קואליציה חובקת עולם יוצאת לראשונה בקריאה להחלת כיסוי בריאותי לכל אדם בכל מקום בעולם, ולהעלאת הנושא לראש סדר העדיפויות הלאומי.
הכוונה בכיסוי בריאותי עולמי היא, שלכל אדם בכל מקום בעולם, תהיה גישה לטיפול בריאותי איכותי, מבלי לסבול ממצוקה כספית עקב כך.
הידעתם? בכל שנה כמיליארד בני אדם בעולם, אינם יכולים לשלם עבור תרופות להן הם נזקקים, או שאין להם גישה לטיפול רפואי חיוני אחר, מבלי שיקלעו למחסור ולמצוקה קיומית.
בתאריך ה-12.12.2012, במסגרת האמנה לקידום המאבק במחלות שאינן מדבקות (NCD'S) ובכללן מחלת הסרטן, תמך האו"ם בקידום נושא הענקת כיסוי בריאותי לכל אדם באשר הוא. בעקבות זאת, הוחלט כי מידי שנה, החל משנת 2014, יציינו בעולם כולו את היעד - 'בריאות לכל', ויבטיחו את מחויבות המנהיגים למימוש תכנית זו.
האגודה למלחמה בסרטן מצטרפת ליוזמה חשובה זו.
כי אף חולה לא צריך לרדת מנכסיו ולפשוט יד, בכדי לזכות בטיפול רפואי.
למיליארד איש בעולם אין טיפול רפואי בסיסי, ו-100 מיליון מתדרדרים מדי שנה למעגל העוני, בניסיון להשיג שירותי בריאות וטיפולים חיוניים.
כי כיסוי בריאותי עולמי הוא בר השגה.
למעלה מ-70 מדינות, מכל רמות ההכנסה, נקטו צעדים להבטיח גישה לטיפול רפואי איכותי, ללא גרימת נזק לכלכלתן.
כי כיסוי בריאותי עולמי יכול לעצור את גורמי המוות המשמעותיים ביותר בעולם.
כשלכל אדם יש גישה לשירותי בריאות איכותיים, אנחנו יכולים למנוע ולטפל במחלות הגורמות לתמותה ולהציל חיים.
כי הבריאות משנה קהילות, כלכלות ואומות:
כל דולר המושקע בבריאות היום, יכול להניב תועלת פי 20 ב- 20 השנים הבאות.
מדיניות של כיסוי בריאותי עולמי, מייצרת מערכות בריאות יציבות, אשר להן 2 יתרונות מהותיים: בעתות משבר, הן בולמות זעזועים בחייהם ובמחייתם של אנשים והן משפרות את הלכידות החברתית של הקהילה ואת תפוקתה הכלכלית.
לעולם אין להתנות את זכות הנגישות לטיפול בריאותי באזור מגוריו של אדם, במצבו הכלכלי, בגילו, בגזע, או במין החולה.
אמנת ארגון הבריאות העולמי מצהירה, שקבלת סטנדרט הבריאות הטובה ביותר הניתנת להשגה- היא זכות אנושית בסיסית, וכי למעלה ממחצית מדינות העולם כבר כללו באמנות הלאומיות שלהן, את הזכות לבריאות ולטיפול רפואי הולם.
חוק ביטוח בריאות שיזם והביא לחקיקתו שר הבריאות לשעבר חיים רמון, קבע את הזכות הבסיסית, של כל אזרח בישראל, לקבל שירותי בריאות על פי הסל שהוגדר בחוק.
הבעיות החלו בשנת 1998, עם ביטול המס המקביל, שהיה "צבוע" למימון עדכון הסל. מאז סל התרופות והטכנולוגיות נשחק, אין עדכון קבוע, יש צורך להיאבק כל פעם מחדש על היקף עדכונו, והיו שנים שהסל לא עודכן כלל. נוצר מצב בו במשך השנים הסל נשחק, והאזרחים נאלצים לשלם יותר מכיסם, הממשלה נותנת פחות, והשוויון נפגע.
הצעות חוק רבות עלו מכל קצוות הקשת הפוליטית, ביחס לקביעת מנגנון מוסדר, שידאג לעדכון הסל, אך הן לא "הבשילו" לכדי חוק.
כשמדובר בחולי סרטן למשל, עלות התרופות הביולוגיות הינה של אלפי שקלים בחודש. גם חולים מהמעמד הבינוני הגבוה, אינם מסוגלים לעמוד בנטל כזה. כך שהם נכנסים למצוקה ותסכול נורא, כאשר קיימת תרופה או פרוצדורה, שעשויה להפוך את המחלה הקטלנית למעין מחלה כרונית, או למנוע הישנות מחלה ב- 50%! כמו למשל, בקרב חולות בסרטן השד עם ביטוי יתר לחלבון מסוים.
כשתרופה שמאפשרת זאת אינה כלולה בסל, החולה ומשפחתו, נאלצים להיחשף במצוקתם, לבקש עזרה, למכור לעיתים את ביתם וכד'.
חשוב להדגיש, כי במועצה הלאומית לאונקולוגיה, בשיתוף האיגוד האונקולוגי, נעשית עבודת הכנה מעמיקה ומאומצת, כדי להצביע על התרופות, שיש הצדקה מדעית להכניסן לסל.
ב-2007 כאשר בחוק ההסדרים, כללו את ביטול ההרשאה, שניתנה כמה חודשים קודם לכן לכלול תרופות מצילות חיים בתכניות בשב"ן, עתרו לבג"צ האגודה לזכויות החולה
והאגודה למלחמה בסרטן, בניסיון למנוע מהלך "עוקף כנסת" ודיון ציבורי של ממש.
וכך נכתב בעתירה שהגשנו:
"אילו הממשלה הייתה דואגת לצד ביטול תכניות השב"ן, גם לעדכון מתאים וקבוע של סל הבריאות, כך שיעודכן באופן שוטף....... ניתן היה להבין את תיקוני הרפורמה הנדרשים, אך ביטול התוספות הללו, הנותנות תקווה לחולים שאינם יכולים אחרת לקבל את התרופות, מבלי לספק לחולים אלו אלטרנטיבה, היא לעג לרש, פשוטו כמשמעו".
חשוב גם לציין כי מנכ"לי שירותי בריאות כללית ומכבי דאז הצהירו, כי ידאגו לכיסוי גם לחולים נזקקים שאין ברשותם שב"ן. אבל העתירה טורפדה בוועדת הכספים, שם הגיעו להסדר נקודתי, שהביא ל"שקט תעשייתי", אבל לא לפיתרון מהותי של הבעיה.
לאחרונה, פנו מיטב המומחים בתחום האונקולוגיה, לשרת הבריאות, ח"כ יעל גרמן, בבקשה לתקן את המצב שנוצר, הגורם לאפליית חולי הסרטן.
סקר אומניבוס טלפוני בקרב מדגם מייצג של 500 גברים ונשים גילאי 18+, בוצע בדצמבר 2014 ע"י מכון גיאוקרטוגרפיה.
לבחון נכונות עקרונית של הציבור לתשלום תוספת חודשית לביטוח המשלים (שב"ן) בקופת החולים, על מנת לכלול תרופות מצילות חיים, שאינן כלולות בסל הבריאות.
כמו כן, נשאלו המרואיינים על נכונות לשלם תוספת חודשית לביטוח המשלים בקופת החולים, על מנת לאפשר ביטוח זה לאוכלוסיות מעוטות יכולת.
בנוסף, נבחנה תמיכת הציבור בהעלאת מס הבריאות הבסיסי, בעבור ביטול ההשתתפות העצמית על רכישת תרופות, ובכך לאפשר לחולים מעוטי יכולת ליטול את התרופות להן הם זקוקים.
כמחצית (51.7%) מהציבור העידו על נכונות עקרונית לתשלום תוספת חודשית של כ-47 ₪ לביטוח המשלים, על מנת שיכלול תרופות מצילות חיים, שאינן כלולות בסל הבריאות הממלכתי.
מבוגרים (גילאי 55 ומעלה) מוכנים להוסיף מידי חודש סכום גבוה יותר מצעירים, בממוצע תוספת של 63 ₪ לחודש, בהשוואה לתוספת של 41 ₪ לחודש בגילאי 55 ומטה.
לא נמצאו הבדלים משמעותיים בין גברים לנשים, אך בעלי הכנסה גבוהה יותר הביעו נכונות לתשלום גבוה יותר, תוספת של 51 ₪ לחודש, בהשוואה ל- 42 ₪ שהציעו בעלי שכר מתחת לממוצע.
מעל למחצית מהציבור (56.3%) העידו על נכונות עקרונית לתשלום תוספת חודשית של כ-40 ₪ בממוצע לביטוח המשלים, בכדי לאפשר גם לאנשים מאוכלוסייה מעוטת יכולת, שאינם יכולים להרשות לעצמם לממן ביטוח משלים, להיות מבוטחים.
גובה הסכום הממוצע אותו יהיו מוכנים להוסיף בחודש עולה עם הגיל, ויורד עם העלייה ברמת ההכנסה, בעלי הכנסה מתחת לממוצע מוכנים לתוספת חודשית של 45 ₪, בהשוואה לבעלי הכנסה מעל הממוצע המוכנים לתוספת חודשית של 34 ₪.
כ- 60% מהציבור מעידים, כי יהיו מוכנים לשלם תוספת של 1% למס הבריאות כדי לבטל השתתפות- עצמית ברכישת תרופות, ובכך לאפשר גם לחולים מעוטי יכולת ליטול את התרופות להן הם זקוקים.
תושבי הפריפריה (צפון ודרום) הביעו נכונות גדולה יותר לשלם תוספת למס בריאות, 72% מהנשאלים בדרום ו- 67% בצפון, בהשוואה לכ-50% בשרון.