האגודה למלחמה בסרטן חברה ליוזמה של Cervical Cancer Action, כחלק מהיוזמה הוזמנה האגודה להשתתף בדיון בינלאומי שהתקיים ב-20.1.15 יחד עם מספר רב של נציגי מדינות מהעולם, ובמסגרתו הופצו הקווים המנחים החדשים של ארגון הבריאות העולמי -WHO, בנושא סרטן צוואר הרחם.
סרטן צוואר הרחם אינו סרטן נפוץ בישראל ושיעורי ההיארעות של המחלה הם בין הנמוכים במדינות המערב.
דר' ליטל קינן בוקר, סגנית מנהלת המרכז לבקרת מחלות של משרד הבריאות, מדווחת כי בשנת 2011:
למעלה מ-70% מהנשים היהודיות עם גידול ממוקד מאובחנות בגילאי 30-39, בנשים ערביות עיקר האבחנה של גידול ממוקד היא בגילאי 30-49.
הועדה לקביעת הנחיות בנושא סרטן צוואר הרחם שבמשרד הבריאות, קבעה כי בישראל אין הצדקה לתכנית לאומית לסקירת האוכלוסייה באופן יזום לגילוי סרטן צוואר הרחם. הנושא נדון במהלך השנים האחרונות גם במסגרת 2 מועצות לאומיות וועדות מומחים שונות, שהגיעו לאותה מסקנה.
ההמלצה: נשים תבצענה בדיקת צוואר הרחם (פאפ סמיר) אחת לשלוש שנים מגיל 25 עד 65. סל הבריאות מכסה כיום, בדיקת משטח מצוואר הרחם אחת לשלוש שנים מגיל 35 עד 54 שנים (אם כי בהמלצות החדשות של ארגון הבריאות העולמי ה- WHO מומלץ לבצע את הבדיקה החל מגיל 30).
בישראל כ-45% מהנשים בנות 21 ומעלה מדווחות כי ביצעו בדיקת פאפ סמיר במהלך שלוש השנים האחרונות. נתוני ה-OECD בקרב נשים בנות 20-69 מצביעים על ביצוע ממוצע של 60%.
בנשים בגילאים 45-54 בישראל, השיעור המדווח על ביצוע בדיקת פאפ סמיר, היה הגבוה ביותר, 60.3%, והשיעור הנמוך ביותר היה בקרב בנות 65+, 21.3%.
ממוצע ההישרדות היחסית לחמש שנים בנשים שאובחנו בשנים 2006-11 עם סרטן חודרני בצוואר הרחם הינו 71% בנשים ישראליות, בהשוואה ל- 66% בממוצע במדינות ה-OECD. ישראל ממוקמת גבוה יחסית למדינות ה-OECD האחרות (שלישית מלמעלה, אחרי קוריאה ונורווגיה).
בשנת 2011 נפטרו 79 נשים בישראל מסרטן צוואר הרחם: 64 יהודיות (81%), 6 ערביות (8%), ו-9 "אחרות" (11%).
שיעורי התמותה למאה אלף, בתקנון לגיל: יהודיות - 1.43, ערביות - 1.00. שיעורי התמותה בישראל נמוכים משיעורי התמותה מסרטן צוואר הרחם בעולם.
באירופה שיעור התמותה הממוצע הוא 4.9 למאה אלף.
במקסיקו 12.0, בצ'ילה 10.5, ברוסיה 7.8, בבריטניה 2.4, בארה"ב 2.3, בספרד 2.7, בהולנד 2.1, בצרפת 2.1, באוסטרליה 2.0.
לחצו כאן לנתונים מפורטים נוספים בדו"ח המלא המצורף .
לחצו כאן לקריאת החוברת 'מניעה ואבחון מוקדם של סרטן צוואר הרחם'
ניתן לקבל את החוברת ללא תשלום באמצעות הטלמידע של האגודה בשיחת חינם:
1-800-599-995.
אכן, בארץ, שיעורי הנגעים הקדם סרטניים, דומים לאלו שבעולם המערבי, מאידך, רובם לא הופכים לסרטן חודרני. לכן, שיעורי המקרים החדשים לשנה (ההיארעות) בארץ, הם מהנמוכים בהשוואות הבינלאומית וגם שיעורי התמותה, נמוכים גם ביחס למדינות שמקיימות מזה עשרות שנים בדיקות סקר, ועדיין שיעורי ההיארעות והתמותה שלהם גבוהים מאלה שקיימים בישראל.
למרות השימוש הנרחב בגלולות למניעת הריון בקרב האוכלוסייה והאפקט המגן שלהן נגד סוגי סרטן מסוימים דוגמת סרטן רירית הרחם וסרטן השחלה, אין תמימות דעים בנוגע להשפעה שלהן על הסיכון לפתח סרטן של צוואר הרחם. במקביל, קיימת תפיסה רווחת כי השימוש בקונדום למניעת הריון מגן מפני הדבקות בנגיף הפפילומה האנושי (HPV), שהוא אחד מגורמי הסיכון העיקריים להתפתחות סרטן צוואר הרחם.
חוקרים מבית הספר לבריאות הציבור של אוניברסיטת פרת' באוסטרליה, בדקו את הקשר, בין שימוש בקונדום ונטילה של גלולות למניעת הריון, ובין הסיכון לפתח נגעים טרום-סרטניים בצוואר הרחם, הנגרמים על ידי נגיף הפפילומה האנושי.
במחקר השתתפו 348 נשים שעברו ראיון אישי וענו על שאלונים, בעזרתם נאספו נתונים דמוגרפיים, ומאפיינים של אורח החיים שלהן. הנשים נשאלו גם לגבי שימוש באמצעי מניעה ובפרט אם נטלו גלולות למניעת הריון, משך הזמן שנטלו, ואם נעשה שימוש בקונדום כאמצעי מניעה. הנשים עברו בדיקת משטח צוואר הרחם (בדיקת Pap smear) לאיתור מוקדם של נגעים טרום-סרטניים.
שכיחות הנגעים הטרום סרטניים, בקרב הנשים שהשתתפו במחקר, כפי שהתגלתה בבדיקת ה- Pap הייתה 15.8%. נמצא שמבין אלו שאצלן בדיקת ה-Pap לא הייתה תקינה, הנשים שנטלו גלולות למניעת הריון לתקופה בת 10 שנים ויותר, היו בסיכון מופחת של 12% לפתח נגעים טרום-סרטניים, בהשוואה לנשים שנטלו גלולות לתקופה קצרה יותר - של שלוש שנים או פחות.
החוקרים מסיקים כי האפקט המגן של השימוש הממושך בגלולות, נובע ככל הנראה, מההשפעה ההורמונלית שלהן על ה- DNA של נגיף הפפילומה האנושי, וגם כתוצאה מההשפעה שלהן על צמיגות רירית צוואר הרחם. במחקר זה לא נמצא ששימוש בקונדום כאמצעי למניעת הריון, מפחית את הסיכון לפתח נגעים טרום-סרטניים.
המחקר פורסם בכתב העת International Journal of Gynecological Cancer במהדורת יולי 2014
בשני העשורים האחרונים חל שיפור משמעותי בשיעורי ההישרדות מסרטן צוואר הרחם, ואתו עלה שיעור המחלימות הנזקקות למעקב מקיף וממושך. חוקרים ממרכז הסרטן Anderson MD ואוניברסיטת טקסס בארה"ב, ביקשו לבחון דפוסים של השמנת יתר ועישון, בקרב קבוצת מחלימות מסרטן צוואר הרחם, ואופן השפעתם על התפתחותה של תחלואה נלוות בזמן תקופת המעקב אחר הנשים.
החוקרים סקרו את רשומותיהן הרפואיות של 298 נשים בגילאים 18-87, שחלו בסרטן פולשני של צוואר הרחם, טופלו במרכז הרפואי בין השנים 2000 ו-2003, והיו ללא עדות למחלה פעילה במשך 3 שנים לפחות, ממועד סיום הטיפולים שקיבלו. נתונים אודות הרגלי עישון וחישובי מדד מסת הגוף (BMI) נכללו במידע שנאסף. (BMI בין 25 ל-30 מוגדר כעודף משקל ו-BMI מעל 30 מוגדר כהשמנת יתר).
החוקרים השוו את ה-BMI של הנשים בעת האבחנה ו-3 שנים מתום הטיפולים, ומצאו שמשקלן של 17% מהנשים השתנה. מתוכן 64.7% עלו במשקל ו-35.3% ירדו.
החוקרים גם בדקו את שיעור הנשים המעשנות במחקר: 23.5% מבין הנשים שנבדקו עישנו באופן פעיל בעת האבחנה ו-46% מהן המשיכו לעשן במהלך תקופת המעקב. החוקרים מצאו כי נשים שעישנו גם בתקופת המעקב, נטו פי 9 לפנות לטיפול בכאב, פי 4 לטיפולי פיזיותרפיה, ופי 2 לטיפול פסיכיאטרי, לעומת הנשים בקבוצה שמעולם לא עישנו.
מחקרים בעבר הראו כי משקל יתר מעלה את הסיכון של מחלימות מסרטן צוואר הרחם לתמותה מהמחלה, ועישון הוא גורם סיכון משמעותי להתפתחות סרטן צוואר הרחם. החוקרים מציינים שלאור העובדה שמספר לא מבוטל של מחלימות עלו במשקל במהלך 3 שנות המחקר, והעובדה שהמעשנות נדרשו לטיפול מוגבר של אנשי רפואה מתחומים שונים, מומלצת התערבות פעילה לשינוי הרגלי העישון ועידוד הירידה במשקל בקרב המחלימות, הן במהלך הטיפול והן לאחריו, על מנת לצמצם גורמי סיכון אלה.
המחקר פורסם בכתב העת International Journal of Gynecological Cancer במהדורת מרץ 2014.
סרטן צוואר הרחם הוא מבין סוגי הסרטן השכיחים ביותר בקרב נשים בעולם. מאז הוכנסה בדיקת הפאפ (משטח צוואר הרחם) לגילוי מוקדם של סרטן צוואר הרחם, חלה בעולם ירידה משמעותית בשיעור מקרי סרטן צוואר הרחם ובתמותה ממחלה זו. עם זאת, נצפו הבדלים בשיעורי ההיענות לבדיקה בקרב קבוצות סוציו-דמוגרפיות שונות, כאשר היענות נמוכה במיוחד נצפתה בקרב נשים המגדירות עצמן לסביות.
חוקרים מ'אוניברסיטת מערב סידני' באוסטרליה, בדקו את גישתן והתנהגותן של נשים לסביות לבדיקות הפאפ, בעזרת ראיונות עומק שערכו פנים אל פנים או, ראיונות טלפוניים, למשך כשעה, עם 9 נשים לסביות בטווח גילאים רחב (18-69). הנשים נתבקשו להסביר את נקודת מבטן וחוויותיהן האישיות על בדיקת הפאפ וסיפוריהן הוקלטו ותומללו במדויק, מלה במלה. מתוך החומרים המוקלטים נאספו נתונים המעידים על דפוסי התנהגות וחשיבה דומים, הנוגעים לבדיקה זו, ועלו מספר נקודות:
ממצאי המחקר מאששים נתונים שעלו בספרות המדעית, לפיהם, מרבית הנשים הלסביות אינן עוברות בדיקות פאפ לגילוי מוקדם של סרטן צוואר הרחם בתדירות המומלצת.
עורכי המחקר מדגישים את הקושי שבהעלאת המודעות לבדיקות הפאפ בקרב לסביות, בעיקר בעקבות תפיסות מוטעות לגבי רמת הסיכון להידבקות בוירוס הפפילומה האנושי (HPV). על פי החוקרים, יש צורך בגיבוש תכניות חינוכיות ייחודיות המכוונות, הן כלפי נשים לסביות, והן כלפי אנשי מקצוע בתחום הבריאות, במטרה לשפר את שיעורי ההיענות לבדיקות אלו בקרב נשים לסביות.
המחקר פורסם בכתב העת BMC Women's Health במהדורת דצמבר 2014.
דלקת ויראלית הנגרמת מזנים מסוימים של וירוס הפפילומה האנושי (HPV) מהווה גורם סיכון משמעותי בהיווצרות נגעים טרום-סרטניים וסרטניים ברקמת צוואר הרחם. ככל שהמערכת החיסונית מתקשה למגר אותה ודלקת ויראלית זו מתמשכת, כך עולה עוד יותר הסיכון לפתח נגעים אלו.
חוקרים מקוריאה ביקשו לבדוק את הקשר, בין ההשפעה הסינרגית (המשולבת) של רמות שונות של דלקת ויראלית של נגיף הפפילומה וצריכת אלכוהול, לבין הסיכון לזיהום עקשני (מתמשך) אשר הגוף מתקשה למגר. עצמת הדלקת נמדדה בעזרת רמת 'העומס הנגיפי' שהיא רמת הריכוז של הנגיפים ביחידת נפח (pg/ml).
במחקר השתתפו 406 נשים שגילן הממוצע היה 46, 284 מתוכן אובחנו עם זיהום של וירוס הפפילומה, ו-122 אובחנו עם נגעים טרום סרטניים בצוואר הרחם.
המשתתפות מלאו שאלון בנוגע לאורח חייהן, הכולל מידע אודות השכלתן ומצבן המשפחתי, מצבן הבריאותי, הרגלי עישון והרגלי צריכת האלכוהול שלהן. החוקרים עקבו אחרי המשתתפות במשך שנתיים בעזרת בדיקות להימצאות נגיף הפפילומה בגופן, ואף מדדו את ה'עומס הנגיפי' וסימנו אותו כ'גבוה' או 'נמוך'.
ממצאי המחקר מראים, כי לאחר מעקב של שנה, הסיכון לזיהום עקשני היה גבוה פי 4, והסיכון לזיהום עקשני שנמשך שנתיים היה פי 6, בקרב נשים עם עומס נגיפי גבוה שצרכו אלכוהול, לעומת נשים עם עומס נגיפי גבוה, שלא צרכו אלכוהול כלל.
בבדיקת הרגלי צריכת האלכוהול מצאו החוקרים, כי נשים עם עומס נגיפי גבוה שצרכו אלכוהול לאורך זמן ממושך (5 שנים ויותר) היו בסיכון של פי 3 לזיהום עקשני של שנה, ופי 6 לזיהום עקשני של שנתיים, לעומת נשים שצרכו אלכוהול למשך פחות זמן. נשים עם עומס נגיפי גבוה שצרכו אלכוהול ברמה גבוהה, 15 גרם אלכוהול ביום ( = מנה וחצי סטנדרטית של אלכוהול) או יותר, היו בסיכון של פי 2 לזיהום עקשני של שנה, ופי 4 לזיהום עקשני של שנתיים, לעומת נשים שצרכו פחות אלכוהול ביום.
לסיכום, החוקרים מציינים כי צמצום צריכת אלכוהול עשוי להיות מרכיב חשוב בהפחתת הסיכון להתפתחות סרטן צוואר הרחם, בקרב נשים בהן אובחן ריכוז גבוה ('עומס נגיפי גבוה') של זני וירוס הפפילומה האנושי.
המאמר פורסם בכתב העת Plos One באוגוסט 2014.