18/9/11
משפחות אבן והרצוג יקרות, קהל נכבד.
בצער רב אנו נפרדים, אני נפרד ממך היום סוזי יקרה
אני עומד כאן היום, מוקף הרבה אנשים ולכולם כל כך ברור עד כמה היית אישה יוצאת דופן. אני מתקשה להשתמש במילה "היית", כיוון שמי שהיטיב להכיר אותך, יודע עד כמה את אדם נוכח.
נוכח בזמנו, במרצו, בנחישותו, אך מעל הכול, נוכח בלבו ובנשמתו, אישה שהגדירה מחדש את המושג מחויבות לעשייה ולתרומה לחברה.
חייך היו רצופים סיוע, עזרה ומעשים טובים למען הכלל, על הבולט שבהם אני מבקש להעיד כמי שנחשף לעשייה זו עוד בילדותו ואשר בגינו לעולם תהיי מזוהה לעד וזו האגודה למלחמה בסרטן אותה ייסדת בשנות ה- 50.
את האגודה יסדת במטרה לסייע לחולים במחלת הסרטן ולמאבק במחלה הקשה עוד בתקופה שחולים התביישו וחששו לדבר עליה .
היית חלוצה בהעלאת המודעות למחלה, בתנופה ובחשיפה שנתת לה ובהרכב האיכותי של חבר הנאמנים שהקמת -שכל עמותה מתקנאה במסירות ובהזדהות של חבריה.
לימים יסדת את מבצע "הקש בדלת" מבצע חשוב מאין כמותו בהפנותו את שימת הלב הציבורית למחלה, לטיפול בה, לדרכי מניעתה, לחשיבות המחקר ולהצטיידות בתי החולים באמצעים המתקדמים ביותר.
גייסת יו"ר שנתי ורתמת את בית הנשיא להיות החלק הפותח את המבצע שהפך מזה שנים למסורת, מקיף עשרות אלפי מתנדבים ותלמידים ומופעל מידי שנה ע"י 70 סניפי האגודה ברחבי הארץ.
במסגרת פעילותך באגודה, פעלת ללא לאות לצייד את בתי החולים במאיצים קוויים ובגיוס האמצעים לכך.
לא היססת להסתייע בקשרים הבינ"ל של בעלך אוברי הזכור לטוב, גאון השפה ואמן המילים, במטרה לגייס תורמים ואוהדים.
גייסת כספים ותורמים בארץ ובעולם ולא הרפית והדבקת את התורמים ברוח ובאמונה שלך ואלה האמינו בך והלכו אחרייך ואף המשיכו לתרום לכבודך,גם לאחר פרישתך.
לא היה מאושר ממך כל אימת שחנכנו ציוד או מחלקה באחד מבתי החולים.
נתת תקווה לעשרות אלפי חולים שזכו לקבל טיפול מתקדם ומקביל ברמתו לזה שבארצות המערב.
כנשיאת כבוד של האגודה המשכת להתעניין לעזור בעצה ובקשרים וארחת תורמים בביתך כל אימת שנתבקשת.
היה לי הכבוד להכיר אותך עוד כנער ,אמי מטי ז"ל הייתה סגניתך במשך שנים רבות ויחד פעלתן וגייסתן ידידים וכספים, בניתן את ההוסטל ואת ההוספיס.
האגודה והחברות איתך היו חלק מחיי הבית ,משגרת המשפחה והערכים עליהם גדלתי.השם סוזי היה חלק בלתי נפרד מהשיח הביתי ומסביב לשולחן ארוחת הערב
והחשיפה לפעילות החשובה אותה ייסדת היוו את היסודות להנחיל לי את חשיבות המאבק בסרטן ולהערכות הרבה הנדרשת כדי להבליט את האגודה.
לפני 25 שנה נפרדנו ממטילדה - מטי אמי ויחד הקמנו וקראנו לבית משרדי האגודה בית מטי!
המחלה שהכריעה את אימי היא זו שגם הביאה אותי לפעול ולסייע לאגודה כשהתחלתי בתפקיד יו"ר הקש בדלת בשנת 88-9 ולהמשיך וללוות אותה בתפקידי בועד המנהל כסגן יו"ר האגודה עד עצם היום הזה.
השם הטוב שבנית לאגודה מראשית דרכה מלווה אותה עד היום כאגודה המוערכת ביותר בקרב הציבור בתחום הבריאות.
סוזי יקרה,
לעולם אזכור אותך, את אישיותך וחום ליבך ובעיקר כאדם שבעיניו החכמות והמחייכות הצליחה להמריץ, לדחוף ולקדם אותי ואותנו ולגרום לנו לשאוף ולהגיע להישגים מבלי להתפשר.
נוחי בשלום על משכבך.