במחקר שנערך במחלקה האורולוגית במרכז הרפואי קרולינאס שצפון קרולינה בארה"ב, עקבו החוקרים, בשיטה הנקראת 'מעקב פעיל', אחר חולים שאובחנו בסרטן הערמונית בסיכון נמוך מאד, ואשר טופלו בתרופות עקב הגדלה שפירה של בלוטת הערמונית.
בהתחשב בגיל המתקדם של מאובחנים רבים בסרטן הערמונית ובתופעות הלוואי האפשריות, העלולות לנבוע מטיפול במחלה זו, מעקב פעיל נראה כאפשרות טיפולית לקבוצה מסויימת של חולים. ה - National Comprehensive Cancer Network - NCCN האמריקאי, ממליץ על מעקב פעיל למאובחנים בסרטן הערמונית, להם תוחלת חיים של פחות מ-20 שנים, הנמצאים בסיכון נמוך מאד להתפשטות המחלה. לעיתים קרובות גברים אלו סובלים אף מהגדלה שפירה של הערמונית.
הטיפול בגברים עם הגדלה שפירה של הערמונית, עם תסמינים של בעיות בהטלת שתן ועם אבחנה של סרטן ערמונית ברמת סיכון נמוכה מאד, מציב דילמה לרופאים, כאשר החשש הוא כי הטיפול התרופתי בהגדלה השפירה של הערמונית, יחמיר את מחלת הסרטן שאובחנה בדרגת סיכון נמוכה.
במחקר השתתפו 82 גברים שאובחנו עם סרטן ערמונית בדרגת ממאירות נמוכה מאד (גליסון שווה או קטן מ-6). ואשר בנוסף אובחנו עם הגדלה שפירה של הערמונית (BPH), וטופלו בתרופות Proscar או Avodart לבעיה זו. הטיפול נועד להשפיע על נפח בלוטת הערמונית ולהפחית את רמת ה- PSA. המעקב הפעיל כלל מעקב אחר רמות ה- PSA כל חצי שנה, ביופסיות לאחר שנה מהאבחנה, ולאחר שנתיים.
החוקרים מצאו, כי במהלך 3 שנים של מעקב פעיל אחר גברים שחלו בסרטן הערמונית בסיכון נמוך מאד, ואשר טופלו בתרופות כנגד הגדלה שפירה של הערמונית, כ- 70% מהגברים היו ללא כל התקדמות של המחלה, או הביופסיות שלהם היו שליליות.
מקרב 82 המטופלים, 76 מהם עברו ביופסיה נוספת לאחר שנה. מתוכם, בקרב 41 (54%) לא נצפתה מחלת סרטן כלל, 16 (21%) המשיכו להיות בסיכון נמוך מאד, אצל 19 (25%) מהמטופלים המחלה התקדמה ל'סיכון נמוך', או בינוני. באף חולה לא נצפתה מחלה 'בסיכון גבוה', גם לא בקרב אלו שעברו ביופסיה שניה, שנתיים מאוחר יותר.
רק 22 (כ- 27%) מקרב 82 המטופלים, לא הסתפקו במעקב פעיל, וקיבלו טיפול לסרטן הערמונית. התוצאות שלהם לאחר 3 שנות המעקב לא היו שונות מאלו שהיו במעקב פעיל בלבד.
המחקר פורסם בכתב העת Urology במהדורת מאי 2013 ((Peter Q. Shelton et al.
עלה לאתר: אוקטובר 2013
בחזרה לרשימת המאמרים בנושא סרטן במערכת המין הגברית>>