ריטוקסימאב ובשמה המסחרי מבטרה®* היא תרופה הניתנת כטיפול בסוגים מסוימים של מחלת סרטן הבלוטות (לימפומה). דף מידע זה מתאר את המבטרה, כיצד היא ניתנת וכמה מתופעות הלוואי האפשריות. התגובה של כל אדם לטיפול בסרטן היא יחודית. אנשים מסוימים חווים מעט מאוד תופעות לוואי, ואחרים יותר. בדף מידע זה מתוארות תופעות הלוואי השכיחות ביותר וחלק מהתופעות השכיחות פחות, כדי שתוכל להיות מודע להן אם תופענה אצלך. עם זאת, לא מתוארות תופעות נדירות מאוד, שקיימת סבירות נמוכה מאוד להופעתן. אם אתה מבחין בתופעות אחרות שאינן מופיעות בדף המידע, ואתה חושב שהן קשורות לתרופה, תוכל לשוחח על כך עם הצוות המטפל בך.
תיפגש עם הרופא באופן שגרתי במהלך קבלת טיפול זה, כדי שהוא יוכל לעקוב אחר השפעות הטיפול. דף מידע זה אמור לסייע לך לדון עם הצוות המטפל בך בכל שאלה שהיא אודות הטיפול ותופעות הלוואי, כי הם אלה שיכולים לעזור לך במתן העצות הטובות ביותר.
אם אתה חווה תופעה כלשהי שאינה מתוארת בדף זה - דווח לרופא המטפל בך.**
*או תרופות המכילות חומר פעיל דומה, בעלות שמות מסחריים אחרים.**המידע כתוב בלשון זכר, אך מתייחס לנשים וגברים כאחד.
ריטוקסימאב שייכת לקבוצה חדשה של תרופות נגד סרטן, הנקראות נוגדנים חד-שבטיים (monoclonal antibodies). ריטוקסימאב משמשת לטיפול בלימפומה שאינה הודג'קין. כדאי לקרוא דף מידע זה יחד עם חוברת האגודה למלחמה בסרטן הנקראת "לדעת יותר על לימפומה שאינה הודג'קין".
נוגדנים חד שבטיים משמשים בנסיון להרוס סוגים מסוימים של תאים סרטניים, תוך גרימת נזק מועט ככל האפשר לתאים בריאים, הם מיועדים לזהות חלבונים מסוימים הנמצאים על פני השטח של חלק מהתאים הסרטניים, ולהינעל עליהם (כמו מפתח במנעול). נעילה זו מעוררת את מערכת החיסון של הגוף לתקוף את התאים הסרטניים, ויכולה לעיתים לגרום לתאים להרוס את עצמם.
ריטוקסימאב ננעלת על חלבון הנקרא cd-20 הנמצא על פני השטח של סוג אחד, מבין סוגים רבים, של כדוריות דם לבנות תקינות (לימפוציטים מסוג B). החלבון הזה נמצא גם על פני השטח של רוב הלימפוציטים מסוג B בלימפומה שאינה הודג'קין. ריטוקסימאב תוקפת גם את הלימפוציטים מסוג B הממאירים וגם את הבריאים. אולם, כאשר אלה ניזוקים, הגוף יוצר במהרה כדוריות דם לבנות חלופיות, ולכן הסיכון לתופעות לוואי כתוצאה מהטיפול קטן מאוד.
לאחר דילול, מבטרה נראית כנוזל צלול.
ריטוקסימאב ניתנת בעירוי (טפטוף) לתוך וריד, באמצעות צינורית דקה המוחדרת לוריד. לחלק מהאנשים יכולה להיות תגובה אלרגית למבטרה, וכדי להפחית את הסיכוי להופעת תגובה כזו, ניתנת המנה הראשונה בקצב איטי במשך מספר שעות. יתכן שתקבל תרופות נוספות לפני תחילת הטיפול. אם מופיעה אצלך תגובה אלרגית, ניתן להאט את מתן הטיפול או להפסיק את העירוי ולהתחילו שוב כאשר התסמינים חולפים. יתכן שתצטרך לשהות בבית החולים למשך הלילה בטיפול הראשון, כדי שאפשר יהיה לעקוב אחרי התגובה שלך לטיפול. לאחר מכן, בדרך כלל אפשר לתת את הטיפול במסגרת אשפוז יום ובמשך זמן קצר יותר.
סל שירותי הבריאות מכיל רשימה מוגדרת של בדיקות, תרופות, תכשירים וטיפולים שחברי קופת החולים זכאים לקבל מהקופה שלהם, מתוקף חוק ביטוח בריאות ממלכתי. הסל מתעדכן אחת לשנה.
לצד כל תרופה או טיפול בסל רשומים התנאים והמגבלות לקבלתו במסגרת הסל (אוכלוסיית יעד, סוג מחלה, שלב המחלה, סוג ומספר קווי טיפול קודמים ופרמטרים קליניים נוספים). תנאים ומגבלות אלה נקראים "התוויה".
התנאים והמגבלות המלאים מפורטים באתר כל הבריאות של משרד הבריאות, והם אלה המחייבים את הקופות במתן אישור לקבלת התרופה.
התרופה ריטוקסימאב רשומה בסל הבריאות עבור לימפומה שאינה הודג'קין (NHL), לימפומה מסוג CLL/SLL, לוקמיה מסוג CLL בהתוויות מסויימות.
תרופות ביוסימילאר (Biosimilar) הן חלופה טיפולית לתרופה ביולוגית מקורית, המפותחת במעבדה באמצעות הנדסה גנטית המבוססת על רכיבים מן החי, כמו חיידקים או תאי בעלי חיים. התרופות הן בעלות דמיון רב ככל האפשר לתרופה ביולוגית קיימת, אך לא זהות.
בדומה לתרופות גנריות, גם תרופות ביו-סימילאר מצריכות אישור מהרשויות הרגולטוריות, לאחר הוכחת יעילות ובטיחות, באותה דרך כמו תרופת המקור. לתרופת ביו-סימילאר אמורות להיות אותן תופעות לוואי אפשריות שיש לתרופת המקור.
לתרופה ריטוקסימאב קיימות מספר תרופות ביוסימילאר המאושרות לשימוש בישראל ונמצאות בסל הבריאות:
טרוקסימה®-®Truxima, ריקסתון®-®Rixathon
תופעות הלוואי של מבטרה קלות בדרך כלל, ואת חלקן ניתן להקל באמצעות תרופות. הן יכולות להופיע עם קבלת המנה הראשונה של התרופה ולהימשך מספר שעות לאחר הטיפול, אך הן בדרך כלל יהיו קלות יותר בטיפולים הבאים. תופעות הלוואי השכיחות ביותר הן:
תסמינים הכוללים חום וצמרמורות, חולשה, כאבים בשרירים, עייפות, סחרחורת וכאבי ראש. תסמינים אלה יכולים להופיע בזמן קבלת התרופה, אך הן בדרך כלל נמשכים זמן לא רב.
יכול להופיע עם מתן העירוי, ולכן לחץ הדם שלך יבדק באופן קבוע. אם אתה מקבל תרופות להורדת לחץ הדם כדבר שבשגרה, יתכן שהרופא ימליץ לך ליטול אותן לפחות 12 שעות לפני קבלת הטיפול במבטרה.
יש כיום תרופות יעילות ביותר נגד בחילה שעשויות למנוע או להפחית אותה. אם יהיו לך בחילה או הקאות, הן עשויות להתחיל לאחר מתן הטיפול ולהימשך עד יום אחד. אם לא ניתן לשלוט בבחילה, או שהיא נמשכת, ספר על כך לרופא שלך. הוא יוכל לרשום לך תרופות אחרות שיתכן כי יהיו יעילות יותר.
תרופות נגד כאבים יכולות לעזור בהקלת תופעה זו.
לעיתים קרובות, מופיעה תגובה אלרגית קלה למבטרה. חלק מסימניה הם פריחה בעור וגרד, תחושה של נפיחות בלשון או בגרון, גירוי של מערות האף, צפצופים בנשימה, שיעול וקוצר נשימה.
במהלך הטיפול, תהיה תחת מעקב צמוד, אך אם אתה מבחין בתסמינים האלה, תיידע את הצוות המטפל. כדי להפחית את הסיכוי להתפתחות של תגובה אלרגית, ניתן לקחת תרופות נגד אלרגיה (אנטי-היסטמינים) לפני קבלת העירוי. ניתן להאט או לעצור את העירוי עד שהתגובה חולפת.
תאי דם לבנים חשובים מאוד כנגד זיהומים. בזמן קבלת הטיפול, ספירת תאי הדם הלבנים יכולה לרדת, ובכך יגבר הסיכון לזיהומים.
חשוב ליידע את הצוות הרפואי אם מופיעים אחד מהתסמינים הבאים:
עליה בחום הגוף מעל 38 מעלות צלזיוס.הרעה פתאומית בהרגשה הכללית, גם אם חום הגוף תקין.אם אתה סובל מתסמינים העלולים להעיד על זיהום, כגון: כאבי גרון, כאבי שרירים, צמרמורת, שיעול, כאב בזמן מתן שתן, או תכיפות במתן השתן.
השימוש בתרופה עלול להפחית את ייצור טסיות הדם, המסייעות ביצירת קרישת הדם ובמניעת דימומים או פציעות. מספר הטסיות בדמך יבדקו באופן קבוע לפני ובמהלך הטיפול. במקרים מסוימים ייתכן ותצטרך לקבל עירוי טסיות. במקרה של דימום או חבלה ללא סיבה, כגון דימום מהאף או מהחניכיים, הופעת נקודות אדומות קטנטנות , פריחה על העור, או שטפי דם בידיים או ברגליים – דווח לרופא המטפל.
יתכן שתבחין בתחושה פתאומית של חום בפנים ואדמומיות. תופעה זו יכולה להופיע למשך זמן קצר במהלך העירוי.
ריטוקסימאב יכולה להחמיר בעיות לב אצל מי שסובלים מהן. לכן מטפלים בתרופה בזהירות רבה באנשים להם רקע של מחלות לב.
<< לרשימת התרופות
מידע נוסף בנושא
המידע מעודכן לדצמבר 2003. בימים אלו נמצא המידע בתהליכי עדכון ויתכנו בו שינויים.
ניתן להתקשר למרכז המידע, טל. 03-5721608 לפרטים.
המידע כתוב בלשון זכר, אך מתייחס לנשים וגברים כאחד.