מה דוחף ילדים קנדיים בני 12 להתחיל לעשן: מסקנות המחקר המפורט ביותר מסוגו
מאת פרופ' בן-עמי סלע, מנהל המכון לכימיה פתולוגית, מרכז רפואי שיבא, תל-השומר; החוג לגנטיקה מולקולארית וביוכימיה, פקולטה לרפואה, אוניברסיטת תל-אביב.
יועץ האגודה למלחמה בסרטן וחבר ועדת העידכון לסרטן הריאות באגודה למלחמה בסרטן.
מרס 2010.
שנות העֶשׂרֶה הם לבטח השנים המרתקות ביותר בחיי אדם. הילד הופך לנער, המוח מתקרב לשיא התפתחותו האנטומית-תפקודית, הגוף מגיע לממדיו הבוגרים, האישיות כמעט מעוצבת לחלוטין, ההתפתחות ההורמונאלית בשיאה, התוכניות ל"מה אעשה כשאגדל" מתגבשות, ההחלטות הן כבר עצמאיות ברובן, אדם צעיר שעתידו לפניו. ואף על פי כן עודף מרץ והרפתקנוּת, הרצון להפגין עצמאות בכושר שיפוט, כרוכים מטבע הדברים בגיל הצעיר הזה במעט פזיזוּת ונמהרוּת, ושיקוּל דעת שאינו תמיד מוצדק.
אנו מבקשים להתמקד במחקר מרתק ויחיד במינו, שהתפרסם באוגוסט 2009 בכתב העת American Journal of Epidemiology.
מחקר זה התנהל בין השנים 1999 עד 2005 במחלקה לרפואה מניעתית של הפקולטה לרפואה באוניברסיטת מונטריאול בקנדה, והוא התמקד בכל הגורמים האפשריים המביאים ילדים וילדות בני 12 שנה בחבל קוויבק לקחת את שאיפת העשן הראשונה (""First puff), ולהתחיל לעשן בסדירוּת.
נזקי עישון הם כה חמורים, אך המאמץ ההסברתי ב-30 השנים האחרונות לנסות ולגמול מעשנים ותיקים ממנהגם, נתקל בקשיים רבים, שכן מי שכבר נלכד ברשת העישון מתקשה להיחלץ ממנה.
מחקרים רבים החל משנות ה-90, תקפו את הסוגיה של "מה דוחף ילדים וילדות להתחיל לעשן?", כל זאת במחשבה שיהיה לכאורה קל יותר להניע ילדים מלהסתבך ברשת העישון, מאשר לחלץ מתוכה מעשנים המכורים לניקוטין.
מחקרים אלה בחנו פרמטרים רבים שיכולים להיחשב גורמי-סיכון הדוחפים להתחלת עישון, כגון נתונים סוציו-דמוגראפיים (מין, גיל, קבוצה אתנית, משפחה חד-הורית, הכנסה ומצב כלכלי, רמת ההשכלה של ההורים), ולאלה מוסיפים השפעות חברתיות סביבתיות כגון עישון על ידי ההורים, האחאים, או חברים קרובים ושימוש בסמים אסורים או באלכוהול.
גורמים פסיכו-חברתיים הנכללים בדרך כלל כגורמי סיכון הם רמת הידע והמעורבות של הילד, השקפותיו על נושאים שונים, אמונותיו, כוונות מוקדמות שלו להתחיל לעשן "בבוא הזמן", הישגיו בלימודים, חיפושיו אחר גירויים, מרדנותו, ההערכה העצמית שלו (self esteem), מידת האימפולסיביות שלו, היותו מחפש אתגרים ו"דברים חדשים שלא חווה מעודו", היותו שקוע לעתים ב"דיכאון של בני הנעורים", אירועים שליליים שחווה בעברו, היותו בעל דעה מוקדמת על ההנאה שיפיק מעישון, ועוד.
אך אם הרוב המכריע של מחקרים כאלה התמקדו כל אחד בתחום מצומצם של אחד עד שלושה פרמטרים מאלה שהוזכרו, בא המחקר המצוטט האחרון של הקבוצה במונטריאול, ועקב משך כ-5 שנים אחר 877 ילדים וילדות בגיל הממוצע של 12.7 שנה, כאשר באופן תקופתי תוחקרו כל משתתפי המחקר שאיש מהם לא עישן בתחילתו, שמא התחילו לעשן או המשיכו להימנע ממנו. כך בשנות הלימודים בבית הספר התיכון כל אחד ממשתתפי המחקר "נבחן" 20 פעמים כל שלושה חודשים בממוצע, ונסקרו 26 (!!) פרמטרים שנבחן הקשר האפשרי שלהם לעישון אן להימנעות ממנו. מבין 877 הילדים שהחלו את תקופת המחקר כשהם חפים מעישון, 421 החלו מעשנים במהלך תקופת המחקר המהווים 48% מכלל המשתתפים, כאשר יתר 456 משתתפים נמנעו בהתמדה מעישון.
להלן תוצאות מחקר זה:
א. מדדים סוציו-דמוגרפיים:
1. מין- הסיכוי של ילדה קנדית להתחיל לעשן גדול ב-19% מזה של ילד קנדי באותו גיל (נשמע קצת מפתיע, אך אין בכך כל הפתעה! זו מגמה במדינות מערביות רבות שדווקא צעירות נתפסות יותר לעישון).
2. גיל- התחלת עישון בגיל הממוצע של 12.7 שנה בקרב ילדים וילדות קנדיים. נמוכה ב-33% בממוצע מהתחלת עישון בקרב נערים ונערות בני 14 שנה שם.
3. השפה המדוברת בבית-ילדים וילדות: באזור קוויבק בבתים דוברי צרפתית נתפסים לעישון ב-31% פחות מאשר בני גילם מבתים דוברי אנגלית. (אין בכך הפתעה שהרי הקנדים "הצרפתים" מייצגים מסורת משפחתית מעט שמרנית יותר, ומשמעת משפחתית הדוקה יותר).
4. מבנה המשפחה-ילדים וילדות ממשפחות חד-הוריות יתחילו לעשן בשיעור הגדול ב-48% מזה של התחלת עישון אצל ילדים במשפחות דו-הוריות. (תוצאה סבירה המאששת את הידוע שילדים במשפחות "שבורות" או "לא תקניות" נוטים יותר לדכדוך, ומרדנות והתנהגויות המוצאות מפלט בהתפתות לעישון).
5. השכלת הורים-ילדים קנדיים שהוריהם סיימו קולג', יתחילו לעשן ב-22% יותר מילדיהם שהוריהם לא למדו בקולג' (נתון מעט מפתיע!).
6. עושים חיל בלימודים-תלמידים המצטיינים בלימודיהם יתפתו להתחיל לעשן ב-51% פחות מילדים שאינם תלמידים טובים (נתון סביר המדגיש את העובדה שילדים המסתדרים פחות עם מסגרת הלימודים הם גם אלו שיתחילו ביתר קלות לעשן).
ב. מדדים של עישון בסביבה החברתית:
1. עישון על ידי ההורים מעשנים-ילדים שהוריהם מעשנים יתחילו לעשן בשיעור העולה ב-49% על זה של ילדים שהוריהם אינם מעשנים. (מאשש את תיאוריה השושלת-dynesty-בעישון: ילדים קולטים מהוריהם המעשנים את המסר שעישון טוב)
2. עישון על ידי האחים או האחיות-ילדים קנדים שהאחים או האחיות הבוגרים מהם מעשנים, הם בסיכון הגדול ב-91% מזה של ילדים שאחיהם או אחיותיהם אינם מעשנים. (מעניין שהכפלת הסיכוי לעשן בהשפעת אחאים מוכיחה שילדים מזהים עם מנהגים או שגרה של אלה הקרובים להם בגיל בתוך המשפחה, וההשפעה גדולה אף מזו של הורים מ מעשנים).
3. עישון על ידי חברים-ילדים קנדים שאחדים מחבריהם בני-גילם מעשנים הם בסיכון הגבוה ב-229% מזה של ילדים שאף לא אחד מחבריהם מעשן. (מעניין! ילדים מזדהים עם מעשי חבריהם יותר מאשר השפעת הורים או אחאים).
4. עישון על ידי המורים בבית הספר-ילדים קנדים שחלק ממוריהם מעשנים הם בסיכון גבוה ב-64% להתחיל לעשן, בהשוואה לאלה שמוריהם אינם מעשנים. (נתון מעניין, בכך שהשפעת המורה המעשן גדולה אף מזו של ההורה המעשן: מה שנכון למורה נכון יותר גם לתלמידיו).
ג. מדדים פסיכו-סוציאליים:
1. תסמונות עקה-ילדים קנדיים עם תופעות עקה או דחק (stress) הם בסיכון הגדול ב-53% להתחיל לעשן השוואה לילדים נטולי עקה.
2. תסמונות דיכאון- ילדים עם נטייה לדיכאון יתחילו לעשן רק ב-8% יותר מאשר ילדים נטולי דיכאון.
3. אימפולסיביות-ילדים אימפולסיביים יראו נטייה להתחיל ב-21% בהשוואה לילדים לא אימפולסיביים.
4. מדד של נטייה לבחון חוויות חדשות בלתי מוכרות-ילדים סקרניים ויצירתיים התרים כל הזמן אחר נושאים שיש בהם חידוש (novelty), יתחילו לעשן ב-22% יותר מילדים "בלתי סקרניים".
5. הערכה עצמית-ככל שההערכה העצמית של הילד גבוהה יותר הוא יתחיל לעשן ב-39% פחות מאשר ילד עם הערכה עצמית נמוכה.
6. דאגה ממשקל עודף-אלה המודאגים שהם שמנים מדי נוטים להתחיל לעשן ב-25% יותר מילדים שממדי גופם אינם מטרידים אותם. (אכן, כבר ילדים כנראה יודעים שעישון כרוך בתיאבון מופחת ובירידה במשקל).
7. קשרים מעורערים וסכסוכים עם ההורים-ילדים קנדיים המוטרדים מיחסיהם המעורערים עם הוריהם, נוטים להתחיל לעשן ב-22% יותר מחבריהם שיחסיהם עם ההורים אינם מטרידים אותם.
8. אזהרות על נזקי עישון על גבי חפיסות סיגריות-ילדים שאינם חוששים כלל מאזהרות אלה יתחילו לעשן ב-47% יותר מחבריהם המגלים מעט חשש.
9. פרסומות לסיגריות-ילדים קנדיים בני 12 שנה המושפעים מאוד מפרסומות אלה יתחילו לעשן ב-280% יותר מאשר חבריהם שאינם נחשפים או שאינם מושפעים מהפרסומות. (נראה אם כן שפרסומות עלולות להיות מניע חשוב להתחלת עישון בילדים בגיל המאוד צעיר).
10. עודף משקל-ילדים קנדיים שמנים מגלים נטייה נמוכה ב-22% להתחיל לעשן בהשוואה לחבריהם במשקל תקין.
11. אסתמה-אין כל הבדל בין הנטייה להתחיל לעשן בקרב ילדים בריאים או ילדים הסובלים מאסתמה.
ד. מדדי אורח חיים:
1. שתיית אלכוהול-ילדים הנתפסים לאלכוהול בקנדה כבר בגיל 12 שנה, הם גם אלה הנוטים להתחיל לעשן ב-181% יותר מילדים שאלכוהול אינו מעניינם. (מדובר בנטייה להרפתקנות, להסתכנות ל"אקשן" המשותפת להתמכרות לאלכוהול או לעישון).
2. שימוש במוצרי טבק אחרים- ילדים קנדיים שכבר צרכו קודם לכן מוצרי טבק (נרגילה, טבק לעיסה) נוטים להתחיל לעשן ב-390% יותר מאשר חבריהם שלא הייתה להם התנסות קודמת עם מוצרי טבק.
3. אורח חיים ספורטיבי והשתתפות פעילה בענף ספורט קבוצתי כלשהו-מעט במפתיע דווקא ילדים קנדיים "ספורטיביים" הם הנוטים להתחיל לעשן ב-19% יותר מחבריהם שאינם חברים במסגרת ספורטיבית קבוצתית. ייתכן שדווקא בילוי לעתים של שעות אחדות בחברותא במסגרת העיסוק הספורטיבי, חושפת את הילדים למספר גדול יחסית של ילדים אחרים, מהם גם אלה המעשנים.
ה. מדדים של התייחסות הסביבה לעישון:
1. סובלנות שמגלה בית הספר כלפי עישון- בבתי ספר בהם המשמעת וההקפדה על אי-עישון גדולה. יש לכך השפעה על נטיית הילד הקנדי להתחיל לעשן. כך, בבתי ספר בהם הסובלנות לעישון גבוהה, ואין הקפדה של ההנהלה על אי-עישון, נטיית הילד הקנדי להתחיל לעשן גדולה ב-79% מזו של חברו בבית ספר אחר עם הקפדה רבה בנושא.
2.סובלנות שמגלה הקהילה (community) בה חי הילד כלפי עישון- מעט במפתיע יש רק השפעה זעירה למידת הסובלנות שמגלה הקהילה בה מתגורר ופועל הילד כלפי עישון, על נטייתו להתחיל לעשן. נמצא שדווקא בקהילות המגלות פתיחות גבוהה וסובלנות ואינן מגנות עישון, הילד הקנדי יגלה נטייה פחותה באופן מזערי (2%) להתחיל לעשן, בהשוואה לחברו המתגורר בקהילה בה יש נטייה להטיף נגד עישון.
הנה כי כן, מעקב ממושך אחרי מספר גדול יחסית של ילדים וילדות בני 12 בקוויבק, מנסה למצוא גורמי סיכון רבים ככל האפשר, הגורמים להם להתחיל לעשן.
אין הפתעות רבות או ממצאים בלתי צפויים בתוצאות מחקר זה, ובכל זאת ניתן להפיק מהם מידע מהם הגורמים האישיים והסביבתיים היותר משמעותיים בהחלטה לנסות את הסיגריה. אנו כחברה, חייבים להבין, ולעשות הכול כדי שילדים בתחילת שנות העשרה שלהם, שכושר השיפוט שלהם אינו בוגר דיו, לא יתפתו להתחיל לעשן, שהרי אנו יודעים את תוצאותיה המאוחרות של הרפתקה זו.