שמי ליזה ואני בת 39 נשואה 3+ בנות.
בחודש יוני 2003 התחיל דימום שאינו סדיר מהנרתיק. בהתחלה לא יחסתי חשיבות מרובה לסימפומום, חשבתי שאולי הקדים המחזור או שמדובר בשינויים הורמונליים. כשעברו כמה ימים והדימום לא פסק הלכתי לבדיקה אצל רופאת נשים. לאחר בדיקה קצרה נשלחתי ע"י הרופאה באופן דחוף לבית חולים (היא ידעה את מה שאני עדיין לא ידעתי).
נבדקתי בבית החולים ע"י רופא נשים. בתום הבדיקה התבשרתי שכנראה יש לי גידול בצוואר הרחם. הרגשתי שהעולם מתמוטט עלי לא הפסקתי לבכות ולחשוב מחשבות נוראיות. כשהגעתי הביתה לא ידעתי האם לשתף את בנותי במה שעובר עלי והחלטתי שבשלב זה רק אני ובעלי שותפים לסוד זה.
עברתי סדרת בדיקות והרופאים המליצו על טיפול כימותרפי ורק לאחר מכן על ניתוח. בשלב זה שיתפתי את בנותי במצבי. בחודש יולי התחלתי בסדרת טיפולים כימותרפיים (3 טיפולים) לאחר מכן בחודש אוגוסט עברתי ניתוח לכריתת רחם ניתוח קשה וכואב מאין כמוהו שההחלמה ממנו היתה קשה.
כיום ארבעה חודשים לאחר הניתוח אני מתפקדת כרגיל וחיי חזרו למסלולם. את הפחדים שלי קשה לתאר במילים אבל משפחתי נתנה לי את הכוח להמשיך ולחיות.
אני מקווה שהסיפור שלי יתן את הכוח לנשים אחרות ושכולם ידעו שצריך תמיד לחפש את האור בקצה המנהרה.
ניתן לפנות לליזה בדואר אלקטרוני: lizaha@zahav.net.il
<< בחזרה לדף הראשי