במחקר ספרדי בקרב חולי סרטן המעי הגס, נבדקו פרקי הזמן מתחילת הופעת הסימפטומים עד האיבחון וכן עד תחילת הטיפול וכן נבדקו הגורמים המשפיעים עליהם. הישרדות מסרטן המעי הגס תלויה בעיקר בשלב המחלה בעת האיבחון, אולם, פרקי זמן אלו הוכרו גם הם כגורמים מנבאים של שלב המחלה וההישרדות ממנה.
החוקרים בדקו את כל מקרי סרטן המעי הגס הסימפטומטיים (המקרים שאובחנו לאחר הופעת תסמינים) בשנים 2006-2009 (795 מקרים) ב - 5 אזורים בספרד. נבדקו: תסמיני סרטן המעי הגס, תפיסת התסמינים ע"י החולים, האמון ברופא המשפחה, בדיקות מערכת הבריאות בקהילה ובבתי החולים ואופן הפניית המטופלים.
תוצאות המחקר הראו כי פרק הזמן הממוצע בין הופעת תסמינים (SDI היה 128 יום), ופרק הזמן הממוצע בין הופעת תסמינים לתחילת הטיפול (STI היה 155 יום).
נמצא כי בקרב נשים, פרקי הזמן SDI היו ארוכים יותר מאשר בגברים, שכן, הנשים מעודדות את בני זוגן ללכת להיבדק אך מתמהמהות להיבדק כשחוות בעצמן תסמינים ומשתפות את משפחתן רק לאחר הביקור אצל רופא המשפחה.
החוקרים מצאו כי הופעת תסמינים כגון בחילות, כאבי בטן וחסימת מעיים הובילו לפרקי זמן קצרים יותר לאיבחון וטיפול וגורמים כגון תפיסת המטופל את הסימפטום הראשון כרציני, התנהגותו בבקשת עזרה תוך שיתוף הקרובים לו, והאמון שלו ברופא המשפחה, הם העיקריים המשפיעים על פרקי הזמן הנחקרים. כמו כן נמצא כי להתנהלות מערכת הבריאות בקהילה והתנהלות רופאי בית החולים, היתה השפעה מכרעת על פרקי הזמן הנבדקים, כאשר התנהלות רופא המשפחה נמצאה כגורם מפתח לקיצור פרק הזמן לאיבחון והפנייתו בדגש על חשד לסרטן מעי גס הובילה לאיבחון ולטיפול מהירים יותר.
לסיכום, החוקרים מסיקים כי בקרב חלק גדול של חולים בסרטן המעי הגס, פרקי הזמן לאיבחון וטיפול ארוכים ועלולים להשפיע על מצבם הנפשי של המטופלים, על איכות חייהם ואף על הישרדותם מהמחלה וממליצים על פיתוח דרכי התערבות וקווים מנחים למערכת הרפואה בקהילה ובבתי החולים לקיצור פרקי הזמן לאיבחון וטיפול.
המחקר פורסם באופן מקוון בכתב העת BioMed Cancer ב-23 בפברואר 2013.
עלה לאתר: אוקטובר 2013
בחזרה לרשימת המאמרים בנושא סרטן המעי הגס>>