הקדמה
טיפול תרופתי בכאב
דרכי מתן טיפול תרופתי
טיפול בתופעות הלוואי
שיטות נוספות לשיכוך כאב
יומן כאב
מערך הסיוע, המידע והתמיכה של האגודה למלחמה בסרטן
שיכוך כאב הוא חלק בלתי נפרד מהטיפול הכולל במחלת הסרטן. הוא מסייע למטופל להתמודד טוב יותר עם מחלתו ועם הטיפולים שהוא מקבל, כמו גם משפר את איכות חייו, ככל הניתן. באמצעות התרופות והטיפולים הקיימים כיום ניתן לשכך כאבים אותם חווים מרבית חולי הסרטן.
כאב הוא סבל. כאב עלול לגרום לתחושות של דיכאון, עייפות, כעס, דאגה, בדידות, מתח וחרדה. כאב עלול לפגוע בפעילות היומיומית, בעניין בעבודה ובתחביבים, בשינה, בתיאבון ובאכילה, בהנאה ממשפחה וחברים ובהנאה מהחיים. בכדי להימנע מההשפעות הלא רצויות הללו חשוב לפנות לצוות המטפל מיד כשמופיעים כאבים.
ישנן סיבות שונות להופעת כאב אצל חולי סרטן. במקרים רבים, הכאב נגרם כתוצאה מלחץ של הגידול הסרטני על העצמות, העצבים או איברי הגוף. גם הטיפול במחלה עלול לגרום לכאב, וקיימת גם אפשרות שהכאב שהחולה חש אינו קשור כלל למחלה או לטיפול בה.
חשוב לדווח על כאב!
חולים נמנעים לפעמים מלדווח לצוות המטפל בהם על כאב, מסיבות שונות, כגון:
אנו מקווים שלאחר קריאת ההסברים בדף המידע, תבין כי פחדים וחששות אלו אינם מוצדקים, וכי חשוב לדווח על הופעת כאב בכדי לקבל עזרה וטיפול. קל יותר לטפל בכאב בשלביו ההתחלתיים, לכן חשוב לספר לצוות על הופעת כאב מוקדם ככל האפשר. במרבית המקרים ישנם פתרונות גם לכאבים חוזרים ומתגברים.
הערכה נכונה של עוצמת הכאב היא גורם חשוב המשפיע על הצלחת הטיפול. הערכת הכאב המדויקת ביותר היא זו שנותן החולה עצמו. ישנם מספר כלים שיוכלו לסייע לך לדווח לצוות בדיוק רב ככל האפשר על הכאב, מיקומו ועוצמתו. חשוב שתלמד להכיר את הכלים הללו בכדי לאפשר לצוות המטפל בך להציע לך את הטיפול המתאים.
חשוב מאוד: הצוות הרפואי אינו יכול להעריך את קיום הכאב, עוצמתו והפרעתו לשגרת החיים שלך - ללא שיתוף פעולה מצידך.
הכלי הראשון הוא ציור המתאר את גוף האדם. בציור זה נעשה שימוש בכדי שהמטופל יוכל לציין במדויק את המיקום של האזור בו הוא חש בכאב.הכלי השני הוא סרגל כאב. בעזרת הסרגל החולה יכול לתאר לצוות הרפואי את עוצמת הכאב שהוא חווה. קיימים מספר סוגים של סרגלי כאב שכל אחד מהם מתאר את עוצמת הכאב בדרך שונה.
דוגמאות לסרגלי כאב:
סרגל זה מדרג את עוצמת הכאב מ-0 (אין כאב) ועד 10 (כאב בלתי נסבל)
סרגל זה מאפשר תיאור מילולי של עוצמת הכאב. גם בסרגל זה המספר 0 מעיד על חוסר בתחושת כאב, והמספר 10 מעיד על מצב של תחושת כאב בלתי נסבלת. הטווחים בין 0 ל-4 מעידים על עוצמת כאב חלשה, בין 4 ל 7- על עוצמת כאב חלשה, בין 4-7 עוצמת הכאב היא בינונית ומעל 7 מדובר בעוצמת כאב חזקה.
בכדי שהמטפלים בך יוכלו לאבחן את הסיבה ואת סוג הכאב שלך, הם יבקשו ממך לבחור במילים המתאימות ביותר לדעתך כדי לאפיין את כאבך מבין המילים הבאות: לוחץ, דוקר, קורע, צורב, עמום.
כאב יכול להיות חריף (בעל משך זמן קצר יחסית), כרוני (ממושך), או מתפרץ (כאשר יש כאב כרוני שעבורו כבר קיים טיפול, ואליו מתווספים גם התקפים של כאב חריף). חשוב ביותר לדווח לרופא המטפל על סוג הכאב, על מנת לקבוע את 0וג הטיפול המתאים.
כדאי להכיר את הכלים להערכת כאב הנמצאים בשימוש שגרתי אצל הצוות המטפל, כך שגם בני משפחה ואנשים קרובים אחרים המסייעים לך יוכלו לעשות בהם שימוש.
לרוב, ניתן לטפל בכאב על ידי טיפול תרופתי. במקרים בהם טיפול תרופתי אינו מסייע בהקלת הכאב ניתן להשתמש בשיטות טיפול נוספות, כגון:
ישנם מקרים בהם ניתן לשלב שיטות טיפוליות נוספות, כגון:
מידע נוסף על שיטות אלו - מובא בהמשך.
התאמת התרופה לעוצמת הכאב של החולה היא עיקרון בסיסי בטיפול תרופתי נכון ויעיל בכאב. בחירת התרופה המתאימה צריכה להיות מבוססת על עוצמת הכאב כפי שהוערך על ידי החולה.
פרצטמול - Paracetamol (אקמול® - ®Acamol)*
דיפדרון- Dipyrone (אופטלגין® - ®Optalgin)
(למעט אופטלגין ואקמול - רצוי לא להשתמש בתרופות הבאות במשך תקופה ממושכת, היות והן עלולות לגרום לתופעות לוואי).
איבופרופן - Ibuprofen (אדויל® - ®Advil)*1
אינדומתאצין - Indomethacin (אינדומד® - ®Indomed)*1
אספירין - Aspirin (אצטוסאל® - ®Acetosal)*1
אתודולק - Etodolac (אתופן® - ®Etopan)*2
אתוריקוקסיב - Etoricoxib (ארקוקסיה® - ®Arcoxia)*2
דיקלופנק סודיום - Diclofenac sodium (וולטרן® - ®Voltaren)*1
נפרוקסן - Naproxen (נרוסין® - ®Narocin)*1
סלקוקסיב - Celecoxib (סלקוקס® - ®Celcox)*1
קטופרופן - Ketoprofen (פסטום ג'ל® - ®Fastum gel)*
* או תרופות המכילות חומר פעיל זהה בעלות שמות מסחריים אחרים.
1תרופות אלו עלולות לגרום אצל חלק מהמטופלים לפגיעה בקיבה ולכן משלבים יחד איתן תרופות נוספות אשר יגנו על הקיבה, כגון: גסטרו (Gastro), ציטוטק (Cytotec) או לוסק (Losec).
2תרופות אלו עלולות לגרום לפגיעה אקוטית בכליות בחולים בעלי רגישות בכליות.
לטיפול בכאב בינוני עד חזק מקובל להשתמש בתרופות מקבוצת האופיואידים (אופיאטים). כאשר עוצמת הכאב אינה גבוהה, ניתן להתחיל טיפול באופיואיד חלש, אשר מאפשר העלאת מינון ללא עלייה משמעותית בתופעות הלוואי.
תרופות אופיאידיות חלשות יחסית:
טרמדול - Tramadol (טרמדקס® - ®Tramadex)* - אופיואיד חלש יחסית. התכשיר קיים בטיפות, טבליות לבליעה או למציצה (טרמדקס). הטיפות וטבליות המציצה הן בשחרור מהיר בעוד שהטבליות עוברות תהליך פירוק איטי יותר ומיועדות לטווח השפעה ארוך יחסית.
זלדיאר - Zaldiar - שילוב של טרמדול עם פרצטמול.
קודאין - Codeine (קודיקל® - ®Codical) - אופיואיד חלש המופיע לרוב בשילובי תרופות, כגון אקמול פורטה, אך יכול להינתן גם כאשר יש מרכיב של שיעול המגביר את עוצמת הכאב.
רוקסט - ®Rokacet - שילוב של קודאין, פרצטמול וקפאין.
בופרנורפין - Buprenorphine (בוטרנס® - ®Butrans)* - מדבקות המשמשות לשיכוך כאב ארוך טווח (למשך שבוע). מדבקות אלה פחות מומלצות לשימוש שגרתי בחולים אונקולוגיים, בשל מנגנון הפעולה המורכב. לעיתים ניתן להיעזר בהם בחולים מבוגרים, עקב מיעוט יחסי של תופעות לוואי בהשוואה לתרופות אופיואידיות אחרות.
תרופות אופיואידיות חזקות:
מורפין הידרוכלוריד - Morphine HCL (מורפין® - ®Morphine)* - התרופה המוכרת ביותר מקבוצה זו. בעבר, השימוש במורפין בצורת טבליות היה בשימוש רחב, אך הייצור בישראל כמעט הופסק לחלוטין, וכעת תרופות אלו אינן זמינות כמעט.
טבליות M.I.R בשחרור מהיר - משמשות להקלה מהירה יחסית של הכאב (תוך כחצי שעה), והשפעתן נמשכת בין 4 ל-6 שעות.
טבליות M.C.R בשחרור מושהה - משמשות להקלה מתמשכת של הכאב, פעולתן מתחילה רק 3-4 שעות לאחר הנטילה, והשפעתן נמשכת עד כ-12 שעות.
השימוש היום במורפין הוא בצורת נוזל (תחליף לטבליות שהיו בעבר) או כאמפולות להזרקה:
אורמורפ - ®Oramorph - בכל 1 מ"ל יש 2 מ"ג של מורפין בשחרור מהיר. התרופה יכולה לשמש להקלה מהירה יחסית של הכאב, ובמינונים נמוכים גם להקלת קוצר נשימה, למשל לפני פעילות הדורשת מאמץ דוגמת רחצה או לפני שינה לחולה עם קוצר נשימה ממחלתו.
אמפולות להזרקה - ניתן לתת בהזלפה לווריד או בזריקה תת-עורית. ניתן לתת גם כעירוי מתמשך תת-עורי במסגרת טיפול ביתי.
*או תרופות המכילות חומר פעיל זהה בעלות שמות מסחריים אחרים.
אוקסיקודון (Oxycodone) המופיע בטבליות ובשני ריכוזים בסירופ:
פנטניל - Fentanyl - מדבקות, סוכריות, תרסיס לאף:
מתדון הידרוכלוריד - HCL Methadone (מתדון® - ®Methadone)* - בסירופ. ניתן להכין בריכוזים שונים, בהתאם לצרכי המטופל. התכשיר משפיע על החולה תוך כשעה, ומקל על הכאב לזמן ממושך- כ-12 שעות או אף יותר.
אספקת תרופות ממשפחה זו מחייבת קבלת מרשם מיוחד על פי חוק (למעט האופיואידים החלשים). המרשם חייב להיות חתום על ידי הרופא, ובנוסף לשם החולה, על המרשם צריך להופיע בבירור מספר תעודת זהות של החולה וכתובתו, המנה והמינון, כמו גם כמות התרופה. בדרך כלל, מרשם לתרופות ממשפחת האופיואידים יאפשר אספקת תרופה לכ-10 ימי טיפול, אולם כאשר מדובר בטיפול בחולה סרטן יש היתר לציין זאת על המרשם, ולרשום כמות כוללת מספקת לחודש ימים.
הרוקח מחויב על פי חוק להנפיק תרופה על פי מרשם שנרשם במדויק ובהתאם לחוק. לכן, לפני שניגשים לבית המרקחת מומלץ לבדוק אם המרשם שנתן הרופא רשום כראוי, בכדי למנוע אי נעימות וטרחה מיותרת.
דוגמת מרשם הרשום על פי דרישות החוק:
ישנם אנשים הנמנעים משימוש בתרופות השייכות לקבוצה זו מחשש להתמכרות אליהן ומתופעות לוואי המיוחסות להן. בשימוש מבוקר, בהתאם להוראות ולמינון שרשם הרופא, אין סיבה לחשש מהתמכרות. בהמשך מובא הסבר על תופעות הלוואי השכיחות ודרכי ההתמודדות עימן.
כאשר הגורם לכאב הוא נפיחות, לעיתים מתאים לטפל בה על ידי טיפול תרופתי ממשפחת הסטרואידים המסייע בהפחתת הנפיחות, כגון דקסמטזון - Dexamethasone או פרדניזון - Prednisone. כאשר הכאב נגרם על ידי פגיעה בעצב משתמשים לעיתים קרובות בתרופות המשמשות בדרך כלל לטיפול בתופעות אחרות, כגון דיכאון וחרדה, או בתרופות לטיפול באפילפסיה. אין סיבה לחשוש או להיפגע מהעובדה שהרופא המליץ לך על שימוש באחת מתרופות אלו לטיפול בכאב.
קנביס רפואי (Cannabis)
בצמח הקנביס קיימים חומרים שונים בעלי השפעה על כאב, כמו גם על תופעות אחרות. לרוב, השפעת הקנביס על כאב אינה משתווה בעוצמתה להשפעת האופיואידים, אך לעיתים, בשל תופעות לוואי של האופיואידים או חוסר הצלחה בטיפול תרופתי, ישקול הצוות הרפואי את השימוש בו. השימוש בצמח נעשה באמצעות שמן (בטפטוף מתחת ללשון), עישון, או אידוי במכשיר אינהלציה מיוחד המיועד לכך. ניתן לנסות קנביס גם לכאבים קלים עד בינוניים, ולעיתים השימוש בצמח יכול לחסוך מעבר לתרופות אופיאדיות אשר להן יותר תופעות לוואי.
לצמח יש מספר רב של מרכיבים פעילים. משרד הבריאות מנטר את הכמויות של שני החומרים הפעילים העיקריים: CBD, THC. שני המרכיבים חשובים לטיפול בכאב, אך למרכיב ה-THC יש השפעה פסיכואקטיבית, ולכן פחות מומלץ שימוש בצמח עם תכולה גבוהה ממנו בשעות היום.
תכשירים אחרים (כגון עוגיות או משחות) אינם מקובלים כיום בשימוש רפואי. ניתן לברר עם הרופא המטפל בך אם הטיפול בקנביס יוכל לסייע לך. במידה וכן, על הרופא להגיש בקשה לאישור שימוש בקנביס למשרד הבריאות או לאחד הרופאים המאושרים על ידי משרד הבריאות למתן רישיון לטיפול בקנביס. הרישיון (מדובר ברישיון מיוחד היות ומדובר בסם המוגדר כמסוכן) ניתן עם מרשמים חודשיים לתקופה של 12-6 חודשים, וכולל את הכמות הכללית בגרמים לכל חודש, צורת המתן (תפרחות או שמן) וסוג הקנביס לפי ריכוזי ה-THC ,CBD. תכשירי הקנביס ניתנים בבתי מרקחת מורשים של חברת סופרפארם. רשימת בתי המרקחת תינתן למטופל יחד עם הרישיון והמרשמים. רישיון זה ניתן לפרק זמן מוגבל ויש לחדשו כאשר פג תוקפו.
קנביס בצורת תרסיס פה (סטיבקס) הוא תכשיר המיועד לשימוש בחולי סרטן המקבלים באופן קבוע אופיואידים וזקוקים לתוספת תרופות לטיפול בכאב מתפרץ. תכשיר זה מאפשר נטילה מבוקרת יחסית של הקנביס, בדומה לתרופה רגילה. מינוני הקנביס נמוכים יחסית, אך הטכנולוגיה מאפשרת יעילות גבוהה, ושיעור תופעות הלוואי נמוך. בקרוב צפויים להיכנס לשימוש תכשירים דומים נוספים.
אופן מתן התרופה נגד כאב צריך להיות מותאם למצבו של החולה. הצוות הרפואי ישתדל תמיד לבחור בדרך המתן הפשוטה והמתאימה ביותר. ברוב המקרים הדרך הנוחה ביותר היא בבליעה או במדבקה או בספיגה דרך ריריות הפה או האף.
טבליות - אופטלגין, אספירין, אקמול, וולטרן, M.I.R ,M.C.R, אוקסיקונטין, טרגין. כדורים למציצה/תחת הלשון/ספיגה לריריות - טרמדקס, אבסטרל, פנטורה, אקטיק, משאפים.
כמוסות - אינדומד, סלקוקס (Celcox), טרמדקס (Tramadex). טיפות - אופטלגין, טרמדקס.
סירופ - אופטלגין, מתדון, אוקסיקוד סירופ, אוקסיקוד פורטה.
במקרה שהחולה אינו מסוגל לבלוע תרופות, ישנה אפשרות ליטול תרופות בדרכים הבאות:
כאמור, ישנם מצבים בהם יש צורך לתת לחולה טיפול תרופתי נגד כאב באמצעות זריקה. את התרופה ניתן להזריק תחת העור או להזליף ישירות לווריד. על פי הצורך, ישנה אפשרות לקבל תרופה בזריקות חוזרות או בהזלפה ממושכת לווריד.
ניתן לקבל את התרופה בשיטת Patient Controlled Analgesia) PCA). שיטה זו מאפשרת שיכוך כאב על ידי החולה עצמו, העושה זאת באמצעות שימוש במשאבה מיוחדת. משאבת PCA היא מעין מחשב קטן המחובר לצינור העירוי, המאפשרת מתן תרופה בעירוי ממושך ו/או במנות בודדות על ידי החולה. הרופא או האחות יתכנתו אותה בכדי שתקבל את התרופה שנרשמה עבורך בקצב ובמינון המתאימים לך.
העירוי הממושך מאפשר מתן תרופה באופן רצוף וקבוע, ובנוסף, תוכל ללחוץ בעצמך על כפתור המשאבה ולקבל מנות תרופה נוספות אם תרגיש כאב. מספר המנות שתוכל להוסיף לעצמך במשך כל שעה מתוכנתות מראש על ידי הרופא או האחות. שימוש במשאבה יאפשר לך להיות שותף פעיל לטיפול בך, ולהפחית מהתלות שלך בצוות הרפואי המטפל.
חולים נוטים לחשוב כי תרופה נגד כאב יש ליטול רק כאשר הם חווים כאב. כשמדובר בכאב ממושך - זוהי מחשבה מוטעית!
בכדי להשיג שליטה טובה ורציפה בכאב מומלץ ליטול תרופות בקביעות על פי הוראות הרופא המטפל. התפרצות כאב או התקף כאב (עלייה פתאומית וחדה בעוצמת הכאב) הינם מצבים בהם התרופה הנלקחת באופן קבוע אינה מעניקה הקלה מספקת לחולה. במקרה זה, יהיה צורך ליטול "מנת הצלה" או מנה נוספת של תרופה נגד כאב בכדי שיסייעו בהקלה מיידית של ההתקף הפתאומי. לעיתים, מצב זה נגרם בעקבות פעולה מסוימת אותה ביצע החולה, והוא יכול למנוע מראש את המצב על ידי לקיחת "מנת הצלה" לפני שהוא עומד לבצע את הפעולה, שעל פי ניסיונו גרמה לו להתקף כאב.
התרופות המתאימות לטיפול קבוע בכאב ממושך הן תרופות עם משך פעילות של 8 עד 12 שעות לפחות, כגון: טבליות M.C.R, טבליות אוקסיקונטין (OxyContin), טבליות טרגין (Targin) או מדבקות פנטניל.
במקרי התפרצות של כאב מומלץ להשתמש בתרופות שהשפעתן מתחילה מהר יחסית ומשך פעילותן קצר, כגון: נוזל אורמורפ, סירופ אוקסיקוד (OxyCod Syrup), אוקסיקוד פורטה (Oxycod Forte), כדורים להמסה בתוך הפה או משאפים.
הרופא ינחה את החולה בנוגע למספר התוספות שאותן ניתן לקחת במשך יממה. כמו כן, מומלץ כי ירשום לחולה תרופה מתאימה לטיפול בהתפרצות כאב, בנוסף לתרופה אותה הוא נוטל בקביעות למטרות טיפול בכאב ממושך.
מומלץ לחולה לקחת "מנת הצלה" כשהוא חש התגברות בכאב ולא להמתין עד לזמן נטילת המנה הקבועה הבאה של התרופה. לדוגמא: אם אתה סובל מכאב חזק והרופא המליץ על נטילת טבליות M.C.R פעמיים ביום, מומלץ כי הוא ירשום לך בנוסף מרשם לסירופ אוקסיקוד אותו תוכל ליטול במקרה של התפרצות כאב עז. כלומר, את טבליות הטרגין תיטול בקביעות פעמיים ביום, ובכל מקרה של התפרצות כאב עז תוכל ליטול תוספת של סירופ אוקסיקוד. כאשר יש כאב חזק ומתפרץ מומלץ לקחת תרופה בשחרור מהיר ומיידי, דוגמת אחת התרופות על בסיס פנטניל (פקפנט, פנטורה, אבסטרל).
עצירות
תופעת לוואי זו שכיחה ביותר, אולם היא ניתנת לטיפול ולמניעה. עד היום, הומלץ על שימוש קבוע במרככי צואה במקביל לתחילת הטיפול. ניתן לעיתים למנוע את התופעה באמצעות שימוש בתרופה טרגין. תרופה זו משלבת חומר יעיל בשיכוך כאב וחומר נוסף השומר על תקינות פעולת המעיים ומונע עצירות. תרופה זו מתאימה לחולים רבים, אך לא לכולם. חולים המטופלים בתרופות אחרות נגד כאב חייבים לשמור על סדירות פעילות המעיים באמצעות נטילת מרככי צואה במידת הצורך. אין להפסיק טיפול תרופתי בכאב בשל עצירות - זו תופעה שניתנת לטיפול ולמניעה. במידה ואין פעולת מעיים במשך יומיים רצופים, חשוב להתייעץ עם הצוות המטפל בנוגע לשימוש בתרופה משלשלת.
בחילות והקאות
תופעות לוואי אלו ייתכנו כתוצאה מטיפול באופיואיד, כמו גם מטיפול כימי או קרינתי, אך הן ניתנות לטיפול. ברוב המקרים בהם אופיואיד גורם לבחילה מדובר בתופעה חולפת. חשוב לשים לב באלו מצבים מופיעות בחילות והקאות ולדווח על כך לרופא. תיאור המצב בו נגרמות בחילות והקאות, כגון בזמן אכילה, נסיעה במעלית ועוד, יוכל לסייע לרופא במציאת המנגנון הגורם לתופעות אלו ולהחליט על הטיפול המתאים ביותר. בבחילות והקאות ישנן כמה אפשרויות טיפול תרופתי. במקרים קיצוניים בהם לא נמצא פיתרון - ניתן יהיה לנסות תרופה אופיואידית חלופית.
ישנוניות (נמנום יתר)
חשוב לדעת, שבתחילת השימוש בתרופות ממשפחת האופיואידים, או בעת עלייה במינון, המטופל עלול להרגיש צורך לישון יותר מבדרך כלל. ברוב המקרים, מדובר בתופעה שצפויה לחלוף עם הזמן. במקרה שהיא אינה חולפת, או מפריעה לשגרת יומו של החולה, ישנה אפשרות לנקוט כמה צעדים בניסיון להתמודד עם התופעה:
בנוסף לתופעות השכיחות שתוארו קודם לכן, ייתכנו סחרחורת, בלבול, האטה בקצב הנשימה, יובש בעור ובפה או עיקצוץ. בזמן שימוש בקנביס ייתכנו גם חרדה, שינויים במצב הרוח, ירידה ברמות הסוכר. בשימוש ממושך ייתכנו גם בעיות בזיכרון.
התופעות שכיחות יותר בקרב אנשים מבוגרים, וייתכנו תופעות נוספות. עקב כך עדיף להתחיל במינונים נמוכים ולהעלותם בהדרגה תוך מעקב קפדני אחר תופעות הלוואי.
חשוב לדווח על כל תופעת לוואי לרופא או לאחד מאנשי הצוות המטפל בכדי לקבל תמיכה וטיפול. אין הצדקה לסבול מכאב או מתופעות הלוואי העלולות להיגרם כתוצאה מהטיפול בכאב.
ייתכן ששמעת על שיטות לטיפול בכאב שאינן מבוססות על טיפול תרופתי. שיטות אלו מתאימות בדרך כלל כתוספת לטיפול התרופתי. להלן הסבר קצר על כמה מהשיטות הנמצאות בשימוש רחב:
טכניקה מתחום הרפואה המשלימה המתבססת על תהליך בו החולה לומד להגיע לשליטה מלאה בתפקוד הגוף, ובכך משפר את השליטה על המנגנונים הפיזיולוגיים השונים, שחלקם אבדו בעקבות מחלתו. הביופידבק מסייע בהרפיית הגוף והפחתת הכאב הנגרם על רקע טונוס שרירים גבוה, כמו גם בהפגת המתח הכללי בגוף, המשפיעים רבות על תחושת הכאב.
שימוש בתרגילי הרפיה ונשימה (בדומה לשיטה המקובלת להקלת כאבי לידה) מסייעים בהרגעת הגוף והשרירים ובכך מקלים על כאבים.
עיסוי עדין יכול לסייע בהקלת כאבים בגב או בגפיים. עיסוי מסייע בהרפיית השרירים ובהגברת זרימת הדם לאזור המטופל. רפלקסולוגיה של כפות הרגליים, המבוצעת בתכנון מתאים למקום הכאב, מסייעת אף היא בהרגעה והקלה על כאבים. שמנים ותחליבים נטולי ריח יכולים גם לעזור בשמירה על רכות וגמישות העור. יש להתייעץ בנושא זה עם הרופא המטפל בך.
חימום האזור גורם להרחבת כלי הדם הקרובים לעור ולזרימת דם מוגברת לעור ולאיברים ההיקפיים. זרימת דם מוגברת מאפשרת לחמצן ולרכיבי המזון להגיע לאזורים פגועים וכואבים. חימום האזור מבוצע על ידי שימוש בכריות, בקבוקים חמים, מגבת חמה או אמבטיות חמות. גירוי העור באמצעות שימוש בקירור גורם להיצרות כלי דם היקפיים ומסייע בהקלת כאב הנגרם בעקבות דלקת מקומית, נפיחות והצטברות נוזל ברקמה (לימפדמה). לא מומלץ לקרר אזורים שנפגעו בעקבות טיפול בקרינה!
בשיטה זו ניתן זרם חשמלי נמוך דרך העור באמצעות חיבור אלקטרודות חשמליות לגוף (על ידי מכשיר טנס). הזרם החשמלי גורם לגירוי העצבים ובכך מקל את הכאב. ישנו מידע מחקרי מוגבל אודות יעילות מכשיר זה, אך ייתכן שיימצא יעיל עבור חולים הסובלים מכאב בדרגה בינונית.
שיטה המבוססת על תיאוריה לפיה ניתן להקל כאב באמצעות עיסוק בפעילות שמסיחה את דעתו של החולה מכאביו. ההסחה יכולה להיות פנימית, למשל על ידי ספירה, שירה ותפילה, או חיצונית, כגון האזנה למוזיקה מרגיעה, צפייה בטלוויזיה, ושיחה עם חברים ובני משפחה. הסחת דעתו של החולה מהכאב יכולה להיות גם כתוצאה מעיסוי מקומי, או ריכוז בהסתכלות על נקודה קבועה בחדר.
על ידי שימוש בטיפולים אלו, הנעשים על ידי מטפלים שהוסמכו לכך בלבד, ניתן לסייע לחולה בהסחת דעתו מהכאב, כמו גם בהרפיית שרירי הגוף והנפש, ובכך להקל על כאביו.
חשוב להתייעץ עם הרופא המטפל לפני קבלת אחד מהטיפולים הללו!
תיעוד יומי של מצב הכאב יכול לעזור במעקב אחר הטיפול. רישום של מידע כגון: עוצמת כאב, פעילות שגרמה להחמרת כאב, תרופות שלקחת להקלת הכאב ומידת יעילותן - יסייע לך לזכור ולדווח לצוות המטפל בך פרטים חשובים המעניקים להם תמונת מצב עדכנית על אודות מצבך במשך התקופה שחלפה מאז הביקור הקודם ועד לנוכחי.
דוגמה ליומן כאב:
למידע על מערך התמיכה והסיוע של האגודה למלחמה בסרטן
הכתוב מנוסח בלשון זכר, אך מתייחס לנשים ולגברים כאחד.