האגודה למלחמה בסרטן ומשרד הבריאות מציינים את יום המודעות לסרטן הערמונית
סרטן הערמונית הוא הסרטן השלישי בשכיחותו כגורם תמותה בגברים בישראל, אחרי סרטן הריאה וסרטן המעי הגס. כיום חיים בישראל מעל 22,000 גברים שחלו אי פעם בסרטן הערמונית. מקרב החולים החדשים שאובחנו בשנים 2005-2009, חיים כיום 11,628, שהחלימו או שעדיין מתמודדים עם המחלה.
בשנת 2009 אובחנו 2,513 חולים חדשים עם סרטן חודרני של הערמונית, מהם 2,285 יהודים (91%), 111 ערבים (4%) ו- 117 "אחרים" (חולים נוצרים וללא סיווג דת) (5%).
שיעורי ההיארעות המתוקננים לגיל של סרטן חודרני של הערמונית , היו במגמת עלייה מאז תחילת שנות ה-90 (שיעור בגברים יהודים ב-2005, 64.7 למאה אלף), הגיעו לשיא בשנת 2007 (80/100,000), התייצבו בשנים האחרונות ואף החלו לרדת בשנת 2009 (61.7 למאה אלף). מגמה דומה נצפתה גם בגברים ערבים, בשנת 2005 השיעור המתוקנן לגיל היה 35.6 למאה אלף ובשנת 2009 ירד ל- 28.6 למאה אלף.
שיעורי ההיארעות של סרטן חודרני של הערמונית עלו בעיקר מסוף שנות ה-80 ותחילת שנות ה-90, מועד בו הפכה בדיקת ה-PSA (Prostate Specific Antigen) לזמינה בישראל.
על פי נתוני שנת 2009, כל החולים החדשים עם סרטן הערמונית היו בני 40 שנה ומעלה בעת האבחנה. העלייה בשיעורי ההיארעות ניכרת מגיל 50 בכל האוכלוסיות. ביהודים התחלואה המרבית הייתה בקבוצת הגיל 70-74 ובערבים בגיל 75+.
בכל קבוצות האוכלוסייה עיקר התחלואה היא בבני 65 שנים ומעלה.
שיעורי ההיארעות באוכלוסייה הערבית נמוכים יותר מהשיעורים באוכלוסייה היהודית. ה"אחרים" מדובר בקבוצה קטנה ביותר, לכן קשה להסיק ממנה מסקנות כלשהן.
השיעור הגבוה ביותר בשיעורי ההיארעות המתוקננים לגיל של סרטן הערמונית נצפו בילידי אירופה-אמריקה (65.7 למאה אלף), והשיעור הנמוך ביותר בילידי אסיה (56.5 למאה אלף).
הסיכון לחלות בסרטן הערמונית במהלך החיים (מהלידה ועד גיל 90) הוא 11.3 ביהודים ו-5.9 בערבים.
קיימת מגמה של עלייה בשיעור ההישרדות היחסי מסרטן הערמונית. כיום שיעור ההישרדות היחסי ל-5 שנים בקרב גברים שאובחנו בשנים 2002-2004 עומדת על 93.2%, בהשוואה לשיעור של 83.6% בקרב מי שאובחנו בשנים 1995-1999.
שיעורי התמותה המתוקננים לגיל של סרטן הערמונית נמצאים במגמת ירידה בשנים האחרונות, למעט בקבוצת "האחרים" שם נצפית יציבות.
בשנת 2009 נפטרו מסרטן הערמונית 401 גברים, מהם 373 (93%) יהודים , 18 (4.5%) ערבים, ו-10 (2.5%) "אחרים".
שיעור התמותה בגברים יהודים בשנת 2005 היה 8 למאה אלף וירד ל- 6.9 למאה אלף בשנת 2009. גם בגברים ערבים נצפתה ירידה מ- 6 למאה אלף ל- 4.5 למאה אלף .
בהסתכלות לאורך השנים ניתן לראות כי שיעורי התמותה מסרטן הערמונית עלו עד אמצע שנות ה-90. החל מהמחצית השנייה של עשור זה החלה מגמת ירידה מתונה בשיעורי התמותה.
השוואה בינלאומית:
השוואת שיעורי ההיארעות והתמותה מסרטן הערמונית בישראל לאלה של 20 מדינות באירופה עם השיעורים הגבוהים ביותר באירופה, מצביעה על כך כי השיעורים בישראל נמוכים באופן יחסי ודומים לאלו שדווחו מאיטליה ומספרד (על פי נתוני הסוכנות הבינלאומית לחקר הסרטן IARCׂ).
את הנתונים הכינה וערכה ד"ר ליטל קינן-בוקר, סגנית מנהלת המרכז לבקרת מחלות במשרד הבריאות וחברת הועדה לגילוי מוקדם של האגודה למלחמה בסרטן.
לנתונים המלאים: סרטן הערמונית בישראל-עדכון נתוני תחלואה ותמותה, 2012
האגודה למלחמה בסרטן חונכת סדנא ראשונה מסוגה המוקדשת לראשונה למחלימים מסרטן הערמונית ולבני משפחותיהם. מטרת הסדנא לשפר את איכות חייהם של מחלימים ובני משפחותיהם, להדריכם להמשך חיים בריאים ולעודד אותם לחזור לחיים פעילים ומלאים. הסדנא בת שלושה מפגשים ואינה כרוכה בתשלום. הנושאים שיעלו בסדנא ידונו בתזונה למחלימים מסרטן הערמונית, התמודדות אישית, זוגית ומשפחתית עם סרטן הערמונית, השפעת הטיפולים על הבריאות המינית ועוד.
כמידי שנה מקיימת האגודה יום עיון בנושא סרטן הערמונית, לחולים, למחלימים ולבני משפחותיהם, ללא תשלום. יום העיון מתקיים השנה ביום רביעי ה-12.9.12 ויונחה ע"י פרופ' אבישי סלע, מנהל המכון האונקולוגי, מרכז רפואי אסף הרופא.
האגודה למלחמה בסרטן מלווה את יום המודעות לסרטן הערמונית במסע הסברה ברדיו ובעיתונות וממליצה לגברים מעל גיל 50 ולגברים בקבוצת סיכון לפנות לרופא המטפל לקבלת ייעוץ.
ביוני 2012 פרסם משרד הבריאות עדכון לחוזר מנכ"ל מה- 16.2.2011בנושא מניעה וגילוי מוקדם של מחלות ממאירות. בעדכון לחוזר מנחה משרד הבריאות את הגורמים הרפואיים שלא לבצע בדיקת PSA כבדיקת סריקה לגילוי מוקדם.
ההוראה אומרת כי "אין הצדקה לבצע כשגרה בדיקות סריקה לגילוי מוקדם של סרטן הערמונית". הסיבה להנחיה זו מבוססת על המלצת כוח המשימה האמריקאי ה- USPSTF משנת 2008, שלא לבצע בדיקת PSA, כבדיקת סריקה מהסיבה שאין הוכחות ודאיות ליעילותה בקרב גברים גילאי 75 ומעלה.
לאחרונה הרחיב כוח המשימה האמריקאי את ההנחיה לגבי כל הגברים, והמליץ באופן רשמי על אי ביצוע הבדיקה כבדיקת סקר לסרטן הערמונית בגברים בריאים ללא קשר לגיל. יחד עם זה צוות המשימה כן ממליץ, כי רופאים ידונו על ביצוע בדיקות אפשריות עם חולים ספציפיים ובהתאם לנסיבות. הנתונים שהובילו את ה- USPSTF להמליץ כנגד ביצוע בדיקות שגרתיות להערכת רמות PSA כבדיקת סקר לסרטן ערמונית מבוססים על שני מחקרים בנושא, מחקר US PLCO Cancer Screening Trial (US Prostate, Lung, Colorectal, and Ovarian)שבוצע בארה"ב, ומחקר ERSPC (European Randomized Study of Screening for Prostate Cancer) שבוצע באירופה.
המחקר שבוצע באירופה הציג ירידה בתמותה עקב סרטן הערמונית של מקרה אחד לכל 1,000 בדיקות סקירה בגברים גילאי 55-60 שנים. במחקר האמריקאי לא הוצגה כלל ירידה בתמותה עקב סריקה של סרטן הערמונית. כנגד התועלת הנמוכה בביצוע הבדיקה עומד הנזק והסיכון העלול להיגרם לגברים כגון פגיעה בתפקוד המיני, שליטה במתן השתן ועוד. מהעדויות בנושא עולה כי יש שיצילו את חייהם כתוצאה מהאבחון והטיפול, אך כאשר בוחנים את מכלול העדויות בנושא, נראה כי הנזקים מבדיקת סריקה גורפת עולים על התועלת. לכן, כל אדם צריך להתייעץ עם הרופא המטפל ולשקול את היתרונות והחסרונות.
(Ann Intern Med. 2012 Jul 17; 157(2):120-134.), (Ann Intern Med. 17 July 2012; 157(2): I-44) .
מחקר רחב היקף שנערך במחלקה לאפידמיולוגיה של בית הספר לרפואת הציבור בהרווארד, בוסטון בחן את סיבות התמותה של גברים החולים בסרטן הערמונית. ע"פ המחקר, לחולי סרטן ערמונית קיים סיכון גדול יותר למות כתוצאה ממחלות שאינן קשורות לסרטן (כגון מחלות לב, סכרת) מאשר למות כתוצאה ממחלת הסרטן עצמה.
החוקרים עקבו אחר כ- 490,000 גברים אמריקנים שאובחנו כחולים בסרטן הערמונית בשנים 1973-2008, וכ- 210,000 גברים שוודים שאובחנו כחולים בסרטן הערמונית בשנים 1961-2008.
53% מהגברים האמריקנים שהשתתפו במחקר נפטרו בתקופת המעקב, מתוכם 30% כתוצאה מסרטן הערמונית, ואלו מהווים רק 16% מכלל הגברים האמריקנים שהשתתפו במחקר. 68% מהנבדקים השוודים, נפטרו במהלך תקופת המעקב, 52% מהם נפטרו מסרטן הערמונית. אלו מהווים רק 35% מכלל הגברים השוודים שהשתתפו במחקר.
במהלך 5 השנים בהן נערך מעקב אחר החולים בשתי הקבוצות, הסיכון המצטבר לתמותה כתוצאה מסרטן הערמונית ירד, בניגוד לסיכון המצטבר לתמותה כתוצאה ממחלות שאינן קשורות לסרטן, אשר נשאר קבוע.
היות ושיעורים ניכרים מהמחלות המוזכרות, ניתן למנוע על ידי שינוי אורח חיים הכולל תזונה נכונה, פעילות גופנית ושמירה על משקל גוף תקין, החוקרים סבורים כי כדאי לשלב בניהול הטיפול במחלת סרטן הערמונית גם הכוונה ממוקדת של החולים לניהול אורח חיים בריא.
המחקר פורסם בכתב העת של מכון הסרטן הלאומי האמריקני (Journal of the National Cancer Institute), במהדורת יולי 2012.
הומוסקסואלים מתקשים יותר להתמודד עם כריתת הערמונית בהשוואה לגברים הטרוסקסואלים, כך עפ"י דיווח של חוקרים בכינוס השנתי של האגודה האונקולוגית האמריקנית שהתקיים ב-2011. החוקרים בדקו מספר גורמים לקביעת איכות החיים הפיזית והנפשית במסגרת קבוצת ביקורת שכללה 252 גברים, מתוכם 92 הומוסקסואלים והטרוסקסואלים, וגילו שההבדלים בין ההומוסקסואלים וההטרוסקסואלים היו משמעותיים ברמה הקלינית.
פגיעה מוגברת נרשמה בקרב הגברים ההומוסקסואלים בבעיות כגון: יכולת מתן שתן, תפקוד מיני לקוי, תפקודי מעי לקויים, תפקודים הורמונליים ירודים (כגון דיכאון, אבדן שיער, גדילת החזה) וחרדה מהישנות המחלה. לדברי החוקרים, סרטן הערמונית משפיע על גברים הומוסקסואלים ביתר שאת מאשר על גברים הטרוסקסואליים.
3%-5% מתוך 200,000 הגברים המאובחנים מדי שנה בסרטן הערמונית בארה"ב הינם גברים הומוסקסואלים. קבוצת החוקרים גם אספה מידע מתוך כשליש מבני הזוג שנבדקו וממשיכים לעקוב אחר השפעת כריתת הערמונית עליהם.
החוקרים ציינו שבעוד שגברים הטרוסקסואלים מרגישים נוח יותר לשוחח על בעיותיהם בתפקוד המיני בפני האורולוג המטפל וכן בנוכחות בנות זוגם, המצב שונה בקרב גברים הומוסקסואלים המתקשים להיפתח בנושא זה.
Ed Susman, Gay Men Face Extra Burden Coping with Prostatectomy, Oncology Times, June 10, 2011, Vol. 33, No. 11