במחקר שפורסם בכתב העת The Lancet במהדורת ינואר 2015, בדקו חוקרים מאוניברסיטאות בבריטניה, פינלנד ואוסטרליה, את השפעת הטיפול התרופתי ההורמונלי טמוקסיפן על הפחתת הסיכון של נשים בריאות הנמצאות בסיכון גבוה, לחלות בסרטן השד. במחקרים קודמים הוכח כי טיפול של 10 שנים הפחית את התחלואה של נשים אלו בשיעור משמעותי. עכשיו מסתבר, כי האפקט המגן נמשך גם לאחר 16 עד 20 שנה.
7,154 נשים בנות 35-70 בעלות סיכון גבוה לחלות, חולקו לשתי קבוצות, זהות במספרן: בקבוצה אחת, נטלו הנשים את התרופה טמוקסיפן ובקבוצה השנייה, שהיוותה את קבוצת הביקורת, נטלו הנשים תרופת פלסבו. לשתי הקבוצות ניתן הטיפול למשך 5 שנים והמעקב נמשך לאחר הפסקת נטילת התרופה.
במעקב של 16 שנים נצפה הבדל משמעותי בין הקבוצות, כאשר הנשים בקבוצת הטמוקסיפן היו בסיכון הנמוך ב- 29% לחלות לעומת הנשים בקבוצת הפלסבו: 350 נשים בקבוצת הטמוקסיפן אובחנו בסרטן שד (חודרני או ממוקד מסוג (DCIS לעומת 601 בקבוצת הפלסבו.
החוקרים מציינים כי הבדל דומה בהפחתת הסיכון בין שתי הקבוצות נצפה במהלך 10 שנות המעקב הראשונות: הנשים בקבוצת הטמוקסיפן היו בסיכון הנמוך ב - 28% לעומת קבוצת הפלסבו, ובמהלך 6 השנים לאחר מכן הן היו בסיכון נמוך ב- 31% לעומת קבוצת הפלסבו.
למרות שהטיפול בטמוקסיפן לאורך זמן, מעלה את הסיכון לסרטן רירית הרחם, ניתן בעזרת מעקב קפדני לאבחן מוקדם סוג זה של סרטן ולהקטין בצורה משמעותית את הסכנה לחייה של האישה, וכך לשפר את היחס של 'יתרון מול חסרון' של טיפול בטמוקסיפן כאמצעי למניעת סרטן שד.
החוקרים מסיקים כי הטיפול בטמוקסיפן* מספק הגנה חשובה וארוכת טווח, של שנים רבות לאחר הפסקת הטיפול, לנשים בריאות הנמצאות בסיכון גבוה לחלות בסרטן השד.
*יש לציין כי מדובר בטיפול תרופתי שעלותו נמוכה ביותר.
בחזרה לרשימת המאמרים בנושא סרטן שד >>