אחת מתופעות הלוואי העיקריות של תרופות כימותרפיות היא ירידה בספירת הדם. מצב זה פוגע ביכולתו של הגוף להילחם בזיהומים, ולכן קיים חשש כי במהלך הטיפול החולה יפתח זיהום חמור ויזדקק לטיפול בבית החולים. כמו כן, במקרים שבהם ספירת הדם (מספרם של תאי הדם) של החולה נמוכה, ייתכן שיוחלט לדחות את מועד הטיפול הכימי הבא או לשנות את מינון התרופות.
גורמי גדילה המטופויטיים (Hematopoietic Growth Factors, או בקיצור, גורמי גדילה) הם חלבונים מיוחדים המיוצרים בגוף באופן טבעי, וממריצים את מח העצם לייצר תאי דם אדומים, תאי דם לבנים וטסיות.
ניתן לייצר גורמי גדילה גם במעבדה, ולתת כמות רבה מזו שהגוף מייצר לחולים הזקוקים לכך, כדי להעלות את ערכי הדם לרמת הנורמה.
קיימים שני סוגים של גורמי גדילה:
גורמי גדילה של תאי דם לבנים: גורמי גדילה אלה נקראים גם G-CSF (גורמי עידוד של מושבות גרנולוציטים, Granulocyte-Colony Stimulating Factor).
גורמי גדילה של תאי דם אדומים: גורם גדילה הנקרא אריתרופויטין (EPO, Erythropoietin, אפרקס – Eprex) ניתן לעיתים כטיפול באנמיה (מחסור בתאי דם אדומים) לחלק מהחולים המקבלים תרופות כימיות.
G-CSF הוא גורם המעודד יצירה של מושבות גרנולוציטים (שכוללים את שלושת הסוגים של תאי דם לבנים: נויטרופילים, באזופילים ואאוזינופילים).
גורמי גדילה מסוג זה ניתנים לעיתים כדי לעודד את הגוף לייצר את מספר תאי הדם הלבנים שלהם הוא זקוק לאחר קבלת סוגים מסוימים של כימותרפיה, כאשר ספירת הדם נמוכה. גורם הגדילה ניתן גם כחלק מהכנה לקראת השתלת מח עצם, שנעשית בשילוב עם מתן כימותרפיה במינון גבוה.
באמצעות G-CSF ניתן לקצר את התקופה שבה קיים סיכון להתפתחותו של זיהום חמור. ההתאוששות המהירה גם תמנע מצב שבו יהיה הכרח לשנות את מהלך הטיפול. מתן G-CSF אינו נדרש עבור כל סוגי הכימותרפיה, מכיוון שהשיפור בספירת תאי הדם הלבנים מתרחש לרוב באופן טבעי.
כשמשתמשים בגורמי גדילה לפני השתלה של מח עצם, הם מעודדים את מח העצם לייצר יותר תאי גזע. תאים נוספים אלו נאספים מהגוף ומוחזרים אליו לאחר קבלת כימותרפיה במינון גבוה.
ישנם סוגים שונים של G-CSF:
פילגרסטים (טבעגרסטים® - Tevagrastim® (נויפוגן® - ®Neupogen, אקופיל-Accofil סטימופיל - Stimofil)*
פגפילגרסטים (ניולסטים® - ®Neulastim, פגיל ® - ®Pegil)*
ליפיגפילגרסטים (לונקווקס® - ®Lonquex )*
התרופות הללו פועלות במנגנונים דומים. למולקולות של פגפילגרסטים נוסף חומר המסייע להאריך את משך השפעת התרופה.
G-CSF מופיע בצורה של תמיסה צלולה הניתנת בדרך כלל בזריקה תת-עורית (מתחת לעור) לרוב בירך, בזרוע או בבטן. החולה או המסייעים לו יכולים ללמוד כיצד להזריק את התרופה, כדי להמשיך את הטיפול בבית. אפשרות נוספת היא לקבל את הזריקות על ידי האחות בסניף קופת חולים.
G-CSF ניתן בדרך כלל באופן יומיומי במשך 14-5 ימים לאחר הטיפול הכימי. פגפילגרסטים ניתנים פעם אחת בכל מחזור של טיפול כימי. סוג ה-G-CSF הניתן לחולה תלוי בסוג הטיפול הכימי ובהתאם להנחיות סל הבריאות. למידע נוסף בנושא זה ניתן לפנות לצוות הרפואי.
כאשר מקבלים זריקות של G-CSF, הרמה שלו בגוף עולה באופן משמעותי, הרבה מעבר לרמה הטבעית. מסיבה זו ייתכן שיופיעו תופעות לוואי. תופעות הלוואי אינן חמורות בדרך כלל, אולם אנשים מגיבים לתרופות בדרכים שונות. אם תופעות הלוואי חמורות ואינן נעשות קלות יותר או שהן מחמירות, יש לפנות לצוות הרפואי. אלה תופעות הלוואי הנפוצות ביותר:
כאבי שרירים או עצמות: חלק מהאנשים סובלים מכאב עמום או מתחושת אי-נוחות בשרירים ובעצמות הגב, האגן, הזרועות או הרגליים. תופעה זו קלה בדרך כלל וחולפת לאחר הפסקת ההזרקות של גורם הגדילה.
כאבי ראש: ניתן להקל את כאבי הראש באמצעות משככי כאבים שהרופא ירשום לך.
אדמומיות וגירוד בעור: ייתכן שיתפתחו אדמומיות וגירוד מסביב למקום ההזרקה. תופעה זו תחלוף לאחר סיום מחזור הזריקות.
חום, צמרמורות והצטברות נוזלים: G-CSF עלול לגרום לחום, לצמרמורות ולהצטברות נוזלים. במקרה של חום יש לעדכן את הצוות הרפואי באופן מיידי, והוא יוכל לרשום לך משככי כאבים כגון פאראצטמול (אקמול) שיעזרו בהורדת החום ובמניעת צמרמורות. הצטברות נוזלים יכולה לגרום לנפיחות בקרסוליים או לקוצר נשימה. גם במקרה זה חשוב לעדכן את הרופא.
אריתרופויאטין (EPO) הוא סוג של חלבון, המיוצר בגוף באופן טבעי. חלבון זה מעודד את מח העצם לייצר תאי דם אדומים. כאשר ספירות תאי הדם האדומים נמוכות (מצב הקרוי אנמיה) ניתן לקבל טיפול באריתרופויאטין, כתחליף לעירוי דם.
תפקידם של תאי הדם האדומים, המכילים המוגלובין, הוא לשאת את החמצן לכל תאי הגוף. אחת מתופעות הלוואי העיקריות של טיפול כימי היא ייצור לא מספק של תאי דם על ידי מח העצם. מאחר ומשך החיים של תאי הדם האדומים ארוך מזה של תאי הדם הלבנים, בשלב ראשון מופיע מחסור בתאי הדם הלבנים ורק מאוחר יותר ניכרת השפעת הכימותרפיה על תאי הדם האדומים. לכן לקראת סיומו של הטיפול הכימי, או לאחר מספר רב של טיפולים, ספירת תאי הדם האדומים צונחת. מחסור בתאי דם אדומים גורם לתחושת עייפות ולעיתים אפילו לקוצר נשימה. טיפול באריתרופויאטין מסייע להגדיל את ספירות תאי הדם האדומים בגוף ולהקל תסמיני אנמיה. ההשפעה על רמות תאי הדם האדומים מתחילה לאחר 3-2 שבועות של טיפול.
התרופה מגיעה כתמיסה צלולה הניתנת בדרך כלל בזריקה תת-עורית (מתחת לעור) לרוב בירך, בזרוע או בבטן. החולה או המסייעים לו יכולים ללמוד כיצד להזריק את התרופה, כדי להמשיך את הטיפול בבית. אפשרות נוספת היא לקבל את הזריקות על ידי האחות בסניף קופת חולים.
תדירות הזריקה נעה בין פעם אחת בשבוע לחמש פעמים בשבוע, והטיפול עשוי להימשך עד חודש ימים לאחר סיום הטיפול הכימי, או עד לפתרון בעיית האנמיה.
תסמינים דמויי שפעת: חלק ממטופלים החווים תסמינים דמויי שפעת, כגון כאב ראש, כאבי מפרקים, חולשה, סחרחורת ועייפות. תופעות מסוג זה שכיחות בעיקר בתחילת הטיפול. הרופא יוכל לרשום לך משככי כאבים, דוגמת אקמול, כדי להקל עליך.
פריחה בעור: לעיתים מתפתחת פריחה מגרדת בעור.
לחץ דם גבוה: במהלך הטיפול באריתרופויאטין יתבצע מעקב אחר לחץ הדם שלך.
עייפות וחולשה: חשוב לפנות זמן רב למנוחה בשל תחושת תשישות ועייפות שעלולה להתלוות לטיפול.
*או תרופות המכילות חומר פעיל זהה בעלות שמות מסחריים אחרים.
הכתוב מנוסח בלשון זכר, אך מתייחס לנשים ולגברים כאחד.