האגודה למלחמה בסרטן קיימה יום עיון לחולי גידולי ראש-צוואר, ב- 24.5.11 בבית מטי, האגודה למלחמה בסרטן.
יום העיון נערך בהנחייתו של ד"ר אהרון פופובצר, מנהל המרפאה לגידולי ראש-צוואר, מרכז רפואי רבין-בילינסון.
ד"ר אבירם נצר, סגן מנהל מחלקת אף-אוזן-גרון וניתוח ראש-צוואר, מרכז רפואי רמב"ם, חיפה
הגידולים הממאירים של ראש וצוואר מתחלקים ל- 4 קבוצות עיקריות:
סרטני הראש והצוואר מהווים כ- 2 - 3 אחוזים מכל הממאירויות. בארה"ב, מתגלים בכל שנה כ-38,000 מקרים חדשים של גידולים ממאירים של ראש וצוואר. זיהוי מוקדם של הישנות הגידול לאחר השלמת הטיפולים, הינו קריטי להשגת תוצאות מיטביות. למרות טיפול ראשוני אגרסיבי, במרבית המקרים, התלקחות חוזרת של סרטן ראש וצוואר תתרחש אף היא באזור הראש - צוואר.
הישנות מקומית של הגידול אחראית לכ- 80% מהמקרים של כישלון הטיפול הראשוני. גרורות מרוחקות מופיעות ככל שהסרטן מתפשט, שכיחות בעיקר בריאות, נדירות יחסית בעצמות ובכבד. לחולים עם גידול ממאיר של ראש וצוואר ישנה נטייה מוגברת לפתח גידולים ממאירים נוספים. מעריכים שכ- 3 - 7 אחוזים מהחולים יפתחו בכל שנה גידול נוסף. מרבית הגידולים הנוספים יופיעו בדרכי נשימה ועיכול עליונות או בריאות.
מטרת המעקב ההדוק אחר החולים, לאחר השלמת הטיפול הראשוני, הינה גילוי מוקדם של הישנות מקומית של הגידול, גרורות מרוחקות או התפתחות גידול ממאיר נוסף. מטרה נוספת הינה טיפול בסיבוכי הטיפול הראשוני ושיקום תפקודי של החולה בעקבות הטיפולים המורכבים שעבר.
משך המעקב: תלוי בסוג הגידול. בגידולי דרכי נשימה ועיכול עליונות, למעלה מ- 90% מההישנויות יופיעו בתוך 5 שנים. בגידולים של בלוטות הרוק ובלוטת התריס, הישנויות יכולות להופיע אף לאחר 15 - 20 שנים.
תדירות בדיקות המעקב: בשנה הראשונה - אחת לחודש - חודשיים. בשנה השנייה והשלישית - אחת ל-3 חודשים. בשנה הרביעית והחמישית- אחת ל- 6 חודשים. מהשנה השישית והלאה - אחת לשנה.
חולים שעברו כריתות נרחבות של בית הדיבור, דרכי עיכול עליונות וכד' דורשים לעיתים קרובות שיקום תפקודי של הבליעה והדיבור שמחייב מעקב צמוד, "שיעורי דיבור", הדרכת בליעה והחלפה אחת לחצי שנה של תותבת הדיבור. חולים שעברו פיום קנה גם דורשים טיפולים תקופתיים בפתח בקנה, החלפת הקנולות וכד'.
הגב' ג'יליאן ברכה, פיזיותרפיסטית
בצקת לימפטית הינה נפיחות אשר מתפתחת בגלל עודף נוזל וחלבונים ברקמות התת עוריות בגוף.
אנשים שעברו טיפולים למחלת הסרטן באזור הפנים, ראש וצוואר עלולים לפתח בצקת לימפטית כתוצאה מניתוחים להוצאת קשריות לימפה באזור הצוואר, או בגלל נזק לרקמות עקב טיפול בהקרנות. גורם נוסף לבצקת הינו חסימת כלי הלימפה בגלל תהליך ממאיר.
מעט עבודות מחקר בדקו את הסיכוי לפתח את הבעיה. אחת מהן מדווחת על 6 - 30 אחוזים ממטופלי סרטן ראש וצוואר אשר סבלו מנפיחות.
סימנים ראשונים הינם הופעת בצקת בפנים או מתחת ללסת. לעתים קרובות הנפיחות מופיעה אחרי מנוחה בשכיבה ומשתפרת אחרי קימה לישיבה או עמידה.
במקרים מסוימים הבצקת עוברת ללא טיפול אבל תיתכן גם החמרה הדרגתית עם הפרעה לתנועה, לתפקוד הבליעה, הדיבור ועוד. חדירת חיידקים מפני העור מסכנת את המטופל עם בצקת לימפטית בהתפתחות זיהום הדורש טיפול אנטיביוטי.
הטיפול בלימפאדמה הינו טיפול פיזיותרפיה הכולל הדרכה באמצעי מניעת זיהומים, עיסוי לימפטי, חבישות לחץ ותרגילים מיוחדים.
הטיפול בלימפאדמה כלול בסל הבריאות והקופות מספקות את הטיפול דרך שרותי הפיזיותרפיה. לפעמים הקופות מפנות את המטופל לטיפול פיזיותרפיה לימפטית במכונים פרטים. הפיזיותרפיסט המטפל חייב להיות בעל הכשרה מיוחדת לטיפול בלימפאדמה.
ד"ר אילנה קפלן, מומחית לפתולוגיה אוראלית, מנהלת השירות לפתולוגיה אוראלית, מרכז רפואי רבין-בילינסון ומרכז רפואי סוראסקי ת"א.
סוגי הטיפול האונקולוגי שמשפיעים על חלל הפה והלסתות הם:
לכל הטיפולים הללו יש השפעות לטווח קצר עד בינוני, ולחלקם גם השפעות לטווח ארוך ולמעשה לכל החיים. התופעות תלויות בסוג הטיפול, מינון או עצמה, משך, וגם מצבו בריאותי של החולה מלבד המחלה העיקרית.
תופעות לטווח הקצר
תופעות לטווח הבינוני
תופעות לטווח הארוך
תופעות לוואי של טיפול ביוד רדיואקטיבי
לגידולים שונים רגישות שונה להקרנות ולכימותרפיה. ישנם סוגים רבים מאוד של תרופות בשימוש ככימותרפיה לסוגי ממאירות שונים- לא בהכרח לאיזור ראש צוואר: לימפומה ולוקמיה, סרטן השד, המעי הגס ועוד. לחלקן תופעות לוואי קשות (זמניות לטווח קצר-בינוני בדרך-כלל): נשירת שיער, בחילות והקאות, חולשה, נטיה לזיהומים וגם מוקוזיטיס ויובש פה.
לגבי חלק מהתרופות ניתן להקטין את העוצמה של התופעות אם מקררים באופן רציף את חלל הפה בזמן קבלת עירוי הכימותרפיה (קרטיב, ברד, שבבי קרח).
ביספוספונטים היא משפחה של תרופות שמשפיעות על מטבוליזם העצם. הן ניתנות בכדורים למניעה או טיפול באוסטאופורוזיס (פוסלן, אקטונל).
דור יותר מתקדם וחזק של ביספוספונטים (ארדיה, זומרה ) ניתן בעירוי בחולים עם מחלה ממאירה גרורתית מסוגים שונים או ממאירות המטולוגית מסוג multiple myeloma.
הביספוספונטים, ובעיקר אילו שניתנים דרך הוריד גורמים כתופעת לוואי לשיבוש יכולת התיקון של עצמות הלסת בתגובה לחבלה, עקירה, לחץ מתותבות תופעה שנקראת נמק של עצמות הלסת Bisphosphonate related osteonecrosis of the jaws (BRONJ)
שכיחות הסיבוך: לפחות 10% מהחולים המטופלים בקבוצת הBP דרך הוריד.
אסטרטגיות מניעה התמודדות וטיפול ידונו בהרחבה.