מבוא
מהו טיפול בקרינה?
טיפול בקרינה חיצונית
טיפול בקרינה פנימית לערמונית (ברכיתרפיה)
בתום הטיפול
מערך הסיוע, המידע והתמיכה של האגודה למלחמה בסרטן
הרופא המטפל בך המליץ שתקבל טיפול בקרינה (רדיותרפיה) לערמונית. המידע שלפניך הוא כללי, ונועד לענות על כמה מהשאלות שמטופלים במצבך שואלים.
אם בתום קריאת החוברת יהיו לך שאלות נוספות, תוכל לפנות אל הצוות המטפל או למרכז המידע של האגודה למלחמה בסרטן בטל: 03-5721608.
אנא אל תהסס לשאול כל דבר בקשר לטיפול, בכל עת שתבחר, ולקבל הסבר נוסף.
טיפול בקרינה, או רדיותרפיה, הוא שימוש בקרינה מייננת, בעלת עוצמה גבוהה, שנועדה להרוס גידולים סרטניים (ממאירים). הקרינה פוגעת בתאים, בריאים וממאירים כאחד, בזמן התחלקותם, והורסת אותם. התאים הבריאים, שהם תאים שלמים ונורמליים, מתאוששים לאחר הטיפול ושבים לחדש את עצמם, זאת בניגוד לתאים הממאירים הצפויים להיהרס בעקבות הטיפול בקרינה. לכן, בסדרת טיפולים בקרינה ניתן להשמיד את תאי הסרטן בהדרגה, ללא נזק לטווח הארוך לתאים הבריאים או עם נזק מזערי ככל שניתן.
כדי להפחית את הנזק לתאים הבריאים, הטיפול בקרינה מתבצע רק לאחר תכנון מדוקדק, שמטרתו לכוון את כל מנת הקרינה לגידול, ולמנוע ככל האפשר חשיפה של תאים בריאים לקרינה. הטיפול בקרינה אינו מכאיב, ודומה לצילום רנטגן שגרתי.
טיפול בקרינה בסרטן הערמונית יכול להינתן בשתי דרכים:
קרינה חיצונית - מקור הקרינה מצוי בתוך מכשיר הממוקם מחוץ לגוף המטופל.
קרינה פנימית (ברכיתרפיה) - השתלה חד-פעמית של מקורות רדיואקטיביים בערמונית או החדרה זמנית של מחטי אירידיום (הסבר בהמשך).
בשנים האחרונות נכנסו לשימוש במכוני הקרינה כמה שיטות משוכללות המאפשרות תכנון וטיפול מדויק מאוד של הקרינה לאזור הערמונית יחד עם הגנה מסוימת לאיברים סמוכים (בעיקר דרכי השתן והמעי).
שיטות אלה מאפשרות להעלות את מנת הקרינה לגידול ולשפר את סיכויי הריפוי, בד בבד עם הקטנת המנה לאיברים סמוכים וצמצום הסיכון לתופעות לוואי. כל הטיפולים מתוכננים בתהליך הנקרא "סימולציה" (הסבר בפרק על תכנון הטיפול) המאפשר תכנון טיפול תלת-ממדי.
שיטת Intensity Modulated Radio Therapy) IMRT)
קרינה מותאמת בעצימות משתנה היא שיטה המאפשרת מתן קרינה בעוצמות שונות בכל שדה קרינה. בשיטה זו אלומות הקרינה מכוונות בהתאמה מדויקת לצורתה של בלוטת הערמונית. כך מופחתת הקרינה הנקלטת בתאים הבריאים ובאיברים הסמוכים לערמונית, כגון שלפוחית השתן ופי הטבעת, וגם תופעות הלוואי הצפויות מהטיפול הן מועטות יותר, מה שמשפר את הטיפול ומאפשר מתן מנות גדולות יותר של קרינה באופן בטוח.
שיטת Volumetric-Modulated Arc Therapy) VMAT)
שיטה זו היא שכלול של IMRT. הקרינה ניתנת באמצעות קשתות הנוצרות על ידי רוטציה של ראש המאיץ (הסבר על מכשיר הקרינה בהמשך).
שתי השיטות הללו מבוססות על כך שהרופא קובע את מנות הקרינה לגידול ולאיברים הסמוכים, ואילו מערכת התכנון קובעת את פיזור הקרינה על פי דרישות הרופא ובאופן היעיל ביותר.
לטיפול בשיטות אלה יש צורך במאיץ קווי משוכלל. בראש המאיץ ישנם עלעלים (מעין דסקיות) הנמצאים בתנועה מתמדת ומשנים את מקומם בזמן הטיפול. באופן זה ניתנות מנות שונות לגידול הסרטני ולרקמות הבריאות, בדיוק רב יותר ובתכנון מתוחכם אף יותר מזה שניתן להשיג בשיטת תלת-ממד בלבד.
שיטת Stereotactic Body Radiotherapy) SBRT)
שיטת טיפול חדשנית שהוכנסה לאחרונה לשימוש בסרטן הערמונית נקראת קרינה סטריאוטקטית. בשיטה זו ניתן טיפול קרינתי ממוקד לבלוטת הערמונית באמצעות מספר שדות קרינה, תוך בקרה קפדנית של דיוק במהלך הטיפול. בשיטה זו ניתן מספר קטן של טיפולים )על פי רוב 6-5 טיפולים(. בכל טיפול ניתנת מנת קרינה גבוהה מאוד, תוך הקפדה על כך שמנות הקרינה שהרקטום ושלפוחית השתן נחשפים אליהן יהיו מינימליות ומתחת לסף הסבילות (מנת הקרינה שניתנת בלי שייגרם נזק משמעותי לאיברים אלה).
שיטות הטיפול הנפוצות במכוני קרינה בארץ הן בעיקר SBRT- VMAT.
לפני תכנון הטיפול (סימולציה) ייתכן כי תתבקש לבצע השתלה של גרגירי סימון בערמונית (גרגירי זהב/טנטלטום). גרגירים זעירים אלה מאפשרים לכוון את מכשיר הקרינה (המאיץ) ביתר דיוק, ונשארים בגוף לצמיתות.
בנוסף ייתכן שיוכנס חוצצן (ספייסר) בין הערמונית לרקטום, במטרה למזער סיכוי לפגיעה ארוכת טווח.
טיפול בשיטת VMAT ניתן לתקופה של 6.5-4 שבועות על בסיס יומי, ואילו SBRT נעשה במקטעים (טיפולים) בודדים ובדרך כלל לא מדי יום. SBRT יכול להינתן לגידול שממוקם אך ורק בערמונית, ובמקרים שבהם אין צורך בטיפול קרינתי לקשרי לימפה באגן.
התאמת שיטת הטיפול נעשית על ידי הרופא המטפל ובהסתמך על מדדים שונים. כך גם לגבי השימוש בגרגירי זהב לסימון ו/או בחוצצן שמטרתו להוריד את הרעילות הרקטלית. סוגי חוצצנים הקיימים בשוק הם הידרוג'ל, בלון ובאריג'ל.
בחלק מהמטופלים, ובהתאם לשלב המחלה ולמאפיינים הביולוגיים של הגידול, יחליט הרופא אם יש צורך בטיפול הורמונלי לדיכוי רמות הטסטוסטרון על מנת לשפר את יעילות הטיפול הקרינתי.
לפני תחילת הטיפול בקרינה ולפני תהליך התכנון )סימולציה, הסבר בהמשך( תתקיים שיחה בינך ובין הרופא שיחליט על הטיפול המתאים וייתן עליו הסבר. תתבקש לחתום על טופס הסכמה מדעת, שבו אתה מביע את הסכמתך לקבל את הטיפול המוצע. לא תקבל טיפול ללא אישורך. כמו כן תופנה לפגישה עם אחות במכון רדיותרפיה (טיפול בקרינה) שתיתן לך הנחיות להכנה לקראת הסימולציה והטיפול בהתאם לפרוטוקול המחלקה.
הטיפול בקרינה מתבצע במכונים האונקולוגיים באמצעות מכשיר המפיק קרינה באנרגיה גבוהה, הנקרא "מאיץ קווי". מכשיר זה יוצר אלומת קרינה שיש לה גבולות חדים, כושר חדירות רב לעומק הרקמות וקצב קרינה מהיר המאפשר משך טיפול קצר. המאיץ הקווי ממוקם בתוך חדר מיוחד, בעל קירות עבים מאוד ובלתי חדירים לקרינה, כדי להגן על הסביבה. ההחלטה על סוג המכשיר לטיפול בקרינה היא חלק מתוכנית הטיפול שהרופא קובע.
לאחרונה נכנסו לשימוש מכשירי MR Linac המאפשרים ניטור האיבר המוקרן תוך כדי הטיפול. השימוש במכשירים אלה נעשה בטיפול SBRT בלבד, אולם SBRT יכול להינתן גם על ידי מאיצים קוויים רגילים.
תכנון הטיפול בקרינה נעשה באמצעות סימולטור CT - מכשיר המבצע צילום חתך רוחבי או CT של האזור המטופל, ומאפשר סימון מדויק של מיקום הקרינה.
התכנון כולל גם מדידות של האזור המיועד לטיפול בקרינה. בתום המדידות יסמן רנטגנאי הריפוי על גוף המטופל נקודות ציון שיאפשרו לשחזר בצורה מדויקת את צורת השכיבה בזמן הטיפול, כפי שהייתה במהלך תכנון הטיפול (הסימולציה) כך שיהיה אפשר לכוון את המאיץ במדויק מדי יום ביומו.
במרבית המקרים הסימון נעשה באמצעות קעקוע נקודות קטנטנות, כמעט בלתי נראות, על העור. הסימון המקובל באזור הערמונית נעשה באמצעות שלוש נקודות, שתיים משני צדי הבטן ונקודה אחת במרכז. במרכזים רפואיים מסוימים נעשה גם סימון של שתי נקודות נוספות באזור הברכיים. נקודות אלה ישמשו למיקום שדות הקרינה בעת הטיפול עצמו.
במקרים מסוימים ניתן לסמן את האזור שבו יינתן הטיפול באמצעות עט סימון או דיו מיוחד. אין להסיר את הסימון עד לסיום הטיפול, כדי להבטיח שהקרינה תינתן תמיד באותו מיקום. אם הבחנת במהלך הטיפול שחלק מהסימנים נמחקו, יש לידע את רנטגנאי הריפוי, כדי שיוכל לחדשם.
תוכנית הטיפול היא אישית ומותאמת במיוחד ובנפרד לכל מטופל. במהלך תכנון הטיפול תתבקש לשכב ללא תנועה. התהליך עשוי להימשך לרוב עד 30 דקות.
הטיפול יתחיל רק לאחר שאנשי הצוות ישלימו את החישובים ואת תכנון הטיפול. יש מקרים שבהם יהיה צורך לשנות את מיקום הקרינה או את תוכנית הטיפול במהלך התכנון או הטיפול עצמו. במקרה כזה ייתכן שתתבקש לעבור שוב צילומי CT לצורך תכנון חוזר. מהלך זה מקובל, ואינו מעיד על שיבוש בטיפול.
כדי להבטיח תכנון וטיפול מדויק לאזור הערמונית, יחד עם הגנה מסוימת לאיברים סמוכים כמו דרכי השתן והמעי, תתבקש לבצע הכנה מיוחדת לאזורים אלו במטרה להבטיח מעי ריק מצואה וגזים ושלפוחית מלאה בנוזל.
הוראות ההכנה של המעי כוללות לעיתים אכילת סיבים תזונתיים ושימוש בנרות גליצרין או בחוקן, והן משתנות ממכון למכון. הוראות מדויקות תקבל מהצוות המטפל בך.
יש לציין שהכנת המעי מתבצעת בבית טרם הגעה למכון לצורך התכנון, ובהגיעך תקבל המשך הנחיות מרנטגנאי הריפוי לגבי מילוי השלפוחית. יש להקפיד על הכנות אלו באופן יומיומי במהלך כל תקופת הטיפול הרדיותרפי.במכונים ובמצבים מסוימים ובהתאם להחלטת הרופא, ייתכן שיוזרק לך חומר ניגוד על בסיס יוד במהלך תכנון הטיפול. במקרים אלה יש להיות בצום 4-3 שעות לפני הטיפול. כמו כן, תתבקש להביא בדיקת דם עדכנית של תפקודי כליה. אם ידוע לך על רגישות ליוד אנא ידע את הצוות המטפל.
יש לציין שצום נדרש רק במקרה של הזרקת חומר ניגוד בעת תכנון הטיפול. במהלך ימי הטיפול אין צורך להגיע בצום. כאמור, הוראות מדויקות תקבל מהצוות המטפל בך.
טיפול בקרינה ניתן בהתאם למינון שקבע הרופא, לרוב במשך 4-6 שבועות, חמישה ימים בשבוע. טיפול SBRT ניתן לרוב מדי יומיים, במשך כשבוע וחצי. הטיפולים אינם ניתנים בסופי שבוע ובחגים. משך מתן הקרינה קצר מאוד, אך לרנטגנאי הריפוי נדרש זמן כדי למקם במדויק את מכשיר הקרינה באזור המתאים. השהייה בחדר הטיפול נמשכת לרוב בין 15 ל-20 דקות, מתוכן הטיפול עצמו נמשך בין 10-5 דקות, או יותר, בהתאם לטיפול ולמכשיר.
במידת האפשר ניתן לתאם את שעת הטיפול בהתאם לנוחותך, ובהתחשב בשגרת חייך ובצרכיך. תיאום שעת הטיפול מתבצע עם רנטגנאי הריפוי.
ניתן להגיע לטיפול ללא ליווי, אך יש המעדיפים להגיע לטיפולים הראשונים בליווי אדם קרוב, כדי ללמוד ולהכיר את תחושותיהם ואת השפעת הטיפול על הרגשתם.
בחדר שבו ניתן הטיפול יש מיטת טיפול ומאיץ קווי. תתבקש לשכב בתנוחה דומה לזו ששכבת בה במהלך תכנון הטיפול. המאיץ הקווי יכוון לאזור שסומן. כיוון המאיץ הקווי נמשך לעיתים זמן רב יותר מהטיפול עצמו, אולם זהו תהליך חשוב ביותר. בתום התאמת התנוחה, מיקום שדה הקרינה וכיוון המכשיר, יצא רנטגנאי הריפוי מהחדר ויפעיל את המאיץ קווי. במשך זמן הטיפול הקצר (מספר דקות), ישגיח עליך הרנטגנאי באמצעות טלוויזיה במעגל סגור. במידת הצורך תוכל לשוחח איתו באמצעות אינטרקום. במהלך הטיפול לא תחוש דבר. חשוב לא לזוז, אך אפשר לנשום כרגיל.
במהלך תקופת הטיפולים בקרינה תיבדק על ידי רופא, תוזמן לפגישות עם האחיות שיעקבו אחר תופעות הלוואי ותתבקש לבצע בדיקות דם, כל אלה בהתאם לפרוטוקול המעקב של מכון הקרינה.
כתוצאה מהטיפול בקרינה ייתכנו תופעות לוואי שונות, כגון עייפות או שינויים בתדירות מתן שתן וצואה )גזים ושלשולים(. עם זאת, חלק מהמטופלים אינם חשים בתופעות לוואי. מסיבה זו, תחושותיך האישיות הן המדד הטוב ביותר למידת חומרתן של תופעות הלוואי.
מטופלים רבים מסוגלים להמשיך ולנהל אורח חיים רגיל במשך תקופת הטיפול, ולהשתתף בכל הפעילויות הרגילות, כולל מפגשים חברתיים. לעומתם, ישנם מטופלים הזקוקים למנוחה רבה יותר, בשל העייפות הנגרמת מהטיפולים.
טיפול בקרינה עלול להיות מלווה בתופעות לוואי כלליות ומקומיות, שרובן חולפות בתום הטיפול או באופן הדרגתי זמן מה אחריו. עם זאת, תופעות לוואי מסוימות עלולות במקרים נדירים שלא לחלוף. חלק מתופעות הלוואי המקומיות יכולות להופיע כשבועיים ואף יותר לאחר תחילת הטיפול. עוצמת התופעות ותדירותן משתנות מאדם לאדם. הרופא והצוות המטפל יסבירו לך מהן תופעות הלוואי הצפויות, ומה ניתן לעשות כדי להפחית את עוצמתן.
עייפות ותשישות
אחת מתופעות הלוואי השכיחות היא עייפות המלווה בתשישות גדולה מהרגיל. תוכל להתייעץ עם האחות כיצד לנהל את שגרת חייך בזמן קבלת הטיפול בקרינה, ולהפחית את מידת התשישות.
שינויים בעור
אם מופיעה תגובה עורית במהלך הטיפול בערמונית היא מופיעה בחריץ שבין שני חלקי העכוז באזור פי הטבעת (רקטום). תופעה זו אינה שכיחה מאוד. אם אתה סובל מתגובה כלשהי בעור - תחושת צריבה, שינוי צבע, גרד, אי-נוחות באזור - אנא דווח לצוות המטפל.
הטיפול בעור
מומלץ לעקוב אחר ההמלצות, אשר יכולות להועיל במניעת התגובות בעור, בהקלתן או בהפחתתן.
הפרעה בתפקוד שלפוחית השתן
טיפול בקרינה לאזור הערמונית עלול להשפיע על תפקוד שלפוחית השתן בשל גירוי שעלול להיווצר בה. הסימנים לכך הם תדירות גבוהה של הטלת שתן במהלך היום, דימום קל בשתן או צריבה בעת הטלת שתן. תיתכן תכיפות גבוהה בהטלת שתן בלילה (נוקטוריה), שתפריע למהלך השינה. חשוב לדעת כי קיים טיפול תרופתי להקלת תחושת הצריבה ולהפחתת מספר הפעמים של ריקון השלפוחית.
אם אתה נתקל בהפרעות כאלה, אנא פנה לצוות המטפל.
רוב הבעיות משתפרות עם הזמן, אך טיפול בקרינה יכול לגרום גם לתופעות לוואי ארוכות טווח:
להקלת הגירוי בשלפוחית השתן
הפרעה בתפקוד המעי
פגיעה ברירית המעיים עלולה להתבטא בגזים ו/או בשלשולים. כתוצאה מכך עלולות להיווצר בעיות בספיגת המזון ואיבוד ניכר של נוזלים ומינרלים.
כיום, הודות לדיוק הרב יותר בתכנון ובמתן הטיפול, השינוי בפעילות המעיים מתבטא לרוב בתדירות היציאות ובהרכבן (יציאות מרובות יותר ורכות יותר) ופחות בשלשול.
יש ליידע את הרופא או את האחות בכל שינוי בתדירות היציאות או בהרכבן. כשתדירות היציאות עולה, ומגיעה לחמש פעמים ביום או יותר, נדרש בדרך כלל טיפול תרופתי. כדי למנוע סיבוכים, יש להיות במעקב קבוע אצל הצוות הרפואי המטפל. שמירה על תזונה נכונה תסייע בהקלת התופעה.
תזונה למטופלים בזמן טיפול בקרינה לערמונית
תזונה בזמן פעילות מעיים תכופה או במצבי שלשול
יש חשיבות לתדירות ולמרקם תקין של היציאות, לפי הרגל אישי. במקרה של פעילות מעיים לעיתים תכופות או שלשול:
כאבים באזור פי הטבעת
שלשולים מרובים, כמו גם הטיפול עצמו, עלולים לגרום לגירוי באזור פי הטבעת. שמירה על היגיינה נאותה של האזור תמנע את הגירוי ותקל אותו. לפיכך, רצוי לשטוף אזור זה במים פושרים ולספוג את הרטיבות במגבת רכה. חשוב לשמור על האזור יבש ככל שניתן. מומלץ להימנע משימוש בנייר טואלט, ומחוץ לבית להשתמש במגבון לח.
טנזמוס
טנזמוס היא תחושה של לחץ בפי הטבעת ורצון לרוקן את המעי, בלי יכולת לעשות זאת. תופעה זו, המלווה בהפרשת ריר, ולעיתים גם בכאב, חולפת במשך הזמן לאחר סיום הטיפול בקרינה.
טחורים
לעיתים טיפול בקרינה עלול להחמיר בעיית טחורים קיימת. אחד הסימנים לקיומם של טחורים הוא כאבים בזמן יציאה, ולעיתים גם דימום קל בצואה. יש לדווח על כך לרופא או לאחות. הטיפול בטחורים במהלך תקופת הטיפול בקרינה דומה לטיפול השגרתי בהם: אמבטיות ישיבה פושרות, נרות ומשחות. יש להתייעץ בנושא זה עם הרופא המטפל או עם האחות.
נשירת שיער באזור הערווה
טיפול בקרינה לאזור הערמונית עלול לגרום לנשירת שיער באזור הטיפול בלבד, ולא באזורים אחרים בגוף.
הפרעה בתפקוד המיני
ככלל, ניתן להמשיך בפעילות מינית בתקופת קבלת הטיפול בקרינה, "תכנו תופעות של אי פליטת זרע או פליטת זרע מלווה בכאב. אין חשש מהעברת קרינה לבת/בן הזוג בזמן קיום יחסי מין. כאשר קרינה לאזור הערמונית ניתנת ללא טיפול הורמונלי, עלולה להתפתח ירידה באונות בשל נזק לכלי הדם באזור. תופעה זו יכולה להתפתח במהלך הטיפול בקרינה וכמה חודשים לאחריו, ובהמשך צפויה התאוששות עד שיפור כמעט מלא במרבית המקרים.
מטופלים המקבלים טיפול הורמונלי במקביל לטיפול בקרינה עלולים לסבול מאין-אונות במשך תקופת הטיפול ההורמונלי. ההתאוששות תלויה בפרק הזמן שהטיפול ההורמונלי נמשך ובמצב התפקוד והבריאותי של המטופל לפני הטיפול במחלת הסרטן.
במקרים מסוימים של סרטן ערמונית בשלב מוקדם "תכן שתטופל בשיטה הנקראת "קרינה פנימית". קרינה זו מתבצעת באמצעות החדרת גרגירים רדיואקטיביים קטנים לתוך הערמונית (בהליך הנקרא ברכיתרפיה). את ההחדרה ניתן לבצע בהרדמה כללית או בהרדמה אפידורלית (זריקה בגב).
בטיפול מוחדרים לערמונית גרגירים קטנים של יוד רדיואקטיבי או מחטים המכילות אירידיום, ומשחררות קרינה בקצב איטי למשך תקופת זמן מסוימת.
הגרגירים נשארים בגוף, אך הקרינה מתפוגגת בהדרגה במשך כשנה. את מחטי האירידיום מוציאים בסיום הטיפול.
לפני החדרת הגרגירים ימדוד הרופא את נפח בלוטת הערמונית כדי לזהות את גודלה ואת מיקומה המדויק. זיהוי זה ייעשה באמצעות סריקת אולטרה-סאונד רקטלית (דרך הרקטום), המפיקה תמונה תלת-ממדית של הערמונית. באמצעות הסריקה ניתן יהיה להחליט כמה גרגירים נחוצים ואת מיקומם הרצוי. על מנת שתמונת האולטרה-סאונד תהיה ברורה ככל הניתן, המעיים צריכים להיות ריקים. לשם כך תתבקש להקפיד על תזונה מיוחדת במשך 24 שעות לפני הבדיקה ולבצע חוקן. גם יום לפני השתלת הגרגירים תתבקש לקיים הוראות אלה.
הליך ההשתלה נמשך בין שעה לשעתיים, ואינו כרוך באשפוז. לשם השתלת הגרגירים מוכנס גלאי אולטרה-סאונד לרקטום לצורך קבלת תמונה מדויקת של הערמונית. פעולת ההחדרה נעשית דרך העור שבין הערמונית לפי הטבעת. ההליך עלול לגרום לנפיחות מסוימת בערמונית, החוסמת את השופכה, וייתכן שיהיה צורך לנקז את השתן באמצעות צנתר זמני (קתטר), שיוסר כמה שעות לאחר מכן. רוב הגברים יכולים להטיל שתן ללא כל קושי כבר ביום ההשתלה. כדי למנוע זיהום לאחר ההשתלה תקבל אנטיביוטיקה. ככל הנראה תוכל לשוב לביתך ביום ההשתלה, אך יהיה עליך להימנע מהרמת משא כבד או מפעילות גופנית מאומצת במשך יומיים-שלושה.
כל הקרינה הרדיואקטיבית של הגרגירים המושתלים נספגת בערמונית והאנרגיה שלהם נמוכה, כך שאין חשש לשהות בחברת אנשים אחרים. עם זאת, במשך כחודשיים-שלושה לאחר ההשתלה רצוי שילדים ונשים בהיריון (או שעשויות להרות) לא ישהו קרוב אליך למשך פרקי זמן ארוכים.
גרגירי הקרינה נותרים בבלוטת הערמונית באופן קבוע, אך ישנו סיכוי שגרגיר בודד יעבור בנוזל הזרע במהלך קיום יחסי מין, לכן מומלץ להשתמש בקונדום בשבועות הראשונים לאחר ההשתלה. ייתכן שנוזל הזרע יהיה בצבע שחור או חום בשל דימום שנגרם מההליך. לאחר השימוש בקונדומים יש להשליכם לאשפה באריזה כפולה.
תופעות הלוואי של קרינה פנימית שונות מאלו של קרינה חיצונית, ומופיעות בתדירות שונה. לעיתים קרובות מופיע כאב מתון, שטף דם קל ושינוי צבע בעור המפשעה במשך כמה ימים לאחר ההליך. הרופא יוכל לרשום לך משככי כאבים קלים שיקלו עליך.
כמו כן, ייתכן שתבחין בדם בשתן. הדבר נורמלי לחלוטין. אם המצב יחמיר, או אם יופיעו קרישי דם גדולים, יש לדווח מיידית לרופא המטפל בך. שתיית מים מרובה מסייעת לשטוף את שלפוחית השתן ולמנוע קרישי דם, ולכן חשוב להקפיד עליה.
על פי רוב, הקרינה הפנימית משפיעה פחות על תפקוד המעיים מטיפול בקרינה חיצונית, אולם היא גורמת בעיות רבות יותר במערכת השתן. הקרינה המשתחררת מהמוקדים עלולה לגרום לכאב או לאי-נוחות בעת הטלת שתן, לזרם שתן חלש או לתחושה תכופה יותר של צורך בהטלת שתן. תופעות אלו משתפרות בתוך 12-6 חודשים, כאשר המוקדים מאבדים חלק מהרדיואקטיביות שלהם. שתיית כמות רבה של נוזלים והימנעות מקפאין מסייעות בהפחתת תופעות הלוואי.
אחת התופעות הנדירות הקשורות להשתלה של גרגירים רדיואקטיביים יכולה להיות נדידה של הגרגירים לאיברים אחרים בגוף, אין לכך משמעות קלינית, אולם אפשר שהם "ראו בהדמיות שמבוצעות שנים לאחר הטיפול.
בתום הטיפול ניתן להפסיק עם הפעולות לריקון המעי שבוצעו במהלך הטיפול. פעילות המעי תחזור לפעולה רגילה בהדרגה בעזרת אכילה בריאה ומאוזנת ופעילות גופנית מתונה.
אין להפסיק תרופות המסייעות להקלה במתן השתן, דוגמת טמסולוסין - Tamsulosin (אומניק® - ®Omnic)*.
חלק מתופעות הלוואי של הטיפול (בעיקר קשיים במתן שתן) נמשכות כמה שבועות לאחר סיום הטיפול ולעיתים אף חודשים. בהדרגה תתחיל לחוש שבכוחך לחזור לתפקוד יומיומי רגיל.
אם מתעורר צורך בביצוע בדיקות רקטליות (דוגמת קולונוסקופיה), יש לבצע אותן לאחר שלושה חודשים מסיום הטיפול. אם קיימת דחיפות בביצוע הבדיקה יש להיוועץ ברופא המטפל במכון הרדיותרפיה שבו קיבלת את הטיפול.
בתום הטיפול צוות מכון הקרינה המטפל בך (רופא/אחות) ייתן לך הנחיות לעתיד. חשוב לוודא שנקבע לך תור להמשך מעקב אצל הרופא האונקולוג המטפל.
אם תתעורר בעיה לאחר סיום הטיפול ניתן להיוועץ בצוות האחיות או ברופא במכון הקרינה, ובמידת הצורך להקדים את מועד הביקורת.
למידע על מערך התמיכה של האגודה למלחמה בסרטן