האגודה למלחמה בסרטן בשיתוף משרד הבריאות מפרסמים את הנתונים המעודכנים בישראל לקראת פתיחת מבצע הקש בדלת אשר יערך ב -31 באוקטובר 2016.
פרופ' ליטל קינן בוקר, סגנית מנהלת המרכז לבקרת מחלות במשרד הבריאות מדווחת על ממצאים חדשים של רישום הסרטן הלאומי בתחום מחלות הסרטן הנגרמות מעישון ואומרת כי: "טבק ומוצריו, בפרט סיגריות, נחשבים לגורם הסרטן בר המניעה החשוב ביותר.
מחקר עדכני חדש המתייחס למדד תוספת הסיכון המיוחסת לעישון מוכיח, כי אילו הייתה החשיפה לעישון נמנעת כליל, ניתן היה לצמצם את התחלואה בסרטן הריאה ב-81% בקרב גברים וב-58% בקרב נשים. המגמות בסוגי סרטן הנקשרים לעישון אשר נאספו בישראל בין השנים 1990-2013 מאופיינות בעלייה בהיארעות סרטן בקרב גברים ערבים ובירידה בקרב נשים וגברים יהודיים ונשים ערביות. יחד עם זאת נרשמה עלייה בחלק ממחלות הסרטן בקרב נשים ערביות וזו נזקפת ככל הנראה לעובדה שהן חשופות לעישון פסיבי של הגברים במשפחה". הנתונים מתפרסמים לרגל מבצע ההתרמה השנתי של האגודה למלחמה בסרטן שיערך ביום שני ה - 31.10.2016.
מירי זיו מנכ"ל האגודה למלחמה בסרטן מציינת כי: "הנתונים מצביעים על קשר ישיר וחזק בין עישון כבד למחלות סרטן הניתנות למניעה ומוכיחים כי שווה להפסיק לעשן. ידענו כי עישון גורם לרוב מקרי סרטן הריאה, אותם ניתן למנוע אולם הנתונים מצביעים גם על קשר ישיר לסוגי סרטן, נוספים ביניהם סרטן הלוע, סרטן כיס השתן, סרטן חלל האף והפה, סרטן הגרון, סרטן הלבלב, סרטן הכליה, סרטן הוושט וסרטן הדם. מדובר בתחלואה שכ 40% ממנה ניתן למנוע. יחד עם זאת על אף צמצום שיעורי העישון גברים ערבים רבים הם עדיין מעשנים כבדים והם אלו שחולים יותר במחלות סרטן הקשורות בעישון".
ידוע כי עישון גורם לכשלושה מכל ארבעה מקרים של סרטן הריאה, אולם עישון נקשר גם לעוד כתריסר סוגי סרטן, השכיחים ביניהם סרטן הלוע, סרטן כיס השתן, סרטן חלל האף והפה, סרטן הגרון, סרטן הלבלב, סרטן הכליה וסרטן הוושט. לאחרונה פרסמו Whiteman & Wilson סקירה על התרומה היחסית של גורמי סיכון בני מניעה (עישון, אלכוהול, תזונה, יושבנות ועוד) לתחלואה בסוגי סרטן שונים, תוך שימוש במדד הנקרא תוספת הסיכון המיוחסת באוכלוסייה = Population Attributable Fraction, PAF. מדד זה מתאר את פרופורציית התחלואה במחלה מסוימת באוכלוסייה נתונה, שהייתה יכולה להימנע אילו נמנעה חשיפת האוכלוסייה לגורם סיכון ידוע למחלה. המדד לוקח בחשבון הן את עוצמת הקשר שבין גורם הסיכון לבין המחלה והן את רמת החשיפה לגורם הסיכון הקיימת באוכלוסייה הנתונה.
על מנת לסבר את העין, פירוש התוצאות הוא, כי אילו הייתה החשיפה לעישון נמנעת כליל, ניתן היה לצמצם את התחלואה בסרטן הריאה ב-81% בקרב גברים וב-58% בקרב נשים, ואת התחלואה בסרטן כיס השתן ב-41% בקרב גברים וב-21% בקרב נשים; אולם ביחס לסרטן המעי הגס והחלחולת, למשל, התוצאות פחות דרמטיות, כי העישון תורם לכ-7% בלבד מכלל התחלואה בקרב גברים ונשים.
בכלל התקופה, 1990-2013, אובחנו בסה"כ 232,688 מקרים חדשים של סרטן הנקשר לעישון, וחלקם היחסי מכלל 551,905 המקרים החדשים שאובחנו באותה תקופה היה 40%.
בשנת 1990 היה חלקם היחסי של סוגי הסרטן הנקשרים לעישון 44% מכלל האבחנות החדשות באוכלוסיית ישראל, בעוד שבשנת 2013 היה חלקם היחסי, 38%. בריבוד לפי קבוצת אוכלוסייה ומין נמצא כי חלקם היחסי של סוגי הסרטן הנקשרים לעישון ירד בין השנים 1990 ל-2013 גם בגברים יהודים, נשים יהודיות ונשים ערביות, אבל עלה בגברים ערבים.
כאשר נבחנות קבוצות המחלות בנפרד, נראה כי החלק היחסי של סרטן במערכת הנשימה מכלל האבחנות החדשות נותר קבוע בכלל האוכלוסייה (8% ב-1990; 9% ב-2013), וכן בגברים יהודים ובנשים ערביות, בעוד שבנשים יהודיות חלק יחסי זה עלה ובגברים ערבים חלק יחסי זה ירד.
החלק היחסי של סרטן במערכת השתן מכלל האבחנות החדשות נטה לרדת בכל קבוצות האוכלוסייה למעט גברים ערבים, בהם נצפתה עלייה.
החלק היחסי של סרטן במערכת העיכול והנשימה העליונה מכלל האבחנות החדשות ירד בכלל האוכלוסייה ובכל קבוצות האוכלוסייה.
החלק היחסי של סרטן בכבד ובלבלב מכלל האבחנות החדשות נותר קבוע בכלל האוכלוסייה ובאוכלוסייה היהודית, אולם עלה בגברים ערבים וירד בנשים ערביות.
החלק היחסי של לוקמיה מיאלואידית מכלל האבחנות החדשות נותר קבוע בכלל האוכלוסייה ובכל קבוצות האוכלוסייה למעט נשים ערביות, בהן נצפתה ירידה.
החלק היחסי של סרטן המעי הגס והחלחולת מכלל האבחנות החדשות ירד בכלל האוכלוסייה ובאוכלוסייה היהודית, אולם נטה לעלות באוכלוסייה הערבית (גברים ונשים).
בנשים ערביות נצפו שינויים מובהקים סטטיסטית במגמות הבאות. חלק מהעלייה בתחלואה בקרב נשים ערביות, נזקפת ככל הנראה לעובדה שהן חשופות לעישון פסיבי של הגברים במשפחה. כך למשל נצפתה:
לחצו כאן לנתוני רישום הסרטן הלאומי - בהרחבה
סלבריטאים בארץ ובעולם חשפו בעשורים האחרונים באומץ רב את סיפור המאבק שלהם במחלות הסרטן הקשורות בעישון, רובם נפטרו בטרם עת. החשוב והראשון שבהם הוא השחקן יול ברינר שחלה בסרטן הריאות ולפני מותו הקליט תשדיר שירות לאגודה האמריקאית למלחמה בסרטן שאף שודר בישראל בשנת 1986. סלבריטאים נוספים וביניהם, איש האנימציה והבידור המיתולוגי וולט דיסני (1901-1966) שנפטר בגיל 65 מסרטן הריאות. דיסני היה מעשן כבד מרבית חייו, וזו הייתה סיבת מותו, השחקן השרמנטי האמפרי בוגארט (1899-1957) שנפטר מסרטן הוושט בגיל 57, הבדרן, הזמר והשחקן האמריקני סמי דייוויס ג'וניור (1925-1990) - נפטר בגיל 64 מסרטן הגרון. דייוויס היה מעשן כבד. גם בישראל, נפטרו בטרם עת סלבריטאים רבים ממחלות הקשורות בעישון, וביניהם השחקן והפנטומימאי שייקה אופיר (1928-1987) שנפטר מסרטן ריאות בגיל 58. אופיר, שהיה מעשן כבד, המשוררת וכלת פרס ישראל לאה גולדברג (1911-1970) שנפטרה בגיל 59 מסרטן ריאות, והייתה מעשנת כבדה.
האגודה למלחמה בסרטן פועלת למיגור נגע העישון בישראל בכל החזיתות ובכל המגזרים כמו גם בקרב המיגזר הערבי באמצעות קידום החקיקה והאכיפה, הסברה למניעת עישון ולגמילה מעישון, תמיכה במחקר, פיתוח תכניות ייחודיות, הפצת חומרי הסברה והדרכות למניעת עישון בקרב הדור הצעיר. בפברואר 2015 הוענק לאגודה אות הוקרה על פעילות לצמצום ממדי תופעת העישון בישראל. בין הפעולות במגזר הערבי ראוי להדגיש את הבאות:
האגודה מממנת את שכרם של מרצים מקצועיים, רובם סטודנטים לרפואה ומדעים המעניקים הרצאות בנושא נזקי העישון של סיגריות ונרגילות, בשפה הערבית במוסדות חינוך, בחברות ובארגונים.
האגודה מפיצה ללא תשלום חומרי הסברה מגוונים בשפה הערבית בנושא נזקי עישון סיגריות ועישון נרגילות, לרבות עלונים, כרזות ומדבקות.
בכל שנה לרגל היום הבינלאומי ללא עישון מתקיימת תחרות ארצית בין בתי הספר ע"ש ד"ר מרקוס ז"ל בשיתוף האגודה למלחמה בסרטן, שפ"י (השירות הפסיכולוגי הייעוצי של משרד החינוך) והליגה למניעת מחלות ריאה. בשנים האחרונות העפילו לשלב הגמר גם בתי ספר ערביים שהציגו עבודות, מיזמים וסיפורים אישיים מרתקים.
השנה, לראשונה בישראל, נערכה תחרות ארצית בין בתי ספר לעיצוב חפיסות סיגריות, מיזם משותף למשרד הבריאות, משרד החינוך והאגודה למלחמה בסרטן. מבין ארבעת הזוכים במקומות הראשונים היה ביה"ס חט"ב אל אנדלוס מבאקה אל גרבייה.
פרויקט מרכזי למידה בנושא עישון - 200 מרכזי למידה 'מפזרים את מסך העשן' בשפה הערבית, הופקו והופצו לבתי הספר בחברה הערבית במסגרת שיתוף הפעולה הפורה בין האגודה למלחמה בסרטן, משרד הבריאות והשירות הפסיכולוגי הייעוצי במשרד החינוך. מרכזי הלמידה הייחודיים בנושא העישון מותאמים לתלמידי כיתות ו' ומהווים חלק מתוכנית 'כישורי חיים' הנלמדת בבתי הספר היסודיים.
פיילוט לתוכנית 'סמס הפסק' בערבית יצא לדרך בקרוב - התוכנית, שפיתוחה ומימונה משותף לאגודה למלחמה בסרטן, למשרד הבריאות ולבית הספר לבריאות הציבור בהדסה, מיועדת לתמיכה בגמילה מעישון באמצעות הודעות טקסט (SMS) לטלפונים ניידים, והיא כוללת מערכת הודעות אינטראקטיבית ואלמנטים רבים הקיימים בייעוץ אישי לגמילה מעישון.
קמפיין נגד עישון - בחודש הקרוב תערוך האגודה מסע הסברה נרחב נגד עישון בשפה הערבית, הרוסית והעברית.
פרופ' אליעזר רובינזון, יו"ר האגודה למלחמה בסרטן , שכיהן בעבר כנשיא ארגון הסרטן הבינלאומי ה- UICC, ישמש השנה כיו"ר מבצע הקש בדלת בזכות תרומה בעילום שם שהאגודה קיבלה לכבודו, קורא לציבור להושיט יד וליטול חלק במבצע ולפתוח את היד, הלב, והדלת, כדי לגייס משאבים לפעילותה הענפה של האגודה למלחמה בסרטן - למען החולים ונגד המחלה. ומוסיף כי : "מחקר ארוך ומקיף שנערך באוניברסיטת הרווארד שעקב במשך 30 שנה אחר הנבדקים הוכיח באופן חד משמעי כי ניתן להשפיע באופן מכריע על הפחתת התחלואה והתמותה ממחלות הסרטן השונות על ידי אימוץ אורח חיים בריא. על פי המחקר בקבוצה ששמרה על אורח חיים בריא התפתחו כ-35% פחות גידולים ממאירים והתמותה בקרב אלו שפיתחו סרטן בקבוצה זו הייתה ב-50% פחות מאשר בקבוצה השנייה. כלומר, כתוצאה מאורח החיים הבריא קטנה משמעותית התחלואה והתמותה. בסיכום, במדינת ישראל מתגלים 30,000 מקרים חדשים בשנה ונפטרים כ- 10,000 חולים בשנה. אין היום אף תרופה שיכולה בשיעור כה גבוה להפחית את מספר החולים ואת מספר הנפטרים. אני קורא לציבור לאמץ את ההמלצות כדי להמשיך להיות בריאים" (המחקר מפורט בהמשך בהודעה זו).
מחקר ישראלי חדש ראשון מסוגו מתקיים בכמה מרכזים רפואיים ברחבי הארץ. החוקרים בודקים אם טיפול קרינתי לשד הבריא יוריד את הסיכון לסרטן בשד זה בעתיד. במסגרת המחקר מציעים למטופלות נשאיות שמקבלות טיפול בקרינה לשד החולה, להקרין בו זמנית גם את השד הבריא.
את המחקר מובילות ד"ר אלה עברון מהמרכז הרפואי תל אביב על שם סוראסקי וד"ר מירב בן דוד מתל השומר, והוא ממומן על ידי האגודה למלחמה בסרטן.
זהו מחקר ישראלי רב מרכזי שמתקיים במרכז הרפואי שיבא, במרכז הרפואי תל אביב (איכילוב) במרכז הרפואי רמב"ם בחיפה, במרכז הרפואי אסף הרופא, במרכז הרפואי בנהריה ובסורוקה בבאר שבע. נשים נשאיות העונות על הקריטריונים יכולות להצטרף למחקר באחד מהמרכזים הרפואיים.
מטרת המחקר היא לבדוק אם קרינה מונעת לשד הבריא תוריד את הסיכון הגבוה התפתחות סרטן בשד זה. צוות המחקר מציג סיכום זהיר אך אופטימי של התוצאות המוקדמות ראשוניות.
אם תוכח השערת המחקר יתכן שנוכל בעתיד להציע חלופה של קרינה מונעת במקום כריתה מניעתית, גם לנשים נשאיות שחלו בסרטן בשד אחד ואולי גם לנשאיות שלא חלו כלל כמו למשל אנג'לינה ג'ולי שעברה כריתה מונעת של השדיים והשחלות.
לחצו כאן לקריאת דוח הביניים של המחקר באתר האגודה למלחמה בסרטן
פרופ' דוד לוי1, ד"ר דוד אברהמס2, ג'פרי לוי3, ד"ר לאה רוזן4
מחקר חדש מעריך כי יישום תכנית של ארגון הבריאות העולמי (WHO) תוביל להפחתה משמעותית בשכיחות העישון והתמותה בטרם עת כתוצאה מעישון.
בשנת 2011, מדינת ישראל העבירה החלטת ממשלה לאימוץ התכנית הלאומית לצמצום העישון ונזקיו. התכנית הלאומית מבוססת בחלקה על אמנה של ה-WHO ( FCTC - Framework Convention on Tobacco Control), עליה חתמה ישראל בשנת 2005, וכן על תכנית בשם MPOWER שנועדה לספק הנחיות מעשיות ליישום האמנה.
חוקרים מאוניברסיטת תל אביב ומרכזי מחקר מובילים בארה"ב, השתמשו במודל סימולציה המכונה SimSmoke, על מנת לבחון כיצד יישומן המלא של המלצות ה-MPOWER בישראל משפיע על שכיחות העישון והתמותה בטרם עת , כתוצאה מעישון. על פי החוקרים, למרות החלטת הממשלה, בישראל, עדיין לא מיישמים את ההמלצות באופן מלא.
מבין 1.1 מיליון המעשנים בישראל בשנת 2014, החוקרים מעריכים כי בין 710-550 אלף מעשנים ימותו בטרם עת כתוצאה מעישון. מהמחקר עולה, כי יישום מלא של המלצות תכנית MPOWER עתיד להוביל להפחתת שיעורי העישון ב -34% תוך 40 שנים. כתוצאה מכך, יימנעו בין 243-188 אלף מקרי תמותה בטרם עת. החוקרים מדגישים בעניין זה את חשיבות העלאה משמעותית נוספת של המיסוי על סיגריות, אכיפה טובה ומוגברת יותר של החוק למניעת עישון במקומות ציבוריים, קיום קמפיינים תקשורתיים והרחבה משמעותית של מגבלות השיווק. לדעת החוקרים, אזהרות גרפיות בולטות יותר על חפיסות הסיגריות ומתן סיוע מקיף יותר בגמילה מעישון חשובים גם הם בהפחתת התמותה מטבק, אך במידה פחותה יותר. עוד צופים החוקרים, כי ליישום ההמלצות יתרונות נוספים, כגון הפחתת התחלואה בקרב מעשנים, והפחתת התחלת העישון והחשיפה לעישון כפוי בקרב לא-מעשנים.
המחקר פורסם במהדורת ספטמבר 2016
בכתב העת israel journal of health policy research
לחצו כאן לתקציר המאמר באנגלית
מחקר חדש של כמה אוניברסיטאות באוסטרליה, נורבגיה וקנדה קבע כי פעילות גופנית יכולה למתן את הקשר בין אלכוהול ומחלת הסרטן ולהפחית תמותה כתוצאה משתיית אלכוהול.
לצורך המחקר השתמשו החוקרים במידע מתוך סקרי בריאות נרחבים אשר נערכו בקרב האוכלוסייה הבריטית בשנים 2003-1994. כל הנבדקים שהשתתפו בסקרים אלו התבקשו, בין היתר, למלא שאלון בנוגע לצריכת אלכוהול וכן שאלות בנוגע לופעילות גופנית שבועית.
הפעילות גופנית הוערכה על ידי מדד MET - מדד המשמש להערכת דרגת מאמץ (ככל שהפעילות הגופנית מאומצת יותר - מדדMET גבוה יותר כך). במחקר השתתפו 36,370 גברים ונשים בגילאי 40 ומעלה. מתוכם, 5,307 משתתפים העידו כי אינם שותים אלכוהול, 9,756 העידו כי לא שתו אלכוהול שבוע ימים לפני מילוי השאלון, ועל כן סווגו ככאלו השותים אלכוהול מדי פעם; 462 איש העידו כי הם שותים בהתאם למנות האלכוהול השבועיות המומלצות בבריטניה - 14 יחידות בשבוע לנשים ו-21 יחידות בשבוע לגברים (יחידה אחת= 25 מ"ל של אלכוהול). 4,845 משתתפים העידו על שתיית אלכוהול מעל הכמות המומלצת.
החוקרים עקבו אחר המשתתפים עד שנת 2011. במשך תקופה זו נפטרו 5,735 משתתפים.
ניתוחים סטטיסטיים נערכו על מנת להעריך את הקשר בין צריכת אלכוהול לבין תמותה מסרטן וסיבות אחרות; על מנת להימנע מהטיית התוצאות, נלקחו בחשבון נתונים כגון: גיל, תעסוקה, עישון, מחלות רקע וכד'.
מתוצאות המחקר עולה כי משתתפים אשר צרכו אלכוהול מעל לרמה השבועית המומלצת, נמצאו בסיכון של למעלה מ-50% לתמותה מסרטן, בהשוואה לאלו שאינם שותים כלל. משתתפים שהצהירו כי הם נוהגים לשתות אלכוהול מדי פעם, נמצאו בסיכון לתמותה מסרטן הגבוה ב-8% בלבד לעומת אלה שאינם שותים. בנוסף, התוצאות הראו כי הסיכון לתמותה מסרטן היה גבוה יותר בקרב המשתתפים שצרכו רמות גבוהות של אלכוהול, וביצעו פעילות גופנית מועטה (על פי מדד MET), לעומת המשתתפים שלא צרכו אלכוהול.
כמו כן, נצפתה ירידה של 25% בסיכון לתמותה בקרב אנשים אשר ביצעו פעילות גופנית מעל 15 יחידות MET בשבוע (פעילות גופנית מואצת, כגון ריצה של 16 ק"מ בשעה) וצרכו אלכוהול מדי פעם. לסיכום, החוקרים מציינים כי לפעילות גופנית תפקיד חשוב בשמירה על הבריאות, גם כאשר אורח החיים כולל מאפיינים בריאים פחות, כגון צריכת אלכוהול. המחקר פורסם ב- British Journal of Sports Medicine באוגוסט 2016 ותורגם על ידי מרכז המידע של האגודה למלחמה בסרטן.
לחצו כאן לתקציר המחקר באנגלית
מחקר חדש שנערך בסין בדק את הקשר בין אכילת שום הידוע בסגולותיו הבריאותיות, ובין התחלואה בסרטן ריאות.. במחקר השתתפו 399 חולי סרטן ריאות בני 20 ומעלה שאושפזו בעבר כתוצאה ממחלתם, וקבוצת ביקורת שכללה 466 אנשים בריאים, עם נתוני גיל דומים. מהמשתתפים נאספו נתונים דמוגרפיים ורפואיים וכן נתונים על הרגלי תזונה ואורח חיים. בכלל זה, הם תושאלו על מידת הצריכה שלהם של שום חי ועל הרגלי עישון. מאיסוף תוצאות המחקר עלה, כי ככל שצריכת שום חי הייתה גבוהה ותכופה יותר, כך היארעות סרטן הריאה הייתה נמוכה יותר. כלומר, ככל שאוכלים יותר שום ובתדירות גבוהה כך מפחיתים את מידת הסיכון לחלות בסרטן כתוצאה מעישון. להלן נתוני המחקר על שיעורי צריכת השום, על פי מידת הצריכה שלו, בקרב קבוצת החולים וקבוצת הבריאים:
במחקר נצפתה השפעה מעט גבוהה יותר על הפחתת הסיכון לחלות בסרטן ריאה בקרב נשים וצעירים (בני 55 ומטה) צרכני השום, לעומת שאר המשתתפים. החוקרים משערים שהרגלי עישון תרמו להבדלים אלו, שכן מרבית הנשים שהשתתפו במחקר מעולם לא עישנו ומרבית המשתתפים הצעירים היו נשים. מנתוני המחקר נצפה גם קשר בין סטטוס העישון בקרב צרכני השום על התחלואה בסרטן: בקרב אנשים שלא עישנו מעולם, ככל שצריכת השום החי הייתה גבוהה יותר, כך מידת התחלואה בסרטן ריאות הייתה נמוכה יותר. בקרב צרכני שום מעשנים לא נצפה קשר דומה.
לסיכום: תוצאות המחקר מצביעות על כך שצריכת שום חי עשויה להפחית את הסיכון לפתח סרטן ריאות, בהתאם לרמת הצריכה שלו. לטענת החוקרים, דרושים מחקרים נוספים לבדיקת קשר זה, בקרב קבוצות אוכלוסייה גדולות ומגוונות יותר. המחקר פורסם בכתב העת Cancer Epidemiology, Biomarkers & Prevention במהדורת אפריל 2016 ותורגם על ידי מרכז המידע של האגודה למלחמה בסרטן.
מחקר חדש שנערך על ידי חוקרים ממרכזים רפואיים שונים בסין, בדק את ההשפעה המגדרית על הקשר בין מדד מסת הגוף (BMI) ובין הסיכון לחלות ב-16 סוגים שונים של מחלת הסרטן. המחקר התבסס על 51 מחקרים שונים מרחבי העולם וניתח נתונים של כ-155 אלף נשים וגברים אשר כללו את מדד מסת גופם (BMI) על פי הדרוג של תת משקל, משקל תקין, עודף משקל והשמנת יתר וכן על פי חלוקה לסוגי סרטן שונים.
מתוצאות המחקר עלה כי למגדר השפעה ניכרת על הקשר בין BMI ובין הסיכון לחלות במספר סוגי סרטן. בהשוואה בין גברים לנשים עם השמנת יתר (BMI גדול מ-30), הסיכון של גברים בעלי השמנת יתר לחלות בסרטן כבד היה גבוה ב-29% מזה של הנשים בקבוצת משקל זו. בסרטן המעי הגס והחלחולת, הסיכון של הגברים היה גבוה ב-17% מזה של הנשים. בסרטן המעי באופן ספציפי, גברים היו בסיכון גבוה ב-27% מנשים, ובסרטן החלחולת, הסיכון היה גבוה ב-16%.
לעומת זאת, הסיכון של הנשים בקבוצת משקל זו לחלות בסרטן כליה היה גבוה ב-20% מהסיכון של הגברים באותה הקבוצה. בהשוואה בין גברים לנשים עם עודף משקל (BMI בין 30-25) הסיכון של גברים בעלי עודף משקל לחלות בסרטן המעי הגס והחלחולת היה גבוה ב-9% מזה של הנשים בקבוצת משקל זו, ובאופן ספציפי, בסרטן החלחולת, הסיכון של הגברים היה גבוה ב-6% מזה של הנשים.
לעומת זאת, הסיכון של הנשים בקבוצת משקל זו לחלות בסרטן הריאות והכליות היה גבוה באופן משמעותי משל הגברים באותה קבוצה, ועמד על 14% יותר לחלות בסרטן ריאות, וב-15% יותר לחלות בסרטן כליה. בהשוואה בין גברים לנשים בתת משקל (BMI קטן מ-18), הסיכון של הנשים בקבוצת משקל זו לחלות בסרטן קיבה ובסרטן כבד היה נמוך ב-17% מזה של הגברים באותה הקבוצה. לעומת זאת, הסיכון של הנשים בקבוצת משקל זו לחלות בסרטן דרכי המרה היה גבוה ב-25% מהסיכון של הגברים באותה קבוצת משקל.
לסיכום, למגדר הייתה השפעה ניכרת על הקשר בין BMI ובין הסיכון לחלות במספר סוגי סרטן. ההבדל בולט בעיקר בסרטן המעי הגס והחלחולת, בכל הקבוצות. על פי נתוני המחקר, השמנת יתר הייתה קשורה בעיקר בסיכון מוגבר לחלות בסרטן כבד וסרטן דרכי המרה, ואילו תת-משקל היה קשור בסיכון נמוך לחלות בסרטן קיבה וכבד בנשים, ובדרכי המרה בגברים. המחקר פורסם בגיליון ספטמבר 2016 של כתב העת המדעי European Journal of Cancer Prevention ותורגם על ידי מרכז המידע של האגודה למלחמה בסרטן.
מחקר ארוך, מקיף וחדש שנערך באוניברסיטת הרווארד שבארצות הברית, עקב במשך 30 שנה אחר הנבדקים ובחן את השפעת אורח החיים בקרב אוכלוסיית הגברים והנשים בארצות הברית על היקפי התחלואה והתמותה ממחלות סרטן שונות. המחקר התבסס על נתונים מתוך 2 מחקרים ארוכי טווח בהשתתפות כ-90 אלף נשים וכ-46 אלף גברים לבנים בארצות הברית. משתתפי המחקרים התבקשו למלא שאלונים מפורטים על אורח חייהם ומצבם הבריאותי בתחילת המחקר וכן שוב מדי שנתיים ועד לתום המעקב אחריהם שנמשך כ-30 שנה. לצורכי מחקר זה, המשתתפים חולקו ל-2 קבוצות סיכון על פי 4 קריטריונים המפחיתים את הסיכון לחלות בסרטן. משתתפים שעמדו בכל הפרמטרים הוכללו בקבוצת הסיכון הנמוך לחלות בסרטן והיתר השתייכו לקבוצת הסיכון הגבוה.
הבדלים בסיכון לתחלואה ולתמותה מסוגי סרטן ספציפיים בין גברים ונשים עלו מתוך ממצאי המחקר. לדוגמא, בסרטן ריאות הסיכון לחלות בסרטן היה גבוה ב-82% בגברים וב-78% בנשים בקבוצת הסיכון הגבוה לעומת קבוצת הסיכון הנמוך.
בסרטן לבלב הסיכון לחלות היה גבוה ב-30% בגברים וב-29% בנשים בקבוצת הסיכון הגבוה לעומת הנמוך. הסיכון לחלות בסרטן המעי הגס בכלל האוכלוסייה לעומת קבוצת הסיכון הנמוך עמד על 59% יותר בגברים ו-60% יותר בנשים.
הסיכון לתמותה מ-4 סוגי סרטן אלה, היה דומה בקרב שני המינים.
לפיכך, החוקרים הסיקו שאימוץ אורח חיים בריא על פי ארבע הקטגוריות שהוגדרו במחקר זה, שהן הימנעות מעישון, צריכת אלכוהול מתונה, שמירה על מישקל תקין וביצוע פעילות אירובית יכול להפחית באופן משמעותי את התחלואה והתמותה מסרטן. המחקר פורסם בגיליון מאי 2016 של כתב העת המדעי JAMA Oncology ותורגם על ידי מרכז המידע של האגודה למלחמה בסרטן.
לחצו כאן לתקציר המחקר באנגלית.
חולי סרטן ובני משפחתם מוזמנים להתקשר למוקד הטלמידע של האגודה למלחמה בסרטן המאויש 24 שעות ביממה למענה על שאלות ולקבלת עלוני מידע ללא תשלום בנושא התמודדות עם מחלת הסרטן, טיפולים, זכויות ושירותים, מחקרים קליניים, אירועים וימי עיון לחולים 1800-599-995 או להיכנס לאתר האינטרנט של האגודה למלחמה בסרטן.
בברכה,
נאוה עינבר
דוברת
האגודה למלחמה בסרטן
5225387 - 050