים הצורכים כמויות גדולות של אלכוהול, בייחוד משקאות חריפים. השילוב של עישון וצריכת אלכוהול הוא שילוב מסוכן הגורם לעלייה משמעותית בשיעור הגידולים, יותר מאשר כל אחד מהגורמים הללו לבד. גורמי סיכון נוספים הם:
התסמינים של סרטן בראש ובצוואר תלויים במיקום שלו - לדוגמה, סרטן בלשון עלול לגרום לפגם בדיבור.
שני התסמינים העיקריים הם:
לרוב הגידולים אין סימנים מקדימים. לעתים קיים כאב בבליעה, וכן כאב המקרין לכיוון האוזן. נפיחות או גוש שאינו כואב באזור הצוואר העליון יכולים להיות אחד התסמינים הראשונים, והופעת הנפיחות בצוואר יכולה להעיד על התפשטות הגידול לבלוטות הלימפה.
התסמינים יכולים להשתנות בהתאם לסינוס שנפגע. התסמינים הנפוצים ביותר כוללים:
אמנם תסמינים אלה יכולים להיגרם מסיבות אחרות שאינן סרטן, אך חשוב לגשת לרופא ולהיבדק.
אם גידול סרטני בפה או בצוואר מתפשט מהאיבר שבו הוא התחיל להתפתח, האזור הראשון שאליו יתפשטו לרוב התאים הסרטניים הם בלוטות הלימפה בצוואר. בלוטות הלימפה הן בלוטות קטנות בצורת שעועית המהוות חלק מהמערכת הלימפטית.
הגידול יכול להתחיל לגדול בבלוטות הלימפה, ויבוא לידי ביטוי בצורת בלוטה לא כואבת בצוואר. לרוב, בלוטות לימפה מוגדלות הן תוצאה של זיהום, ולא של סרטן. אך אם אתה חש בבלוטה בצוואר שאינה חולפת בתוך 6-3 שבועות, יש לגשת לרופא לבדיקה.
רופא המשפחה או רופא השיניים שלך יפנו אותך לרופא מומחה אף אוזן גרון-מנתח ראש וצוואר, על מנת לקבל ייעוץ ולעשות בדיקות.
הרופא המומחה יתשאל אותך לגבי התסמינים השונים ובעיות רקע אחרות מהן סבלת לאחרונה. סביר להניח כי ישאלו אותך אם הבחנת בשינוי כלשהו בקול שלך, בבליעה, בנשימה, בתיאבון או במשקל. הרופא יבדוק היטב את הפה, הגרון והצוואר, ויפנה אותך לבדיקות מתאימות.
סריקת אולטרסאונד משתמשת בגלי קול כדי לבדוק איברים פנימיים כמו בלוטות הלימפה הצוואריות. לאחר שתשכב בנוחות על גבך, יימרח על פני עור הצוואר גיל. מכשיר קטן הדומה למיקרופון, המפיק גלי קול, מועבר מעל האזור, וגלי הקול הופכים לתמונה באמצעות מחשב. הבדיקה נמשכת דקות אחדות.
אם בבדיקה יתגלה משהו חריג, או אם אין אפשרות לראות את האזור באופן ברור עם אנדוסקופ, הרופא יציע לך לעבור בדיקה אנדוסקופית בהרדמה מלאה. במידת הצורך, הרופא ייטול במהלך הבדיקה דגימות של תאים חשודים. ברוב המקרים תוכל ללכת הביתה לאחר הבדיקה.
הרופא יכול לקבל אבחנה סופית רק על ידי לקיחת דגימה של תאים מהאזור החריג ולבחון אותה תחת עדשת המיקרוסקופ. הליך זה נקרא ביופסיה.
לעתים ניתן לבצע את הביופסיה במרפאה. ראשית מרדימים את האזור הנגוע בעזרת חומר הרדמה מקומי. לאחר מכן מוציאים חתיכה קטנה מהחלק החשוד כגידול סרטני באמצעות מחט דקה מאוד או פינצטה מיוחדת )מלחציים(. עם זאת, סביר להניח שהביופסיה תתבצע בהרדמה כללית. כך יתאפשר לרופא המומחה לבדוק מקרוב את אזור הפה והגרון ולקחת ביופסיות מכל אזור חשוד אחר. בדרך כלל הליך זה נעשה באשפוז-יום, אך ״תכן שתיאלץ לשהות בבית החולים למשך הלילה.
באמצעות בדיקת התאים תחת עדשת המיקרוסקופ, הרופאים יוכלו לזהות אם מדובר בתאים סרטניים. ישנם סוגים שונים של ביופסיות:
באמצעות הרדמה מקומית, הרופא ייבצע כריתה של פיסה מהרקמה הנגועה שתישלח לבדיקה פתולוגית במעבדה. ייתכן ותצטרך כמה תרפים באזור זה.
זהו הליך מהיר ופשוט שנעשה במרפאת החוץ. הרופא נוטל דגימת תאים מהגוש באמצעות מחט דקה ומזרק, ושולח אותה למעבדה כדי לבדוק אם מדובר בתאים סרטניים. רוב האנשים מרגישים כאב באזור שבו נלקחה הביופסיה, שיכול להימשך כשבוע ימים. ניתן להשתמש במשככי כאבים להקלה.
אם תוצאות הביופסיה יראו שהגידול הוא ממאיר, ייתכן שהרופא שלך ירצה לערוך בדיקות כדי לקבל מידע נוסף על גודלו ומיקומו של הגידול, ואם הוא התפשט לאיברים אחרים. התוצאות של כל הבדיקות יסייעו לרופא להחליט מהו הטיפול הטוב ביותר עבורך.
הרופא שלך יחליט אילו בדיקות ספציפיות נחוצות במקרה שלך. הן עשויות לכלול חלק מהבדיקות הבאות:
בדיקת הדמיה הבונה תמונה תלת-ממדית של פנים הגוף. הסריקה אינה כרוכה בכאב, והיא נמשכת בין 10 ל-30 דקות. לפני הבדיקה יש להימנע מאכילה ומשתייה במשך ארבע שעות לפחות. ייתכן שיינתנו לך משקה לשתייה או זריקה של חומר ניגוד )יוד( הצובע אזורים מסוימים בגופך וגורם להם להיראות באופן ברור יותר בסריקה. חומר הניגוד יכול לגרום תחושה של גל חום בכל הגוף למשך מספר דקות.
אם אתה אלרגי ליוד, סובל מאסטמה או מאי-ספיקת כליות, אתה עלול לסבול מתגובה חמורה יותר לזריקה, ועל כן חשוב שתדווח על כך לרופא מראש. מצב זה אינו מונע בהכרח את השימוש בחומר הניגוד.
קרוב לוודאי שתוכל לשוב לביתך מיד עם תום הסריקה.
בדיקה זו דומה לסריקת CT, אך משתמשת בכוח מגנטי במקום רנטגן כדי לבנות תמונה מפורטת של פנים הגוף שלך.
יהיה עליך לשכב ללא תנועה על משטח בתוך תא במשך כ-30 דקות. ייתכן שהתחושה לא תהיה נעימה אם אתה סולד ממקומות סגורים. אם כן, אמור זאת לטכנאי. בנוסף, נוצר רעש חזק בעת סריקת MRI, אך לצורך כך תקבל אטמי אוזניים או אוזניות. בדרך כלל יוכל להתלוות אליך לחדר מישהו שיארח לך לחברה.
התא הוא מגנט חזק מאוד, כך שלפני הכניסה לחדר עליך להסיר כל חפץ מתכתי שברשותך. בשל השדה המגנטי נאסר על אנשים עם מוניטור לב, קוצב לב או סוגים מסוימים של מצבטים כירורגיים לעבור MRI.
בדיקה זו משלבת בין סריקת CT, ובין סריקת PET, שבה משתמשים בגלוקוז )סוג של סוכר( רדיואקטיבי במינון נמוך כדי למדוד את הפעילות של תאים בחלקים שונים של הגוף. הגלוקוז המסומן נקלט בשיעור גבוה יותר על ידי תאי הגידול, ולכן מאפשר לזהות התפשטות של הגידול מעבר למיקום הראשוני שלו. סריקה משולבת של PET-CT נותנת מידע מפורט יותר על החלק בגוף שעובר סריקה. תתבקש להימנע מאכילה במשך שש שעות לפני הבדיקה. חומר רדיואקטיבי יוזרק לך לווריד בזרוע, ולאחר מכן תצטרך להמתין כשעה. הבדיקה נמשכת בין 30 ל-90 דקות.
ייתכן שיחלפו כמה ימים או כמה שבועות עד שתקבל את כל תוצאות הבדיקות ועד שתגיע לפגישת מעקב שתיקבע לך בטרם תשוחרר לביתך. תקופת ההמתנה הזו עלולה להיות מלווה בחששות ומתח. מומלץ להיעזר בבני המשפחה או בחברים קרובים שיכולים להעניק לך תמיכה וסיוע.
'שלב המחלה' הוא מונח המשמש לתיאור גודל הגידול הסרטני ומידת התפשטותו אל מעבר לאזור ההתחלתי. לקביעת שלב המחלה יש תפקיד חשוב בהחלטה על הטיפול המתאים והיעיל ביותר.
באופן כללי, מקרים של סרטן בראש ובצוואר מחולקים לארבעה שלבים:
דירוג הנותן מידע מדויק לגבי שלב המחלה:
T - מתאר את היקף הגידול. ישנן ארבע דרגות, בין 1 ל-4, בהתאם לגודל הגידול, מיקומו
ומידת התפשטותו לאיברים סמוכים, וכן בהתאם למגבלה בתנועה.
N - מתאר את מידת התפשטות הגידול לבלוטות הלימפה בצוואר. אם אין גרורות בצוואר - הדירוג הינו N0. גרורה אחת בצוואר מדורגת N1; ריבוי בלוטות בצוואר מדורג ,N2 ובלוטות גדולות מאוד בצוואר מדורגות N3.
M - מתאר את מידת התפשטות הגידול הסרטני לחלקים אחרים בגוף, כגון הריאות או הכבד (סרטן גרורתי). קיימות שתי דרגות: M0 - מתאר מצב בו לא נמצאו גרורות; M1 - מתאר מחלה גרורתית שהתפשטה לאיברים נוספים.
קביעת שלב המחלה משתנה בהתאם לסוג הסרטן ומיקומו. הרופא או האחות יוכלו לתת לך מידע נוסף בנוגע לשלב המחלה במקרה שלך.
גידול מוקדם או מקומי (in situ): גידול קטן שלא התפשט מעבר לשכבת הרירית, ולפיכך עדיין אינו ממאיר, אך נחשב טרום-סרטני.
מקומי מתקדם: גידול שהחל להתפשט לרקמות סמוכות או בלוטות לימפה סמוכות.
חזרה מקומית: הגידול חזר באותו האזור לאחר טיפול.
סרטן שניוני/מתקדם, מפושט או גרורתי: הגידול התפשט לאיברים אחרים.
עבור מרבית האנשים, מטרת הטיפול היא להסיר או להשמיד את תאי הסרטן על מנת לרפא את המחלה ולמנוע את חזרתה. הטיפול שיוצע לך תלוי במיקומו של הגידול- בראש או בצוואר, בשלב המחלה, בגודל הגידול, ובמצב בריאותך הכללי. הטיפול שיוצע לך ינסה למזער עד כמה שניתן תופעות לוואי לטווח ארוך כתוצאה מהטיפולים, כגון יכולת לעיסה, בליעה ודיבור.
אם הגידול קטן, ולא התפשט לבלוטות הלימפה, הטיפול המקובל הוא ניתוח או רדיותרפיה. גידולים קטנים בחלל הפה מוסרים באמצעות ניתוח. ניתוח במקרה כזה יכול לגרום רק לשינויים קלים בדיבור, בלעיסה או בליעה.
ברוב בתי החולים, צוות מומחים יקבע מהו הטיפול הטוב ביותר עבורך. צוות רב-תחומי זה יכלול רופא אף אוזן גרון - מנתח ראש וצוואר, ואונקולוג קליני (מומחה לכימותרפיה וטיפולים בקרינה), מומחה בהדמיה ומומחה בפתולוגיה. לעיתים קרובות הצוות יכלול מספר אנשי מקצוע בתחום הרפואה, כמו:
יחד הם יוכלו לייעץ לך על דרך הפעולה הטובה ביותר, ולתכנן את הטיפול שלך, תוך התחשבות במספר גורמים כגון גיל, מצב הבריאות הכללי, סוג ושלב המחלה.
אם שני טיפולים שונים יעילים באותה מידה עבור סוג ושלב הסרטן שלך - לדוגמה, ניתוח או טיפול בקרינה - הרופאים עשויים להציע לך לבחור ביניהם. לעתים אנשים מתקשים להחליט בשאלה זו. אם תתבקש להחליט, ודא שברשותך מידע מספק בנוגע לאפשרויות הטיפול השונות ותופעות הלוואי האפשריות, כדי שתוכל להחליט מהו הטיפול הנכון עבורך. לרוב, הצוות הרב תחומי ימליץ על הטיפול המיטבי עבורך, לפי דעתו וניסיונו. יש לציין כי לא יינתן לך טיפול ללא הסכמתך. במקרים נדירים ביותר, הגידול קשה מאוד לטיפול. אם תבחר שלא לקבל את הטיפול המוצע, תוכל תמיד לקבל טיפול תומך (פליאטיבי) באמצעות תרופות שנועדו לשלוט בתסמיני המחלה.
זכור לשאול שאלות בנוגע לכל ההיבטים שאינך מבין או שמדאיגים אותך. ייתכן ששיחה על היתרונות והחסרונות של כל טיפול עם הרופא או האחות תוכל לעזור לך.
אנשים רבים חוששים מטיפולי סרטן, בעיקר בגלל תופעות הלוואי האפשריות. למרות שחלק גדול מהטיפולים עלולים לגרום תופעות לוואי, ניתן לשלוט עליהן בדרך כלל באמצעות תרופות. הטיפול ניתן בשל סיבות שונות, והיתרונות האפשריים משתנים בהתאם לכל מצב. בשלבים המוקדמים של סרטן בראש ובצוואר מבצעים לעתים קרובות ניתוח או טיפול בקרינה במטרה לרפא את הסרטן. לעתים ניתנים טיפולים נוספים במטרה להקטין את הסיכון לחזרת הסרטן. ברוב הגידולים הממאירים כיום באזור הראש והצוואר, סיכויי הצלחת הטיפולים הם טובים מאוד. עם זאת, לעתים נדירות, הסרטן מאובחן בשלב מתקדם מאוד, ואז הטיפול יכול רק לשלוט בו, לשפר את התסמינים ולהוביל לאיכות חיים גבוהה יותר.
אם הוצע לך טיפול שמטרתו לרפא את הסרטן, ההחלטה אם לקבל אותו עשויה להיות קלה יותר. אך אם החלמה אינה אפשרית, והטיפול ניתן במטרה לשלוט במחלה לזמן מסוים, ״תכן שההחלטה תהיה קשה יותר. מומלץ לשוחח עם הרופא בפירוט על היתרונות והחסרונות של הטיפול. אם תחליט שלא לקבל טיפול, עדיין תוכל לקבל טיפול תומך (פליאטיבי) באמצעות תרופות שנועדו לשלוט בתסמיני המחלה.
לפני שתקבל טיפול כלשהו, הרופא יסביר לך על מטרותיו, ויבקש ממך לחתום על טופס שמצהיר כי אתה מסכים לקבל את הטיפול מהצוות הרפואי. לא יינתן לך טיפול רפואי ללא הסכמתך. בטרם תתבקש לחתום על הטופס, עליך לקבל מהצוות הרפואי את מלוא המידע על סוג הטיפול המומלץ לך והיקפו, יתרונותיו וחסרונותיו, טיפולים אפשריים אחרים, סיכונים ותופעות לוואי. אם אינך מבין את מה שהוסבר לך, בקש מהצוות הרפואי הסבר נוסף. מומלץ שקרוב משפחה או חבר יתלוו אליך לפגישה, כדי שיוכלו לסייע לך לזכור את כל הנאמר. רצוי גם להכין מראש רשימת שאלות, ולברר מתי עליך למסור להם את החלטתך. תוכל גם לבחור שלא לקבל את הטיפול, אך חשוב שתספר על כך לרופא או לאחות כדי שהם יוכלו לתעד זאת בתיק הרפואי ולהסביר לך על ההשלכות של החלטה זו.
ייתכן שתרצה לקבל חוות דעת רפואית נוספת לאחר שהצוות הרב-תחומי יקבע מהו הטיפול הטוב ביותר עבורך, וזו זכותך המלאה. על פי סעיף 3 לחוק זכויות החולה, תשנ"ו-1996: "מטופל זכאי להשיג מיוזמתו דעה נוספת לעניין הטיפול בו; המטפל והמוסד הרפואי יסייעו למטופל בכל הדרוש למימוש זכות זו". אם תבחר לקבל חוות דעת נוספת, כדאי שתכין רשימת שאלות ותגיע לפגישה בלוויית חבר קרוב או בן משפחה, כדי להבטיח שתדונו בכל הנושאים המדאיגים אותך.
בדרך כלל מומלץ לעבור בדיקת שיניים מקיפה וטיפולי שיניים נחוצים לפני תחילת הטיפול. הרופא שלך עשוי להמליץ לך להיפגש עם רופא שיניים המנוסה בטיפול באנשים שחלו בסרטן בראש ובצוואר, ולאו דווקא עם רופא השיניים הקבוע שלך.
רופא השיניים/השיננית ייעצו לך בנוגע לטיפול בשיניים ובחניכיים, ויבדקו את בריאותן. דבר זה חשוב מאוד, מפני שטיפול בסרטן עלול להפוך את הפה שלך לרגיש יותר, והוא עלול להזדהם בקלות רבה יותר, בעיקר אם אתה צפוי לעבור הקרנות.
אם חלית בסרטן בראש ובצוואר, יש סיכוי גבוה יותר שהטיפול יצליח אם לא תעשן. העישון יכול להגביר את תופעות הלוואי של הטיפול ואת הסיכון לחזרה של הסרטן או להתפתחות סרטן נוסף באותו אזור.
העישון יכול להיות הרגל שקשה להיגמל ממנו - בייחוד בעתות לחץ - אך אם תוכל להפסיק לעשן, הדבר ישפר את החלמתך. קיימים ארגונים וקבוצות תמיכה שיוכלו לעזור לך. רופא המשפחה יוכל לתת לך ״עוץ בנושא ותחליפי ניקוטין, כמו מדבקות ניקוטין, טבליות לעיסה ומשאפים במרשם.
ניתוח הוא חלק חשוב מהטיפול בסרטן בראש ובצוואר, ומטרתו להסיר את הגידול לחלוטין. החלק שהרופא עשוי להסיר מהפה או מהגרון משתנה בהתאם למיקום הגידול. במקרה של סרטן הגרון, למשל, בגידולים קטנים הטיפול המומלץ כיום הינו כריתת הגידול באמצעות לייזר, במסגרתו מוסר רק חלק מהגרון, בשיטה אנדוסקופית (כל הניתוח נעשה בגישה דרך הפה).
ניתוח כזה הוא לרוב בהרדמה כללית, ורוב החולים יכולים להשתחרר לביתם כיממה לאחר הניתוח. בגידולים גדולים מאוד יש צורך בכריתה מלאה של הגרון (Total Laryngectomy). ניתוח כזה נעשה כאשר הגידול מפושט ואינו מאפשר שמירה של חלק מהגרון. כאשר הגידול נרחב יותר, הניתוח מחייב לינה בבית החולים ומתבצע בהרדמה כללית. לפעמים יש לנתח יותר מחלק אחד של הראש והצוואר, והניתוח עלול להותיר צלקות על הפנים או הצוואר. ייתכן שיהיה צורך לעבור ניתוח לשחזור האזור המנותח.
אם תאי הסרטן התפשטו אל מחוץ לאזור הראשוני של הגידול, סביר להניח כי המקום הראשון שאליו הם התפשטו הוא בלוטות הלימפה בצוואר. לכל גידול התפשטות אופיינית לקבוצת בלוטות לימפה מסוימות בצוואר. ניתוח צווארי הוא ניתוח שבמהלכו מסירים חלק או את כל בלוטות הלימפה בצד אחד או בשני הצדדים של הצוואר, בהתאם למיקום הגידול הראשוני. הצוות הרפואי המטפל בך יעריך את הסיכון להתפשטות הגידול ואם יש צורך בניתוח להסרת בלוטות הלימפה.
ניתוח בצוואר יכול להשפיע על העצב אשר עוזר להפעיל את איברי הפה, ולגרום לחולשה בצד אחד של הפנים. ייתכן שהחיוך שלך לא יהיה סימטרי באופן זמני. תופעה זו תחלוף מעצמה לאחר כמה חודשים. גם העצב אשר עוזר להפעיל את הכתף עלול להיפגע ולגרום לנוקשות בשרירי הכתפיים. פיזיותרפיסט יוכל להציע לך תרגילים להקלת תופעה זו.
ייתכן שהמנתח ייאלץ להסיר חלק מהפה או מהצד הפנימי של הגרון, ולעתים גם חלק מעור הפנים. ניתן להחליף חלקים אלה באמצעות פיסת עור עבה, אשר נלקחת מחלק אחר בגוף - בדרך כלל מהזרוע או מהחזה. פעולה זו ידועה בשם מתלה עור.
אם הסרטן יפגע בחלק מעצם הלסת שלך, ייתכן שיסירו את העצם הנגועה יחד עם הגידול. במקרה כזה, ייתכן שיצטרכו לקחת חלק של עצם ממקום אחר בגוף שלך כדי להחליף את עצם הלסת החסרה. הליך זה נקרא שתל עצם. באמצעות שימוש בשיטות חדשניות, תוכל להניע את הלסת שלך מיד לאחר הניתוח. ניתוחים אלה נעשים לרוב על ידי רופא פלסטיקאי מומחה לשחזור באמצעות מיקורכירורוגיה.
לפעמים, על מנת להסיר את הגידול, ייתכן שהרופא יצטרך להסיר חלק מעצמות הפנים, כגון עצם הלחי או החך. בהתאם להיקף הניתוח, ייתכן שיוצע לך תחליף מלאכותי. זהו תחליף פלסטיק רך המעוצב במיוחד עבור החלק שהוסר מהפנים שלך. התותב הנפוץ ביותר הוא פלטת אובטורטור - תותבת שיניים עם הארכה שמיועדת להשלים את הלסת העליונה.
תותבים מודרניים מעוצבים כדי להתאים לצרכים של כל מטופל. על אף שהם לעולם לא ירגישו כמו הרקמה הטבעית שלך, הם יכולים להיראות אמיתיים מאוד ולתפקד בצורה מצוינת. אם סביר שתצטרך להשתמש בתותב, הרופא ישוחח עימך על כך בפרוטרוט בטרם תעבור את הניתוח. כמו כן תשוחח עם טכנאי תותבים שיהיה מעורב בעיצוב והכנת התותב שלך.
חשוב שתשוחח עם הצוות הכירורגי על הניתוח, כדי שתדע למה לצפות וכיצד הניתוח צפוי להשפיע עליך.
ניתוח זה משמש לרוב להסרת גידולים קטנים באזור השפתיים, הפה והגרון. בניתוח זה מסירים את הגידול באמצעות קרני אור בעוצמה גבוהה. הניתוח מבוצע דרך הפה, ללא חתכים בעור הצוואר.
ניתוח נפוץ פחות, שבו מסירים גידולים קטנים על השפתיים. במהלך הניתוח מסירים כל פעם שכבת עור ובודקים אותה באמצעות מיקרוסקופ. המנתח יסיר עוד ועוד שכבות עור עד להסרה מלאה של כל השכבות הנגועות. בשיטה זו הפגיעה ברקמות הבריאות היא מינימלית.
בחלק מהמקרים הניתוח יכול להיעשות במסגרת אשפוז-יום, במיוחד כאשר מדובר בבדיקה תחת הרדמה או ביופסיה בלבד. אם הניתוח שלך מורכב יותר, תצטרך להישאר בבית החולים למשך מספר ימים עד מספר שבועות. משך השהות בבית החולים תלוי בהיקף הניתוח ובאפשרות שתזדקק למתלה עור או שתל עצם.
לאחר הניתוח, יעודדו אותך להתחיל לנוע מוקדם ככל האפשר. זהו חלק חיוני מתהליך ההחלמה, ואפילו אם תיאלץ להישאר מרותק למיטה, חשוב שתניע את הרגליים בקביעות, ותבצע תרגילי נשימה. פיזיותרפיסט ידריך אותך בנוגע לכך.
אם תעבור ניתוח בהיקף גדול, ״תכן שתשהה בטיפול נמרץ מיד לאחר הניתוח. במחלקה זו יעקבו אחריך מקרוב, ויינתן לך טיפול סיעודי מוגבר למשך הזמן הדרוש להחלמתך.
סביר להניח שכשתתעורר לאחר הניתוח יהיו מחוברים לגופך כמה צינורות. דבר זה עלול להיות מבהיל, אולם מדובר באמצעים הכרחיים וזמניים שיוסרו בזמן ההחלמה.
רוב הניתוחים בפה ובגרון עלולים להקשות על האכילה והשתייה לזמן מסוים. מסיבה זו, סביר להניח שבזמן הניתוח יותקן עירוי תוך-ורידי (צינור המוחדר לתוך הווריד בצוואר או בזרוע). כך יוזרמו נוזלים וחומרים מזינים ישירות לתוך מחזור הדם שלך למשך מספר ימים. העירוי יוסר ברגע שתוכל לאכול ולשתות שוב.
אם יש סיכוי שתתקשה לאכול למשך יותר ממספר ימים, המנתח יציע לך אחת משתי הפעולות הבאות אשר יבוצעו במהלך הניתוח, בעת שתהיה בהרדמה:
תזונאית תשוחח איתך על כמות המזון הרפואי (פורמולות) שלה תזדקק על מנת להתחזק. היא תקבע את הכמות המדויקת ואת סוג המזון שעליך לקבל כדי להחליף את התזונה הרגילה שלך.
לפעמים מכניסים צינורית קטנה (צנתר) אל תוך שלפוחית השתן, והשתן זורם דרכה לשקית איסוף. בדרך כלל מסירים את הצנתר לאחר מספר ימים. ייתכן גם שצינורית פלסטיק דקה תחובר אל מקום הניתוח, כדי לנקז את הנוזלים המופרשים מהפצע.
באזור הניתוח לרוב משאירים צינורית פלסטיק דקה המחוברת אל מקום הניתוח (נקז), כדי לנקז את הנוזלים המופרשים מהפצע בתהליך ההבראה של אזור הניתוח.
לפעמים ניתוח בפה או בגרון עלול לגרום לנפיחות או לפצעים ברקמות שבאזור, מה שעלול להקשות על הנשימה לאחר הניתוח. במקרה כזה, המנתח ייצור פתח בקנה הנשימה שלך, באזור התחתון של הצוואר, ודרכו תוכל לנשום. הליך זה נקרא פיום קנה (טרכאוסטומיה).
צינורית פלסטיק קטנה (קנולה) באורך של כמה סנטימטרים, תוחדר דרך הפתח בצוואר ותחזיק את פיום הקנה פתוח. היא תוסר כאשר דרכי הנשימה יתפנו ותרד הנפיחות שנגרמה מהניתוח. פיום קנה הוא בדרך כלל זמני, אבל הוא יכול להיות קבוע כאשר מדובר בניתוח שבו הסירו את הגרון או חלקים ממנו ויש סכנה של הופעת קשיי נשימה.
ייתכן שלא תוכל להפיק קול אם תעבור פיום קנה, מפני שאוויר לא יוכל לעבור דרך בית הקול שלך על מנת ליצור קול. הצוות הרפואי יסביר לך כיצד לתקשר במהלך תקופה זו. אם פיום הקנה הוא קבוע, יסופקו לך אמצעים אחרים שיעזרו לך לתקשר (פירוט בפרק "שינויים בדיבור לאחר הטיפול בסרטן בראש ובצוואר").
ייתכן שלאחר הניתוח תסבול מכאב או מאי-נוחות מסוימת למשך מספר ימים. ניתוח בצוואר עלול, למשל, לגרום לתחושת קשיחות בכתפיים. כמו כן, ייתכן שהניתוח ישפיע על התחושה בפה, בפנים, בצוואר או בכתפיים, כך שאתה עלול לאבד את התחושה באזורים מסוימים. דבר זה יכול להתרחש גם במקרה של ניתוח בהיקף קטן מאוד, אם היה צורך לחתוך חלק מהעצבים הקטנים שבאזור.
קיימים מספר סוגים שונים של משככי כאבים יעילים. אם תתקשה לאכול כראוי, ייתכן שתקבל משככי כאבים בזריקה, או שיהיה ניתן להזריק לך נוזל דרך הזונדה או באמצעות ה-PEG. ברגע שתוכל לאכול ולשתות שוב כראוי, תוכל לקבל משככי כאבים בטבליות או בנוזל לשתייה. חשוב שתדווח מוקדם ככל האפשר לרופא או לאחיות במחלקה אם אתה סובל מכאבים. אם התרופות שתקבל לא ישככו לגמרי את הכאב, ניתן להגדיל את המינון או לשנות את סוג משכך הכאבים.
ניתוח עלול לפגוע בתחושה באזור הפה, הפנים, הצוואר או הכתפיים, ובחלק מאזורים אלו יכול להופיע נימול. מצב זה קורה כאשר עצבי התחושה נפגעים עקב הניתוח, וייתכן שיחלפו מספר חודשים עד שהתחושה תחזור למצב רגיל. לעתים, אם הגידול הסרטני מתפתח מהר מאוד בסמוך לעצב, הדרך היחידה להסיר אותו במלואו היא באמצעות הסרה של העצב. במקרה כזה, השינויים בתחושה עלולים להיות קבועים.
ניתוחים מסוימים בפה ובגרון עלולים להשפיע על אופן הדיבור. הדיבור הוא תהליך מורכב מאוד. הגרון והלוע, האף והפה, הלשון, השיניים, השפתיים והחיך הרך - כולם מעורבים בתהליך הדיבור. כל ניתוח שגורם לשינוי באחד החלקים האלה של הראש והצוואר עלול להשפיע על הדיבור שלך. לעתים ההשפעה היא מזערית, אך במקרים מסוימים הדיבור עלול להשתנות באופן זמני או קבוע. קיימות דרכים שונות לטיפול בבעיה. (פירוט בפרק "שינויים בדיבור לאחר טיפול בסרטן בראש ובצוואר").
ניתוחים בחלק האחורי של הפה והלסת יכולים לגרום לנוקשות בלסת. בדרך כלל זהו מצב זמני, והצוות ידריך אותך כיצד לבצע תרגילים כדי לשמר את הגמישות של האזור ואת מרחב הפתיחה של הפה.
כריתת גרון, שלמה או חלקית, גורמת לשינויים בתפקודי הדיבור, הנשימה, פינוי ההפרשות מהריאות והבליעה. כמו כן, היא יכולה להיות מלווה בכאבים באזור הראש והצוואר, רגישות בעור, עייפות, ולעתים רחוקות בחילות. קרוב לוודאי תרגיש שינוי בחוש הטעם והריח ובמידת היובש של ריריות הפה והגרון. בכל מקרה של פיום קנה (טרכאוסטומיה) או כריתת גרון מלאה, קיימת בעיה משנית בנשימה, עקב היעדר נשימה אפית (סינון, חימום ולחות של האוויר, הנכנס לריאות). ניתן להתגבר על חסכים אלו בעזרת שמירה על כיסוי הסטומה (הפתח בתחתית הצוואר) באמצעות מטליות וכיסויים מיוחדים, על ידי שתייה מרובה ושמירה על הלחות בקנה (-HME heat moisture exchange).
ברור שחשיפה בלתי מוגנת לאוויר מלוכלך, לעשן ולחומרים בעלי ריח חריף, יכולה לפגוע בריריות הקנה והריאות שלך.
שיקום הדיבור ותחושת הריח והטעם יכולה להיעשות בעזרת קלינאית תקשורת המיומנת בשיקום חולים לאחר כריתת גרון שלמה.
בדרך כלל יעודדו אותך להתחיל להסתובב במחלקה בסיוע האחיות מוקדם ככל האפשר לאחר הניתוח. רוב האנשים מוכנים לעזוב את בית החולים בתוך מספר שבועות, אפילו אחרי ניתוחים בהיקף גדול.
לפני שתעזוב את בית החולים, ייקבע לך מועד לבדיקות או לטיפולים נוספים, כגון קרינה (רדיותרפיה). אם תצטרך להיפגש עם אחד מחברי הצוות האחרים, כמו מטפל בדיבור ושפה או תזונאית, ייקבעו לך גם מועדים לפגישה איתם. זוהי הזדמנות לשוחח עם הרופא ולשאול אותו שאלות על בעיות שעלולות לצוץ לאחר הניתוח.
בגידולים קטנים שלא התפשטו ניתן לטפל באמצעות טיפול בקרינה בלבד, ללא ניתוח. לרוב, הטיפול הקרינתי משמש לטיפול בגידולים אשר ממוקמים באזורים שקשה להגיע אליהם, כגון החלק האחורי של הפה או הגרון. כמו כן, נעשה שימוש בטיפול קרינתי במקרים שבהם ניתוח יכול לגרום לפגיעה תפקודית משמעותית בדיבור או בבליעה.
כאשר מקור הקרינה הוא מחוץ לגוף, וניתן באמצעות קרן רנטגן או אלקטרונים ממכשיר שנקרא מאיץ קווי.
החדרת חומר רדיואקטיבי לתוך הגידול והשארתו שם למשך מספר ימים (נקרא גם טיפול בשכבת הביניים או ברכיתרפיה).
בטיפול בקרינה נעשה שימוש בקרני אנרגיה בעוצמה גבוהה המשמידות תאים סרטניים תוך גרימת נזק מזערי ככל האפשר לתאים בריאים.
הטיפול ניתן מדי יום במשך חמישה ימים בשבוע - ראשון עד חמישי - ביחידת הקרינה של בית החולים. לפעמים הטיפול ניתן גם במהלך סוף השבוע. הטיפול נמשך בדרך כלל בין שלושה לשבעה שבועות, תלוי בסוג הגידול ובגודלו. לפני תחילת הטיפול תקבל מהרופא הסבר על אודות הטיפול שיינתן לך. אחות קרינה בבית החולים תלווה אותך במשך הטיפולים ותענה לשאלותיך. אתה מוזמן לפנות אליה בכל עת.
בתי חולים מסוימים משתמשים כעת בשיטות קרינה מתוחכמות, כגון VMAT ,IMRT ו-RAPID ARC. מדובר בטכנולוגיות המאפשרות את כיוון אלומות הקרינה בצורה שתתאים לתצורת הגידול ותמנע פגיעה אפשרית באיברים סמוכים, בעיקר בלוטות הרוק. הטכנולוגיה המודרנית מפחיתה את תופעות הלוואי של יובש בריריות הפה ומאפשרת מתן מנות קרינה גבוהות לגידול.
כדי להבטיח שהטיפול בקרינה יהיה יעיל ככל האפשר, על האונקולוג הקליני לתכנן אותו בקפידה. זהו טיפול מדויק מאוד, וחשוב שתוכל לשכב ללא תנועה, בדיוק באותה תנוחה, בכל אחד מהטיפולים.
כדי לעזור לך לעשות זאת, ״תכן שתצטרך להרכיב מסכה שקופה מפלסטיק או מרשת, שתשמור על הראש שלך יציב ככל האפשר. מסכה זו תאפשר לך לראות ולנשום כרגיל, אך יש אנשים שהיא עלולה לעורר בהם תחושת קלאוסטרופוביה. יהיה עליך להרכיב את המסכה רק למשך מספר דקות בכל פעם, ורוב המטופלים מתרגלים אליה במהרה.
המסכה תיבנה עבורך באחד מביקוריך הראשונים ביחידת הקרינה. רנטגנאי הריפוי יסביר לך על כל התהליך לפני תחילתו.
תכנון הטיפול הוא חלק מאוד חשוב מההקרנות, וייתכן שיידרשו מספר ביקורים לצורך כך. כשהמסכה תהיה מוכנה, תרכיב אותה במהלך הפגישות לתכנון הטיפול ובמהלך פגישות הטיפול, בעת שתשכב על מיטת הבדיקה במכשיר הנקרא CT סימולטור. הסימולטור מצלם צילומי רנטגן של האזור המיועד לטיפול. לפעמים ניתן להשתמש בסורק CT לאותה מטרה. לא תוכל לדבר בזמן שתרכיב את המסכה, אך הרנטגנאי יסביר לך כיצד תוכל לתקשר איתו.
על מסכת הפלסטיק (או לפעמים על העור שלך) יסומנו קווים שיאפשרו לרנטגנאי למקם אותך ולכוון את הקרניים למיקום המדויק. אם יהיה צורך, הרנטגנאי יבצע מספר סימונים קטנטנים קבועים (קעקועים) על גבי העור.
בתחילת הטיפול תקבל הנחיות כיצד לטפל בעור שבאזור הטיפול וכל מידע אחר שיכול להקל עליך במהלך הטיפולים.
לפני כל טיפול ימקם אותך הרנטגנאי על המיטה ויוודא שנוח לך. הטיפול נמשך מספר דקות בלבד ובמהלכו תישאר לבד בחדר, אך תוכל לאותת לטכנאי שישגיח עליך מהחדר הסמוך. טיפול בקרינה אינו מכאיב, אך אסור לזוז בזמן הטיפול.
לעתים רחוקות קרינה לאזור הפה והגרון עלולה לגרום לנפיחות (בצקת) במערכת הנשימה העליונה, היכולה לגרום לקושי בנשימה. במצב זה, ״תכן שהרופא יבצע פתח קטן בקנה הנשימה (פיום קנה, טרכאוסטומיה) לפני תחילת הטיפול. הפתח יאפשר לך לנשום בנוחות. ברוב המקרים פיום הקנה הוא זמני, ולאחר שהנפיחות תרד ותוכל לנשום בחופשיות, הפתח ייסגר (מידע נוסף בעמי 21).
טיפול בקרינה חיצונית לא הופך אותך לרדיואקטיבי, והימצאותך בקרב אנשים אחרים, כולל ילדים ונשים הרות, היא בטוחה לחלוטין במשך הטיפול.
טיפול בקרינה עלול לגרום לתופעות לוואי זמניות, שייעלמו בהדרגה לאחר תום הטיפול. תופעות הלוואי משתנות בעוצמתן בהתאם לאזור המוקרן, לעוצמת הקרינה ולאפשרות של טיפול כימי. תופעות הלוואי האפשריות הן:
סביר להניח שהפה והגרון שלך יתחילו לכאוב ויתפתחו בהם דלקות וכיבים לאחר כמה שבועות של טיפול. כמו כן, ייתכן שתתפתח צרידות. יכולה גם להיות רגישות לטעמים חזקים מאוד ו/או למאכלים חמים או קרים במיוחד. ייתכן שתתקשה באכילה ושתסבול מכאב בזמן הבליעה. רצוי לאכול מאכלים קרים ופושרים.
תופעת לוואי זו יכולה להקשות על אכילה ובליעה עד כדי סכנת התייבשות. חשוב מאוד לדווח על קשיים אלה, על מנת שהצוות המטפל ינקוט אמצעים כדי לעזור לך, כגון התאמת המזון המומלץ, שתיית תכשירים תזונתיים נוזליים, מתן נוזלים דרך הווריד, הזנה שלא דרך הפה וכדומה.
הרופא יוכל לרשום לך משככי כאבים, מי-פה ותכשירים להגנה על רירית הפה (שמכסה את הצד הפנימי של הפה) כדי להקל עליך. תקבל ייעוץ לגבי שינויים בהרגלי התזונה, שיוכלו לסייע באכילה. למשל, יש להעדיף מזון רך ולהימנע מעישון, שתיית משקאות אלכוהוליים ואכילת מאכלים חמים או חריפים. שתייה מרובה של משקאות קרים (חלב, מים וכיו"ב) או מציצת קוביות קרח, יסייעו לשמור על הלחות בפה. תוכל לשוחח על כל בעיה שיש באכילה ושתייה עם קלינאי התקשורת או עם התזונאית. קיימת סכנה של איבוד משקל באופן ניכר עקב המוקוסיטיס וקשיי הבליעה, וזוהי תופעה שאינה רצויה.
בתום הטיפול בקרינה, יחלים חלל הפה, ורוב האנשים יחזרו לאכול באופן תקין בתוך מספר שבועות. עם זאת, לפעמים קשיי הבליעה נמשכים, וייתכן שיצטרכו להזין אותך באמצעות צינורית PEG.
כשבועיים לאחר התחלת הטיפול עלול העור בפנים ובצוואר להאדים או להתכהות באופן הדרגתי, וייתכן שתופיע תגובה עורית הדומה לכוויית שמש. התגובה עלולה להימשך 4-2 שבועות לאחר תום הטיפול. צוות יחידת הקרינה יסביר לך כיצד לטפל בעור. חומרים כימיים מסוימים עלולים לגרום לו להיות רגיש יותר להשפעות הקרינה, כך שחשוב להשתמש רק בסבונים, קרמים ומשחות המומלצים על ידי הצוות.
לעתים נדירות העור באזור הקרינה עלול להיסדק. הצוות הרפואי יוכל לייעץ לך במקרה כזה. העור באזור הטיפול יהיה רגיש יותר לשמש במהלך הטיפול ולאחריו (בייחוד בשנה הראשונה). מומלץ לנקוט אמצעי הגנה מפני השמש, כגון חבישת כובע רחב שוליים ו/או כיסוי האזור בצעיף כותנה עדין להגנה על אזור הצוואר. לא מומלץ להשתמש במסנן קרינה להגנה מפני השמש. התייעץ בנושא עם הצוות הרפואי שמטפל בך.
קרינה לאזור הראש והצוואר יכולה להפחית את ייצור כמות הרוק. הרוק מספק לחות לפה ולגרון, ובנוסף מגן על השיניים מפני ריקבון. חשוב שרופא השיניים יבדוק אותך מדי 6-3 חודשים, ומומלץ לבצע ניקוי שיניים אצל שיננית בהתאם להמלצת הצוות הרפואי. לפני הטיפול בקרינה יש לבצע טיפול שיניים ולבדוק שאין שיניים רופפות.
אם תקבל טיפול בקרינה באזור הראש או הצוואר, חוש הטעם שלך עלול להשתנות במהלך הטיפול. יש אנשים המאבדים את חוש הטעם כליל, אחרים חשים בטעם אחיד (בדרך כלל טעם מתכתי או מלוח). על אף שצפוי שיפור בחוש הטעם, התהליך עשוי להימשך חודשים רבים לאחר סיום הטיפול. אם המאכלים המוכרים אינם טעימים לך, מומלץ לנסות מאכלים חדשים ולהימנע מתיבול מוגזם.
לעתים עלולה להתפתח תחושת יובש בחלק הפנימי של הפה והגרון, דבר שעלול להקשות על הדיבור והאכילה. כדי להפחית את תחושת היובש, תוכל להיעזר בתרסיס רוק, או למרוח כמויות קטנות של שמן זית או שמן צמחי בצד הפנימי של הלחיים.
גם השפתיים עלולות לסבול מיובש. תוכל להשתמש בשפתון לחות. מומלץ להימנע משימוש במוצרים המכילים בושם או צבעי מאכל.
על אף שבלוטות הרוק יתחילו שוב לייצר רוק בתוך מספר חודשים, היובש בפה עלול להימשך זמן מה. קיימים מספר תכשירים וטיפולים היכולים להקל, במידת מה, את היובש לטווח ארוך.
הטיפול בקרינה עלול להפוך את הרוק לסמיך ודביק יותר, כמו ליחה, והוא עלול להצטבר בפה ובגרון. ״תכן שתרגיש צורך לירוק לעתים קרובות. מומלץ לשטוף את הפה באופן קבוע בתמיסות מיוחדות. תוכל להכין תמיסה המורכבת מחצי כפית מלח, חצי כפית אבקת סודה לשתייה וכוס אחת של מים. לעתים הצטברות הליחה תגרום לשיעול, בעיקר בלילה. תוכל להשתמש בנבולייזר (מערפל) כדי להקל את השיעול לפני השינה.
תופעות הלוואי הללו מופיעות בדרך כלל לקראת סוף תהליך הטיפול ובשבועות הראשונים לאחר תום הטיפול. ההשפעות עשויות להיות קלות או חמורות יותר, תלוי במינון הקרינה
שתקבל ובמשך הטיפול. הרופא יוכל לייעץ לך למה ניתן לצפות, ויוכל להציע לך טיפולים שיעזרו להקל את תופעות הלוואי.
תופעה שעלולה להתפתח במהלך הטיפול, וניתן לסייע לה על ידי טיפול קבוע בפה ושימוש במי-פה. הרופא או האחות יוכלו לייעץ לך כיצד לעשות זאת ביעילות. הרופא יוכל גם לרשום לך תרופה אנטיביוטית שעשויה לעזור. טיפול שיניים לפני תחילת הטיפול בקרינה יסייע בהפחתת הריח.
ייתכן שקולך יהפוך לצרוד במהלך הטיפול. נסה להמעיט בדיבור ולהימנע מאזורים אפופי עשן. קלינאי תקשורת יוכל לתת לך המלצות נוספות. ברוב המקרים, תחוש הקלה לאחר כמה שבועות.
בחילה אינה תופעה נפוצה, אך הרופא יוכל לרשום לך טבליות למניעת בחילה או תרופות נגד הקאות אם תזדקק להן.
ייתכן שהטיפול יגרום לך עייפות רבה. במהלך הטיפול חשוב שתזכה למנוחה רבה ככל האפשר, במיוחד אם יהיה עליך לנסוע דרך ארוכה מדי יום לצורך קבלת הטיפול.
לעתים טיפול בקרינה גורם לחוסר תיאבון. כאבים ויובש בפה יכולים גם הם לגרום לקשיים באכילה. אם אין לך חשק לאכול, רצוי שתחליף חלק מהארוחות במשקאות מזינים, עשירים בקלוריות. תוכל לשוחח על קשיי האכילה עם הרופא, התזונאית, קלינאי התקשורת או אחות הקרינה.
במהלך הטיפול בקרינה רצוי להתגלח במכונת גילוח חשמלית ולא להשתמש במי פנים, עקב רגישות העור. ייתכן שבסיום הטיפול האזור המוקרן לא יצמיח שיער כמו לפני הטיפול. ברוב המקרים טיפול בקרינה בסרטן בראש ובצוואר לא גורם לנשירת שיער מהראש, מפני שהשיער נושר רק במקומות שדרכם חודרות קרני הרנטגן לגוף. בדרך כלל אזורים אלה מוגבלים לחלקים בפנים ובצוואר. גברים יאבדו חלק משערות הזקן באזור המוקרן. נשירת שיער הראש עלולה להתרחש כאשר מטפלים בגידולים באזור העיניים והאוזניים. אם קיימת סבירות לאובדן שיער באופן תמידי, הרופא יוכל לומר לך באילו אזורים היא עלולה להתרחש.
ניתוחים בחלק האחורי של הפה ובגרון עלולים להוביל לקשיחות או נוקשות של הלסת. הצוות הרפואי ימליץ לך לבצע תרגילים כדי למנוע ממצב זה להפוך לקבוע. אם תקבל טיפול בקרינה בעומק הגרון (הלוע העליון), השרירים שאחראים על פתיחת וסגירת הפה עלולים להתקשות גם כן. מומלץ לבצע תרגילים לפתיחת הפה, מספר רב של פעמים, במשך היום, כדי לשמר את גמישות השרירים ואת מרחב הפתיחה של הפה. קיימים גם עזרים מיוחדים שמסייעים לתרגול הלסת. הרופא, רופא השיניים, פיזיותרפיסט או קלינאי התקשורת יוכלו לייעץ לך בנוגע לתרגילים והיכן ניתן לרכוש עזרים לתרגול.
תופעות הלוואי הללו עלולות להעכיר את מצב הרוח שלך ולהקשות עליך במהלך הטיפול. חשוב שתזכור, שחלק גדול מהן הן זמניות, והן ייעלמו בהדרגה.
במקרים מסוימים, למשל במקרה של גידול סרטני קטן יחסית בלשון, ניתן לטפל בקרינה פנימית במקום בניתוח.
טיפול בקרינה פנימית (נקרא גם הקרנות בין-רקמתיות, טיפול השתלה או ברכיתרפיה) כולל החדרה של חומר רדיואקטיבי ישירות לתוך הגידול. סוג זה של טיפול מבוצע על ידי החדרת מחטים או חוטי מתכת רדיואקטיביים לתוך הגידול, למשך מספר ימים. בזמן שחוטי המתכת הרדיואקטיביים נמצאים במקומם, הם פולטים רמות נמוכות של קרינה. יהיה עליך להישאר בבית החולים ולקבל את הטיפול בחדר מבודד במשך מספר ימים, עד שהרופא יוציא את המחטים או חוטי המתכת מגופך. בני משפחה וחברים יוכלו להגיע לביקורים קצרים, אך ילדים קטנים ונשים הרות לא יורשו לבקר אצלך. זאת כדי להימנע מהסיכון שייחשפו אפילו לכמויות מזעריות של קרינה.
הרופאים והאחיות המטפלים בך יוכלו אף הם להישאר בחדרך לפרקי זמן קצרים. זאת מפני שהם מטפלים בו זמנית במספר אנשים שמקבלים טיפול בקרינה, ועליהם להיחשף מעט ככל האפשר לרדיואקטיביות.
אמצעי הזהירות וההגבלות על הביקורים עלולים ליצור אצלך חששות, חרדות ותחושות של בדידות, דווקא כאשר אתה זקוק לתמיכתם של הקרובים אליך. אם תרגיש כך, חשוב שתיידע את הצוות המטפל. תוכל להיעזר בספרים, סרטים, ובאמצעים אחרים שיעסיקו אותך בזמן הבידוד. הבידוד נמשך רק כל עוד השתל הרדיואקטיבי מונח במקומו (בדרך כלל בין יום אחד לשמונה ימים). ברגע שמסירים אותו הרדיואקטיביות נעלמת, ותוכל לשהות ללא חשש בקרבת אנשים.
בזמן שהמחטים נמצאות במקומן, הרקמות שמסביבן יתנפחו. תופעה זו מתייצבת בדרך כלל עד שמסירים את המחטים. האזור שבו קיבלת את הטיפול יתחיל לכאוב בערך 10-5 ימים לאחר הסרת המחטים או חוטי המתכת, וכאב זה עלול להימשך מספר שבועות. במשך תקופה זו, רצוי לאכול מזון רך. (פירוט בפרק "שינויים בהרגלי האכילה לאחר טיפולים בסרטן בראש ובצוואר"). כל עוד אתה סובל מכאבים בפה, רצוי להימנע מעישון, שתיית משקאות חריפים ואכילת מאכלים חמים או חריפים.
כימותרפיה משפיעה על אנשים שונים בדרכים שונות. חלקם מסוגלים לנהל אורח חיים תקין במהלך הטיפול, בעוד שאחרים נעשים עייפים במיוחד, ונאלצים להאט את קצב הפעילות. חשוב שתנהל את חייך כפי יכולתך, ושתשתדל לא להעמיס על עצמך.
בטיפול כימי משתמשים בתרופות אנטי-סרטניות (ציטוטוקסיות), שתפקידן להרוס את התאים הסרטניים. הן פועלות על ידי שיבוש תהליך הגדילה של תאי הסרטן. כאשר התרופות מוזרמות למחזור הדם, הן יכולות להגיע אל תאים סרטניים בכל הגוף.
הטיפול המקובל כיום לגידולים גדולים הינו שילוב של כימותרפיה וקרינה הניתנים יחד, על מנת להגביר את יעילות הטיפול הקרינתי, תוך שמירה על תפקוד. טיפול זה נקרא 'טיפול משמר איברים' , וכשמו, הוא מיועד להימנע מניתוחים גדולים ומורכבים הגורמים לנכות, תוך השמדת כל תאי הגידול באמצעות שילוב של קרינה וכימותרפיה.
קיימות שיטות טיפול שונות (פרוטוקולים) - בחלקן הטיפול הכימי ניתן לפני קרינה, ובחלקן הוא ניתן יחד עם הקרינה, בו זמנית. הטיפולים המורכבים ביותר כוללים טיפול כימי דרך הווריד ואחר כך טיפול משולב כימי עם קרינה. במקרים אלה, הטיפול הכימי ניתן אחת לשבוע או אחת לשלושה שבועות, תוך כדי קרינה מדי יום.
חשוב להדגיש כי טיפולים אלה יעילים כמו ניתוח ומטרתם להחליף אותו. הצוות המטפל בך, כולל רופא אא"ג-מנתח ראש וצוואר ואונקולוג, ימליצו לך על שיטת הטיפול הטובה ביותר במצבך.
לעתים יש צורך במתן כימותרפיה וקרינה לאחר ניתוח, בניסיון להגביר את יעילות הטיפול בקרינה. טיפול כימי ניתן גם כאשר מחלת הסרטן התפשטה לחלקים אחרים בגוף או כאשר היא חזרה לאחר טיפול בקרינה. במקרה כזה הכימותרפיה משמשת בניסיון לכווץ את הגידול ולהשתלט עליו, להקל את התסמינים ולשפר את איכות החיים.
ציספלאטין - Cisplatin (ציספלאטין "אבווה"® - ®"Cisplatin "EBEWE)*
קרבופלאטין - Carboplatin (קרבופלאטין® - ®Carboplatin)*
דוסיטקסאל - Docetaxel (טקסוטר® - ®Texotere)*
פלואורואורציל - Flourouracil (פלואורואורציל "אבווה"® - ®"Flourouracil "EBEWE)*
פקליטקסל - Paclitaxei (טקסול® -®Taxol)*
*או תרופות אחרות המכילות חומר פעיל זהה, בעלות שמות מסחריים אחרים.
התרופות הכימיות ניתנות בדרך כלל באמצעות זריקה לתוך הווריד (תוך-ורידית). הן עלולות להפחית באופן זמני את מספר התאים התקינים בדם. כשספירת הדם נמוכה, אתה מצוי בסיכון גבוה יותר לפתח זיהום ואתה עלול להתעייף בקלות רבה. במהלך הכימותרפיה תעבור בדיקות דם באופן קבוע, ובמידת הצורך ייתכן שתקבל אנטיביוטיקה לטיפול בזיהום. ייתכן שתקבל עירו״ דם אם תפתח אנמיה כתוצאה מהכימותרפיה.
תופעות לוואי נוספות עלולות להיות בחילות והקאות, שבדרך כלל ניתן לשלוט עליהן באמצעות טבליות נגד בחילה או תרופות (נגד הקאות).
תרופות כימיות מסוימות גורמות לנשירת שיער. אם השיער שלך ינשור, הוא בדרך כלל יצמח בחזרה בתוך 6-3 חודשים.
ייתכן שתחוש כאבים או שיתפתחו כיבים קטנים בפה. חשוב להשתמש במי-פה באופן סדיר, והאחות תסביר לך כיצד לבצע זאת כראוי. אם לא יהיה לך תיאבון, תוכל לשתות משקאות מזינים או מרקים. קיים מגוון רחב של משקאות שתוכל לרכוש ברוב בתי המרקחת. תוכל לבקש מהרופא הפניה לתזונאית, שתייעץ לך בנושא תזונה.
כמו כן, ייתכנו שינויים בשמיעה, בייחוד עם אתה מטופל בציספלאטין. דווח לרופא אם אתה מבחין בצלצולים באוזניים (טיניטוס) או בירידה בשמיעה. לעתים הירידה בשמיעה יכולה להיות זמנית ולפעמים היא קבועה. רצוי לבצע בדיקת שמיעה לפני תחילת הטיפול, כדי שיהיה ניתן להעריך את הנזק לשמיעה ולתת מענה ע"י התאמת תוכנית טיפול ו/או המלצה לשימוש במכשירי שמיעה.
על אף שבמהלך הטיפול תופעות הלוואי עלולות להיות קשות, חשוב לזכור שמרביתן זמניות, ושהן בדרך כלל חולפות לאחר סיום הטיפול.
חשוב לציין, כי טיפול כימו-רדיותרפי משולב יכול לגרום להחמרה ניכרת בתופעות הלוואי של קרינה, ובעיקר בהיווצרות מוקוסיטיס ( כיבים בפה ובלוע) עד כדי קושי ניכר באכילה ובבליעה. במקרים אלה ״תכן שיוחדר לך צינור הזנה לקיבה (PEG), על מנת שלא לאבד נוזלים ומשקל. זאת עד לאחר השלמת הטיפול.
טיפול מכוונן גורם להרס תאים סרטניים על ידי עצירת גדילתם והתפתחותם, בדרך כלל באמצעות חסימת הגורם שאותר כמאיץ את שגשוג תאי הסרטן, או על ידי עידוד המערכת החיסונית לתקוף אותם. קיימים סוגים אחדים של טיפולים מכווננים, כגון נוגדנים חד-שבטיים, מעכבי גדילה, אימונותרפיה ועוד.
הטיפול המכוונן המקובל בגידולי ראש צוואר הוא ציטוקסימאב - Cetuximab (ארביטוקס®- ®Erbitux)*. תרופה זו ניתנת באמצעות עירוי לווריד, לעתים בשילוב עם כימותרפיה, בקרב אנשים שפיתחו אי-סבילות קשה לתופעות הלוואי של הטיפול הכימי. כמו כן תרופה זו יכולה להינתן בשילוב עם טיפול קרינתי. או כחלק מטיפול פליאטיבי.
תופעות הלוואי של ציטוקסימאב הן לרוב קלות. חלק מהמטופלים יכולים לחוות תסמינים דמויי שפעת, כגון כאבי ראש, חום, או צמרמורות בזמן מתן העירוי. התסמין הנפוץ ביותר הוא פריחה בעור, אשר יכולה להופיע כשבועיים מתחילת הטיפול וחולפת עם סיומו. הצוות הרפואי המטפל בך ינחה אותך כיצד לטפל בעור ולהקל את התסמינים.
במקרים מסוימים תטופל בתרופה פמברוליזומאב - Pembrolizumab (קיטרודה® - ®Keytruda)*. זוהי תרופה אימונותרפית, אשר ניתנת בעירוי תוך-ורידי, למשך שלושה שבועות. תופעות לוואי שכיחות יכולות לכלול עייפות, שלשולים בחילות והקאות, כאבים ונפיחות במפרקים.
תרופה אימונותרפית נוספת שאולי תטופל בה היא ניבולומאב - Nivolumab (אופדיבו® - ®Opdivo)*. התרופה ניתנת בעירוי, אחת לשבועיים. תופעות לוואי שכיחות כוללות תשישות ועייפות, בחילות והקאות, שלשולים.
*או תרופות אחרות המכילות חומר פעיל דומה, בעלות שמות מסחריים אחרים.
אכילה היא פעולה יומיומית שבדרך כלל איננו מקדישים לה מחשבה. למעשה, זהו תהליך מורכב מאוד, הכולל סדרה של פעולות מדויקות, שכל אחת מהן דורשת רמה גבוהה של שליטה בשרירים ובכל חלקי הגוף המעורבים (השפתיים, הלשון, הלסת, תיאום עם הנשימה ועוד).
ניתוח ו/או טיפול בקרינה באזור הראש והצוואר עלולים להפריע לחלק מהפעולות או התנועות של הפה, הלשון או הגרון, ולגרום קושי בעת האכילה והשתייה. חשוב להבטיח שבמהלך הטיפול האכילה תהיה בטוחה (ללא כניסת תוכן הפה לקנה הנשימה), מספקת מבחינה תזונתית, ללא כאבים ו/או סבל, ושתוכל להמשיך ליהנות, עד כמה שניתן, מארוחות משפחתיות.
אם אתה מרבה להשתעל או מתקשה בנשימה בזמן האכילה או בבליעת רוק ומים, ייתכן שתהיה סכנה לבריאותך, עקב חשש לכניסת חומר זר לריאות העלול ליצור דלקת ריאות, וכן קושי בשמירה על תזונה ושתייה מספקות.
במקרה שיש קשיי בליעה, לעיסה או אכילה, יהיה צורך בבדיקת בליעה על ידי קלינאי תקשורת. בדיקה זו נקראת 'הערכה קלינית של הבליעה', ולאחריה תוכל לקבל הנחיות להקלת הבליעה, ולהתאמת תפריט במהלך הטיפול.
לעתים יש צורך בביצוע בדיקות עם מכשור רפואי. הבדיקות השכיחות ביותר הן: וידאופלואורוסקופיה - בדיקת רנטגן המבוצעת תוך כדי בליעה ונרשמת בסרט וידאו. בדיקה זו מאפשרת להתרשם מיעילות ותזמון הבליעה. במהלך הבדיקה תתבקש לבלוע מאכלים מסוגים שונים, החל בנוזלים ונוזלים סמיכים (כמו יוגורט), וכלה במוצקים (כמו ביסקוויטים). למזון מוסיפים חומר צביעה מיוחד שמאפשר לראות את הבליעה עצמה.
FEES - בדיקה עם סיב אופטי המוחדר דרך האף. הבדיקה אינה מכאיבה אך כרוכה באי-נוחות. היא מאפשרת הסתכלות ישירה על חלל הכניסה לוושט, קנה הנשימה והמזון או הרוק הנאספים באזור, לפני או אחרי הבליעה, וגורמים לקושי באכילה.
תוצאות הבדיקות, בנוסף לבדיקת קלינאי התקשורת, יאפשרו לצוות להמליץ לך על דרכים להקלת האכילה: תמרוני בליעה, התאמת סוג ומרקם המזון, אכילה תוך כדי שינויים במיקום הראש, תיאום הנשימה ועוד.
אם קיים קושי רב באכילה וירידה במשקל, ייתכן שהרופא ימליץ על הזנה ישירה דרך צינורית (גסטרוסטום, PEG), המוחדרת לדופן הקיבה ועוקפת את מעבר המזון בפה ובוושט. אצל רוב המטופלים הזנה זו היא זמנית, עד לסיום הטיפול הרפואי. קלינאי תקשורת יוכל להמליץ לך על תרגילים שיסייעו לך לחזור לאכילה רגילה, באמצעות למידה של תמרוני בליעה, התאמת מרקמי מזון, הפניה או כיפוף הראש ועוד, בהתאם לקושי המאובחן. טיפול בבליעה יכול להינתן לפני הטיפול או במהלכו, כדי להקל בזמן הטיפול ולאחריו, ולחזק אותך ולשפר את מצבך הבריאותי.
שיקום הבליעה יכול להימשך זמן רב, ומידת השיקום תלויה במידת הפגיעה ובתופעות הלוואי ארוכות הטווח.
טעם המזון מתקבל מצירוף הטעם בלשון והריח. הטיפול יכול להשפיע על טעם המזון, והוא גורם לרגישות לריחות. ייתכן שתאבד את התיאבון, ושמאכלים שהיו אהובים עליך לא יהיו טעימים באותה מידה. מומלץ להתנסות במאכלים אחרים, גם כאלה שהם פחות מוכרים לך, וחשוב שתקפיד על תזונה מאוזנת במהלך הטיפול ולאחר סיומו. משמעות הדבר היא צריכת כמות מספקת של קלוריות וחלבונים כדי למנוע ירידה במשקל, כדי לחזק אותך ולבנות מחדש רקמות בריאות. לאחר סיום הטיפול חוש הטעם יחזור אלייך בהדרגה.
כמעט בכל מחלקה יש תזונאית, ומומלץ להתייעץ אתה כדי שתעזור לך לבחור את סוגי המזונות המתאימים.
טיפול בקרינה יכול להחליש את שורשי השיניים ולהחמיר את מצבן הבריאותי של השיניים עצמן, לכן מומלץ שלפני הטיפול בקרינה תיבדק על ידי רופא שיניים ותבצע כל טיפול הנחוץ לשמירה ולשיקום הפה. אם אתה מרכיב שיניים תותבות (פלטה), ייתכן שבמהלך הטיפול תיווצר רגישות ותתקשה להרכיבן. ירידה דרסטית במשקל יכולה לגרום לאי-התאמת התותבות לחניכיים. ניתן למלא את החסר כדי להתאימן מחדש. שיקום הפה ע"י תותבות כלול בסל הבריאות, למי שעבר טיפול בקרינה באזור הפה והגרון, לכל ימי חייו, דרך מרפאות קופת החולים בה אתה מבוטח.
כדי לדבר באופן ברור ובקול רם, אנו זקוקים לאיברי פה שינועו היטב וגם לגרון שיפיק את הקול בצורה טובה ויציבה. הימצאות גידול בכל אחד מהאיברים בפה ובגרון יתבטא גם בפגיעה בדיבור או בקול. הפגיעה תלווה אותך מתחילת הטיפול ועד סופו, ורק לאחר סיום הטיפול יהיה ניתן לתכנן טיפול שיקומי, אשר מטרתו לתת לך כלים לשיפור התפקוד שנפגע. מטרת הטיפול היא להביא אותך למצב הטוב ביותר האפשרי מבחינת הדיבור והתקשורת עם הסביבה, תוך הבנה שייתכן שחלק מהשינויים אינם ניתנים לתיקון. הכוונה לאפשר לך ליצור קשר עם הסביבה בצורה עצמאית, יעילה ובהירה.
מומלץ שבמהלך הטיפול תבצע תנועות רבות ככל הניתן באיברים החשופים לקרינה, כדי לשמר את התנועה, את אספקת הדם לאזור ואת גמישות השרירים.
אובדן יכולת הדיבור, אפילו באופן זמני, עלול להיות מפחיד ומתסכל. עם זאת, קלינאי תקשורת יהיה מעורב בתהליך השיקום שלך משלב מוקדם, ויוכל להעניק לך תמיכה ועצות מועילות.
טיפול בדיבור יכול לעזור לך ללמוד כיצד לתקשר באופן ברור ויעיל יותר, ומומלץ להתחיל בו מוקדם ככל האפשר לאחר סיום הטיפול. אם עברת ניתוח באזור הפה והלשון, עצם הדיבור מהווה תרגול. בנוסף, תקבל הנחיות מפורטות והכוונה אצל קלינאי התקשורת. הטיפול ממומן על ידי משרד הבריאות דרך קופת החולים שבה אתה מבוטח.
הטיפול יתמקד בשיפור המגבלות ובתמיכה ביכולות שלך, על פי הקשיים המאובחנים אצלך באופן אישי.
במקרה של גידול בגרון שמטופל בשילוב של טיפול כימי וקרינה, הגמישות והלחות שהיו למיתרי הקול פוחתות. הקול יופק במאמץ מסוים, ותהיה לך תחושה של יובש בפה עקב החשיפה של בלוטות הרוק למידה מסוימת של קרינה. הקול יהיה בטון נמוך יותר, צרוד ובעל מנעד מצומצם. יהיה קושי מסוים בשירה ובדיבור ממושך.
טיפול בדיבור יתן לך כלים להפקת קול ביעילות מרבית ובמאמץ מינימלי. אם הקול עדיין יהיה חלש מדי, ניתן להיעזר במגבר קול אישי ובאמצעים אחרים, כמו כתיבה או מכשירים המפיקים קול.
גידול בגרון מחייב לעתים ניתוח, הגורם לניתוק הקשר בין הריאות לפה והסרת מיתרי הקול אובדן יכולת הפקת הקול. כיום ישנן שיטות המאפשרות לאנשים שעברו כריתת גרון להפיק קול. קלינאי תקשורת יציג בפניך את הנושא וישוחח עמך על האפשרויות השונות לתקשורת לאחר הניתוח. השיטה שבה תבחר תלויה בסוג הניתוח שעברת ובגורמים אישיים נוספים. אלה השיטות המאפשרות הפקת קול:
קול ושטי - השיטה נלמדת לאחר ניתוח כריתת גרון. על פי שיטה זו, הקול נוצר על ידי דחיפה ויניקה של אוויר מהפה אל תוך החלק העליון של הוושט. במהלך פליטת האוויר לפה, נוצר בדופן העליון של הוושט קול, אשר נכנס לחלל הפה ומאפשר דיבור בקול.
הפקת קול ושטי באמצעות תותב דיבור - בשיטה זו מכינים, במהלך ניתוח הכריתה או לאחריו (כחלק מתהליך שניוני), תעלה, או פיסטולה, בדופן שבין קנה הנשימה לוושט. לתעלה זו מחדירים שסתום או תותב דיבור. כדי לדבר בקול חזק ושוטף, על החולה לחסום את הסטומה (הפתח) באצבעו ולדבר בקול ובעוצמה רגילים. האוויר מהריאות עובר לחלק העליון של הוושט, ונוצר קול ושטי עם אוויר ריאתי.
ישנם אנשים המדברים בעזרת תותב קול או דרך הוושט ללא קושי ושבים לעבודה במקצועות הדורשים שימוש רב בקול. אחרים מוצאים שפעולה זו אינה פשוטה עבורם.
מכשירי דיבור אלקטרוניים - מכשירי דיבור אלו מפיקים קול ומאפשרים לאדם לתקשר תוך השקעת מאמץ מינימלית. לעתים הם מאפשרים תקשורת מידית עם הסביבה לאחר הניתוח. ישנם סוגי מכשירים שונים, חלקם מוצמדים לצוואר ומעבירים רטט דרך הרקמות לתוך חלל הפה. מכשירים אחרים מעבירים גלי קול ישירות לחלל הפה באמצעות צינורית. אדם המשתמש במכשיר דיבור נדרש להפעיל את המכשיר בו זמנית עם הגיית הדיבור, וכך הוא יכול לדבר בצורה חופשית.
כל הציוד הנדרש למי שמשתמש בתותב דיבור או במכשיר דיבור אלקטרוני מכוסה על ידי ביטוח הבריאות הממלכתי. לרוב יש לרכוש את הציוד בהמלצת קלינאי תקשורת או רופא, ולקבל החזר כספי מקופות החולים.
מנותחים יכולים לבחור את השיטה המתאימה להם ביותר. כמו כן, הם יכולים להשתמש בכל שלוש השיטות לסירוגין, בהתאם לצרכיהם.
השמיעה נוטה להיחלש עם הגיל, וייתכן שאתה סובל מירידה טבעית בשמיעה. הטיפול בקרינה יכול להחמיר קושי קיים ואף לגרום לירידה בשמיעה, כתוצאה מהחומרים הכימיים הניתנים לטיפול בסרטן.
אם תחוש שיש ירידה בשמיעה, רצוי לפנות לרופא אף-אוזן-גרון. הרופא יוודא שבאוזניך לא הצטברה הפרשה בתעלת השמיעה (צרומן), ובמקרה הצורך יפנה אותך לבדיקת שמיעה. אם נמצאה ירידה בשמיעה, ניתן יהיה לקבוע אם הירידה היא חולפת או קבועה. בהמשך, ולפי הצורך, יומלץ לך להשתמש במכשירי שמיעה. אם הירידה בשמיעה נגרמה מהמחלה והטיפולים, קופות החולים משתתפות בעלויות רכישת המכשיר.
לאחר השלמת הטיפול תעבור בדיקות מעקב שגרתיות. את בדיקות המעקב מבצעים לרוב רופא אא"ג-מנתח ראש וצוואר ואונקולוג. בדיקת רופא אא"ג - מנתח ראש וצוואר היא חיונית עקב היכולת לבדוק את אזור הגידול הראשוני באמצעות אנדוסקופ (צינורית זעירה המוכנסת דרך חלל האף אל לוע האף, הלוע האחורי, הלוע התחתון והגרון). לבדיקות אלו חשיבות רבה, והן מתבצעות כדי לאפשר לרופא לעקוב אחר ההתקדמות שלך. אם תסבול מבעיות כלשהן או תבחין בתסמינים חדשים בין מועדי הבדיקות, עליך לדווח על כך לרופא המשפחה או לרופא המומחה בהקדם האפשרי.
סביר שתמשיך לעבור בדיקות מעקב במשך מספר שנים, תחילה בתדירות גבוהה ולאחר מכן בתדירות נמוכה יותר. חשוב שתקפיד על אורח חיים בריא, תרבה בפעילות גופנית כגון הליכה, ותשמור על תזונה מזינה ומאוזנת, עשירה בירקות ובפירות טריים.
אם אתה מעשן, חשוב שתנסה להפסיק או לפחות להפחית את כמות הסיגריות. עישון הוא בין הגורמים העיקריים למקרים של סרטן בראש ובצוואר, והמשך העישון מציב אותך בסיכון גדול יותר להתפתחות גידול סרטני נוסף. כמו כן, העישון יכול להפחית את יעילות הטיפול ולהגביר את הסיכון לחזרת הסרטן.
גמילה מעישון עלולה להיות קשה מאוד, במיוחד בעתות לחץ, אך קיימים ארגונים שניתן להיעזר בהם, וקופות החולים מציעות בחינם סדנאות לגמילה מעישון.
מחקרים למציאת דרכים חדשות לטיפול יעיל בסרטן לכל המטופלים נערכים כל העת. אם מחקרים מוקדמים (מחקרי פאזה 1–2) מראים שטיפול חדש עשוי להיות טוב יותר מהטיפול המקובל, האונקולוגים עורכים מחקרים להשוואה בין הטיפול החדש לטיפולים המקובלים הטובים ביותר בנמצא (מחקרי פאזה 3).
מחקרים כאלה נקראים מחקרים קליניים (או ניסויים קליניים), והם הדרך האמינה היחידה לבחינת טיפול חדש. לעיתים קרובות משתתפים במחקרים האלה כמה מרכזים רפואיים בארץ, ובדרך כלל גם מרכזים רפואיים במדינות אחרות.
מחקרים קליניים חשובים לא רק לשיפור הטיפול לטובת כל המטופלים בעתיד, אלא הם גם סיכוי אמיתי לשיפור מצבו של החולה המשתתף במחקר. כמו כן הם תורמים לקידום המאבק במחלת הסרטן ולהעמקת הידע הקשור למחלה. אם שיטת הטיפול הנבדקת במחקר מסוים תוכח כיעילה, היא עשויה להיות שיטת הטיפול המקובלת ולעזור לחולים רבים. יעילותם של רוב הטיפולים הנמצאים כיום בשימוש הוכחה בעבר במסגרת ניסויים קליניים.
במחקר קליני מבוקר פאזה 3 המשתתפים מחולקים, בדרך כלל, לשתי קבוצות:
אין מידע מוכח שהטיפול החדש הנבדק במחקר יביא לידי תוצאות טובות יותר, אך מקובל להציע טיפול חדש רק אם יש סיכוי סביר שתוצאותיו יהיו טובות יותר מהטיפול המקובל.
כדי להבטיח את בטיחות החולים ואת זכויותיהם כל פרוטוקול ניסיוני מקבל אישור של ועדה אתית, הנקראת ועדת הלסינקי, מטעם המוסד הרפואי שבו ייערך המחקר. כל משתתף מקבל העתק של הפרוטוקול ושל המסמכים הנלווים אליו, הוא נדרש לקרוא אותו ולחתום על טופס הסכמה מדעת לפני תחילת המחקר. חתימה על הטופס פירושה שהמשתתף יודע במה עוסק המחקר, מבין מדוע הוא מבוצע, מדוע הוזמן להשתתף בו, ובאיזה אופן יהיה מעורב בו.
גם לאחר מתן ההסכמה להשתתף במחקר, ניתן לפרוש ממנו בכל עת. ההחלטה שלא להשתתף בניסוי או לפרוש ממנו לא תשפיע על יחסו של הרופא בשום דרך, והוא ימשיך לתת את הטיפול המקובל הטוב ביותר.
חשוב לזכור שכל טיפול נחקר ביסודיות במחקרים מוקדמים לפני שנוסה במחקרים קליניים אקראיים ומבוקרים. ההשתתפות במחקר תסייע לקדם את מדע הרפואה ולשפר את סיכויי ההחלמה של חולים אחרים בעתיד.
להמשך
למידע על מערך התמיכה של האגודה למלחמה בסרטן