האגודה למלחמה בסרטן בשיתוף משרד הבריאות מכריזים על פתיחת חודש המודעות לסרטן השד אשר יצוין במהלך חודש אוקטובר בישראל ובמדינות נוספות בעולם.
להלן עיקרי הממצאים החדשים של רישום הסרטן הלאומי של משרד הבריאות, המדווחים על ידי דר' ליטל קינן -בוקר, סגנית מנהלת המרכז לבקרת מחלות במשרד הבריאות:
בשנת 2012 אובחנו 4,396 חולות חדשות עם סרטן חודרני של השד, ו- 571 חולות חדשות עם סרטן ממוקד בשד.
כיום חיות בישראל 21,155 נשים שאובחנו עם סרטן השד בשנים 2008-2012, ושהחלימו או שעדיין מתמודדות עם המחלה.
עיקר התחלואה בסרטן חודרני של השד הוא בנשים מעל גיל 50, 79% מהחולות החדשות שאובחנו בשנת 2012 היו מעל גיל 50.
שיעורי ההישרדות היחסית ל-5 שנים במגמה עיתית של עלייה ביהודיות ובערביות. (87.2%, ו-78.4% בהתאמה).
994 נשים נפטרו בישראל בשנת 2012 מסרטן חודרני של השד.
שיעורי התמותה עולים עם הגיל וגבוהים יותר ביהודיות בהשוואה לערביות.
שיעור התמותה הנמוך ביותר מסרטן שד נצפה בנשים בנות 30-34 .
מגמות בתחלואה: בחמש השנים האחרונות ,2008-2012, שיעורי ההיארעות (התחלואה) היו במגמת ירידה והתייצבו.
מגמות בתמותה: מורות על ירידה בשיעורי התמותה ביהודיות מאמצע שנות ה-90, ובקרב ערביות ירידה משנת 2001.
לקראת חודש המודעות לסרטן השד קבוצת החברות 'אסתי לאודר בישראל' יוצאת במיזם חדש בשיתוף עם רשת Cofix. במסגרת שיתוף הפעולה, יימכר הקפה של Cofix בכוסות קרטון ורודות, כשעליהן מוטבעת הסיסמה:
"קפה טוב מציל את הבוקר-בדיקה פשוטה מצילה חיים"!
בנוסף - יימכרו בסניפי הרשת אריזות של צמד עוגיות גרנולה במחיר של 5 ₪ והסכום שייאסף ממכירתן יועבר כתרומה לאגודה למלחמה בסרטן.
הפעילות המשותפת תחל ב- 13.10, ותימשך עד לסוף חודש אוקטובר בכל סניפי רשת Cofix ברחבי הארץ.
ב-14.10 תקיים האגודה למלחמה בסרטן מסיבת עיתונאים לקראת מבצע 'הקש בדלת'.
ב-26.10 יתקיים יום העיון המסורתי 'לחגוג את החיים' בכפר המכבייה.
בהשתתפות מיטב המומחים, שיציגו את המידע העדכני בתחום סרטן השד ומאות חולות, מחלימות ובני משפחותיהן. יום העיון באדיבות רוש, במסגרת פרויקט 'רוש מושיטה יד לחולה'.
'סרטן השד' - חוברת מידע מקיפה ועדכנית, הנוגעת בכל הנושאים הקשורים למחלה. החוברת הופקה באדיבות פייזר.
'מדריך לאשה שאובחנה עם ממצא בשד' - חוברת חדשה וייחודית המכילה נקודות ציון/שלבים בהתמודדות עם ממצא בשד, בלווי הסברים ומקבצי שאלות ותשובות לאנשי המקצוע השונים שבדרך. החוברת הופקה באדיבות רוש.
'אל בן/בת הזוג של אישה המתמודדת עם סרטן השד'- חוברת מידע ותמיכה לבן הזוג המלווה חולה בסרטן השד.
ניתן לקבל את החוברות בחינם באמצעות הטלמידע 1-800-599-995 או בלחיצה על הקישורים הבאים:
סרטן השד
מדריך לאישה שאובחנה עם ממצא בשד
אל בן/בת הזוג של אישה המתמודדת עם סרטן השד
מודעה חדשה תחת הכותרת 'לפעמים גם לתחושה או לשינוי הקל ביותר יש משמעות. לכי להיבדק'. המסר החשוב של המודעה הוא שבכל גיל ובכל מצב, אם את מרגישה בגוש או בשינוי בשד, חשוב לפנות לרופא ולדרוש לברר את טיבו. המודעה הופקה בהתנדבות ע"י גיתם BBDO. לחצו כאן לצפייה במודעה.
לחצו כאן לצפייה במודעה "'לפעמים גם לתחושה או לשינוי הקל ביותר יש משמעות. לכי להיבדק'"
מודעה חדשה לתכנית 'הסיכוי שבסיכון' תחת הכותרת 'לכי תדעי מה הגנטיקה תעביר, אל תתעלמי מהסיכוי שבסיכון'. המסר של המודעה הוא, שאם יש במשפחה הקרובה חולות בסרטן השד או השחלות יש לפנות לייעוץ גנטי. המודעה מפנה לשאלון אינטראקטיבי באתר האינטרנט של האגודה, שיקבע אם הגנטיקה של האישה מעמידה אותה בסיכון.
לחצו כאן לצפייה במודעה "הסיכוי שבסיכון"
במהלך החודש תעלה האגודה למלחמה בסרטן מסעי הסברה בטלוויזיה, ברדיו, באתרי אינטרנט ובעיתונות.
באתר האגודה ובפייסבוק האגודה יועלו באנרים ותכנים משותפים לקואליציה האירופאית לסרטן השד (Europa Donna) ולאגודה למלחמה בסרטן נציגתה בישראל.
באתר של ארגון EuropaDonna ניתן לקבל מידע על יום בריאות השד: לכניסה לאתר
בשנת 2012 אובחנו בישראל 4,396 חולות חדשות עם סרטן שד חודרני, מהן 3,800 (86%) יהודיות, 367 ערביות (8%), ו-229 חולות אחרות (נוצריות וללא סיווג דת).
סרטן השד הווה שליש מכלל הגידולים החודרניים בנשים בישראל.
מגמות בהיארעות מצביעים על ירידה והתייצבות בתחלואה מסרטן שד חודרני ביהודיות מאז תחילת ה-2000 בערביות מאז שנת 2007.
בשנת 2012 אובחנו 571 חולות חדשות עם סרטן ממוקד של השד, מהן 523 יהודיות (92%), 32 ערביות (6%), ו-16 חולות נוצריות וללא סיווג דת.
השקת התכנית הלאומית לגילוי מוקדם של סרטן השד על ידי האגודה למלחמה בסרטן ובשיתוף משרד הבריאות בשנות ה-90, העלתה את המודעות לחשיבות האבחון המוקדם, וכתוצאה מספר הנבדקות עלה וכן עלו שיעורי סרטן השד הממוקד .
הוכח שגילוי מוקדם באמצעות תכנית סריקה מפחית את התמותה ומאפשר לשנות את מהלך המחלה.
ביוזמת האגודה למלחמה בסרטן ובשיתוף משרד הבריאות הוקמה בישראל בשנות ה-90, תכנית סריקה לאומית, כשאחד הפרמטרים ליעילותה של התכנית , הוא העלייה בשיעור הנשים שמאובחנות בשלב מחלה מוקדם.
בשנת 2012, 65% מכלל החולות החדשות אובחנו עם מחלה בשלב מוקדם (ממוקד, או עם התפשטות מקומית בלבד), לעומת 58% מהחולות שאובחנו בשנת 2005.
עיקר התחלואה בסרטן שד הוא בנשים מעל גיל 50. 79% מהחולות החדשות היהודיות , ו- 60% מהחולות הערביות שאובחנו בשנת 2012 היו מעל גיל 50
בשנת 2012 סרטן השד היה אחראי לכחמישית מכלל התמותה מסרטן בקרב נשים יהודיות וערביות.
המגמות העיתיות מורות על ירידה בשיעורי התמותה בקרב יהודיות מאמצע שנות ה-90 ובערביות שנת 2001.
עיקר התמותה מסרטן שד נצפתה בגיל המבוגר. כ- 14% מכלל הנפטרות היו צעירות מגיל 50 .
לחצו כאן לקריאת הדוח המלא:
סרטן השד בנשים בישראל - עדכוני תחלואה ותמותה, אוקטובר 2015.
חוקרים מהמרכז הרפואי ג'ון הופקינס שבמרילנד, ערכו מחקר בקרב נשים בעלות סיכון משפחתי לחלות בסרטן השד, שבדק את תופעת העלייה במשקל בקרב נשים שחלו והחלימו מסרטן השד, לעומת נשים שלא חלו.
משקל-יתר נחשב כאחד מגורמי הסיכון לחלות בסרטן השד, כמו גם במחלות לב וסוכרת, באוכלוסייה הכללית. בקרב נשים שהחלימו מסרטן השד, ובמיוחד נשים בסיכון משפחתי, משקל-יתר מהוה גורם סיכון לסרטן ראשוני נוסף ולמחלה חוזרת.
במחקר זה, החוקרים בדקו את שיעורי השינוי במשקל של נשים בעלות היסטוריה משפחתית של סרטן שד, במהלך תקופת המחקר: 303 נשים שחלו בסרטן השד והחלימו, ו - 307 נשים שלא חלו במחלה, כאשר שתי הקבוצות היו בעלות נתונים זהים מבחינת גילן ורמת הסיכון המשפחתי שלהן לחלות בסרטן השד. רבע מן הנשים, בשתי הקבוצות, היו נשים לפני גיל המעבר.
במחקר זה נצפו שיעורי עלייה משמעותיים במשקל, בקרב קבוצת המחלימות מסרטן השד, לעומת הנשים שלא חלו בסרטן. עלייה מהירה ומשמעותית (מעל 3 ק"ג) נצפתה בקרב מחלימות, שחלו בסרטן שד חודרני שאינו רגיש לאסטרוגן, (השכיח יותר בקרב צעירות), במהלך - 5 השנים הראשונות לאחר אבחונן. עליה משמעותית זו לא נצפתה בקרב נשים שחלו בסוג סרטן שד הרגיש לאסטרוגן.
יתרה מכך, נשים שטופלו בכימותרפיה היו בסיכון של פי 2.1 להוסיף לפחות 5 ק"ג למשקלן במהלך תקופת המעקב, בהשוואה לנשים שלא חלו, ובקרב נשים שנטלו סטטינים (תרופות להורדת כולסטרול) במהלך הטיפול הכימותרפי, אף נרשמה עלייה גדולה יותר במשקל. לא נצפתה עליה במשקל בקרב מחלימות שטופלו בטיפול הורמונלי בלבד.
לסיכום, החוקרים מציינים, כי מחקר זה הוא הראשון המדגים את הסיכון לעלייה מהירה במשקל בקרב מחלימות סרטן השד, במיוחד בקרב נשים שקיבלו טיפול כימותרפי ששולב בסטטינים, והוא עשוי לשמש כבסיס לפיתוחה של תכנית התערבות למניעת עלייה במשקל בעיקר בקרב נשים צעירות, מחלימות מסרטן שד, בעלות היסטוריה משפחתית.
המחקר פורסם במהדורת אוגוסט 2015 של כתב העת:
Cancer Epidemiology, Biomarkers & Prevention
כדי להטמיע את חשיבות הפעילות הגופנית ולשלב אותה באורח החיים, האגודה למלחמה בסרטן מפעילה את התכנית "צעדים לאיכות חיים"
הפועלת ב - 18 מרכזים אונקולוגים ברחבי הארץ. במסגרת התכנית, פיזיותרפיסטים שהודרכו ע"י פרופ' נעמה קונסטנטיני, יועצת התכנית בהתנדבות, מדריכים את החולים בכלל, וחולות סרטן השד בפרט, בעקרונות הפעילות הגופנית וחשיבות שילובה בשגרת הפעילויות שלהן.
חוקרים ממרכזים רפואיים שונים בקנדה בחנו את השפעתה של פעילות גופנית על ההפחתה במשקל, היקפי הגוף ורמות השומן בגוף, בקרב נשים לאחר גיל המעבר. פרמטרים אלו של השמנת יתר נחשבים כגורמי סיכון לחלות בסרטן השד, וההנחיה המקובלת בעולם להפחתת הסיכון לחלות, היא פעילות גופנית מתונה של 2.5 שעות שבועיות.
לצורך המחקר, החוקרים ביקשו להשוות בין 2.5 שעות שבועיות של פעילות גופנית מתונה ו-5 שעות שבועיות של פעילות אירובית נמרצת. במחקר השתתפו 384 נשים ללא מחלות רקע בגיל 74-50, שאינן עוסקות באופן שגרתי בפעילות גופנית. לפני תחילת המחקר, נמדדו משקלן של הנשים, היקפי המותן והירכיים, השומן התת-עורי בבטן וכן השומן התוך-בטני. מדד מסת הגוף (BMI) של הנשים נע בין 22 ל- 40 (משקל תקין נמדד ב- BMI נמוך מ-25 והשמנת יתר נמדדת ב-BMI גבוהה מ-30).
הנשים חולקו ל-2 קבוצות שהתעמלו 5 ימים בשבוע במשך שנה: קבוצה אחת שביצעה 2.5 שעות שבועיות של פעילות גופנית בעצימות מתונה למשך חצי שעה בכל פעם, וקבוצה שנייה שביצעה 5 שעות שבועיות של פעילות גופנית בעצימות גבוהה למשך שעה בכל פעם.
כל קבוצה התאמנה 3 ימים בשבוע בהשגחת מאמן כושר באמצעות אופניים אליפטיקלים, הליכונים, סטפרים ועוד, וביומיים הנותרים בחרו הנשים פעילויות המעלות את הדופק כגון ריצה, רכיבה על אופניים, בהתאם לרמה שנקבעה עבורן, על פי הקבוצה אליה הן השתייכו.
מתוצאות המחקר עולה, שמדדי השומן הכלליים של הקבוצה שהתעמלה 2.5 שעות שבועיות ירדה ב-0.4%, לעומת ירידה של 1.6% בקבוצה שהתעמלה 5 שעות שבועיות בעצימות גבוהה, ונצפה הבדל משמעותי בירידה במדדי השומן התת-עורי בבטן, ובהיקפי המותן והירכיים בין הקבוצה שהתעמלה בעצימות מתונה לזו בעצימות גבוהה. כאשר בחנו החוקרים את קבוצת הנשים בעלות השמנת-יתר (BMI מעל 30), הם מצאו כי הן הושפעו באופן משמעותי יותר ממידת עצימות הפעילות, בהשוואה לשאר הנשים.
החוקרים מציינים שבעקבות הירידה ב - BMI , ניתן להעריך ב-4.6% את הירידה בסיכון לחלות בסרטן השד, בקרב קבוצת הנשים שהתעמלו בעצימות מתונה, לעומת 6.9% ירידה בסיכון של הנשים שהתעמלו בעצימות גבוהה. בקרב הנשים בעלות משקל-יתר, הם העריכו ב - 4.8% את הירידה בסיכון לסרטן השד, בקרב הנשים שמתעמלות בעצימות מתונה, לעומת ירידה בסיכון של 10.3% בקרב נשים אלו המתעמלות בעצימות גבוהה.
לסיכום, החוקרים מצביעים על יעילות רבה יותר של פעילות גופנית בעצימות גבוהה בת 5 שעות שבועיות על פני פעילות בת 2.5 שעות שבועיות בלבד, להפחתת מדדי השומן וההיקפים בקרב נשים לאחר גיל המעבר, בעיקר בקרב נשים עם השמנת יתר. החוקרים מדגישים שפעילות זו עשויה לסייע בהפחתת הסיכון לחלות בסרטן השד, בשל הקשר בין עודף שומן והסיכון לחלות בסרטן שד. ההסבר לכך נעוץ בעובדה שרקמות השומן הן המקור הראשוני להורמוני המין, לאחר גיל המעבר, שעלולים להאיץ את התהליך הממאיר והן ממלאות תפקיד גם ביחס למערכת החיסונית, המתמודדת עם תהליכים דלקתיים בגוף, תהליך נוסף הקשור להתפתחות סרטן.
המחקר פורסם בכתב העת JAMA Oncology, במהדורת יולי 2015
מספר מחקרים מדווחים על הקשר בין תרגול יוגה והפחתת תסמינים שונים הנובעים מהטיפולים בסרטן בקרב מחלימות סרטן שד.
על פי מחקר שפורסם במהדורת מרץ 2015 של כתב העת Cancer, חוקרים ממרכזים רפואיים בגרמניה ואוסטרליה ביקשו להעריך את השפעתה של פעילות המשלבת יוגה ומדיטציה על הפחתת תסמיני גיל המעבר בקרב מחלימות סרטן שד. נשים שחלו בסרטן השד חוות לעיתים קרובות את הקדמת גיל המעבר, עקב השינויים ההורמונליים הנובעים מהטיפולים למחלתן. קושי זה מתווסף לקשיי ההתמודדות הגופניים והנפשיים עם המחלה.
במחקר השתתפו 40 נשים שגילן הממוצע 49, והסובלות מתסמיני גיל מעבר בעוצמה מתונה ומעלה. המשתתפות חולקו באופן אקראי לקבוצת נשים שתרגלה יוגה ומדיטציה במשך 12 שבועות וקבוצת ביקורת שלא ביצעה פעילות זו. קבוצת היוגה נפגשה אחת לשבוע ל-90 דקות. כל שיעור כלל הרפיה, תרגילי נשימה, וכן תרגילים גופניים ותרגילי מדיטציה משתנים, שהותאמו לצרכים וליכולות של המשתתפות.
החוקרים בדקו ומדדו את הרגשתן של הנשים לפני תחילת התרגול ואת השינויים בהרגשתן מיד עם סיום ההתערבות - לאחר 12 שבועות, ו-24 שבועות (3 חודשים) לאחר מכן. בבדיקתם, החוקרים נעזרו במדדים שונים להערכת תסמיני המעבר: תופעות גופניות, כגון גלי חום, סחרחורות, שינויים בדופק ולחץ הדם וכד', תופעות נפשיות, כגון עצבנות, חרדה ועייפות, ותופעות המתייחסות למערכות דרכי השתן והמין, כגון יובש ו/או דימומים מהנרתיק והפרעה במתן שתן; כמו כן החוקרים נעזרו במדדים מוכרים להערכת רמת התשישות ואיכות החיים על פי תפקוד גופני, חברתי, רגשי וחששות ספציפיים הקשורים לסרטן השד.
גם בשבוע ה-12 וגם בשבוע ה-24 של המחקר, קבוצת היוגה דיווחה על הפחתה משמעותית של תסמינים גופניים, רגשיים - נפשיים, תופעות הקשורות למערכת דרכי השתן, הפחתה משמעותית בתשישות ובכאבים הנובעים ממתח נפשי, ושיפור כללי באיכות החיים. לדוגמא - 16 מהנשים בקבוצת היוגה והמדיטציה דיווחו על שיפור משמעותי בהרגשתן הכללית, לעומת 3 נשים בקבוצת הביקורת. שיפור בכל המדדים הנזכרים, נצפה גם בקרב נשים אשר קיבלו טיפול הורמונלי משלים.
לסיכום, החוקרים סבורים שיוגה המשולבת עם מדיטציה יכולה להיחשב כטיפול משלים בטוח ויעיל עבור מחלימות סרטן שד החוות תסמיני גיל המעבר.
2 מחקרים חדשים בדקו את השפעת תירגול יוגה על כאבי שלד ושרירים בקרב מחלימות מסרטן שד אשר מקבלות טיפול הורמונלי. הטיפול ההורמונלי ניתן למספר שנים, כטיפול משלים למחלימות מסרטן שד, אשר אובחנו עם מחלה רגישה להורמונים כדי להפחית את הסיכון לחזרת מחלתן, ומחלימות רבות מדווחות על תסמינים קשים אלו.
במחקר אחד, שפורסם במהדורת אפריל 2015 של כתב העת:
Breast Cancer Research & treatment , נבדקו נשים שנטלו תרופות ממשפחת 'מעכבי ארומאטאז' וטמוקסיפן. במחקר השתתפו 167 נשים שקיבלו תרופות ממשפחת מעכבי ארומטאז ותרופת טמוקסיפן, מהן 75 השתתפו בתרגול יוגה שארך 75 דקות, פעמיים בשבוע במשך 4 שבועות, ו- 92 שלא השתתפו בקבוצת יוגה והיוו קבוצת ביקורת.
החוקרים מדווחים על שיפור משמעותי בקרב קבוצת היוגה לעומת קבוצת הביקורת, לדוגמה: מכאובי גוף פחתו בצורה משמעותית (88% לעומת 56.7% בקבוצת הביקורת), כמו גם שיפור במדדי כאבים ספציפיים (57.1% לעומת 37.1%) ושיפור בתפקוד הפיזי (78.9% לעומת 60% בקבוצת הביקורת).
בעקבות ממצאים אלו, החוקרים ממליצים על תרגול יוגה כדרך אפשרית להפחתת תסמיני כאב ונוקשות של שרירים ושלד בקרב מחלימות סרטן השד, דבר שעשוי לשפר את איכות חייהן ולהגביר את התמדתן של מחלימות אלו בקבלת הטיפול ההורמונלי החשוב כל כך להפחתת הסיכון להישנות מחלתן.
במחקר השני, שפורסם בכתב העת Psychooncology במהדורת ינואר 2015, בדקו חוקרים את השפעתו של תרגול "איינגאר יוגה", (יוגה המבוססת על דיוק רב בתנוחות התרגול, לשיפור תנועתיות הגוף, חוזקו ויציבותו), על כאבים ונוקשות במפרקי הגוף, בקרב מחלימות סרטן שד המטופלות בטיפול הורמונלי בתרופות ממשפחת מעכבי ארומאטז, כי לעיתים הן גורמות לכאבים בשרירים ובשלד.
המחלימות שהיו בגיל ממוצע של 60 שנה, השתתפו במשך 12 שבועות, פעמיים בשבוע, בתרגול איינגאר יוגה שארך 90 דקות. המשתתפות דיווחו על ירידה משמעותית במדדי כאב רבים ביניהם, נוקשות (ירידה של 43%) וכאבים (ירידה של 18%) בידיים, הפחתה בכאבי ברכיים ומפרקי האגן (38%) הפחתה בנוקשות מפרקים (45%) ובנוקשות ותפקוד באופן כללי (34%), כמו גם ירידה ברמת העייפות (41%) והפחתה ברמת גלי החום (58%).
70% מהמשתתפות דרגו את שיעורי היוגה כעוזרים באופן משמעותי בהפחתת הכאב ו-100% מהמשתתפות היו ממליצות על תרגול זה לנשים אחרות.
לסיכום, החוקרים ממליצים על שילוב תרגול יוגה בקהילה, להעלאת הנגישות של תרגול מסוג זה לנשים שהחלימו מסרטן השד וסובלות מתסמינים אלו של הטיפול ההורמונלי במעכבי ארומאטז.
במרכזי 'חזקים ביחד' - מרכזי התמיכה לחולים, מחלימים ובני משפחתם, של האגודה למלחמה בסרטן ברחבי הארץ, ישנן פעילויות גוף ונפש ובכללן יוגה, והכל ללא תשלום.
להצטרפות ניתן לפנות לטל. 03-5721678.
חוקרים מאוניברסיטאות שונות בארה"ב ובאוסטרליה, ביקשו לבדוק את יעילותה של התרופה ההורמונלית זולדקס (Zoladex® ,Goserelin®) כמגנה על פוריותן של נשים שחלו בסרטן שד וקיבלו כימותרפיה למחלתן, זאת לאחר שמחקרים קודמים הראו תוצאות סותרות.
התפקוד השחלתי של נשים צעירות המקבלות טיפול כימי למחלת סרטן השד בה לקו, נפגע בשעורים ניכרים בעקבות הטיפול, ותופעות הכוללות תסמינים של גיל המעבר, אוסטאופורוזיס וירידה בפוריות, מדווחות בקרב נשים אלו.
במחקר השתתפו 218 נשים לפני גיל המעבר, בגילאים 18 עד 49, שחלו בסרטן שד שאינו רגיש להורמונים אסטרוגן ופרוגסטרון. מבין הנשים שמאובחנות בסרטן השד, סוג זה של סרטן, שכיח יותר בקרב נשים צעירות.
הנשים חולקו לשתי קבוצות: קבוצה אחת כללה 113 נשים שטופלו בכימותרפיה בלבד וקבוצה שנייה שכללה 105 נשים, שטופלו בכימותרפיה בשילוב עם זולדקס.
המעקב אחרי שתי הקבוצות ארך 4 שנים.
מתוצאות המחקר עולה כי שיעור הכשל השחלתי (Ovarian failure) בקבוצה שטופלה בזולדקס בשילוב כימותרפיה היה 8% בלבד, לעומת כשל שחלתי של 22% בקבוצה שטופלה בכימותרפיה בלבד. בקרב הנשים בקבוצה שקיבלה זולדקס, 21% מהן דווחו על הריון, לעומת 11% בקבוצת הכימותרפיה בלבד, ו- 18 לידות דווחו בקבוצה שקיבלה זולדקס לעומת 12 לידות בקבוצת הנשים שטופלה בכימותרפיה בלבד.
הטיפול בזולדקס השפיע בצורה מובהקת גם על החלמתן של הנשים, כאשר 92% מהן בקבוצה שקיבלה זולדקס שרדו במהלך שנות המחקר, לעומת 82% בקבוצת הכימותרפיה בלבד, אך החוקרים מדגישים כי נדרשים מחקרים נוספים לאשש נתון זה.
לסיכום, החוקרים מסיקים, כי בנשים שחלו בסרטן שד שאינו רגיש להורמונים, שילוב של זולדקס עם כימותרפיה מפחית הסיכון של פגיעה בשחלות, וכך מפחית את הסיכון להקדמת גיל המעבר על תסמיניו, ומשפר את הסיכוי לפריון והריון.
המחקר פורסם במהדורת מרס 2015 של כתב העת New England Journal of Medicine
במחקר שפורסם בכתב העת The Lancet במהדורת ינואר 2015, בדקו חוקרים מאוניברסיטאות בבריטניה, פינלנד ואוסטרליה, את השפעת הטיפול התרופתי ההורמונלי טמוקסיפן על הפחתת הסיכון של נשים בריאות הנמצאות בסיכון גבוה, לחלות בסרטן השד. במחקרים קודמים הוכח כי טיפול של 10 שנים הפחית את התחלואה של נשים אלו בשיעור משמעותי. עכשיו מסתבר, כי האפקט המגן נמשך גם לאחר 16 עד 20 שנה.
7,154 נשים בנות 35-70 בעלות סיכון גבוה לחלות, חולקו לשתי קבוצות, זהות במספרן: בקבוצה אחת, נטלו הנשים את התרופה טמוקסיפן ובקבוצה השנייה, שהיוותה את קבוצת הביקורת, נטלו הנשים תרופת פלסבו. לשתי הקבוצות ניתן הטיפול למשך 5 שנים והמעקב נמשך לאחר הפסקת נטילת התרופה.
במעקב של 16 שנים נצפה הבדל משמעותי בין הקבוצות, כאשר הנשים בקבוצת הטמוקסיפן היו בסיכון הנמוך ב- 29% לחלות לעומת הנשים בקבוצת הפלסבו: 350 נשים בקבוצת הטמוקסיפן אובחנו בסרטן שד (חודרני או ממוקד מסוג (DCIS לעומת 601 בקבוצת הפלסבו.
החוקרים מציינים כי הבדל דומה בהפחתת הסיכון בין שתי הקבוצות נצפה במהלך 10 שנות המעקב הראשונות: הנשים בקבוצת הטמוקסיפן היו בסיכון הנמוך ב - 28% לעומת קבוצת הפלסבו, ובמהלך 6 השנים לאחר מכן הן היו בסיכון נמוך ב- 31% לעומת קבוצת הפלסבו.
למרות שהטיפול בטמוקסיפן לאורך זמן, מעלה את הסיכון לסרטן רירית הרחם, ניתן בעזרת מעקב קפדני לאבחן מוקדם סוג זה של סרטן ולהקטין בצורה משמעותית את הסכנה לחייה של האישה, וכך לשפר את היחס של 'יתרון מול חסרון' של טיפול בטמוקסיפן כאמצעי למניעת סרטן שד.
החוקרים מסיקים כי הטיפול בטמוקסיפן* מספק הגנה חשובה וארוכת טווח, של שנים רבות לאחר הפסקת הטיפול, לנשים בריאות הנמצאות בסיכון גבוה לחלות בסרטן השד.
*יש לציין כי מדובר בטיפול תרופתי שעלותו נמוכה ביותר.
במחקר שפורסם בכתב העת JAMA במהדורת מארס 2015, חוקרים מאוניברסיטאות ומרכזי סרטן שונים בארה"ב ביקשו לבדוק את מידת ההסכמה בין פתולוגים שונים על ביופסיות של גידולי שד מסוגים שונים.
במחקר השתתפו 115 פתולוגים המתמחים מ - 8 מדינות בארה"ב. כל פתולוג נתבקש לבדוק באופן עצמאי 60 ביופסיות של השד המייצגות סוגים שונים של גידולי שד, כאשר כל פתולוג קיבל לוחית זכוכית אחת (סלייד) של רקמה. במקביל בדק פנל של 3 מומחים את הביופסיות והסכים על אבחנה, אבחנה זו נחשבה ל"אבחנה הנכונה".
בבדיקת אבחנות הפתולוגים והשוואתן לאבחנת פנל המומחים נמצא כי מידת ההתאמה הכללית עמדה על 75.3%.
ההתאמה הגבוהה ביותר היתה במקרים המאובחנים של סרטן שד חודרני ועמדה על 96% התאמה. שיעורי התאמה נמוכים יותר היו לסוגי גידולים אחרים של סרטן השד: 84% לסרטן שד ממוקד לצינוריות החלב, מסוג DCIS (Ductal Carcinoma In Situ), כאשר ב - 3% מהמקרים אובחן הגידול בטעות כבעל ממאירות גבוהה וב - 13% אובחן בטעות כבעל ממאירות נמוכה.
גידול לא ממאיר מסוג אטיפיה (Atypical Hyperplasia) אובחן נכון רק ב48% כאשר 17% מהמקרים אובחנו בטעות כבעלי קצב התחלקות מהיר ו - 35% אובחנו בטעות כבעלי קצב התחלקות איטי. בגידולים שפירים שאינם אטיפיים 87% מהמקרים אובחנו נכון, כאשר 13% אובחנו כבעלי ממאירות.
החוקרים מסכמים כי מומלץ לקבל חוות דעת שניה, במיוחד במקרים של DCIS וגידולים מסוג אטיפיה. יחד עם זאת יש לבחון את הנתונים ומגבלות המחקר, כדי לקבוע המלצות נוספות.