מאת: נועה אדר
מאי 2015
לפי כשלוש שנים אמא שלי חלתה בסרטן השד, בשתי השדיים... עברה את הכריתות, את הניתוחים, את הטיפולים, את ההתקרחות ואת כל הסאגה הנוראית שכולנו מכירים מהצד.
לנו יצא להכיר את זה מקרוב. אבל איכשהו זה היה שונה, זה היה אופטימי. למרות הפחד והכאב, התחיל סיפור של התמודדות, חוזק אומץ ואהבה.
אהבה בין אמא שלי לאבא שלי.
תמיד אבא ליווה את אמא. בכל רגע הם היו יחד. מפגשים, התייעצויות, טיפולים, ניתוחים, הסעות, בדיקות וגם בבית... לי זה היה נראה רגיל, ברור מאליו, אבל אחרי תגובות מסביב הבנתי שיש שם משהו מיוחד, שונה, חזק.
בזכות זה, אמא וכולנו עברנו והתגברנו על הסרטן הארור הזה, כמו שהיא אומרת.
תמיד תהיתי מאיפה הכוח שלהם לשים בצד את הרגשות, העצבים, הכעסים, הכאבים, הפחדים ופשוט להמשיך הלאה, להרים את הראש ואת הרגליים ולדלג מעל המכשול הזה.
תמיד תהיתי מה הם מרגישים, איך הם מתמודדים.
אבא שלי הוא צלם, מאז ומתמיד. כל רגע בחיים שלנו מתועד, בכל מגירה ותא בבית יש תמונות ואלבומים.
הרבה שנים בתור ילדה חשבתי שזה פשוט ורגיל ושכל האבות הם כאלה. אבל לאט לאט עם השנים, הבנתי שזאת דרך ההתמודדות שלו. המקום שלו להוציא את הרגשות, הכעסים, הפחדים והאהבה. בעצם כמו אמן.
אבא שלי הוא אמן.
במשך כל תקופת המחלה אבא תיעד את אמא מנקודת מבטו הייחודית, בתור אמן, אבל בעיקר בתור בן זוג אוהב ותומך. ואמא, מהצד השני, התמסרה לו ולמצלמה.
בזכות האהבה והתמיכה היא נתנה לו רשות, ועכשיו גם לנו להיכנס לתוך עולם ההתמודדות הזה.
בשבילי אין דבר יותר מעורר השראה מאמא ואבא שלי, ועכשיו, עם הצגת התערוכה, יש לכולכם הזדמנות לחוות זאת גם ולקבל מבט חושף, חשוף ואישי על דרך התמודדות שונה, אופטימית ומוצלחת לחיים בריאים, שמחים ומלאים באהבה.
התערוכה מוצגת בגלריית "אגריפס 12" בירושלים עד התאריך 7.6.15
שעות פתיחה: ב'-ה' 16:30-19:30, שישי שבת וערבי חג 11:00-14:00
כולם מוזמנים, לא כדאי לפספס.
<< בחזרה לדף הראשי