האבחנה מתחילה בדרך כלל בביקור אצל רופא המשפחה, שיבדוק אותך וייבחן את מצב בריאותך הכללי. במידה ויחשוד הרופא כי אתה סובל מסרטן הערמונית הוא יבצע שתי בדיקות ראשוניות: מישוש הערמונית דרך פי הטבעת ובדיקת רמת החלבון PSA בדם.
מיקומה של הערמונית בסמוך לרקטום מאפשר לבחון אותה באמצעות החדרת אצבע דרך פי הטבעת. בעוד שהגדלה שפירה של הערמונית יוצרת תחושה גמישה וחלקה, הרי שסרטן בבלוטת הערמונית הוא קשה וגבשושי למגע. עם זאת, ישנם מקרים בהם הבלוטה חלקה, למרות הימצאותם של תאים סרטניים בה. בדיקת אצבע רקטלית עלולה להיות לא נעימה, אך אינה כרוכה בכאב.
בבדיקה זו תילקח ממך דגימת דם, ויבדקו בה ריכוזי ה- PSA (אנטיגן הערמונית). PSA הוא חלבון המיוצר על ידי הערמונית ונמצא בכמות קטנה בדם באופן טבעי. ריכוז ה-PSA בדמם של חולי סרטן הערמונית הוא לרוב גבוה יותר, אך עם זאת, רמת ה-PSA יכולה לעלות בשל גורמים שונים, כגון דלקת או הגדלה שפירה של הערמונית (השכיחה יותר עם עליית הגיל), ביופסיות של הערמונית, ניתוח בערמונית או בשלפוחית השתן, מגע מיני או עיסוי הערמונית. בכ-30% מהגברים החולים בסרטן ערמונית, רמת ה-PSA אינה חריגה. רמת ה-PSA אליה מושווית דגימת הדם של המטופל, נקבעת על פי גילו של הנבדק.
הדעות חלוקות בנוגע לרמת PSA המורה על בעיה. ברמות הנמוכות מ-4 יש להתייחס לגיל הנבדק. ככלל, ככל שרמת ה-PSA גבוהה יותר, כך גדלה הסבירות לקיומו של גידול סרטני. אין כיום ערך סף ברור המעיד על נוכחות סרטן ויש גם לקחת בחשבון גם את קצב עליית ה-PSA בקביעת ההחלטה לבצע בדיקות אבחנתיות. לאחר הטיפול בסרטן, רמת ה- PSA יורדת. בשל כך, מדידה של רמת ה-PSA היא דרך טובה להערכת שלב המחלה, התקדמותה ויעילות הטיפול בה. בדיקה זו משמשת גם כמדד לניבוי התנהגות המחלה לאחר טיפול מקומי (על ידי ניתוח או טיפול קרינתי). הערך המוצג הוא פרק הזמן בו רמת ה-PSA מכפילה את עצמה (PSADT - PSA Doubling Time).
בדיקת אולטרה-סאונד משתמשת בגלי קול בכדי לבנות תמונה תלת-מימדית של פנים הגוף. בדיקה זו מסייעת במדידת גודלה וצפיפותה של בלוטת הערמונית. בבדיקה מוחדר גלאי קטן דרך פי הטבעת, המעביר את תמונת הערמונית אל מסך מחשב. במהלך הבדיקה ניתן להסיר דגימת תאים מהגידול לצורך ביופסיה (מפורט בהמשך). הבדיקה עלולה להיות לא נוחה, אך נמשכת מספר דקות בלבד.
במידה והבדיקות הראשוניות יעידו על קיומו של גידול סרטני בערמונית ייתכן שתתבקש לעבור ביופסיה. בבדיקה זו מוחדרת מחט לערמונית דרך דופן הרקטום, האוספת דגימת רקמה מהערמונית. לרוב, הבדיקה מבוצעת בהנחיית אולטרה סאונד.
הדגימה מועברת לבדיקה מיקרוסקופית שמטרתה לקבוע האם מדובר בגידול סרטני. הביופסיה נעשית ללא הרדמה ועלולה להיות כרוכה באי נוחות, ולעיתים אף בכאב. יש הנוהגים להזריק חומר הרדמה מקומית קודם לכן.
הבדיקה מעלה את הסיכון לזיהום, ובכדי להימנע מכך תתבקש ליטול תרופות אנטיביוטיות. מספר ימים לאחר מכן ייתכן שיופיע דימום קל בהפרשות שתן או צואה או לאחר קיום יחסי מין. אם יופיע חום ב-48 השעות הראשונות לאחר הבדיקה - יש לפנות לרופא המטפל או לבית החולים. לעיתים, הביופסיה הראשונה עלולה שלא לזהות גידול סרטני בערמונית. כחמישית מחולי הסרטן אינם מאובחנים בעזרת ביופסיה ראשונית.
לכן, לאחר קבלת תוצאה שלילית בביופסיה הראשונה, ייתכן שתתבקש לעבור בדיקה נוספת. כמו גם מעקב אחר רמת ה-PSA בדמך, כאשר אם ריכוז ה-PSA יעלה - תתבצע ביופסיה נוספת. במקרים מסויימים תתבצע הביופסיה בגישה טרנס פרינאלית. בגישה זו, המתבצעת בדרך כלל בהרדמה כללית, מוחדרת המחט דרך העור, בין שק האשכים לפי הטבעת.
כאשר אובחן בוודאות כי קיים גידול סרטני בערמונית, יש צורך לבצע בדיקות נוספות בכדי לבדוק האם המחלה התפשטה אל מחוץ לבלוטת הערמונית, ולעבור אחת, או יותר, מהבדיקות הבאות:
העצמות הן המקום הכי שכיח להתפשטותו של גידול סרטני שמקורו בערמונית. בדיקת מיפוי עצמות מסייעת באבחון אזורים בלתי תקינים בעצם. במהלך בדיקת מיפוי העצמות תוזרק לווריד (לרוב בזרוע) כמות קטנה מאוד של חומר בעל רדיואקטיביות נמוכה.
בדיקה זו מבוססת על המידע כי עצם חולה סופחת כמות גדולה יותר של חומר רדיואקטיבי מעצם בריאה, וכך הסורק מזהה אזורים חריגים ומדגיש אותם. רמת הרדיואקטיביות המוזרקת במיפוי היא נמוכה ולכן אינה מזיקה. בכל מקרה, החומר הרדיואקטיבי ייעלם מגופך מספר שעות לאחר הבדיקה. תתבקש להמתין במשך כשלוש שעות מרגע הזריקה עד לביצוע המיפוי עצמו, על-מנת שהחומר ייקלט בכל עצמות הגוף.
על מנת לבחון את מצב בריאותך הכללי ואת מידת התפשטותה של המחלה לאזורים אחרים בגוף עשוי הרופא לבצע לעיתים קרובות צילומי רנטגן של החזה ושל העצמות.
בדיקה זו דומה לסריקת CT אך עושה שימוש בשדה מגנטי, במקום קרני הרנטגן, על מנת לבנות תמונות חתך רוחביות של הגוף. ההדמיה מסייעת לגלות האם סרטן הערמונית התפשט לרקמות סמוכות או לבלוטות לימפה בקרבת הערמונית. ייתכן כי תקבל זריקת חומר ניגודי לווריד בזרועך במטרה לשפר את תוצאות ההדמייה (הדימות).
במהלך הבדיקה תתבקש לשכב ללא תזוזה על מיטה בתוך גליל גדול למשך כ-30 דקות. אם אתה חושש מחללים סגורים, עלולה להתעורר אצלך תחושה לא נעימה, על כן כדאי לומר זאת לטכנאי לפני ביצוע הבדיקה. סריקת ה-MRI מרעישה מאוד, אולם תקבל אטמי אוזניים או אוזניות שיסייעו לך להתגבר על הרעש. על פי רוב, יוכל אדם נוסף לארח לך לחברה בחדר הבדיקה.
הגליל בו נערכת הבדיקה הוא מגנט חזק ביותר, על כן, לפני הכניסה לחדר, עליך להסיר את כל חפצי המתכת שעל גופך. אנשים שבגופם מושתל מוניטור לב, קוצב לב או סוגים מסוימים של אטבים כירורגיים לא יכולים לעבור סריקת MRI בשל השדות המגנטיים. הסריקה אינה כרוכה בכאב ותוכל לשוב לביתך בתום הבדיקה. לכל אזור בגוף - תהליך אבחון שונה. בדיקה זו משמשת להערכת המחלה בערמונית (בדיקה אנדו-רקטלית), איתור גרורות בעצמות (בדיקה כלל-גופית) או כל איבר מוגדר אחר.
בדיקה זו מהווה אפשרות חליפית לבדיקת ה-MRI. הוא סוג מתוחכם יותר של צילום רנטגן, הבונה תמונה תלת-מימדית של פנים הגוף. הסריקה אינה מכאיבה, אך נמשכת זמן רב יותר מצילום רנטגן רגיל (בין 10 דק' לחצי שעה) וכרוכה בשכיבה ארוכה ללא תזוזה. תתבקש להימנע מאכילה ומשתייה במשך ארבע שעות לפחות לפני הבדיקה.
בסריקות CT נעשה שימוש בכמות קטנה מאוד של קרינה שאינה יכולה לגרום נזק לך או לאנשים הבאים עימך במגע. ייתכן שתקבל משקה או זריקה של חומר בעל צבע, שיאפשר לראות אזורים מסוימים בגופך באופן ברור יותר בצילום. חומר זה עשוי לגרום לך לתחושת גל חום בכל הגוף למשך מספר דקות. אם אתה אלרגי ליוד, או סובל מאסטמה, אתה עלול לסבול מתגובה חמורה יותר לזריקה, על כן חשוב שתדווח על כך לטכנאי הבדיקה מראש.
קרוב לוודאי שתוכל לשוב לביתך מיד עם תום הסריקה. תוצאות כל הבדיקות יסייעו בקביעת שלב מחלת הסרטן הערמונית ודרגתה ויאפשרו לרופאים להחליט מהו הטיפול המתאים ביותר עבורך. ההמתנה לתוצאות עלולה להיות תקופה מלאת חששות וכדאי להיעזר בתמיכתם של חברים ובני משפחה הקרובים לך.
בדיקת פט סי טי (PET-CT) היא בדיקה המשלבת סריקת CT עם סריקת PET(Positron Emission Tomography). הבדיקה מתבצעת לאחר הזרקה לווריד, בדרך כלל בזרוע, של כמות קטנה של חומר רדיואקטיבי מיוחד - Ga68 - הנצמד לתאי הסרטן. התאים הסרטניים פעילים יותר מהתאים הבריאים, וייראו בבירור על גבי הסורק. הבדיקה מסייעת בקביעת שלב המחלה, וכאשר קיים חשד להישנות מחלה, ניתן להעריך באמצעותה את מוקדי המחלה ולזהות גרורות מרוחקות.
Prostate-specific membrane antigen) PSMA) הינו חלבון הנמצא על קרום התא הגידולי. כאשר מספחים למולקולה המתחברת אליו את החומר Ga 68 ניתן להדגים את התא הגידולי. דיוק הבדיקה תלוי בהתאם לרמות PSA:
גם גודל הנגע חשוב, וככל שקשריות הלימפה גדולות יותר, הסיכוי שתאובחן בהן מחלה גדל.
הבדיקה אושרה בסל שירותי הבריאות החל מינואר 2016 עבור ההתוויות הבאות:א. אבחון ראשוני (staging) - בחולים המוגדרים בסיכון גבוה (High Risk).
ב. בחולים עם חשד להישנות (restaging) לאחר עלייה ברמת ה-PSA. מטופלים עם כישלון ביוכימי (עליית PSA), לאחר טיפול דפיניטיבי באמצעות ניתוח ו/או קרינה.
הבדיקה יכולה להגדיר מצב גידולי גרורתי התחלתי זעיר, כשלא ניתן לאבחן באמצעות CT ומיפוי עצמות. המידע המתקבל יכול לסייע בתכנון טיפול ממוקד לגרורות קטנות אלו.
הדרוג מספק מידע על המחלה ועל מהירות התפתחותה, בהתאם למראה התאים הסרטניים בבדיקה המקרוסקופית. ישנן שתי שיטות דירוג, אולם מדד גליסון (Gleason) נפוץ יותר. דרוג גליסון נקבע לאחר שדגימות הביופסיה שהוצאו מהערמונית, נבדקות במעבדה ע"י רופא פתולוג.
תאים סרטניים, הרחוקים מצורתם הטבעית, נבדקים ומדורגים על פי סולם שמסמל את מידת 'אי הסדירות' של התא, הדרגה הגבוהה ביותר בסולם היא 5 והנמוכה ביותר הוא 1. ככל שדרגת ה- Gleason נמוכה יותר, כך נמוכה יותר רמת הממאירות של הגידול. דרגת הגליסון הנרשמת בדו"ח הפתולוג היא סכום של 2 מספרים (כל אחד בסולם של 1-5). סרטן בדרגה נמוכה (6) גדל לאט ופחות סביר שיתפשט לאיברים אחרים בגוף. תוצאה של 7 נחשבת דרגה בינונית. דירוג גבוה (8-10) מורה על נטייה מהירה יותר להתפשטות המחלה.
'שלב המחלה' הוא מונח המתאר את היקף הגידול הסרטני ואת מידת התפשטותו אל מעבר למיקומו הראשוני. גידול סרטני הממוקם בערמונית מסווג לארבעה שלבים, החל מגידול קטן ומקומי (שלב 1) ועד לגידול שהתפשט לרקמות הסמוכות (שלבים 3 ו-4).
T1: בשלב זה הגידול מוגבל לבלוטת הערמונית בלבד. לא ניתן לזהותו על ידי בדיקה רקטלית, מפאת גודלו, אולם ניתן לאבחן אותו בבדיקות שונות, כגון בדיקת PSA בשלב זה, על פי רוב, החולה אינו חווה תסמינים כלשהם.
T2: הגידול נמצא עדיין בתוך בלוטת הערמונית, אך גודלו מאפשר את זיהויו בבדיקת אצבע רקטלית או בבדיקת אולטרה סאונד. לעיתים קרובות גם בשלב זה לא מופיעים תסמינים כלשהם.
T4/T3: הגידול הסרטני התפשט אל מחוץ לבלוטת הערמונית או חדר לרקמות הסמוכות לה.
גידולים בשלבים T1 ו-T2 - נקראים "סרטן ערמונית מוקדם".
גידולים בשלבים T3 ו-T4 - נקראים "סרטן ערמונית מתקדם מקומי".
כאשר הגידול הסרטני התפשט אל בלוטות הלימפה, לעצמות או לחלקים אחרים בגוף, הוא נקרא סרטן שניוני או סרטן גרורתי.
דירוג נוסף מורכב משילוב של רמת אנטיגן הערמונית ,ממצאי הבדיקה הרקטלית והממצאים הפתולוגיים.
בכדי להקל עליך בהמשך החוברת חולקו הפרקים העוסקים בטיפול לפי שלבי המחלה. בהמשך תוכל למצא את הפרק המיועד למצבך.
חזרה למעלה >>
מידע נוסף
ינואר 2016 - אושרו בסל הבריאות: תרופת Xtandi -enzalutamide לסרטן הערמונית הגרורתי ובדיקת PET-CT עם חומר הניגוד 68GA-PSMA.
דף מידע על התרופה יועלה לאתר בקרוב. מידע על הבדיקה מופיע בדף זה.
פרופ' עופר יוספוביץ,
מנהל היחידה לאורולוגיה אונקולוגית במרכז הרפואי רבין - בלינסון;
פרופ' אבישי סלע, מנהל המכון האונקולוגי במרכז רפואי אסף הרופא
חברי ועדת העדכון לנושא אורולוגיה באגודה למלחמה בסרטן, על הארותיהם והערותיהם.
מידע זה נכתב בכדי לסייע לך ולבני משפחתך להבין ולדעת יותר על סרטן הערמונית. אנו מקווים שהמידע יוכל לענות על חלק משאלותיך בנוגע לאבחנה ולטיפול. איננו יכולים לייעץ לך מהו הטיפול הטוב ביותר עבורך, כיוון שעצה כזאת יכול לתת לך רק הרופא המטפל בך, המכיר את כל הרקע הרפואי שלך ואת עובדות מחלתך בהווה.