שלום שמי שיר גרשון, רציתי לספר לכם על סיפור ההתמודדות שלי. אני בת 18 ולפני מספר חודשים חליתי בסרטן מסוג לימפומה הודג'קינס.
הייתי כמו כל שמיניסטית רגילה, החיים שלי היו טובים - אף פעם לא האמנתי שדבר כזה יכול לקרות לי, גם בסיוטים הפרועים ביותר. הכל התחיל מכאבים ביד שמספר לא קטן של אורתופדים אמרו לי במשך חודשים שיש לי דלקת ביד. הזמן עבר והכאבים ביד לא פסקו, לאחר מכן התפתח לי גוש בולט בצוואר ששמתי לב אליו ביום רגיל למדי כמו כל הימים.
ראיתי המון רופאים, עברתי סיוט שלא נגמר, כולל ביופסיה ולבסוף הגעתי לבית החולים, נכנסתי לחדר והרופאה הודיעה לי שיש לי סרטן. ילדה בת 17 וחצי שעוד לא הגשימה דבר מחלומותיה, שהדבר היחיד שהיה לה בראש זה כייף, סיום תיכון, בגרויות ונשף מתקרב, קיבלה בשורה שיש לה סרטן.
הבשורה הזאתי שינתה לי את החיים.
עברתי ארבעה חודשים של גיהינום, התמודדות יומיומית של טיפולים כימיים, תופעות לוואי קשות, נשירת שיער ויותר מכל, התמודדות נפשית יומיומית.
אני אמרתי לעצמי שאני אנצח, שזה זמני, שהמצב הזה יגמר, כל הזמן הזכרתי לעצמי כמה שאני חזקה. אני לא אשקר לכם, היו פעמים שנשברתי, את כמות הפעמים הללו אני לא יכולה לספור אפילו, אבל המשפחה המדהימה שלי, חבר שלי והחברים הקרובים עזרו לי להתמודד עם המחלה הנוראית הזאת, בלעדיהם לא הייתי מצליחה להתמודד, אני חושבת. חשוב מאוד שיהיה לכם מי שיתמוך בכם בתקופה זו. היום אני ואמא שלי החברות הכי טובות ואני וחבר שלי - אני מעריצה אותו. הוא כל הזמן אומר שאני גיבורה אבל הגיבור האמיתי אני חושבת, זה הוא.
אחרי ארבעה טיפולים של סיוט קיבלתי בשורות הכי טובות ששמעתי בחיי - בבדיקות שעשיתי לא נמצא כל זכר לסרטן יותר. ניצחתי. הלא ייאמן קרה. היום מספר חודשים אחרי אני עדיין מרגישה חולת סרטן, אולי זה תמיד יהיה חלק ממני. אבל למדתי שאני לוחמת, אני נשארת חזקה לא משנה מה ובראש מורם וחיוך על הפנים אני אתמודד עם כל מה שצופה לי עתידי. אל תפחדו מהמחלה הנוראית הזאת, נכון אני מודה, אני בעצמי מפחדת מהגורל ובמיוחד מהקב"ה אבל החיים כל כך יקרים שאחרי חוויה כזאת שום דבר כבר לא מובן מאליו.
בשבילי אני ניצחתי, בשבילי כל אדם שאי פעם התמודד עם המחלה הזאת הוא מנצח.
אשמח לסייע למעוניינים, ניתן ליצור קשר בדוא"ל:
shir247@walla.com
שיר גרשון
פורסם ב- 12/7/11
<< בחזרה לדף הראשי