מבוא
צנתר מרכזי מסוג פיק ליין (PICC line)
צנתר מרכזי מסוג פורט א-קאט (Port-A-Cath)
צנתר מרכזי מסוג היקמן (Hickman)
שאלות נפוצות
מערך התמיכה, המידע והסיוע של האגודה למלחמה בסרטן
דף מידע זה מכיל מידע והסבר בנוגע לשימוש בצנתרים מרכזיים שנועדו למתן טיפול כימי (כימותרפיה) ו/או להחדרת תרופות או נוזלים לווריד מרכזי.
קיימים מספר סוגי צנתרים מרכזיים, והצוות הרפואי יציע לך את הצנתר המתאים ביותר עבורך. המידע מחולק לפי סוגי הצנתרים, ומכילה מידע והנחיות לכל צנתר בנפרד. בחלק מהמקרים ייעשה שימוש במונחים מקצועיים. אם הם אינם מוכרים לך, ניתן לפנות לצוות המטפל בך לשם הבהרה. בנוסף, מוקדש פרק לשאלות הרווחות בקרב מטופלים שלהם צנתרים מרכזיים והתשובות עליהן.
אנשי הצוות הסיעודי והרפואי המטפלים בך הם מקור המידע הזמין והמהימן ביותר. ניתן לפנות אליהם בכל שאלה או בעיה הקשורה לטיפול.
חוברת "הטיפול הכימי (כימותרפיה)" של האגודה למלחמה בסרטן, מכילה מידע נוסף ודרכי התמודדות עם תופעות הלוואי של הטיפול. לקבלת החוברת ללא תשלום ניתן לפנות בשיחת חינם ל'טלמידע®' של האגודה למלחמה בסרטן בטל. 1-800-599-995 או לאתר האגודה באינטרנט.
פיק ליין הוא צנתר מרכזי המורכב מצינורית ארוכה, דקה וגמישה, המוחדרת לתוך אחד הוורידים הגדולים של הזרוע, מעל למרפק. קצה הצינורית, הנקרא tip, מגיע לווריד מרכזי בכניסה לעלייה הימנית של הלב. מחוץ לגוף נשאר חלקו החיצוני של הצנתר, מהפתח בעור ועד לקצה הסגור בפקק ייעודי (needleless, איור בהמשך).
הצנתר מקובע לעור באמצעות תפרים או “מקבע ללא תפרים". בקצה הצנתר קיים סגר, שאינו מאפשר זרימה של הנוזל החוצה. כשהצנתר אינו בשימוש על הסגר להיות סגור.
קיימים צנתרי פיק ליין עם מספר שונה של נתיבים (לומנים) - מאחד עד שלושה. לכל נתיב ניתן לחבר עירוי נוזלים או מזרק שבאמצעותו ניתן להזריק חומרים ולשאוב דם. הרופא יבחר את סוג הצנתר בהתאם לסוג הטיפול המתוכנן.
הצנתר מספק גישה קלה ונוחה לווריד עבור מטופל העומד לקבל טיפול כימי, נוזלים, תרופות, דם ומרכיביו והזנה תוך-ורידית, וכן הוא מאפשר נטילת דגימות דם לשם בדיקות מעבדה. התקנת צנתר מרכזי חוסכת מהמטופל את אי-הנעימות הכרוכה בדקירות מחט חוזרות ונשנות בוורידי הזרוע. בנוסף, הצנתר מאפשר מתן טיפול ביתי, מפחית את הצורך בביקורים בבתי החולים וכך משפר את איכות החיים. הצנתר יכול להישאר בגוף בהתאם למידת הצורך, גם למשך חודשים ואף שנים.
הצוות המטפל ידריך אותך לגבי הליך התקנת הצנתר המרכזי ואופן הטיפול בו, ויקבע מועד לביצוע ההליך.
לפני הכנסת הצנתר:
א. יש לקבל הסבר מהצוות הרפואי על הצורך בהתקנת צנתר מרכזי ולחתום על טופס הסכמה לביצוע הפעולה.
ב. יש לבצע בדיקות על פי החלטת הרופא, כגון בדיקות דם לתפקודי קרישה, ספירת דם ולעיתים בדיקות נוספות.
ג. יש להתייעץ עם הצוות המטפל לגבי תרופות שאתה נוטל באופן קבוע, כגון תרופות מדללות דם (אספירין, קרטייה, קומדין) או תרופות למחלת הסוכרת. הבא עמך את התרופות שבהן אתה משתמש בקביעות ביום ביצוע הפעולה.
ד. אם ידוע לך על רגישות ליוד יש לדווח לצוות המטפל לפני ההליך (ישנם מצבים בהם נעשה שימוש בחומר ניגוד המכיל יוד).
ה. יש להצטייד בהתחייבות כספית מקופת החולים אליה אתה שייך.
ביום הפעולה:
הצנתר מוכנס על ידי צוות מיומן, במכון לדימות פולשנית, בפעולה סטרילית המתבצעת לרוב בהרדמה מקומית. תחילה מרדימים את שכבת העור באזור הזרוע (יש מקומות שבהם משתמשים לשם כך במשחת אלחוש). בהמשך הרופא מכניס מוליך (guide) שבעקבותיו מוחדר צינור גמיש (הצנתר) דרך וריד גדול וקצהו מגיע לעלייה הימנית של הלב.
בסיום הפעולה, מקבעים את חלקו החיצוני של הצנתר לזרוע בעזרת תפרים או מדבקה המהווה "עוגן" והאזור נחבש בחבישה סטרילית ייעודית. ייתכן שבהמשך תחוש כאב קל ולחץ בזרוע, אך לרוב ההליך אינו גורם לכאב. ניתן לבקש משככי כאבים במידת הצורך. לאחר הפעולה תישאר בהשגחה לזמן קצר, ותוכל לשתות ולאכול. בדרך כלל ניתן להשתמש בצנתר מיד לאחר הכנסתו.
הימצאות הצנתר מצריכה תפעול שוטף במטרה לשמור על תקינותו ופעילותו. הפעולות הנ"ל יבוצעו ע"י הצוות המטפל בך:
זיהום
במקום מוצא הצנתר מהעור או מסביב לו עלול להתפתח זיהום. אם האזור כואב, אדום, חם, נפוח, מפריש נוזלים או אם חום גופך עולה, עליך לדווח על כך לצוות המטפל. אם חום גופך עולה על 38° ו/או אתה חש צמרמורות, יש לפנות מיד לסיוע רפואי.
קרישי דם
ייתכן שייווצר קריש דם (טרומבוזה) בתוך הווריד, מחוץ לצנתר או בצנתר עצמו. במקרה של נפיחות בזרוע, או כאשר לא ניתן לשטוף את הצנתר והעירוי אינו פועל, ייתכן שיש חסימה בצנתר ויש לפנות מיד לצוות המטפל בך.קרע או חתך בצנתר
חשוב לשמור שהצנתר לא ייחתך או ייקרע. אין להשתמש במספריים בקרבת הצנתר. אם זיהית קרע או חתך בצנתר, יש לוודא שהסגר סגור מעל מקום הקרע ולפנות מיד לצוות המטפל.
היפרדות הפקק המיוחד שבקצה הצנתר
חשוב להקפיד שהפקק הייעודי המחובר לקצה הצנתר יהיה סגור היטב. אם הוא התנתק, בדוק שהסגר סגור במקום המיועד לכך, נקה את קצה הצנתר בפד סטרילי הטבול בתמיסת חיטוי, וחבר פקק נקי (חשוב שיהיה ברשותך פקק חלופי). אין להשתמש בפקק שהתנתק.
שליפה ספונטנית של הצנתר ממקומו, באופן מלא או חלקי
אם הצנתר נמשך בחלקו החוצה, פנה מיד לצוות המטפל. יש להקפיד על קיבועו לזרוע על מנת למנוע את יציאתו. אם הצנתר נשלף במלואו, יש ללחוץ על מקום מוצא הצנתר באמצעות פד גזה במשך כ-20 דקות ולפנות מיד לצוות המטפל.
בתום הטיפול הרופא או האחות יוציאו את הצנתר על ידי משיכתו בעדינות החוצה. ההליך אינו מכאיב, ונמשך מספר שניות בלבד. עם הוצאתו, יש ללחוץ על מקום מוצא הצנתר בפד במשך כ-20 דקות.
המקרים המחייבים פנייה דחופה ומיידית לצוות המטפל, או לחדר מיון הקרוב אל ביתך:
מקרים נוספים המחייבים פנייה לטיפול:
צנתר מרכזי מסוג פורט א-קאט (ובקיצור "פורט") הוא התקן המורכב מקופסית בצורת גליל, בקוטר של מספר ס״מ, המושתל כולו מתחת לעור. לקופסית מחוברת צינורית פלסטיק דקה וגמישה, המוכנסת דרך תעלה תת-עורית לווריד מרכזי. קצה הצנתר (tip) מגיע עד לכניסה לעלייה הימנית בלב.
המכסה העליון של הקופסית עשוי מסיליקון. חיבור מערכת העירוי לצנתר המרכזי נעשה באמצעות מחט מיוחדת (non Coring Needle) המוחדרת לעור ומחוברת לצינורית. כלל המערכת נקראת "גריפר" (gripper). צנתר הפורט ייראה כבליטה קטנה בעור, שניתן יהיה למששה, אך לא לראותה (ראה איור).
הפורט מספק גישה קלה ונוחה לווריד מרכזי וניתן לעשות בו שימוש לקבלת טיפול כימי, נוזלים, תרופות, דם ומרכיביו במשך שנים, וכן הוא מאפשר נטילת דגימות דם לבדיקות מעבדה. הפורט מאפשר מתן טיפול ביתי, מפחית את הצורך בביקורים בבתי החולים וכך משפר את איכות החיים של המטופל.
הצוות המטפל בך ידריך אותך לגבי הליך הכנסת הפורט, הכרוך בהליך ניתוחי קצר, ובטיפול השוטף בו לאחר שיוכנס. כמו כן, ייקבע לך מועד לביצוע הפעולה.
לפני ביצוע ההליך:
א. תקבל הסבר מהצוות הרפואי על הצורך בהתקנת צנתר מרכזי ותתבקש לחתום על טופס הסכמה לביצוע הפעולה.
ב. תתבקש לבצע בדיקות על פי החלטת הרופא, כגון בדיקות דם לתפקודי קרישה, ספירת דם, ולעיתים בדיקות נוספות.
ג. יש להתייעץ עם הצוות המטפל לגבי המשך נטילת תרופות קבועות, כגון אספירין, קרטייה, קומדין או תרופות למחלת הסוכרת.
ההתקן יוכנס על ידי רופא מיומן בבית החולים, בדרך כלל ביחידה לרדיולוגיה פולשנית (אנגיו) או בחדר ניתוח. בזמן הרדמה מקומית ובתנאים סטריליים הרופא מכניס לווריד צווארי מוליך (guide). בסמוך, בדופן בית החזה יוצרים "כיס" לקופסית הפורט ומשתילים אותה מתחת לעור. יוצרים תעלה מחברת בין הקופסית לווריד הצוואר׳ ומעבירים בה צינורית מחברת. קצה הצינורית (tip) נמצא בווריד גדול סמוך לפתח הכניסה לעלייה הימנית של הלב.
שני החתכים (באזור הקופסית והווריד המרכזי) ייתפרו בתום הניתוח. בתום הפעולה תוכל לראות ולמשש בליטה קטנה על פני העור. אם ההתקן יוחדר לתוך וריד בזרוע, יבוצע החתך בחלק הפנימי של הזרוע.
במקרים בהם יש צורך בשימוש מיידי בפורט, בתיאום עם המצנתר, יחובר גריפר בחדר היחידה לרדיולוגיה פולשנית מיד לאחר התקנת הפורט. בעת הפעולה אתה עשוי לחוש מידה מסוימת של לחץ באזור ההחדרה. בתום הפעולה יבוצע צילום רנטגן של בית החזה כדי לוודא שההתקן נמצא במקום הנכון.
בסיום הפעולה תזדקק להשגחה רפואית למשך מספר שעות. החתכים ייחבשו בתחבושת, והצוות יעקוב אחר ההחלמה.
בימים הראשונים לאחר ההחדרה ייתכן שתחוש כאב, או שיופיע שטף דם קל, או שתחוש בקיומו של "גוף זר". ניתן להשתמש במשככי כאבים במידת הצורך. יש לעקוב אחר הופעת אודם, נפיחות, דימום, כאב, הפרשה או חום סביב החתכים. אם מופיע אחד מהסימנים האלה, הודע על כך מיד לצוות המטפל.
בחלק מהמרכזים הרפואיים ניתן למטופל 'כרטיס צנתר אישי'. בכרטיס זה יתועדו כל הפעולות שיבוצעו בעתיד בצנתר, בכל מקום שבו תטופל. באחריותך לשאת אותו עמך ולהציגו בפני הצוות המטפל.
ניתן להשתמש בפורט סמוך לאחר הכנסתו. את העור המכסה את הפורט ניתן "להרדים" בעזרת משחת אלחוש (Emla לדוגמה) בכדי להפחית את כאב הדקירה לפני קבלת טיפול או לקיחת דגימות דם. את המשחה יש למרוח כחצי שעה לפני הפעולה המתוכננת. לאחר מכן העור יחוטא בחומר חיטוי וניתן יהיה להשתמש בפורט.
ניתן להשתמש בפורט אך ורק במחט הייעודית, המוכנסת דרך העור לתוך כיס הפורט (איור). בעת הכנסת המחט תחוש דקירה קלה בלבד. אם אתה מקבל טיפול קצר, תוצא המחט מהקופסית בסיום הפעולה. לטיפולים ארוכים יותר, תקובע המחט לעור באמצעות תחבושת, על מנת להחזיקה במקומה עד להוצאתה בגמר הטיפול. המחט יכולה להישאר מחוברת לפורט עד 10 ימים. בזמן שהמחט מחוברת היא צריכה להיות אטומה עם חבישה. את החבישה אין להרטיב.
ישנן מספר פעולות שעליך להקפיד לבצע על מנת לשמור על תקינות הצנתר:
בתוך הצינורית או מסביב לפורט עלול להתפתח זיהום. עליך לדווח לצוות המטפל במקרים הבאים:
קריש דם (טרומבוזה) יכול להיווצר בתוך הווריד, מחוץ לצנתר, בקופסית הפורט או בצנתר עצמו. אם אתה מבחין בנפיחות בזרוע, או אם לא ניתן לשטוף את הצנתר והעירוי אינו פועל, עליך לפנות מיד לצוות המטפל בך.
קרע או חתך פנימי בצנתר
אם תחוש כאב או נפיחות בעת קבלת עירוי או בעת שטיפת צנתר מסוג פורט, ייתכן שמדובר בקרע פנימי של הצנתר. במקרה כזה, עליך להודיע מיידית לצוות המטפל.
התקן הפורט יוסר כאשר לא יהיה בו צורך, או אם יתעוררו בעיות שיחייבו את הוצאתו. בדרך כלל יבצע זאת רופא בהרדמה מקומית. הרופא יבצע חתך קטן מעל למקום בו מושתל ההתקן ויסיר אותו. לאחר מכן הוא ימשוך את הצינורית מתוך הווריד. הפצע ייתפר ויכוסה בתחבושת קטנה. ייתכן כאב קל לאחר הסרת הצנתר, אך משככי כאבים יוכלו להקל. ייתכן גם דימום קל ממקום התפר.
מקרים המחייבים פנייה דחופה לצוות המטפל או לחדר המיון הקרוב לביתך:
צנתר המורכב מצינורית גמישה וארוכה, המוחדרת באזור החלק העליון של בית החזה, דרך תעלה תת-עורית לווריד מרכזי. חלקו הגלוי מתחיל ממוצא הצנתר בעור ומסתיים בפקק ייעודי הנקרא גם ונטיל (needleless), וקצהו הפנימי (tip) מגיע לכניסה לעלייה הימנית של הלב. לאורך הצינורית הנמצאת בתעלה התת-עורית קיים שרוול, המשמש לקיבוע פנימי של הצנתר. השרוול נועד למנוע יציאה של הצנתר מהווריד וחדירת חיידקים. בחלק החיצוני של הצנתר נמצא סגר בטיחותי, כאמצעי זהירות נוסף שנועד למנוע יציאת דם דרך הצנתר. הסגר ממוקם באזור המעובה של הצנתר ואמור למנוע בו קרע בעת הסגירה.
הצנתר מספק גישה קלה ונוחה לווריד מרכזי, עבור מטופל שצפוי לקבל טיפול כימי, נוזלים, תרופות, דם ומרכיביו למשך זמן רב (חודשים עד שנים). כמו כן, הוא מאפשר נטילת דגימות דם לשם בדיקות מעבדה. הכנסת הצנתר תחסוך את אי-הנעימות הכרוך בדקירות מחט חוזרות ונשנות בוורידי הזרוע. הצנתר מאפשר מתן טיפול ביתי, מפחית את הצורך בביקורים בבתי החולים, וכך משפר את איכות החיים.
הצוות המטפל בך ידריך אותך לגבי הליך הכנסת הצנתר והטיפול השוטף בו לאחר החדרתו. כמו כן ייקבע לך מועד לביצוע הפעולה.
א. הצוות יבקש ממך לחתום על טופס הסכמה מדעת לביצוע הפעולה, לאחר קבלת הסבר מרופא.
ב. תתבקש לבצע בדיקות שונות, לפי החלטת הרופא, כגון בדיקות דם לתפקודי קרישה, ספירת דם, ולעיתים בדיקות נוספות.
ג. אם אתה נוטל תרופות למניעת קרישת דם, כגון אספירין, קרטיה או קומדין, או תרופות למחלת הסוכרת, עליך להתייעץ עם הרופא המטפל לגבי אופן נטילתן או הפסקתן במידת הצורך. הבא עמך את התרופות בהן אתה משתמש ביום ביצוע ההליך.
ד. אם ידועה רגישות ליוד יש לדווח על כך לצוות כדי שיוכל להכין אותך בהתאם (ישנם מצבים בהם נדרש שימוש בחומר ניגודי על בסיס יוד).
ה. יש להצטייד בהתחייבות כספית מקופת החולים אליה אתה משתייך.
הכנות ביום הפעולה:
כיצד מוכנס הצנתר?
ההתקן יוכנס בהרדמה מקומית בבית החולים, בחדר ניתוח במחלקת אשפוז יום (אמבולטורי) או ביחידת הרדיולוגיה. הצנתר יוחדר מתחת לעור באמצעות חתך קטן, בחלקו העליון של בית החזה, ומשם באמצעות יצירת תעלה תת-עורית הוא יוכנס לווריד מרכזי. הצנתר ייתפר בשני מקומות: הראשון באזור ההחדרה בעור והשני בכניסה לווריד המרכזי. החלק המרוחק של הצנתר יגיע עד לכניסה של העלייה הימנית של הלב. בסיום הפעולה ייתכן שתחוש כאב קל. תרופה לשיכוך כאבים יכולה להקל עליך. בסיום הפעולה תישאר בהשגחה למשך מספר שעות, אזורי החתך ייחבשו, והתחבושת תישאר במקומה עד לריפוי החתך.
אם קיים 'כרטיס צנתר אישי' במקום בו אתה מטופל, חשוב להצטייד בו מיד לאחר ביצוע ההליך. בכרטיס יתועדו כל הפעולות שיבוצעו בצנתר בעתיד, בכל מקום שבו תטופל. באחריותך לשאת אותו עמך ולהציגו בפני הצוות המטפל.
הצוות המטפל יבצע כמה פעולות על מנת לשמור על תקינות הצנתר:
חשוב להימנע מהרטבת החבישה בעת הרחצה. אם התחבושת נרטבה, יש להחליפה מיד.
במקום מוצא הצנתר בעור או מסביב לו עלול להתפתח זיהום. אם האזור כואב, אדום, חם, נפוח או מפריש נוזלים, או במקרה שחום הגוף עולה, יש לדווח על כך לצוות המטפל. במקרה של עלייה בחום מעל 380 או של צמרמורות, יש לפנות מיד לטיפול רפואי.
אם אתה מבחין בנפיחות באזור הצנתר, או אם לא ניתן לשטוף את הצנתר והעירוי אינו פועל, ייתכן שיש חסימה בשל קריש דם (טרומבוזה) בתוך הווריד, מחוץ לצנתר או בצנתר עצמו. עליך לפנות מיד לצוות המטפל בך.
קרע או חתך בצנתר
חשוב לשמור שהצנתר לא ייחתך או ייקרע, ולכן אין להשתמש במספריים בקרבת הצנתר. במקרה של קרע או חתך של הצנתר, יש לוודא שהסגר סגור מעל מקום הקרע, לחבוש את אזור הקרע בפדים סטריליים טבולים בתמיסת חיטוי ולפנות מיד לצוות המטפל.
חשוב להקפיד שהפקק המחובר לקצה הצנתר יהיה סגור היטב. אם הוא התנתק מקצה הצנתר, חשוב לבדוק שהסגר סגור במקום המיועד לכך, לנקות את קצה הצנתר בפד סטרילי הטבול בתמיסת חיטוי, ולחבר פקק נקי. חשוב שיהיה תמיד בנמצא פקק חלופי. אין להשתמש בפקק שהתנתק.
שליפת הצנתר באופן מלא או חלקי ממקומו
אם הצנתר נשלף בחלקו, יש לפנות מיד לצוות המטפל. כדי למנוע את יציאתו, חשוב להקפיד על קיבועו לעור החזה והבטן. אם הצנתר יצא במלואו, יש ללחוץ על מקום מוצא הצנתר במשך כ-20 דקות ולפנות מיד לצוות המטפל.
בתום הטיפולים מנתח או רדיולוג יוציא את הצנתר בהליך ניתוחי קצר. ההליך אינו גורם כאב ונמשך דקות אחדות.
המקרים המחייבים פנייה דחופה לצוות המטפל, או לחדר מיון הקרוב אל ביתך:
(רוב השאלות מתייחסות לצנתרים מסוג היקמן ופיק ליין)
קופת החולים שלך תכסה את עלויות רכישת הצנתר והכנסתו.
תוכל להתקלח, אבל יש להימנע מהרטבת החבישה. מומלץ להגן על מוצא הצנתר והחבישה בעזרת ניילון נצמד או אמצעים מיוחדים הנמכרים בבית המרקחת לאטימת החבישה. בכל מקרה שהחבישה נרטבת יש להחליפה מיד.
מוצא הצנתר צריך להיות חבוש תמיד. סוג החבישה ותדירות ההחלפה תלויים בגישה של הצוות המטפל ובנוחותך. צנתר מסוג פורט א-קאט מצריך חבישה רק כאשר ישנה מחט שמחוברת אליו.
יש מספר אמצעי חבישה חלופיים. היה ערני לשינויים בעור בקרבת יציאת הצנתר. כאשר מתפתחת אדמומית בעור יש סיכון לזיהום.
יש ליידע את הצוות המטפל כי עבר זמן מהשטיפה האחרונה ברגע שאתה נזכר בכך.
אם אתה שם לב שהצנתר לא נשטף עליך לדווח על התקלה בהקדם לצוות המטפל. הצוות יבדוק מה מונע את חדירת נוזל השטיפה. לעיתים ניתן לפתור את הבעיה באמצעים פשוטים. כאשר החסימה אינה ניתנת לתיקון, יש להוציא את הצנתר.
בדרך כלל הצנתר יהיה מקובע. אם חלק מהצנתר נשלף החוצה פנה לצוות המטפל בך. אם הצנתר נשלף כולו, עליך ללחוץ על פתח היציאה (רצוי בעזרת פד) במשך כ-20 דקות ולפנות מיד לצוות המטפל.
הצנתר אינו מפריע לקיום יחסי מין. שני אמצעי בטיחות עשויים להקנות לך ביטחון בזמן קיום פעילות מינית ולהפחית את חששותיך: החבישה צריכה להיות תקינה, והצנתר צריך להיות מכוסה בשלמותו בתחבושת ומהודק לגוף, כך שלא יזוז בחופשיות.
חשוב שאדם נוסף ידע כיצד לטפל בצנתר. כאשר אתה חש ברע ומתקשה לבצע את הטיפול, הוא יוכל לסייע לך ואף לבצע את הטיפול במקומך. כמו כן, חשוב כי אדם נוסף ידע לסייע בכל מצב.
כימיקלים מסוימים עלולים לפגוע בצנתר. חשוב שלא תשתמש בחומרים כלשהם מלבד אלה שהומלצו על ידי הצוות. אצטון או חומרי ניקוי אחרים אסורים בהחלט לשימוש.
למידע על מערך התמיכה של האגודה למלחמה בסרטן