לתרומה
חפש
הסברה והדרכה
סקירת מחקרים וחידושים בתחום הסרטן

מחקר: האם ניתן להפחית את שיעורי אבחון-היתר בקרב מי שאובחנו בסרטן הערמונית?

עוד בנושא

הערה חשובה
המידע המובא כאן תורגם ותוקצר על ידי האגודה למלחמה בסרטן. ניתן לקרוא את המאמר המלא על פי ציון מקום פרסומו. התוכן נועד לספק מידע בלבד, ואינו משמש המלצה טיפולית או תחליף להתייעצות עם מומחה בכל תחום. במקרה של בעיה רפואית כלשהי יש לפנות לרופא/ה.



האם ניתן להפחית את שיעורי אבחון-היתר בקרב מי שאובחנו בסרטן הערמונית?

 

בסקירה מקיפה של עבודות מחקר, סקרו  חוקרים מאוניברסיטת קליפורניה בארה"ב את  נושא הטיפול בסרטן הערמונית באמצעות מעקב בלבד, לעומת מי שמטופל באמצעות ניתוח והקרנות. החוקרים התמקדו רק במי שאובחן בסרטן ערמונית מוקדם בסיכון נמוך להתפשטות.

ברקע הסקירה נמצאת העובדה שרוב הגברים עם סרטן הערמונית, מאובחנים עם מחלה מקומית, בדרגת ממאירות נמוכה, אשר לא סביר שתהיה קטלנית ולמרות זאת, כמעט כל החולים בסרטן זה עוברים טיפולים בניתוח או הקרנות - טיפולים הכרוכים בתופעות לוואי משמעותיות לטווח ארוך, כגון פגיעה בתפקוד המיני ובמערכת דרכי השתן. (מצב זה נקרא 'אבחון יתר' המוגדר כאבחונה של מחלה אשר לא הייתה מתגלית לולא המטופל נבדק בבדיקת שגרתיות, ולכן כפי הנראה לא הייתה מובילה לפטירתו).

בסקירה הכותבים בוחנים  שתי דרכים ל'טיפול באמצעות מעקב' אחר מי שאובחנו בסרטן הערמונית:

  • תוכנית המתנה עם השגחה (Watchful Waiting) : מיועדת לגברים בני 65 ומעלה, שאובחנו עם מחלה בסיכון נמוך להתפשטות. גברים אלו הם בעלי סיכון גבוה לתמותה מסיבה אחרת כלשהי ולא מסרטן הערמונית אשר אובחן בגופם.
  • מעקב באמצעות 'השגחה פעילה' (Active Surveillance) המכוונת לגברים מתחת לגיל 65, אשר אובחנו בביופסיה עם מחלה בדרגת סיכון נמוכה. לגביהם, המעקב יהיה שונה, ויכלול ביופסיות חוזרות ובדיקות רקטליות וסמנים בדם (PSA).

מעיבוד תוצאות הסקירה של המחקרים השונים, הכותבים מציינים:

 

  1. יש להציע את אחת מ-2 תכניות המעקב, אך ורק לגברים שאובחנו עם מחלה בסיכון נמוך.
  2. בקרב אלו שמיועדים ל'השגחה פעילה', יש לבצע ביופסיה חוזרת 3-6 חודשים לאחר האיבחון, כדי לשלול מחלה אגרסיבית יותר. החוקרים סוקרים טכנולוגיות שונות המאפשרות לאתר ביתר דיוק מחלה אגרסיבית יותר.
  3. בקרב מי שנבחר לתכנית טיפול ב'השגחה פעילה' במשך 20 שנה, הסיכון לתמותה מסיבה אחרת כלשהיא, גדול בהרבה מהסיכון לתמותה מסרטן הערמונית.
  4. למרות שתכנית הטיפול 'השגחה פעילה', אינה פוגעת באיכות החיים, (בניגוד לניתוח ו/או טיפולי קרינה, נמנעות הבעיות של אימפוטנציה ודליפת שתן), ניתן להבחין בתופעות של חרדה ודיכאון בקרב הגברים הצעירים יותר ואלו שנמצאים במעקב זמן ארוך יותר. למרות שככלל, כאמור, דיכאון אינו שכיח בקרב מטופלים הנמצאים במעקב פעיל.

החוקרים מסיקים כי בחירת טיפול באמצעות אחת משתי שיטות מעקב, תוך בחירה מדוקדקת של המטופלים המתאימים לכל שיטה, הובילו לתוצאות מרשימות לטווח ארוך הן בהישרדות מהמחלה, והן בתחלואה נמוכה של מחלות נילוות. אימוץ שיטת טיפול זו תאפשר להפחית את שיעורי איבחון-היתר בגברים עם מחלה בסיכון נמוך ולהפנות משאבים לאיתור וטיפול בגברים עם מחלה אגרסיבית יותר.

הכותבים מדגישים כי קבלת ההחלטות הטיפוליות לכל מאובחן חייבת להיות אינדיבידואלית, כאשר היתרונות והחסרונות של כל שיטת טיפול, צריכים להיבחן ביחד עם החולה, לאור הידע שהצטבר בנושא.

הסקירה פורסמה במהדורת בכתב העת CA: A Cancer Journal for Clinicians במהדורת יולי 2015.

קישור לתקציר באנגלית

 

 

עלה לאתר: ספטמבר 2015

 

בחזרה לרשימת המאמרים בנושא סרטן במערכת המין הגברית>>