דר' שלומית פרי:
פרופ' אפרת לוי-להד:
היי
שאלה קצת מוזרה אבל אין לי מושג מי יכול לענות עליה... אני נשאית brca2 לאחר כריתה מניעתית ושחזור עם שתלים.
לפני כשבוע ילדתי בן שנמצא עם צהבת (על רקע coombs +3), ועובר טיפול באור.
בגלל עליה בבילירובין רוצים להתחיל גם את ההאכלות שלו מתחת לאור והמשמעות היא בידיים שלי והמנורה מכוונת על שנינו (עם משקפיים מגינות). האם יש משמעות לקרניים האלה עבורי כנשאית בסיכון מוגבר לסרטן? האם יש בעיה לחשיפת השתלים לקרניים האלה?
תודה רבה
דפנה
שלום,
לאשתי היה סרטן שד לא הורמונאלי בשד אחד בגיל 38. היא נבדקה בבדיקה הגנטית הרגילה ונמצא שהיא לא נשאית.
מאחר שיש לה דודה ובת דודה שחלו גם כן בסרטן השד, וסבתא שמתה מסרטן שלא ידוע היכן היה, היא שוקלת האם כדאי לעשות את הבדיקה הגנטית המקיפה והיקרה יותר שהיא בדיקת הריצוף.
המוצא שלה הוא רוסי/רומני מצד אחד, ועירקי/טורקי מצד שני (וזה הצד בו התגלו מקרי הסרטן).
מה דעתך לגבי ביצוע בדיקת הריצוף?
תודה
בנשים ממוצא לא אשכנזי שחלו בגיל צעיר בהחלט יש מקום לביצוע בדיקה מקיפה יותר. לדעתי בדיקת רצף של BRCA1/BRCA2 נמצאת בסל הבריאות עבור אשתך משום שהסיכוי לזיהוי מוטציה אצלה הוא לפחות 10% - היא צריכה לבקש מהיועצת הגנטית הפניה שבה זה כתוב במפורש. (בנשים שחלו בגיל צעיר מ 40 לפחות 20% יש להן מוטציה ב BRCA1/BRCA2/
אם בדיקה במסגרת הקופה לא מסתדרת, עדיף לעשות בדיקת פאנל שכוללת את BRCA1/BRCA2 ועוד גנים אחרים משום שהמחיר לא שונה משמעותית ממחיר בדיקת הפאנל. יש הבדלים ניכרים במחירי הפאנלים (כגון הפאנלים של קולור, color genomics פאנל של Invitae ) ועוד וכדאי להתייץ על כל עם מי שנתן לכם ייעוץ גנטי. - ברוב המחקים הפאנלים הזולים יותר מספיקים.
אפשר לקבל הסבר/נתונים על סיכון מוגבר למחלות לב/שבץ מוחי אצל נשים שעברו כריתת שחלות מניעתית בגיל 35-36?
אני נושאת BRCA1 עם היסטוריה משפחתית מצד אימי אך גם היסטוריה לא קלה של מחלת לב הסכמית, אוטמי לב ושבץ מוחי בצד אבי. השאלה היא מה גובר על מה בהחלטה לכרות. המון תודות!
בכל החלטה רפואית, כפי שאת כותבת, יש פנים ולכאן ולכאן, והשאלה אילו שיקולים גוברים. באופן כללי, בנשאיות BRCA1 ו BRCA2 אין ספק שהכף נוטה לכוון של כריתת שחלות מניעתית, משום שהסיכון לסרטן שחלה הוא כ 50% ומדובר במחלה שקשה לגלותה בשלבים מוקדמים.
אם לפרט יותר - אין מידע ספציפי לגבי נשאיות מבחינת הסיכון למחלת לב איסכמית או שבץ מוחי לאחר כריתת שחלות. המידע הקיים מבוסס על מחקרים באוכלוסיה הכללית, וסביר להניח שמידע זה רלוונטי גם לנשאיות, אם כי אין בכך וודאות מוחלטת. מחקרים באוכלוסיה הכללית אכן מראים עליה בסיכון למחלת לב איסכמית ולשבץ מוחי בנשים שעברו כריתת שחלות, אם כי לא כל המחקרים מראים סיכון יתר, וייתכן שטיפול הורמונלי חליפי מקטין חלק מהעליה בסיכון.
בנשאית שיש לה סיפור משפחתי של מחלת לב איסכמית ושבץ מוחי, הכף עדיין נוטה לכריתה מניעתית, אולם יש מה לעשות בנוגע לסיכון למחלת לב איסכמית/שבץ:
א. להקפיד על בדיקת ושיפור גורמי הסיכון למחלות הקרדיו-וסקולריות - מדידת לח"ד אחת לשנה וטיפול במקרה הצורך, בדיקת כולסטרול וסוכר וטיפול במקרה הצורך. המנעות מעישון (!!) וחשובה מאוד פעילות גופנית.
ב. לשקול טיפול הורמונלי חליפי עד גיל 50.
עברתי לפני שבוע כריתת שחלות לפרוסקופית עם שלושה חתכים - בטבור ושניים בצדדים.
על פי הוראות הרופא המנתח אסור לי להרים את התינוק שלי בן 9 חודשים במשך חודש. הוא גם ציין כי זהו הנוהל הקבוע הניתוחים מסוג זה.
לא מצאתי סימוכין להוראה הזאת , יכול להיות שהמנתח לקח שולי בטחון גדולים מדי? חודש בלי להרים את הילד שלי זה נצח.
שלום רב,
אני בת 34. נשאית brca 2. לאחרונה התחלתי לחשוב על ניתוח כריתת שד מניעתית. בחודש הבא אפגש עם פלסטיקאית שד. רציתי לשמוע חויות ועצות מנשאיות כמוני שלא חלו ועשו כריתת שד מניעתית. האם יש פורום או קבוצה כלשהי אליה ניתן להצטרף?
את מוזמנת לפנות לרכזת מרפאת הנשאיות בשערי צדק אחרי החג - דר' פנינה מור
050-8685526
אני בת 34. עשיתי כריתה מניעתית של שחלות וחצוצרות לפני 3 חודשים. נשאית brca2. לאחר הניתוח הופיעו לי תופעות גיל המעבר (גלי חום, קשיים לישון, דיכאון, חוסר ריכוז ועוד). לקחתי אקטיבל שגרם לי לבחילות וכאבי ראש נוראיים. החלפתי לסיזוניק שגרם לי לכאבי שדיים חזקים, טישטוש ראייה ומאז שהתחלתי עם הסיזוניק עליתי 9 ק"ג (יש לציין שהפסקתי לעשן לפניי 3 חודשים). לפניי 3 ימים התחלתי לקחת אנג'ליק. האם זה נורמלי להחליף הורמונים? האם הגוף מגיע לאיזון ומתי? האם יש דרך לעצור את העלייה במשקל? יש לציין שבקופת החולים יש רק 3 רופאים המתמצאים בגיל המעבר והתור הבא שלי הוא בעוד חודש.
כבר מעל לחודש אני מרגישה חולשה, בחילות, עייפות, כאבי ראש שבאים והולכים-האם גם אילו חלק מתופעות הלוואי של חוסר איזון הורמונלי? הייתי אצל הרופא משפחה שלא מצא דבר.
שלום רב
השבוע אובחנתי כנשאית brca2. אין במשפחה סרטן שד או שחלה. היה סרטן המעי הגס והודשקין כשהתמותה מהן היתה בגיל מבוגר. לאור ההתעמקות שלי באחוז הסיכוי למחלה עם הגילוי שאני נושאת את המוטציה, האם יש בכלל סיכוי סביר שלא אחלה במחלה במהלך השנים ??
שלום.
להערכתי אם את מסתדרת היטב עם גלולת הסרזט אין סיבה להחליף טיפול. בקווים המנחים המקובלים לגבי טיפול בנשאיות אין המלצה לא לתת גלולות לנשאיות וגם אין המלצה להימנע מסוג מסויים של גלולות.
רק כדי להסביר - למיטב הבנתי הכירורגית התייחסה למידע שקיים לנשים בגיל המעבר (לאחר הפסקת המחזור - לא רלוונטי לגבייך) שם במחקר גדול (ה WHI) על מתן טיפול הורמונלי חליפי, נמצא שיש סיכון יתר לסרטן שד בנטילת טיפול הורמונלי חליפי אם הוא כלל אסטרוגן+פרוגסטרון או פרוגסטרון בלבד, ולא אם היה טיפול באסטרוגן בלבד. מבחינת גלולות למניעת הריון לא קיימת עדות דומה.
גלולות למניעת הריון עשויות להעלות במידה קלה ביותר (אם בכלל) את הסיכון לסרטן שד, והסיכון הבריאותי בהריון לא רצוי הוא גבוה יותר.
בנשאיות, לאחר לידת ילד או שניים מומלץ לעבור להתקן תוך רחמי (כלומר אמצעי מניעה שאינו הורמונלי).
אני מציעה שתתייעצי שוב עם הגינקולוגית בהתאם לכל הנ"ל.
לגבי המשפט שכתבת: "בנשאיות, לאחר לידת ילד או שניים מומלץ לעבור להתקן תוך רחמי (כלומר אמצעי מניעה שאינו הורמונלי)"
אני חוששת שהוא לא מדוייק:
1. גלולות -המדכאות ביוץ- מפחיתות סיכון לסרטן שחלה. בניגוד להתקן תוך רחמי שמפחית סיכון לסרטן אנדומטריום. לכן ייתכן שדווקא גלולות עדיפות על התקן בנשאיות.
2.התקן הנחושת (שאינו הורמונלי) לא מעכב ביוץ. התקן מירנה שמשחרר פרוגסטרון-מונע ביוץ בחלק מהנשים.
3. מירנה עלול לגרום לעלייה בשכיחות ציסטות שחלתיות שפירות. דבר היכול להדאיג ולגרום לבירורים מיותרים היות וממצא שחלתי בנשאיות הוא דבר מדאיג. וזו עוד סיבה אולי להעדיף גלולות.
למרות שאין ספק ש נטילת גלולות מקטינה את הסיכון לסרטן שחלה זאת אינה אינדיקציה לנטילת גלולת בנשאיות. זאת משום שנטילת גלולות לכשעצמה לא תמנע את הצורך בכריתת שחלות וחצוצרות בגיל 35-40. לפני כן הסיכון לסרטן שחלה הוא ממילא קרוב לאפס גם בנשאיות. לכן הדיון על מניעת ביוץ וכו וכו הוא קצת תיאורטי כשמדובר במשאיות.
בשקלול של הצורך במניעת הריון והשאיפה להקטין חשיפה הורמונלית לשד הגישה המיטבית לדעתי היא מתן גלולות עד שניתן לעבור להתקן תוך רחמי ובסופו של דבר כריתת שחלות וחצוצרות.