פעם חשבתי שכדי להיות גיבור אתה צריך גלימה, לעיתים מסיכה, כוחות על, ריבועים בבטן וכמובן תלבושת לייקרה שלא משאירה אף מילימטר לדמיון. בכיתה יא׳ הבנתי שזה לא נכון. הבנתי שגיבור יכול להיות אדם בן גילי, שנראה רגיל לגמרי, עם כמה צלקות מהגלישה ובייבי פייס. גיליתי שיש גיבורים שחיים בינינו, ורק אם אתה בר מזל אתה זוכה להכיר אחד. לי כנראה היה מזל וכמה שנים לפני נכנס חבר יקר לחיי, אפשר לומר שנכנס לחיי אור, כי באמת אור (זה שמו) נכנס לחיים שלי.
הוא שמר על מסווה בשנים הראשונות, התנהג כאחד מאתנו, בני אדם פשוטים. צחק כמונו, כעס כמונו, היה בן עשרה נורמטיבי לגמרי. אבל אז בכיתה יא', אני זוכרת שחברה לקחה אותי הצידה וסיפרה לי שגילו אצלו סרטן. ככה סתם באמצע ההפסקה בתיכון, ישבתי על המדרכה של המחששה מאחורי חטיבה א׳ והתחלתי לבכות מאחורי משקפי השמש שלי. אור לא בכה, נראה לי שאף פעם לא ראיתי אותו בוכה, ככה זה עם גיבורים נו, הם לא בוכים, לפחות לא הרבה, לפחות לא מול אנשים.
אותו אור שהייתי מסדרת לו את הארון וזוללת לו את העוגות במקרר על בסיס קבוע, ישב מולי וצחק עלי - ״מה את בוכה! הכל בסדר... עברתי תאונות גלישה, תאונות אופנוע, הכל כבר קרה לי ואני עוד פה... נראה לך שזה מה שיהרוג אותי?״, הוא צחק. הוא תמיד תמיד צחק. אני חושבת שזה היה כוח העל שלו.
המחלה ביגרה אותו נורא מהר, הוא דקלם בפני מונחים רפואיים וטען שהוא שנייה מלהיות רופא בעצמו עם כל הידע והמחקר שהוא עושה. אני פחדתי עליו והוא לא פחד בכלל. תמיד אומרים שאנשים שעוברים כאלה דברים צריכים תמיכה, עידוד, עזרה. אבל בגלל שאור גיבור, מהסוג שנולד ככה, לא מאלה שמתנגשים במשאית עם חומר רדיואקטיבי או נעקצים מכלב, הוא זה שעודד, תמך ועזר לי. עזר לי להבין שהוא חזק יותר מכל דבר, חכם יותר ומתוחכם יותר מכל מחלה או גידול. הוא גרם לי לחשוב שהוא בלתי מנוצח... אבל אני ידעתי שהוא בן אנוש כמוני, רק שהאמונה שלו בעצמו ובכוחות העל שלו היו חזקים יותר מכל כוח אנושי שיש אי שם.
הוא לא נתן לאף אחד לרחם עליו, הוא התבדח, צחק וחייך בכל הזדמנות. כשנשר לו השיער הוא צחק עלי שאני יותר שעירה ממנו והוא אפילו לא מתאמץ כדי להיפטר מהשיער העודף. כשהוא הקיא הוא צחק עלי שהוא מוריד במשקל כמו דוגמנית. כשהוא סבל מכאבי תופת ולקח מורפיום כמו מיץ ענבים, הוא היה לעיתים משותק זמנית. הוא מצמץ פעם אחת ל״כן״ ופעמיים ל״לא״. וכששאלתי אותו אם הוא רוצה מים הוא מצמץ מלא! אני נבהלתי וכשהוא חזר לעצמו הוא אמר שזה היה ממש מצחיק לראות אותי באטרף. ככה זה אור, כשמו כן הוא - תמיד רואה את האור.
אז אולי אין לו תלבושת לייקרה, מסיכה או חולשה לקריפוטנייט... ואולי אין לו ריבועים (טוב אולי קצת P:) וגם גלימה אין לו. אבל אור הוא גיבור ויש לו באופן מובהק כוחות על. היום הוא ידיד טוב ואני יודעת שמדובר בחבר לכל החיים. אז אני לא יודעת איך נראים חברים שלכם... אבל לי יש לפחות אחד שהוא בוודאות גיבור. הוא שומר על עצמו ומי יודע אולי בלילה מאוחר, הוא מתפנה לשמור על כולנו ולהציל את העולם.
ובשבילך, השיר שלך