ממוגרפיה היא צילום רנטגן של השדיים שמסייע לאבחן סרטן בשד בשלבים מוקדמים. זוהי בדיקה לא פולשנית שמיועדת לנשים ללא תסמינים מוקדמים. לעיתים קרובות ניתן באמצעות הבדיקה לזהות גידול עוד לפני שניתן להרגישו בבדיקה ידנית או בבדיקת רופא.
הבדיקה נעשית במכוני הממוגרפיה בקהילה ובבתי החולים, בהתאם למקום המגורים ולזמינות התורים. מגיל 50 כל אישה מקבלת מקופת החולים אחת לשנתיים זימון לביצוע הבדיקה. את התור יש לתאם דרך קופת החולים. אם הבדיקה נעשית ללא זימון, יש צורך בהפניה מרופא לתיאום התור.
ניתן לבצע את הבדיקה נם בניידת הממוגרפיה של האגודה למלחמה בסרטן, המופעלת על ידי צוות מקצועי (המורכב מנשים בלבד) של אסותא שירותים רפואיים. הניידת מנגישה את השירות ביישובים שונים ברחבי הארץ. נשים בגיל המתאים מקבלות זימון מקופת החולים, הכולל תאריך ושעת בדיקה, בהתאם למועד שבו מגיעה הניידת לאזור מגוריהן.
מסלול הניידת מתפרסם כאן.
בדיקת הממוגרפיה נמשכת דקות אחדות בלבד. הטכנאית תסייע לך למקם את השד במכשיר הרנטגן. בעת הבדיקה השד נלחץ בין שני לוחות, כדי לשטח ככל האפשר את רקמת השד. לעיתים הלחץ גורם לאי נעימות או לכאב לזמן קצר.
מומלץ שלא להשתמש בדאודורנט, טלק או קרם גוף בבתי השחי ובאזור השדיים ביום הבדיקה מאחר שהם עלולים לגרום להופעת כתמים לבנים בצילום שעלולים להתפרש כהסתיידויות ברקמת השד, ולהקשות את הפענוח.
שתלי סיליקון או שתלים שמלאים בתמיסת מלח (סיילין) יכולים לפגוע באיכות הצילום המתקבל. עם זאת, לנשים עם שתלים מומלץ לבצע בדיקת ממוגרפיה בדומה לנשים ללא שתלים. יש ליידע את טכנאית הממוגרפיה על הימצאות שתלים טרם תחילת הבדיקה (טכנאיות הממוגרפיה יודעות לבצע את הבדיקה ללא חשש לפגיעה בשתלים).
חלק מהנשים חשות באי נוחות לפרק זמן קצר בשל הלחץ שמופעל על השד בעת הבדיקה. אם יש לך שדיים רגישים במיוחד, ניתן להפחית את חוסר הנוחות באמצעים הבאים:
חשוב לדעת כי רוב השינויים המתגלים בשד אינם ממאירים. אך גם אם מתגלה בבדיקה ממצא ממאיר, הגילוי המוקדם מאפשר סיכויי ריפוי גבוהים ביותר ואיכות חיים טובה יותר.
תוצאות הממוגרפיה מתקבלות בדרך כלל בתוך כמה שבועות וניתנות לצפייה באתר קופת החולים. הדו"ח המגיע יחד עם צילומי הממוגרפיה מכיל מידע שמסוכם בצורת טבלה . בהתאם לתוצאות הממוגרפיה יחליט הרופא המטפל אם יש צורך להפנות את האישה לבדיקות נוספות או לא.
איור: דוגמה לפורמט תוצאות בדיקת ממוגרפיה (שימי לב כי צורת הצגת הנתונים עשויה להשתנות מעט בין הקופות)
הנתון העיקרי והחשוב ביותר בדו"ח תוצאות הממוגרפיה הוא ציון BIRADS.
סולם BIRADS (קיצור של Breast Imaging Reporting and Data System) הוא שיטה שנועדה לתאר ולסווג את התוצאות של בדיקות ממוגרפיה, אולטרה-סאונד שד ו-MRI שד בצורה ברורה ואחידה. שימוש בתיאור אחיד מקל את האבחון, הטיפול והמעקב הרב-תחומי בסרטן שד ואת התקשורת בין הגורמים הרפואיים השונים המעורבים.
דו"ח הממוגרפיה מכיל לרוב גם מידע על מידת הצפיפות של מבנה השד - BIRADS density.
השד מורכב משלושה סוגים של רקמה: רקמת חיבור (fibrous tissue) , רקמת בלוטות הכוללת את צינורות החלב (glandular tissue) ורקמה שומנית.
המונח "שד צפוף" מתייחס למצב שבו רוב רקמת השד עשויה בעיקר מרקמת חיבור ורקמה בלוטית, שביחד נקראות רקמה פיברו-גלאנדולרית, ומעט מאוד רקמת שומן. צפיפות רקמת השד נקבעת בבדיקת ממוגרפיה ומסווגת לארבע רמות:
A - רקמה שומנית;
B - רקמת שד שומנית עם מיעוט רקמה פיברו-גלאנדולרית (רקמת חיבור ורקמה בלוטית);
C - רקמת שד עם צפיפות הטרוגנית, כלומר פיברו-גלאנדולרית בעיקרה; מפחיתה את רגישות הבדיקה ועלולה לפגוע בזיהוי גידולים קטנים;
D - צפיפות גבוהה במיוחד. מפחיתה את רגישות הבדיקה, ועלולה לפגוע ביכולת לזהות גידול בשד בבדיקת ממוגרפיה.
לכ-40% מהנשים מעל גיל 40 יש שדיים צפופים (רמה C או D).
נשים עם מבנה שד צפוף נמצאות בסיכון מוגבר לחלות בסרטן שד לעומת נשים עם מבנה שד לא צפוף. כמו כן, רקמת שד צפופה מקשה על זיהוי גידול סרטני בממוגרפיה. בשל שתי סיבות אלה, במקרה של מבנה שד צפוף יומלץ לבצע בדיקת הדמיה נוספת, בדרך כלל אולטרה-סאונד, כהשלמה לבדיקת הממוגרפיה.
לפרטים נוספים ראי כאן.
לעיתים יצוין בדו"ח כי נצפו הסתיידויות בשד. הסתיידויות הן משקעים של מלחי סידן ברקמות השד המופיעים כגושים לבנים בצילומי הממוגרפיה. ממצא של הסתיידויות הוא שכיח למדי, בייחוד אחרי גיל 50, וברוב המקרים מדובר בממצא שפיר שיכול לנבוע מחבלה בחזה, דלקת בשד, גוף זר או שתל, ניתוח בשד או מצבים נוספים לא סרטניים. הסתיידויות אינן נגרמות מעודף סידן בתזונה או מצריכת יתר של תוספי סידן.
ישנם שני סוגים עיקריים של הסתיידויות:
אם נצפו בממוגרפיה מיקרו הסתיידויות בעלות מאפיינים שיכולים לעורר חשד לסרטן, תופני לבדיקות נוספות, אך חשוב לזכור כי גם במקרים אלה מרבית הממצאים מתגלים כשפירים לאחר בירור נוסף.
גם כאשר תוצאות הממוגרפיה תקינות, חשוב להמשיך לבצע בדיקת ממוגרפיה תקופתית בהתאם להמלצות, כדי להגביר את הסיכוי לגילוי מוקדם של סרטן השד.