לתרומה
חפש
מידע לחולים
תרופות וטיפולים

הטיפול הכימי - כימותרפיה

עוד בנושא
מידע לחולים
מוקדי מידע ותמיכה
מעון צ'ארלס קלור
פורומים מקצועיים
תרופות וטיפולים
תרופות וטיפולים במחלת הסרטן
תרופות וטכנולוגיות לטיפול במחלת הסרטן
רשימת התרופות והטכנולוגיות שנכנסו לסל הבריאות
בתי מרקחת המוכרים תרופות בהנחה -כתב העדר אחריות
הטיפול הניתוחי (כירורגי)
תרופות וטיפול כימותרפי
הטיפול הכימי - כימותרפיה
בחילות והקאות הנלוות לטיפול כימי וקרינתי
כימובריין ("מוח-כימותרפי", Chemobrain)
צנתרים מרכזיים
מעון צ'ארלס קלור לחולי סרטן
מרפאות עור לחולים אונקולוגים
טיפול קרינתי (רדיותרפיה)
תרופות וטיפול הורמונלי
טיפול ביולוגי (מכוונן, ממוקד מטרה)
אימונותרפיה
מרפאות עור לחולי סרטן
טיפולי סרטן והסיכון לפגיעה לבבית
קנאביס רפואי לחולי סרטן
טיפול בתא לחץ לנזקי קרינה
טיפול פוטו דינמי
סטרואידים
גורמי גדילה המטופוייטיים
כאב והטיפול בו
רפואה משלימה וסרטן
תזונה לחולה סרטן
השתלת תאי גזע ומח עצם
שירות ייעוץ בנושא טיפול תומך וסוף החיים
טיפול תרופתי לגמילה מעישון
קבוצות ומרכזי תמיכה
מחקרים קליניים בישראל
התמודדות ושיקום
פעילויות למחלימי סרטן
זכויות חולי הסרטן
ארועים וימי עיון
סקירת מאמרים
סיפורי התמודדות
חיים עם סטומה
שירות ייעוץ בנושא טיפול תומך וסוף החיים
אתר 'כמוני'
אתרים נוספים
גנטיקה וסרטן

מבוא

מטרות הטיפול הכימי

מנגנוני הפעולה של התרופות הכימיות

לפני הטיפול

מתן הטיפול הכימי

תופעות הלוואי

אמצעי זהירות בעת הטיפול

השלכות הטיפול הכימי על הפוריות והמיניות

דרכים לשיפור ההתמודדות עם הטיפול הכימי

מחקרים קליניים

רפואה משלימה (משולבת, אינטגרטיבית)

התמודדות רגשית עם מחלת הסרטן

מערך הסיוע, המידע והתמיכה של האגודה למלחמה בסרטן



מבוא

טיפול כימי (כימותרפיה) הוא שיטת טיפול נפוצה נגד מחלת הסרטן. בטיפול זה ניתנות תרופות כימיות (הנקראות גם "תרופות ציטוטוקסיות") במטרה להרוס תאים ממאירים (תאי גידול סרטני). הטיפול הכימי יכול להינתן גם בשילוב עם טיפולים אחרים, דוגמת ניתוח, טיפול בקרינה, טיפול מכוונן מטרה, אימונותרפיה ו/או טיפול הורמונלי. המידע המובא כאן הוא כללי, והסבר על המחלה והטיפולים השונים הרלוונטיים עבורך יינתנו על ידי הצוות הרפואי המטפל בך.






מטרות הטיפול הכימי

לכימותרפיה שתי מטרות עיקריות:

  1. הריסת כל תאי הגידול הסרטני כדי לנסות ולרפא את החולה ממחלתו.
  2. הקטנת הגידול והארכת חיים: כאשר אין דרך להשיג ריפוי מלא, כימותרפיה יכולה לצמצם את היקף הגידול הסרטני, לעכב את התקדמות המחלה או אף להביא להפוגה. במקרה כזה הטיפול הכימי ניתן כדי להאריך את חיי המטופל ולשפר את איכות חייו.


כדי להשיג את המטרות הללו, קיימות כמה תוכניות טיפול המשלבות כימותרפיה:

  • כימותרפיה כטיפול יחיד המורכב מתרופה אחת (מונותרפיה).
  • משלב תרופות - כימותרפיה כטיפול המשלב כמה תרופות כימיות.
  • כימותרפיה בשילוב עם טיפול ביולוגי (ממוקד, מכוונן), אימונותרפיה או טיפול אנדוקריני.
  • כימותרפיה בשילוב עם ניתוח או טיפול בקרינה:
    - כימותרפיה לפני ניתוח (טיפול ניאו-אדג'ובנטי [Neoadjuvant] או כימותרפיה קדם- ניתוחית): המטרה בטיפול זה היא לצמצם את היקף הגידול הסרטני, כדי שניתן יהיה להסירו בניתוח ביתר קלות, תוך מזעור הסיבוכים האפשריים, כמו למשל פגיעה באיברים סמוכים.
    - כימותרפיה לאחר ניתוח (טיפול אדג׳ובנטי [Adjuvant] או טיפול משלים): גם כשהוסר הגידול הסרטני, או רוב חלקיו הנראים לעין, קיים סיכון שתאים אחדים נשארו בגוף. המטרה היא להשלים את הטיפול הניתוחי ולהרוס גם את תאי הגידול הבלתי נראים, או את אלה שלא הייתה אפשרות להסירם בניתוח.
    - כימותרפיה במקביל לטיפול קרינתי (Chemoradiotherapy): טיפול שמטרתו להעצים את השפעת הקרינה על תאי הגידול.

מידע על טיפולים אחרים במחלת הסרטן ניתן למצוא באתר או בפנייה בשיחת חינם ל'טלמידע'® של האגודה, בטל': 1-800-599-995 או בדוא"ל: info@cancer.org.il






מנגנוני הפעולה של התרופות הכימיות

התרופות הכימיות משמידות תאים סרטניים על ידי הפרעה למחזור החיים שלהם. התאים המושפעים ביותר הם אלו המתחלקים במהירות. תאים סרטניים מתחלקים ומתרבים במהירות, אך כך גם תאים של רקמות בריאות בגוף, כגון ריריות מערכת העיכול, מח העצם וזקיקי השיער, ולכן גם הם מושפעים מהטיפול הכימי.

מסיבה זו, בעקבות הטיפול הכימי ייתכנו תופעות לוואי הקשורות במערכות אלו, כגון שלשולים, פצעים בפה, נשירת שיער וירידה בערכי ספירת הדם. גם רקמות בריאות שחלוקת התאים בהן אינה מהירה עלולות להיפגע, כגון הכליות. לכן במהלך הטיפול הכימי יש לבצע בדיקות דם לצורך מעקב אחר השפעת הטיפול. קיימת שומת רבה בין התרופות מבחינת מנגנוני הפעולה שלהן, טווח הפעילות שלהן נגד גידולים שונים וטווח הרעילות שלהן (כלומר תופעות הלוואי האפשריות).

חשוב לזכור, כיום ישנם טיפולים המפחיתים את עוצמתן של רוב תופעות הלוואי ומשפרים את התחושה הכללית. כמו כן, רוב תופעות הלוואי הן זמניות, מאחר שלתאים הבריאים יש יכולת התחדשות מהירה, לעומת תאי גידול שמנגנון ההתחדשות שלהם נפגע. 






לפני הטיפול

תכנון הטיפול

כדי להחליט על סוג הטיפול המתאים ביותר עבורך, הרופא המטפל יתחשב בכמה נתונים, כגון סוג מחלת הסרטן שאובחנה אצלך, מיקום הגידול הסרטני, שלב המחלה, גילך ומצב בריאותך הכללי.

בהתאם למידע זה תיקבע עבורך תוכנית טיפול (המכונה "הפרוטוקול הטיפולי"), שתכלול את מטרת הטיפול הכימי, הרכב התרופות, המינון, התדירות, משך הזמן שתקבל אותן, דרך נטילתן (דרך הווריד, בבליעה, בזריקה) ותופעות הלוואי הצפויות. מנות התרופות מותאמות בדרך כלל לנפח הגוף (מדד הנגזר מהגובה וממשקל הגוף). כשם שהטיפול מותאם לכל מטופל באופן אישי, כך גם התגובה לטיפול היא אישית. המשמעות היא שמטופלים שונים עשויים לקבל אותן תרופות, אך ייתכן שיהיה הבדל בהרגשתם הכללית ובתופעות הלוואי שכל אחד מהם חווה.


חלק מהטיפולים ניתנים במסגרת מרפאה או אשפוז-יום וחלק מצריכים אשפוז במחלקה, בעיקר בגלל הצורך במתן ממושך של תרופות ונוזלים. הטיפול ניתן בדרך כלל כסדרה של טיפולים (מחזורי טיפול) הנקראים "קורסים". סדרת הטיפולים ניתנת במרווחי זמן הנקבעים על ידי הרופא על פי התוכנית שנקבעה מראש ובהתחשב בתגובתך לטיפול ובתופעות הלוואי. ההפסקות בין הטיפולים מאפשרות לגוף להתאושש. ישנם מקרים שבהם יש צורך לדחות את הטיפול הבא, לדוגמה, כאשר ערכי ספירת הדם יורדים באופן ניכר בעקבות הטיפולים.

הצוות המטפל יסביר לך על תוכנית הטיפול ועל תופעות הלוואי האפשריות. מאחר שבדרך כלל קשה לזכור פרטים רבים הכרוכים במידע חדש, כדאי לכתוב את עיקרי הדברים, או לבקש מקרוב משפחה או אדם אחר שסומכים עליו, שיהיה נוכח בזמן קבלת ההסבר. מומלץ גם לבקש מהאחות המדריכה מספר טלפון ליצירת קשר, כדי לקבל מענה על שאלות שעשויות לעלות מאוחר יותר. כיום ברוב המכונים האונקולוגיים ישנם דפי הדרכה בנושא טיפול תרופתי, כדאי לבקש מהאחות דפי הדרכה המותאמים לטיפולך. אם יהיו לך שאלות נוספות, כדאי לרשום אותן ולשאול את הצוות המטפל בטלפון או בביקורך הבא במרפאה.

במשך תקופת הטיפול הכימי נערך מעקב רפואי וסיעודי צמוד אחר המטופל לצורך הערכת התגובה לטיפול. מעקב זה כולל בדיקות גופניות, בדיקות דם, הערכת תופעות הלוואי ולעיתים גם בדיקות שתן ובדיקות הדמיה (צילום, מיפוי, CT ועוד). לעיתים יש להפסיק או לשנות את סוג הטיפול, בהתאם להחלטת הצוות הרפואי. חשוב לדווח לצוות על תופעות הלוואי, כולל תופעות חדשות ובלתי מוכרות.

חשוב לזכור!
אין קשר בין תופעות הלוואי, מידת הופעתן ועוצמתן ובין יעילות הטיפול הכימי.


הסכמה לקבלת טיפול

לפני מתן כימותרפיה הרופא והצוות המטפל יסבירו לך מהן מטרות הטיפול, אילו תרופות כלולות בתוכנית הטיפול שלך (הפרוטוקול הטיפולי) ומהו אופן נטילתן. תתבקש לחתום על "טופס הסכמה מדעת" לקבלת כימותרפיה, שמשמעותו שאתה מעניק את רשותך לצוות בית החולים לתת לך טיפול. לא יינתן לך כל טיפול בלי שתיתן את הסכמתך לכך.

טופס ההסכמה המקובל מכוון לכלל הטיפולים הכימיים ואינו מתייחס לתרופות המיועדות לך אישית. המידע שתקבל מהרופא ומהצוות המטפל מתייחס באופן ספציפי לתרופות שתקבל.

לפני שתחתום על הסכמה זו עליך לקבל את המידע הבא:

  • סוג הטיפול המומלץ
  • מטרות הטיפול
  • היתרונות של טיפול זה
  • הסיכונים ותופעות הלוואי המשמעותיות של הטיפול (לטווח הקצר ולטווח הארוך)
  • האם קיימים טיפולים אחרים שאותם ניתן לקבל לאותה מטרה?
  • כיצד יתנהל המעקב אחר השפעת הטיפול?


אל תהסס לומר לצוות המטפל אם אינך מבין חלק מהדברים שנאמרו, כדי שתוכל לקבל הסבר נוסף. אינך חייב לתת תשובה מיידית. זכותך לשקול את מתן הסכמתך ולהתייעץ עם אנשים נוספים.


זכותך לבחור שלא לקבל טיפול, או לבחור בטיפול אחר שהוצע לך. מומלץ שבחירה כזאת תיעשה לאחר התייעצות עם איש מקצוע או מומחה אחר בתחום (במסגרת חוות דעת נוספת). אם תבחר שלא לקבל טיפול או לקבל טיפול אחר, הצוות הרפואי יסביר לך את משמעות ההחלטה, ובכל מקרה תוכל לקבל טיפול לשליטה בתסמינים - טיפול תומך (פליאטיבי).


תחושות לגבי הטיפול

עם ההחלטה על קבלת טיפול כימי, חלק מהמטופלים חשים אי שקט, לחץ או דאגה. חשוב לזכור כי תחושות אלה טבעיות לחלוטין. רווחתך הנפשית חשובה לא פחות מבריאותך הגופנית. כל אדם זקוק לסיוע בתקופה זו, וזכותך לבחור את מקורות התמיכה שבהם תוכל להיעזר. לשירותך עומדים צוות הרופאים והאחיות, עובדים סוציאליים, פסיכולוגים, וכמובן משפחתך וחבריך.

באגודה למלחמה בסרטן עומדת לרשותך מערכת תמיכה ללא תשלום, שניתן להיעזר בה: מרכז מידע טלפוני, מרכז תמיכה טלפוני, מרכזי תמיכה ברחבי הארץ, הכוללים גם קבוצות תמיכה, פעילויות גוף ונפש ועוד. אפשר ליצור קשר באמצעות שיחת חינם למוקד 'טלמידע'® של האגודה למלחמה בסרטן בטל': 1-800-599-995 מידע רב ניתן למצוא באתר.






מתן הטיפול הכימי

כיצד ניתן הטיפול?

כימותרפיה ניתנת בעיקר בעירוי לווריד או דרך הפה (מתן פומי, כלומר בליעת תרופות). לעיתים רחוקות היא ניתנת בהזרקה לאיברים או לחללים שונים בגוף, כגון נוזל עמוד השדרה, שלפוחית השתן או חלל הצפק (פריטונאום). הזרקה לווריד היא השכיחה ביותר, והיא מתבצעת על ידי החדרת עירוי שדרכו מזריקים את התרופה. כל תרופה ניתנת בהתאם להוראות ספציפיות. יש תרופות המחייבות הכנה או היערכות מיוחדת, בהתאם לתופעות לוואי ידועות.

כדי להחדיר את התרופות הכימיות לדם מחברים צינורית לווריד באחד האמצעים האלה:

  • קנולה - צינורית פלסטיק קטנה המוחדרת לווריד בגב כף היד או באמה;
  • צנתר מרכזי מסוג "פיק ליין" (PICC line - Peripherally Inserted Central Catheter) - צינור דק ארוך וגמיש, המוחדר לאחד הוורידים הגדולים של הזרוע בקרבת המרפק;
  • צנתר מרכזי מסוג "היקמן" - צינור דק ארוך וגמיש, המוחדר לווריד מרכזי בחלקו העליון של בית החזה דרך תעלה תת־עורית;
  • צנתר מרכזי מסוג "פורט" (פורט א־קאט) - התקן המורכב מקופסית בצורת גליל בקוטר של כמה סנטימטרים, המושתל כולו מתחת לעור. לקופסית מחוברת צינורית פלסטיק דקה וגמישה, והיא מוחדרת דרך תעלה תת־עורית לווריד מרכזי בבית החזה.

אם הטיפול הכימי ניתן באמצעות קנולה, מחדירים אותה לגוף לפני כל טיפול כימי, ומוציאים אותה מהגוף לפני שחרור המטופל לביתו. לפני כל טיפול צריך להכניס קנולה חדשה. בשונה מהקנולות אפשר להשאיר צנתרים מרכזיים בגוף עד סיום הטיפול. צנתר מרכזי מותקן בהליך כירורגי ובהרדמה מקומית בדרך כלל.

יתרונותיו העיקריים של התקן זה:

  1. מאפשר ביצוע של עירוי לתוך הווריד באופן קל ופשוט.
  2. מאפשר עירוי ממושך של תרופה על ידי אינפיוזר (מעין משאבה), המחובר לעירוי המרכזי. המטופל נושא את האינפיוזר על גופו בכל תקופת הטיפול, ללא צורך באשפוז.

מידע מפורט על צנתרים מרכזיים ניתן למצוא כאן


נטילת תרופות נוספות במקביל לטיפול הכימי

בביקורך הראשון אצל האונקולוג תתבקש לפרט אילו תרופות אתה נוטל באופן קבוע. ישנן תרופות שעלולות להפריע לטיפול הכימי או להשפיע עליו. אם במהלך הטיפול הכימי עולה צורך בטיפול רפואי אחר, כגון קבלת חיסון, טיפולי עיניים, טיפולי שיניים וכו', יש לדווח על כך לאונקולוג ו/או לצוות הסיעודי המטפל בך וליידע את הרופא המומחה לגבי הטיפול הכימי שאתה מקבל. בחלק מהטיפולים הרפואיים, לדוגמה טיפולי שיניים, ייתכן כי תתבקש להביא אישור מפורט מרופא אונקולוג לביצוע הטיפול.


האם הטיפול הכימי כרוך בכאב?

לאחר החדרת מחט העירוי, קבלת הכימותרפיה אינה גורמת לכאבים. חלק קטן מהתרופות עלול לגרום לרגישות בווריד ולתחושת חום או צריבה בזמן קבלת הטיפול, אך תופעות אלו אינן שכיחות. אם מופיע כאב בזמן הטיפול, עליך לדווח על כך מיד לאחות או לרופא.


האם אוכל להמשיך בפעילות רגילה בתקופת הטיפול הכימי?

ניתן להמשיך בפעילות הרגילה במשך תקופת הטיפולים בהתאם להרגשה האישית. אפשר להמשיך לעבוד, לפגוש חברים, לצאת לבלות ולטייל. חלק מהאנשים מרגישים צורך למתן את פעילותם ולהקל בעומס היומיומי. מומלץ לעסוק בפעילות גופנית מבוקרת, כגון הליכה. יש להתאים את סוג הפעילות, את משכה ואת עוצמתה ליכולותיך. חשוב לדעת שכתוצאה מהטיפול הכימי עלולה להיות ירידה זמנית במספר כדוריות הדם ובשל כך גוברת הנטייה לדימומים ולזיהומים.

יש להתחשב בתופעות הלוואי הייחודיות לכל תרופה (מידע נוסף תוכל לקבל מהצוות). חשוב לתכנן את הפעילות בהתאם להמלצת הצוות המטפל ולהימנע מפעילויות העלולות לגרום לסיבוכים מיותרים.


תזונה בתקופת הטיפולים הכימיים

בתקופה שבה מקבלים כימותרפיה חשוב לשמור על תזונה מאוזנת המספקת לגוף אנרגיה ומרכיבי מזון חיוניים, כדי לשמור על הכוחות ועל משקל תקין. עם זאת, התרופות עלולות לפגוע בתיאבון, בחוש הטעם וביכולת לאכול כראוי. לעיתים יש מזונות שכדאי לצרוך או להימנע מהם בתקופת הטיפולים וחשוב לפנות לקבלת המלצות תזונה מהצוות המטפל.

בכל מכון אונקולוגי ישנו ייעוץ תזונתי לחולי סרטן הנועד להדריך את המטופלים כיצד לדאוג לצורכיהם התזונתיים בכל שלבי הטיפול במחלתם.

מידע נוסף ועצות אפשר למצוא בדף המידע "המלצות תזונה למתמודדים עם מחלת הסרטן". לקבלת חוברת מודפסת בנושא, ללא תשלום, ניתן לפנות ל'טלמידע'® של האגודה למלחמה בסרטן בשיחת חינם לטל': 1-800-599-995
ניתן להפנות שאלות לדיאטנית קלינית בפורום 'תזונה למתמודדים ומחלימים מסרטן' באתר האגודה.






תופעות הלוואי

בעקבות הטיפול הכימי ייתכנו תופעות לוואי שונות, בהתאם לתרופות הניתנות. כל אדם מגיב באופן שונה לטיפול. חלק מהמטופלים לא יסבלו מתופעות לוואי כלל, אך מרביתם יחושו בהן במידה כלשהי. חשוב לזכור כי ניתן למנוע או להקל את רוב תופעות הלוואי בעזרת טיפול מתאים, וכי תופעות הלוואי הן זמניות ויחלפו בתום הטיפולים.


תשישות ועייפות

מטופלים רבים מדווחים על תחושות עייפות ותשישות בתקופת הטיפולים הכימיים ועם סיומם. תופעה זו שכיחה מאוד. משך התקופה בה מורגשות תחושות אלו משתנה בין טיפול אחד למשנהו. עייפות ותשישות יכולות להתבטא בדרכים שונות, כגון חוסר אנרגיה שאינה קשורה לפעילות פיזית או למאמץ, חולשה מתמדת, קושי לבצע פעולות יומיומיות, קושי בחשיבה וביכולת להתרכז ועוד. שינה אינה משפרת בהכרח את התופעות הללו, והן יכולות להשפיע על פעילויות היומיום, על הפעילויות החברתיות, על היכולת לעבוד ועל איכות החיים באופן כללי. חלק מהמטופלים מדווחים שהתשישות והעייפות משתפרים עם סיום קבלת הטיפול הכימי. אצל רבים אחרים הרגשת השיפור והחזרה לתפקוד יכולים להתממש 4-3 חודשים ואף יותר לאחר סיום הטיפול הכימי.


המלצות להתמודדות עם התופעה:

  • מומלץ לקבוע סדר יום בהתאם ליכולתך, תוך הצבת יעדים חדשים הניתנים להשגה.
  • על אף תחושת התשישות והעייפות, מומלץ להימנע מהפרזה בשעות המנוחה וחוסר המעש ולהיות פעיל עד כמה שאפשר. לפעמים מנוחת יתר מגבירה את העייפות. כאשר נזקקים למנוחה, עדיף לשבת או לשכב לעיתים קרובות יותר, אך לפרקי זמן קצרים. חשוב לדעת שמחקרים רבים מצביעים על כך שפעילות גופנית מתונה וסדירה, כגון הליכה, מקילה באופן ניכר את תחושות התשישות והעייפות. רבים מדווחים כי קשה להם מאוד לקום מהכיסא או מהמיטה ולהתחיל בפעילות גופנית מתונה, אך כאשר הם מבצעים אותה הם חשים הקלה.
  • מומלץ להקפיד על תפריט מזין ועל שתייה מספקת.
  • כדאי לנסות לשפר את איכות השינה. אפשר להשתמש באמצעי הרפיה ולמצוא עיסוק מתאים (כמו צפייה בסרט, מפגש עם חברים, קריאה, קיפול כביסה) כדי להסיח את הדעת מהתשישות והעייפות.
  • חשוב לתכנן את היום, כך שפעילויות הצורכות מאמץ ואנרגיה יבוצעו בשעות שבהן מרגישים קצת פחות תשושים ועייפים.
  • כדאי לקבוע סדר עדיפויות למטלות ולפעילויות במשך היום ולהיעזר בבני משפחה וחברים (למשל בכל הקשור לטיפול בילדים, באחזקת הבית ובקניות).
  • יש לדווח על תחושות העייפות והתשישות לצוות המטפל. הצוות ישקול מתן טיפול תרופתי או הפניה לייעוץ תזונתי או אחר במידת הצורך.
  • אפשר להיעזר ברפואה משלימה (מידע בהמשך).

מידע נוסף על אודות תשישות ועייפות ודרכי התמודדות אפשר למצוא כאן. לקבלת חוברת מודפסת ללא תשלום, ניתן לפנות בשיחת חינם ל'טלמידע'® של האגודה בטל': 1-800-599-995


בחילות והקאות

חלק מהתרופות הכימיות עלולות לגרום לבחילות ולהקאות, עם זאת מטופלים רבים לא יסבלו מהן בתקופת הטיפולים. לרוב, הבחילות וההקאות יכולות להופיע סמוך למתן הטיפול הכימי או כ-24 שעות לאחר הטיפול, ולהימשך יממה או כמה ימים. חשוב לדעת שכיום יש תרופות יעילות ביותר לטיפול בבחילות ובהקאות הנגרמות מהטיפול הכימי.

יש לשים לב שחלק מהתרופות המונעות בחילות עלולות לגרום לעצירות, לכן יש לנהוג על פי ההנחיות למניעת עצירות וליידע את הצוות אם מתעוררת בעיה. ייתכן שיופיעו גם כאבי ראש, שבהם ניתן לטפל באמצעות משככי כאבים.

רוב המטופלים יקבלו טיפול למניעת בחילות והקאות לפני מתן הטיפול הכימי. בנוסף, הרופא והאחות יציידו אותך בתרופות ובהנחיות להמשך טיפול בבית. חשוב להקפיד על נטילת התרופות בבית על פי הנחיות הצוות. חשוב שתספר לצוות על הרגשתך בבית לאחר הטיפול, כדי שניתן יהיה להתאים לך טיפול להקלת הבחילות וההקאות, גם לטיפול הבא.

המלצות להתמודדות עם התופעה:

  • אם מתפתחת הרגשת בחילה או טעם רע בעת הזלפת התרופה, אפשר לנסות למצוץ סוכריית מנטה, פרוסת לימון, קוביית קרח או קרטיב, או להסיח את הדעת באמצעות הקשבה למוזיקה, שיחה, צפייה בטלוויזיה וכד'.
  • רצוי להימנע מאכילה או מבישול כאשר חשים בחילה.
  • יש להימנע מאכילת מאכלים מטוגנים, מתובלים או בעלי ריכוז שומן גבוה.
  • מומלץ לאכול ארוחות קלות לעיתים קרובות, וללעוס היטב את המזון.
  • יש להרבות בשתייה, אך בכל פעם לשתות כמות קטנה.
  • ניתן להשתמש בצמחי תבלין המסייעים למניעת בחילות והקאות, כגון ג'ינג'ר.

מידע נוסף ועצות להתמודדות עם בחילות והקאות בקרב חולי סרטן אפשר למצוא כאן. לקבלת חוברת מודפסת ללא תשלום ניתן לפנות בשיחת חינם ל'טלמידע'® של האגודה, בטל': 1-800-599-995


שינויים בתיאבון

שינויים בתיאבון יכולים להיות קשורים לגורמים שונים:

  • בחילות כתוצאה מהשפעת התרופות על מרכז הבחילה במוח.
  • פגיעה בבלוטות הטעם שעל הלשון.
  • נטילת סטרואידים הגורמים להגברת התיאבון.
  • כאב בזמן האכילה ו/או הבליעה, בעקבות פגיעה בריריות הפה ובלוע (מוקוזיטיס).
  • יובש בפה הנגרם בעיקר מהקרנות באזור הראש והצוואר.
  • שלשול או עצירות הנגרמים מפגיעה בריריות המעיים.


המלצות להתמודדות עם התופעה:

  • שתיית משקאות, מיצים ומשקאות עתירי קלוריות בכמויות קטנות ולעיתים קרובות.
  • אכילת ארוחות קטנות לעיתים קרובות.
  • נטילת תרופות נוגדות בחילות והקאות (אנטי-אמטיות) על פי המלצת הצוות המטפל.
  • שמירה על היגיינת הפה (צחצוח שיניים ושימוש במי פה) לפני הארוחה ואחריה.
  • אכילה לפי הרצון והיכולת האישית ולא בהכרח בשעות הארוחה המקובלות.
  • צריכת מוצרים עשירים בקלוריות ובעלי ערך תזונתי כדי להרוויח ערך קלורי.
  • מומלץ לנסות מאכלים וטעמים שונים, עד מציאת המזון המתאים ביותר.
  • אם חשים צריבה או כאב בפה או בזמן הבליעה, כדאי לצרוך מאכלים מרוסקים וקרים.
  • אם ריח המזון מפריע, כדאי להימנע מבישול בבית ולצרוך מזון מוכן או מאכלים קרים.
  • מומלץ לאכול במקום נעים ובחברה. עם זאת, בתקופות שבהן יש חריגה בערכי ספירת הדם וקיימת נטייה לזיהומים, יש להימנע מאכילה במקומות ציבוריים, שבהם לא ניתן לפקח על ניקיון המטבח והמזון.
  • קיימים מוצרים ייעודיים שיכולים לסייע למטופלים בתקופה זו. מדובר במוצרים המספקים את אבות המזון, הוויטמינים והמינרלים שלהם הגוף זקוק. לפני רכישתם, כדאי להיעזר בהמלצת הצוות המטפל.


שלשול

חלק מהתרופות הכימיות עלולות לפגוע ברירית מערכת העיכול ולגרום לשלשול. חומרת התופעה מושפעת מסוג התרופות הכימיות, מהמינון הניתן ומתדירותן.

המלצות להתמודדות עם התופעה:

  • חשוב להרבות בשתייה כדי להשלים את כמות הנוזלים שהגוף מאבד.
  • רצוי לאכול מזון דל בסיבים, דל בשומן ודל בלקטוז: להמעיט בצריכת מזון עשיר בסיבים (כמו ירקות ופירות עם קליפה, לחם חי, סובין, לחם מחיטה מלאה ואורז מלא), מוצרים עתירי שומן (כמו חמאה, טחינה, מיונז ושוקולד) ומוצרי חלב ניגרים.
  • מומלץ להימנע מקפאין, משתייה מוגזת וממאכלים מתובלים.
  • רצוי לאכול ארוחות המורכבות ממנות קטנות.
  • ניתן לאכול בננה, תפוח עץ מקולף, אורז, צנימים, תפוח אדמה ופסטה.
  • חשוב להקפיד על היגיינה של פי הטבעת למניעת זיהום מקומי, ולדווח לצוות אם המקום כואב ורגיש.
  • יש להקפיד על שטיפת ידיים במים ובסבון לאחר כל יציאה.


בכל מקרה, רצוי להתייעץ עם הצוות המטפל ועם דיאטן/ית לגבי התזונה המומלצת עבורך. יש לדווח לצוות המטפל על תדירות השלשול ביממה, על אופי הצואה (נוזלית או רכה), על צבעה (חום, שחור, אדום או אחר) ועל תופעות הלוואי הנלוות לשלשול, כגון כאבי בטן וחולשה. במקרים מסוימים יחליט הרופא לתת לך תרופות לטיפול בשלשול או בכאבי בטן, ידאג שתקבל נוזלים, או יבקש שתבצע בדיקות דם כדי לוודא שאינך סובל מהתייבשות, משינויים ברמת האלקטרוליטים (המלחים) בדם ועוד.

עצירות

עצירות יכולה להופיע בחלק מהמטופלים המקבלים כימותרפיה. תופעה זו עלולה לגרום לתחושת חוסר נוחות ולפגיעה באיכות החיים. אחת הסיבות השכיחות לעצירות יכולה להיות נטילת תרופות למניעת בחילה או משככי כאבים. חשוב לדווח לצוות המטפל על הופעת עצירות ועל תדירות היציאות.

המלצות להתמודדות עם התופעה:

  • יש להקפיד על שתייה מרובה ועל אכילת מזון עשיר בסיבים (כגון ירקות, פירות, לחם דגנים מלא, קוואקר) ולהוסיף שמן זית לתפריט. ניתן להתייעץ עם הצוות המטפל ועם דיאטן/ית לגבי התזונה המומלצת עבורך.
  • פעילות גופנית מתונה וקבועה, כגון הליכה, יכולה לעודד פעילות מעיים.
  • ניתן להיעזר בתרופות נגד עצירות או להחליף את התרופות הגורמות לעצירות לאחר ייעוץ רפואי.


פגיעה בריריות הפה והלוע (מוקוזיטיס/סטומטיטיס)

חלק מהתרופות הכימיות עלולות לפגוע בריריות חלל הפה והלוע. כתוצאה מכך, תיתכן הופעה של פצעים, פטרת או דלקת של חלל הפה והלוע בתקופת הטיפולים. פגיעה בריריות חלל הפה והלוע עלולה להשפיע זמנית על היכולת לאכול ולשתות ועל ההרגשה הכללית.

המלצות להתמודדות עם התופעה:

  • המפתח למניעת התופעה ולהתמודדות איתה הוא טיפול סדיר בחלל הפה בתקופת הטיפולים ועם סיומם, בהתאם להדרכת צוות האחיות.
  • ניקוי הפה באמצעות מברשת שיניים רכה או גזה, כדי לא לפצוע את החניכיים.
  • כאשר משתמשים בשיניים תותבות, יש להוציא ולנקות אותן לאחר כל ארוחה ולפני השינה.
  • אם אתה נוהג להשתמש בחוט דנטלי, שאל את הצוות אם מומלץ להמשיך להשתמש בו.
  • יש להימנע ממזונות וממשקאות חמים, תבלינים חריפים, עישון ושתיית אלכוהול.
  • כדאי להשתמש בשפתון עם לחות כדי להגן על השפתיים. אם מופיעים אודם, רגישות, נגעים בפה ובשפתיים או קושי בבליעה, יש לדווח על כך לצוות המטפל.
  • לפני התחלת הטיפול הכימי מומלץ לבקר אצל רופא השיניים או להשלים טיפולי שיניים שנקבעו לפני כן. בזמן הטיפול הכימי מומלץ לא לעבור טיפולי שיניים. בכל מקרה, יש להתייעץ עם האונקולוג על העיתוי המתאים ביותר עבורך לטפל בשיניים, וליידע את רופא השיניים על הטיפול הכימי שאתה עומד לקבל או שקיבלת.
  • מטופלים מספרים כי מציצת קרחונים וקוביות קרח בזמן העירוי הקלו ומנעו את הפגיעה בריריות הפה והלוע. כמו כן, מומלץ לבצע שטיפות פה מרובות עם מי מלח.
  • חשוב ביותר לדווח לצוות המטפל על הופעת פצעים בפה או על קושי בבליעה או בלעיסה. ברוב המכונים קיימות הנחיות לטיפול בדלקת בריריות הפה.


יובש בפה ובגרון

יובש בפה ובגרון הוא תופעת לוואי שכיחה יחסית. ניתן להקל באמצעות מציצת קרח או קרטיב, אכילת אוכל רך, קר ולח, כגון גלידות, פודינג ואבטיח, לעיסת מסטיק או סוכרייה. יש להימנע ממאכלים חריפים או חומציים. רצוי גם להימנע מתבלינים חריפים, מעישון ומשתיית משקאות חומציים או אלכוהוליים. ניתן לשתות תה צמחים פושר. ייתכנו שינויים בטעם, אך לרוב הם חולפים עם סיום הטיפולים. אם הופיעו פצעים בפה ו/או כאבים בבליעה, יש לדווח עליהם לצוות המטפל. ייתכן שהרופא ישקול מתן תכשירים לטיפול או להקלה.


נשירת שיער

חלק מהטיפולים הכימיים עלולים לגרום לנשירת שיער - חלקית או מלאה. חשוב לזכור כי הנשירה היא זמנית, וכי השיער ישוב ויצמח לאחר סיום הטיפול. תופעת לוואי זו נגרמת בגלל קצב ההתחלקות המהיר של תאי השיער, החושף אותם להשפעת הטיפול הכימי. חלק מהתרופות אינן גורמות לנשירת שיער, אחרות גורמות לנשירה קלה ויש כאלה הגורמות לנשירה רבה או מלאה. הנשירה יכולה להיות איטית מאוד והדרגתית, אך לעיתים ייתכן שתהיה מהירה ומיידית. בדרך כלל הנשירה מתחילה כשבועיים לאחר הטיפול הכימי הראשון.

אם צפויה נשירה, אפשר להתכונן מראש ולהכין כובע, מטפחת או פאה לכיסוי הראש. פאה מומלץ לרכוש לפני שמתחילה הנשירה, כדי שיהיה ניתן להתאימה למראה ולצבע השיער הטבעי, וכדי שתהיה בהישג יד במידת הצורך. לעיתים הצוות המטפל יכול לספק מידע על החנויות המומלצות שבהן ניתן לרכוש פאה. לבעלי שיער ארוך מומלץ להקדים ולהסתפר מעט. קופות החולים משתתפות ברכישת פאה עבור חולים אונקולוגיים בהתאם לביטוחים השונים.

מידע נוסף ועצות בנושא ההתמודדות עם נשירת שיער אפשר למצוא כאן
לקבלת חוברת מודפסת בנושא, ללא תשלום, ניתן לפנות בשיחת חינם ל'טלמידע'® של האגודה, בטל': 1-800-599-995.
לאגודה למלחמה בסרטן שירות השאלת פאות, ללא תשלום, במטה הראשי בגבעתיים ובסניפים ברחבי הארץ. לפרטים נוספים ותיאום פגישה אישית ניתן לפנות לרכזת המיזם במחלקת שיקום ותמיכה באגודה למלחמה בסרטן, טל': 03-5721678 או דואר אלקטרוני: lookgood@cancer.org.il


שינויים בערכי ספירת הדם

תאי דם נוצרים במח העצם והם רגישים להשפעת הטיפול הכימי. לפיכך, כשבוע עד שבועיים לאחר קבלת התרופות הכימיות צפויה ירידה בערכי ספירת הדם. כל תרופה כימית משפיעה במידה אחרת על ערכי ספירות הדם. מח העצם מייצר שלושה סוגים של תאי דם, והערך של כל אחד מהם עלול לרדת בעקבות הטיפולים:

‏א. תאי דם לבנים, לויקוציטים (WBC)

תפקידם של תאי דם אלו "להילחם" בזיהומים. תת-הקבוצה החשובה ביותר מתוך סך הכדוריות הלבנות היא הנויטרופילים (NEUT) המשמשים קו הגנה ראשון במלחמה בזיהומים. ירידה במספר תאי הדם הלבנים, בעיקר בנויטרופילים (תופעה המכונה נויטרופניה), עלולה לחשוף את הגוף לזיהומים.

ככל שהנויטרופניה ממושכת ועמוקה יותר (כלומר, קיימים פחות נויטרופילים בדם), כך עולה הסיכון שיתפתח זיהום. לעיתים נלווים לירידה במספר הנויטרופילים תסמיני מחלה, כגון חום, שיעול, נשימה מהירה, צמרמורת, הופעת נגעים חדשים או פצעים, צריבה במתן שתן והרגשה כללית רעה. עליך לדווח לצוות המטפל על כל תופעה חדשה או שינוי בהרגשתך. אם חום הגוף עולה בתקופה של קבלת טיפול כימי, יש להגיע באופן מיידי לבית החולים, גם בלילה, בשבתות ובחגים.


בחלק מהמקרים (תלוי בסוג התרופה הכימית) נהוג לתת זריקות המכילות גורם גדילה (GCSF - Granulocyte Colony Stimulating Factor). מטרת הזריקות לעודד את מח העצם להגביר את ייצור תאי הדם הלבנים במהירות, ובכך למזער את הסיכון לזיהום בעקבות ירידה חדה במספר הכדוריות הלבנות, מצב העלול להיות מסוכן עבורך. אם הרופא יחליט שאתה זקוק לזריקות, תקבל הסבר והדרכה ייעודית בנושא.

הצוות המטפל ינחה אותך בפירוט כיצד לנהוג במצב בו ערכי הכדוריות הלבנות יורדים, אולם יש כמה דברים שחשוב להקפיד עליהם ובכך להפחית את הסיכון לזיהומים:

  • רחיצת ידיים במשך 15 שניות לפחות, לפני ואחרי אכילה וכן לאחר ביקור בשירותים.
  • הימנעות ממפגש עם אדם חולה, ובכלל זה עם ילד שקיבל חיסון למחלת הפוליו (למשך 6 שבועות מיום קבלת החיסון).
  • ניקוי הפה והשיניים לאחר כל ארוחה ולפני השינה.
  • הימנעות ממגע ישיר עם הפרשות של בעלי חיים.


חשוב לדעת: מצב של ירידה תלולה במספר תאי הדם הלבנים נמשך בדרך כלל ימים אחדים בלבד, ובתקופה זאת חשוב מאוד להימנע ממגע עם אנשים חולים ומשהייה במקומות הומי אדם. אין צורך בבידוד מוחלט בתקופה זאת. מותר להסתובב בחוץ, אך יש להקפיד על עטיית מסכת פנים אם שוהים בלית ברירה במקומות הומי אדם (כקופת חולים, בית חולים וכו').

אם חום גופך עולה מעל ל-38 מעלות בתקופת הטיפולים, עליך לפנות בדחיפות ליחידה האונקולוגית שבה אתה מטופל או למיון (גם בשעות הלילה, בשבתות ובחגים).


ב. תאי דם אדומים (RBC)

בבדיקות ספירת הדם נבדקת גם רמת ההמוגלובין הנישא על ידי תאי הדם האדומים (Hgb). תפקידם של תאי הדם האדומים הוא להעביר חמצן לרקמות. אם מספר תאי הדם האדומים יורד מופיעה אנמיה, העלולה לגרום חולשה, עייפות, חיוורון ואף סחרחורת וקוצר נשימה. ברוב המקרים האנמיה נעלמת מעצמה, אך ייתכן שיהיה צורך בטיפול תרופתי או בעירוי דם. אם אתה חש באחד מהסימנים הללו, דווח על כך לצוות המטפל.


ג. טסיות הדם, טרומבוציטים (PLT)

תפקידן של טסיות הדם הוא לסייע בקרישת הדם. כל טיפול משפיע באופן שונה על מספר הטסיות. יש טיפולים שאחריהם לא צפויה ירידה משמעותית במספר הטסיות, בעוד שטיפולים אחרים גורמים לירידה חדה מאוד בערכים שלהן. לעיתים יש צורך לתת עירוי טסיות, כדי לשמור על רמתן. ירידה במספר הטסיות עלולה לגרום לדימום ממושך מהרגיל בעת פציעה או להופעת סימנים כחולים בעור המעידים על שטפי דם, דימום מהחניכיים או מהאף, שתן דמי וצואה שחורה. יש לדווח לצוות המטפל על כל סימן המעיד על דימום או לפנות למיון.

פגיעה בעור ובציפורניים

חלק מהתרופות עלולות להשפיע על מצב העור. ייתכן שהעור יהיה יבש יותר, במצבים מסוימים אדום או רגיש יותר באופן כללי, וספציפית רגיש לאור השמש. ניתן להקל על היובש באמצעות שימוש בתכשירי לחות. מומלץ להימנע מחשיפה לשמש בשעות החמות ולהגן על העור במסנן קרינה עם מקדם הגנה 30 SPF או יותר, לחבוש כובע רחב שוליים ולכסות את הגוף בלבוש ארוך.

בהשפעת הכימותרפיה יכולים להשתנות גם צבע הציפורניים והמבנה שלהן. הציפורניים עלולות להתרומם או להישבר בקלות רבה יותר. לעיתים נוצרים בציפורניים פסים או חריצים. גם העור סביב הציפורניים עשוי להתנפח ולהיות אדום וכואב. אם אתה חש בתופעות אלה, הרופא עשוי להמליץ לך לקרר את הידיים והרגליים בקרח או ללבוש כפפות קרות בזמן קבלת הטיפול. הקור עוזר להצר את כלי הדם בידיים וברגליים ולהפחית את כמות התרופות שמגיעה אליהן.


ניתן להפחית את מידת ההשפעה של התרופות על הציפורניים באמצעות גזיזה שוטפת של הציפורניים, הימנעות ממניקור ופדיקור, עטיית כפפות למשימות כמו עבודה בחצר או ניקיון, שימוש בשמנים או בקרמים כדי לשמור על העור סביב הציפורניים רך, שימוש בסבון עדין, הימנעות מנעילת נעליים צמודות מדי. אם יש חשד לזיהום, יש לדווח לצוות המטפל. שינויים אלו ייעלמו בדרך כלל לאחר סיום הטיפול. הצוות הסיעודי יעקוב אחר השינויים בעור ובציפורניים בכל פעם שתגיע לטיפול או על פי בקשתך.


השפעה על מערכת העצבים

חלק מהתרופות משפיעות על העצבים בקצות האיברים בגוף, בעיקר בקצות אצבעות הידיים והרגליים. יש מטופלים המדווחים על תחושות עקצוץ או תחושה שהאזור רדום. תופעה זו נקראת נוירופתיה פריפרית/היקפית (Peripheral neuropathy).

תופעות אחרות עלולות להתבטא בכאב, עצירות, בריחת שתן, בעיות בזקפה ועוד. לעיתים נוצרות מגבלות תפקודיות, כגון קושי בקשירת שרוכים ורכיסת כפתורים. אם אתה חש בתופעות אלו או אחרות - דווח על כך לצוות המטפל.

דרכי התמודדות עם התופעה:

  • פעילות גופנית המותאמת לתסמיני הנוירופתיה לאחר התייעצות עם איש מקצוע.
  • תזונה מותאמת לאחר ייעוץ עם איש מקצוע (כדיאטנית).
  • פיזיותרפיה וריפוי בעיסוק יכולים לסייע בחזרה לתפקוד על רקע תסמינים עצביים.
  • טיפולים משלימים, כגון עיסוי או דיקור סיני, עשויים להפחית את התסמינים של התופעה (מידע מורחב בהמשך).


תסמונת יד-רגל (Hand-Foot Syndrome)

תרופות מסוימות לטיפול בסרטן משפיעות על הצמיחה של תאי עור או כלי דם קטנים בידיים וברגליים ועלולות לגרום ל"תסמונת יד-רגל". לא כל מי שמקבל כימותרפיה מפתח את התסמונת, וחומרתה משתנה ממטופל למטופל. אפילו אנשים הנוטלים את אותה תרופה עבור אותו סוג סרטן עשויים שלא לסבול מאותם תסמינים. התסמונת עלולה להופיע חודשיים-שלושה אחרי הטיפול.

תסמינים של תסמונת קלה או מתונה כוללים אדמומיות הדומה לכוויות שמש, נפיחות, תחושת עקצוץ או צריבה, רגישות למגע, מתיחות של העור, יבלות ושלפוחיות עבות בכפות הידיים ובכפות הרגליים. תסמינים חמורים יותר כוללים עור סדוק או מתקלף, שלפוחיות, כיבים או פצעים על העור, כאב חמור, קושי בהליכה או בשימוש בידיים.

דרכי התמודדות עם התופעה:

  • מומלץ להגביל את השימוש במים חמים בעת שטיפת כלים או רחצה.
  • יש להעדיף מקלחות או אמבטיות קרירות ולייבש בזהירות את העור לאחר רחצה.
  • רצוי לצנן את הידיים והרגליים בשקיות קרח, במים זורמים קרים או במגבת רטובה למשך 15 עד 20 דקות בכל פעם. חשוב להימנע ממגע של עור ישיר עם הקרח.
  • יש להימנע ממקורות חום, כולל סאונה, ישיבה בשמש או ישיבה מול חלון שטוף שמש.
  • יש להימנע ממגע ישיר עם כימיקלים או מוצרי ניקוי ביתיים. חשוב להימנע גם משימוש בכפפות גומי או ויניל לניקוי במים חמים. גומי לוכד חום וזיעה על העור. אפשר לנסות להשתמש בכפפות כותנה לבנות מתחת לכפפות גומי.
  • יש להימנע משימוש בכלים או בחפצים ביתיים הדורשים ממך ללחוץ את היד על משטח קשה, כמו כלי גינה, מברגים וכלי עבודה אחרים.
  • מומלץ למרוח בעדינות תכשירים לטיפוח העור כדי לשמור על לחות הידיים. יש להימנע משפשוף או מעיסוי הקרם לתוך הידיים והרגליים - סוג זה של תנועה יכול ליצור חיכוך.
  • חשוב ללבוש בגדים רפויים ומאווררים היטב ונעליים שאינן צמודות, כדי שהאוויר יוכל לנוע בחופשיות על העור. יש להשתדל לא ללכת יחף. מומלץ להשתמש בנעלי בית רכות ובגרביים עבות, כדי להפחית את החיכוך בכפות הרגליים.
  • רצוי לשקול ביקור אצל פודיאטר, רופא המתמחה בכפות הרגליים. הרופא יסיר יבלות וציפורניים עבות לפני שתתחיל את הטיפול בסרטן ויוכל להמליץ גם על מוצרים שמפחיתים את החיכוך בכפות הרגליים.


"מוח כימותרפי" (Chemo-brain)

הרוב מגדירים את המצב כירידה ב"חדות" המחשבתית ומתארים זאת כקושי לזכור דברים מסוימים, קושי בארגון משימות, קושי לסיים משימות, להתרכז או ללמוד מיומנויות חדשות, קושי לבצע יותר מדבר אחד בו זמנית והסחת הדעת בקלות.

שינויים אלה יכולים להקשות על מטופלים לבצע פעילויות רגילות כמו לימודים בבית ספר, עבודה או פעילויות חברתיות, או שזה יכול להיראות להם כאילו נדרש מאמץ שכלי רב כדי לעשות פעולות אלו. עבור רוב האנשים שינויים אלו נמשכים רק זמן קצר. קשה לדעת מתי ואם בכלל התופעה מתחילה, כמה זמן היא נמשכת, והביטוי שלה עשוי להיות שונה עבור כל מטופל. בדרך כלל השינויים שהמטופלים מבחינים בהם הם עדינים, ואחרים עשויים אפילו שלא להבחין בהם כלל.

חשוב לקבל עזרה ותמיכה, וליידע את הצוות המטפל אם אתה מבחין בשינויים בחשיבה שלך, לא משנה כמה קלים או חסרי חשיבות הם נראים בעיניך.


דרכי התמודדות עם התופעה:

  • שימוש ביומן ובמחברת לצורך כתיבת מידע רלוונטי (כרשימת קניות, רשימת משימות) כדי להתמודד עם הקושי לזכור.
  • תרגילים קוגניטיביים יכולים לשפר את תפקוד המוח, למשל למידת תכנים חדשים, התחלת תחביבים חדשים, פתרון תשבצים, סודוקו וכדומה.
  • פעילות גופנית יכולה לשפר את החשיבה ואת יכולת המיקוד. פעילויות כמו גינון, טיפול בחיות מחמד או הליכה, יכולות לעזור לשפר את רמות הקשב והריכוז שלך.
  • מדיטציה יכולה לעזור לשפר את תפקוד המוח על ידי הגברת המיקוד והמודעות שלך.


אפשר לשוחח עם הצוות המטפל על הצעות טיפול אלו ועל אפשרויות נוספות שיעזרו לך בהתמודדות עם כל בעיה קוגניטיבית.

למידע נוסף ללא תשלום אפשר לפנות למחלקת תמיכה ושיקום של האגודה למלחמה בסרטן בטל': 03-5721678 או בדוא"ל: shikum@cancer.org.il


שינויים בתפקודי הכליות

ישנן תרופות העלולות להשפיע על תפקוד הכליות, לכן חלק מהטיפולים ניתנים במקביל להחדרת נוזלים לווריד. כמו כן, יש להקפיד על שתייה מרובה בהתאם להמלצת הצוות המטפל. יש מצבים שבהם תתבקש לבצע בדיקות שתן או בדיקות דם לפני או במהלך הטיפולים, לצורך הערכת תפקוד הכליות.

חשוב לשים לב:

הטיפול הכימי עלול לגרום לסיבוכים שונים, שחלקם דורשים פנייה דחופה לבדיקת רופא, ולעיתים הגעה מיידית לחדר המיון כגון חום ודימום. חשוב לקבל הדרכה מפורטת מהצוות המטפל - מתי, כיצד ולאן לפנות במצבים השונים. ייתכנו תופעות לוואי נוספות שאינן מופיעות בדף מידע זה. תופעות אלה הן ייחודיות לתרופות מסוימות, כגון שינויים בשמיעה, שינויים בתפקוד הלב ועוד. הצוות המטפל מודע לתופעות הלוואי ויודע אילו פעולות יש לנקוט כדי לאבחן אותן במועד, לטפל בהן או למנוע את התדרדרות המצב. בכל מקרה, חשוב לדווח לצוות המטפל על כל תופעה. אם לא תדווח, הצוות לא ידע ולא יוכל להציע טיפול מתאים.

לאגודה למלחמה בסרטן דפי מידע על התרופות השונות ותופעות הלוואי האפשריות. לקבלת מידע נוסף ללא תשלום ניתן לפנות בשיחת חינם ל'טלמידע'® של האגודה בטל': 1-800-599-995






אמצעי זהירות בעת הטיפול

במהלך התקופה של קבלת הכימותרפיה אפשר לרוב לשהות בקרבת משפחה וחברים, גם בימי הטיפול. עם זאת, ישנם כמה אמצעי זהירות שמומלץ להקפיד עליהם.

בדרך כלל נדרשות בערך 48 עד 72 שעות לגוף לפרק ו/או להיפטר מרוב התרופות הכימיות. אבל חשוב לדעת שכל תרופה מופרשת או עוברת דרך הגוף בצורה קצת שונה. רוב פסולת הכימותרפיה יוצאת בנוזלי הגוף, כגון שתן, צואה, דמעות, זיעה והקאות. כאשר תרופות כימיות או הפסולת שלהן נמצאות מחוץ לגוף שלך, הן עלולות להזיק או לגרות את העור. אנשים וחיות מחמד עלולים להיחשף לפסולת של הכימותרפיה אם הם באים במגע איתה. שוחח עם הצוות הרפואי על האופן שבו ניתן להגן על בני המשפחה.


להלן כמה אמצעי זהירות לצורך שמירה על בטיחות המשפחה והמבקרים:

  • לאחר השימוש באסלה שטוף אותה פעמיים. הורד את המכסה לפני השטיפה, כדי למנוע התזות. במידת האפשר, מומלץ להשתמש בשירותים נפרדים במהלך תקופה זו.
  • שב על האסלה כשאתה משתמש בה כדי לצמצם את ההתזה.
  • סגור את מכסה האסלה בתום השימוש, כדי למנוע מחיות מחמד לשתות את המים.
  • שטוף את הידיים במים חמים וסבון לאחר השימוש בשירותים. יבש את הידיים במגבות נייר וזרוק אותן.
  • אם אתה מקיא לאסלה, נקה את כל ההתזות ושטוף פעמיים. אם אתה מקיא לתוך דלי, רוקן אותו בזהירות לאסלה בלי להתיז את התכולה ושטוף אותו פעמיים במים חמים וסבון; יבש את הדלי במגבות נייר וזרוק אותן.
  • על המטפלים בך ללבוש שני זוגות של כפפות ולזרוק אותן אם עליהם לגעת בנוזלי הגוף שלך. לאחר מכן עליהם לשטוף את ידיהם במים חמים וסבון, גם אם הם עטו כפפות.
  • אם מטפל בא במגע עם נוזלי הגוף שלך, עליו לשטוף את האזור היטב במים חמים וסבון. הסבירות שייגרם נזק מהמגע הזה נמוכה מאוד, אבל נסו להימנע מכך. בביקור הבא שלך עדכן את הרופא שזה קרה. חשיפה לעיתים קרובות עלולה להוביל לבעיות, ויש לנקוט משנה זהירות כדי להימנע מכך.
  • את כל הבגדים והמצעים שהוכתמו בנוזלי גוף יש לכבס בכביסה נפרדת - לא ביד. אין לכבס אותם עם בגדים אחרים. אם לא ניתן לכבס אותם מיד, סגור אותם בשקית ניילון.
  • אם נעשה שימוש בחיתולים למבוגרים, בתחתונים חד פעמיים או בתחבושות היגייניות, יש לאטום אותם בשתי שקיות ניילון ולהשליך לפח האשפה הרגיל.






השלכות הטיפול הכימי על הפוריות והמיניות

השפעת הטיפול על הפוריות

התרופות הכימיות משפיעות באופן שונה על הפוריות, הן של האישה והן של הגבר. השפעה זאת לרוב הפיכה, אך לא תמיד. בגברים ניתן לבצע שימור זרע לפני תחילת הטיפול. תהליך שימור פוריות בנשים המקבלות כימותרפיה מורכב יותר, והחלטה על כך תיקבע בהתאם למקרה. למרות שהתרופות הכימיות עלולות לפגוע בפוריות, עדיין קיימת אפשרות להרות. יש להימנע מהיריון בתקופת הטיפולים, עקב החשש מהיווצרות מומים בעובר, ולכן מומלץ ץ שבני הזוג יקפידו להשתמש באמצעי מניעה. המלצה זאת תקפה בין שהטיפול ניתן לאישה ובין שהוא ניתן לגבר. בכל מקרה של תכנון היריון לאחר סיום הכימותרפיה, יש להתייעץ קודם עם הצוות המטפל. יש לציין כי במחקרים שנעשו בתחום לא נצפתה שכיחות מוגברת של מומים בילדים שנולדו למי שהחלימו ממחלת הסרטן ושקיבלו כימותרפיה.

באתר האגודה למלחמה בסרטן אפשר למצוא מידע רב בנושא מיניות ופוריות לגבר ולאישה, וגם מידע המותאם לחברה הדתית. 
לקבלת חוברות מודפסות בנושא אפשר לפנות בשיחת חינם ל"טלמידע"® של האגודה למלחמה בסרטן בטל': 1-800-599-995


הפסקת וסת מוקדמת

כימותרפיה עלולה לגרום לשיבושים במחזור החודשי (מחזור לא סדיר) ולתסמינים של גיל מעבר מוקדם, כלומר הפסקת הווסת לפני הגיל השכיח שהוא בדרך כלל 50-45. תסמינים אלה כוללים גלי חום, יובש בנרתיק, חרדה, שינויים במצב הרוח ויצר מיני (ליבידו) מופחת. גיל המעבר המוקדם יכול גם להגביר את הסיכון לבריחת סידן (דלדול העצם, אוסטאופורוזיס). חשוב לדווח לרופא אם את חשה בתסמינים אלה ולשקול קבלת טיפול להקלתם, וכן ביצוע בדיקת צפיפות העצם ומתן טיפול למניעה.


השפעת הטיפול על המיניות

מיניות מתבטאת בצורך בקרבה, במגע, בחום, בקשר ובהנאה. לעיתים הטיפול גורם לחולשה, לתשישות ולחוסר אנרגיה, עד כדי כך שחלק מהגברים או הנשים חשים חוסר דחף מיני וחוסר רצון לקיים פעילות מינית. גם תחושות הפחד והדאגה הנלוות למחלה ולטיפולים, יכולות לגרום לשינויים בתשוקה ובתפקוד המיני. טיפול כימי עשוי להקדים את הפסקתו של המחזור החודשי אצל נשים ולהפחית את כמות ההורמונים המיוצרים על ידי השחלות. במצב כזה מטופלות עלולות לחוות תופעות של גיל המעבר, דוגמת גלי חום, יובש נרתיקי, כאבים בזמן חדירה, שינויים במצב הרוח, נדודי שינה ועוד.

תופעות הלוואי של הטיפולים יכולות לגרום לשינוי בדימוי הגוף של נשים וגברים, ויש כאלה החשים מבוכה וקושי להסתגל למצב החדש. הפרת השגרה והעומס הרגשי והפיזי שבני הזוג חווים עלולים להקשות על חלק מהם, ואף לגרום להתרחקות רגשית ביניהם. לעומת זאת, יש זוגות שהקשרים ביניהם דווקא מתהדקים ומתחזקים בעקבות המחלה והטיפולים. חשוב לדעת שמבחינה רפואית, בדרך כלל אין הגבלה על קיום יחסי מין בתקופת הטיפולים. עם זאת, יש להקפיד להימנע מהיריון במהלך הטיפול הכימי (ראו את הסעיף הקודם בנושא פוריות). 

מגע מיני אינו מחמיר את המחלה או משבש את הטיפול הכימי. המגבלה היחידה היא כאשר נרשמים ערכים נמוכים מאוד של ספירות דם, העלולים לגרום לדימומים או לזיהומים.

חשוב להתייעץ עם הצוות המטפל לגבי ערכי ספירת הדם המאפשרים קיום יחסי מין הכוללים חדירה.

מכיוון שבתקופת הטיפול הכימי מערכת החיסון עלולה להיות פגיעה מהרגיל, מומלץ לקיים באופן זמני יחסי מין מוגנים ולהשתמש בקונדומים, על מנת למנוע מהחולה הידבקות בזיהומים או במחלות. אין עדות חד-משמעית להעברת חומר כימי לבן/בת הזוג הבריא/ה באמצעות מגע מיני, אולם ברוב בתי החולים ממליצים, ליתר ביטחון, להשתמש בקונדום במשך כמה ימים לאחר קבלת הטיפול הכימי.

לעיתים תכופות מתעוררות אצל אחד מבני הזוג שאלות הנוגעות לפעילות מינית בזמן המחלה ולהתמודדות עם השינויים שמתרחשים, אולם הם נמנעים מלשאול ולבקש עזרה בשל מבוכה. ניתן לסייע לבני הזוג להכיר את הצרכים החדשים של כל אחד מהם ואת הקשיים שנוצרו בעקבות המחלה והטיפולים. רצוי לפנות לגורם מקצועי שאיתו אפשר יהיה לבחון מה נעים לכם, מה גורם לאי נוחות, מה מהנה, מה מותר, ממה להימנע ומה ניתן לעשות כדי לשפר את המצב הקיים.

חשוב לזכור, שהאבחנה כי חלית בסרטן אין פירושה סוף לחיים האינטימיים. כמעט תמיד יש דרכים חלופיות לקבל ולהעניק אהבה. הצוות המטפל יוכל לסייע במידע ובייעוץ לגבי השפעת המחלה והטיפולים על התפקוד המיני, או להפנות אותך לייעוץ מקצועי בנושא.

האגודה למלחמה בסרטן מעניקה שירות ייעוץ מיני לחולי סרטן ובני/בנות זוגם/ן. הייעוץ ניתן בעברית, רוסית ואנגלית, בפגישה אישית, בטלפון או בזום, ללא תשלום וללא צורך בהפניית רופא. ניתן לפנות למטפלת במיניות של האגודה בטל': 03-5721643, או בדוא"ל: miniut@cancer.org.il

מידע מפורט בנושאים הקשורים במיניות ופוריות הגבר והאישה, ומידע המותאם לחברה הדתית, אפשר למצוא באתר.

לקבלת חוברות מודפסות בנושא (כולל חוברות ייעודיות לחברה הדתית), ללא תשלום, ניתן לפנות ל'טלמידע'® של האגודה למלחמה בסרטן, בשיחת חינם בטל': 1-800-599-995






דרכים לשיפור ההתמודדות עם הטיפול הכימי

קיימים כמה דברים שתוכל לעשות כדי להתמודד טוב יותר עם הקשיים העלולים להתעורר בתקופה זו.

מידע: הבנת המחלה וקבלת מידע אמין בנוגע למצבך ולטיפולים עשויים לסייע לך בהתמודדות עם חוסר הוודאות ולספק תחושה של שליטה. ייתכן שיתעוררו אצלך שאלות לגבי השפעת הכימותרפיה על המחלה מצד אחד, ועל איכות החיים שלך מהצד האחר. ניתן להכין מחברת ולרשום בה כל שאלה העולה על רוחך, כך שכשתיפגש עם הצוות המטפל תוכל להציגן ולקבל תשובות.

לאגודה למלחמה בסרטן מרכז מידע המחובר למקורות מידע בארץ ובעולם. ניתן לפנות למידעניות במרכז המידע בטל': 03-5721608 בדוא"ל: info@cancer.org.il או באמצעות אתר האינטרנט והפורומים של האגודה, או בשיחת חינם ל'טלמידע'® בטל': 1-800-599-995


יומן טיפול: חלק מהחולים מנהלים יומן אישי שבו הם מתעדים את התהליך שהם עוברים, עוקבים אחר שינויים, מבטאים את התחושות והמחשבות שלהם ומתייקים מסמכים חשובים. היומן חשוב גם במקרה שתחליט להתייעץ עם מומחים נוספים בשלב זה או אחר של מחלתך.


מתן מקום לחוויה הרגשית, תוך אימוץ גישה מסתגלת: לעיתים אין זה פשוט לאמץ גישה מסתגלת, ובמיוחד בתקופה שבה שגרת חייך משתנית לחלוטין בעקבות המחלה והטיפולים. אימוץ גישה כזו משמעו, בין השאר, לקבל את המצב הנתון אליו נקלעת, לנסות למצוא בו, למרות הכול, נקודות אור ולהיות מודע לכך שבתקופה זו יש מורדות ועליות. הרבה אנשים מדווחים על צמיחה אישית בעקבות המחלה. ניתן לקרוא ספרות בנושא או לשוחח על כך עם איש מקצוע מתחום הפסיכואונקולוגיה.


תכנון זמן: הטיפול הכימי עלול לגרום לתופעות לוואי בלתי נעימות, אולם יש אנשים הממשיכים לקיים אורח חיים פעיל. בהתאם להרגשתך תוכל להמשיך לעבוד באופן חלקי, להיפגש עם חברים ובני משפחה, לקרוא, לכתוב יומן, להקדיש זמן להליכה יומית ולמצוא תעסוקה מספקת. תכנון היום והצבת מטרות בהתאם ליכולתך האישית עשויים לתרום למצב הרוח ולהרגשה הכללית שלך.

חשוב לשתף את בני המשפחה/מלווים משמעותיים בקשיים שלך, והכרחי לשתף גם את הצוות המטפל כדי שיוכל לסייע. ניתן להתקשר לצוות מקצועי גם בימים שאינך מגיע לטיפול - לפי פרטי ההתקשרות שתקבל במחלקה.


תקשורת עם בני המשפחה: חלק מהמטופלים מעוניינים, לעיתים, להיות לבד עם עיסוקיהם ומחשבותיהם, ובזמנים אחרים הם מעדיפים להיות במחיצת יקיריהם ולחלוק עימם את רגשותיהם. חשוב לזכור שפעמים רבות בני משפחה וחברים מעוניינים לסייע לך. ייתכן שהם מתקשים להבין בדיוק מה אתה חווה ומרגיש, ולעיתים הם אינם יודעים כיצד לעזור. כך יכול להיווצר מצב שהם מחליטים לסייע בעניינים שהם בניגוד לרצונך. כדי למנוע זאת, כדאי שתגיד להם מה עשוי להקל עליך או לתת לך הרגשה טובה יותר (למשל בישול, שמירה על הילדים, חיפוש מידע על המחלה והטיפולים, עזרה בתיאום התייעצות נוספת, סיוע בעריכת קניות, שיחה, הליכה משותפת ועוד). תקשורת טובה ושיחה פתוחה חשובות מאוד. גם בני המשפחה חווים שינוי ועומס, ומקבלים על עצמם תפקידים שלא היו רגילים לבצע טרם המחלה. הגדרה ברורה במה הם יכולים לסייע לך מחד, ומתן ביטוי מילולי להערכה אליהם מאידך, יכולים לסייע להתמודדות המשותפת שלכם עם התהליך המורכב בו אתם נמצאים.





מחקרים קליניים

מחקרים למציאת דרכים חדשות לטיפול בסרטן נערכים כל העת, במטרה למצוא טיפול יעיל המציע מרפא למטופלים. כאשר מחקרים מוקדמים מצביעים על כך שטיפול חדש עשוי להיות טוב יותר מהטיפול המקובל, האונקולוגים עורכים ניסויים להשוואה בין הטיפול החדש לטיפולים המקובלים הטובים ביותר בנמצא. ניסוי כזה נקרא מחקר קליני מבוקר, וזו הדרך האמינה היחידה לבחינת טיפול חדש. אם יוצע לך להשתתף במחקר קליני, עליך לדון על כך עם הצוות המטפל ולשקול את כל האפשרויות העומדות בפניך.

לאגודה למלחמה בסרטן מאגר מחקרים קליניים המתעדכן באופן שוטף באתר האגודה באינטרנט. במאגר מרוכזים מגוון המחקרים הקליניים המתבצעים במרכזים הרפואיים ברחבי הארץ. מחקרים אלה פתוחים לציבור המטופלים, על פי תנאי הקבלה המפורטים בכל מחקר. לסיוע במציאת מחקרים ניתן להתקשר למרכז המידע של האגודה: 03-5721608

מידע נוסף בנושא "ניסויים קליניים בטיפול במחלת הסרטן" אפשר למצוא באתר.

לקבלת חוברת מודפסת, ללא תשלום, ניתן לפנות בשיחת חינם ל'טלמידע'® בטל': 1-800-599-995






רפואה משלימה (משולבת - אינטגרטיבית)

בשנים האחרונות ניתן באונקולוגיה דגש רב לא רק על טיפול אופטימלי במחלת הסרטן, אלא גם על איכות החיים של החולים. אחת מהשיטות לשיפור איכות החיים היא שימוש ברפואה משלימה. רפואה זו מתייחסת לתחום הטיפולים הניתנים במקביל או בנוסף לרפואה המקובלת (הקונבנציונלית), והיא כוללת מגוון של שיטות: דיקור סיני, מדיטציה, דמיון מודרך, נטורופתיה, צמחי מרפא, טיפולי מגע ועוד.

שיטות אלה עשויות למזער ולהקל גם את תופעות הלוואי של הטיפול הכימי, כגון נימול בגפיים, תשישות ועייפות, מצב רוח מדוכדך, חוסר שקט, גלי חום, בחילות, כאבי ראש, עצירות ועוד.

במרכזים הרפואיים ברחבי הארץ פועלים צוותים ביחידות האונקולוגיות במשולב ובצורה מושכלת עם הצוותים ביחידות לרפואה משלימה. חשוב לשאול וליידע את האונקולוג המטפל על כוונתך להיעזר ברפואה משלימה.

מידע נוסף בנושא "רפואה משלימה וסרטן" אפשר למצוא כאן. לקבלת חוברת מודפסת, ללא תשלום, ניתן לפנות בשיחת חינם ל'טלמידע'® של האגודה למלחמה בסרטן בטל': 1-800-599-995







התמודדות רגשית עם מחלת הסרטן

תהליך אבחון מחלת הסרטן מלווה, ברוב המקרים, בתנודות רגשיות ובמחשבות הנעות בין תקווה לפחד וחשש. כשהאבחנה מתבררת, תגובתו של כל אדם היא ייחודית. התגובה מושפעת מתכונות אישיות, מניסיון וממפגש קודם עם מחלות סרטן במשפחה או בסביבה הקרובה, מסוג המחלה ומהיכולת להירפא או להשיג הקלה. כל אדם מגיב בצורה שונה ובעוצמה שונה, אבל לכולם דרוש זמן כדי להסתגל למציאות של מחלה. יש לזכור שגם בני המשפחה עוברים תהליך רגשי דומה, ורבים מהם זקוקים, בדומה לחולה, להדרכה ולתמיכה.

להמשך




מערך הסיוע, המידע והתמיכה של האגודה למלחמה בסרטן

למידע על מערך המידע של האגודה למלחמה בסרטן





מרכז תמיכה "חזקים ביחד"
באגודה למלחמה בסרטן
קרא עוד
ייעוץ מקצועי:
ליויה כסלו - RN MA, אחות ראשית, האגודה למלחמה בסרטן
ינואר 2024
מידע מפורט על החוברות המוזכרות בחוברת זו ניתן למצוא בעלונים המופיעים באתר משרד הבריאות.
התכנים המופיעים כאן נועדו לספק מידע בלבד ואינם בגדר עצה רפואית, חוות דעת מקצועית או תחליף להתייעצות עם מומחה בכל תחום. במקרה של בעיה רפואית כלשהי יש לפנות לרופא/ה.
הכתוב מנוסח בלשון זכר, אך מתייחס לנשים וגברים כאחד.