על כל 20 ניתוחים המבוצעים להסרת בלוטת הערמונית, ההערכה היא שחיי מטופל אחד ניצלים.
מחקרים רבים נערכים במאמץ לאתר את הדרכים להפחית את שיעורי אבחון-היתר במחלת סרטן הערמונית. הטיפול במחלה מוביל להעלאת הסיכון לתופעות לוואי בעלות השפעה משמעותית על איכות החיים של הגברים המטופלים, והפחתת שיעורי אבחון היתר, עשויה להפחית תופעות אלה.
החוקרים מצאו, כי האופן בו קרני האור נשברות ברקמת התאים הנמצאים בסמיכות לתאי הסרטן שבערמונית, מצביע על רמת הסיכון לחזרת המחלה, כפי שנצפה בעליית הסמן PSA. החוקרים מסבירים, כי טכנולוגיה זו יכולה להעיד על כך שרקמת הערמונית נמצאת במצב 'מבוזר' או 'לא מאורגן', דבר המצביע על סיכון גבוה לחזרת המחלה, או על 'ארגון טוב' של הרקמה, דבר המצביע על סיכון נמוך לחזרת המחלה.
החוקרים, שבדקו 181 דגימות של בלוטת הערמונית, הצליחו לזהות אצל מי מבין הגברים שנותחו, תחזור המחלה ואצל מי לא, על סמך הפעלת הטכנולוגיה על הדגימות.
עורכי המחקר מקוים שבעתיד, ניתן יהיה לזהות ערכים אלו על סמך ביופסיות שנלקחות בשלב האבחון, כפי שהצליחו לזהות ערכים אלו בדגימות מניתוחי בלוטת הערמונית. כך ניתן יהיה להיעזר בטכנולוגיה זו, כדי לקבוע מי מבין הגברים שחלו יצא נשכר מניתוח ומי יכול להמשיך במעקב פעיל אחר מחלתו, אשר עשויה שלא להתפתח כלל.
המחקר פורסם בכתב העת Scientific Reports במהדורת מאי 2015.
קישור לתקציר המאמר באנגלית
החוקרים עקבו אחרי כ-3,000 גברים, שבתחילת המעקב היו ללא אבחנת סרטן ערמונית. במהלך 12 שנות המעקב, 302 גברים אובחנו עם סרטן הערמונית.
החוקרים עקבו אחר רמות הסמן PSA בדמם ומצאו כי גברים אשר רמת ה- PSA שלהם הייתה נמוכה, (0.1-0.9 ng/mL) היו בסיכון נמוך מאד (2%-5%) לחלות בסרטן הערמונית במהלך 10 שנים, ויותר מכך, 90% מאלה שחלו, אובחנו עם מחלה בדרגת ממאירות נמוכה, שאינה מצריכה טיפול, בהכרח.
לעומתם, גברים שרמת ה- PSA בדמם הייתה גבוהה (2.3-9.9 ng/mL) היו בסיכון גבוה של 15% עד 39% להיות מאובחנים בסרטן הערמונית .
החוקרים מסיקים כי המעקב אחר גברים אשר רמת ה - PSA בדמם הוא בין 0.1-1 יכול להתבצע אחת ל - 10 שנים . גישה זו, מציינים החוקרים, תוריד את עלויות הבדיקות המרובות שמתבצעות כיום, תוריד את שיעורי אבחון היתר הנפוצים כיום והתופעות הנילוות לכך, ותאפשר להפנות משאבים למי שהטיפול עבורם הוא הכרחי, כדי להפחית את שיעורי התמותה מהמחלה.
המחקר התפרסם בעיתון Journal of Urology במהדורת יולי 2015.
בחזרה לרשימת המאמרים בנושא סרטן במערכת המין הגברית >>