הקדמה
אבחון המחלה
הקשר בין בני הזוג
להתמודד יחד בתקופת הטיפולים
התמודדות עם תופעות הלוואי
השפעת הטיפול על הפוריות
השפעת המחלה והטיפולים על המיניות
מעקב
עם הפנים לעתיד - בדרך להחלמה
מערך התמיכה, המידע והסיוע של האגודה למלחמה בסרטן לנשים המתמודדות עם סרטן השד, לבני ולבנות זוגן
חוברת זו מיועדת לבני זוג (בכל אזכור של 'בן זוג' הכוונה היא גם לבת זוג) של נשים שחלו בסרטן השד, במטרה לסייע בהתמודדות עם המצב החדש ועם השינויים הנגרמים בעקבות המחלה והטיפולים בה. בחוברת תמצאו עצות מעשיות, מידע ותמיכה.
החוברת תסייע לשניכם בתהליך ההתמודדות הזוגית המשותפת, בדרך לחזרה לשגרת החיים הבריאה, ואולי אף לצמיחה.ההתקדמות המדעית והטכנולוגית בחקר הסרטן, בדרכי האבחון והטיפול במחלה, הובילה לכך שבמקרים רבים סיכויי ההחלמה מסרטן שד גבוהים, והשמירה על איכות החיים הופכת להיות הנושא המרכזי בהתמודדות המשותפת של בני הזוג עם המחלה.
עם אבחון המחלה, מופנה בדרך כלל הזרקור לאישה שחלתה, אבל הניסיון המעשי והספרות המקצועית מלמדים עד כמה חשובה ההתמודדות של בן הזוג הבריא, וכי המחלה היא "משימה משפחתית". לחוויה של בן הזוג משמעות רבה בהתמודדות האישית של האישה עם מחלתה, ובהתמודדות המשותפת שלכם כזוג. לכן חשוב להתייחס גם למצבך הרגשי בתקופה זו, כדי שתוכלו יחד לעבור את התקופה המורכבת העומדת בפניכם, ולצאת ממנה מחוזקים.
אבחון המחלה בא בדרך כלל באופן מפתיע ולא צפוי. בשלב הראשון נמסר לכם הרבה מידע חדש, לעתים סותר ומבלבל. לעתים ישנה יותר מאפשרות טיפול אחת, ויש צורך לקבל החלטות מורכבות. טבעי שחשים חרדה מפני מה שצופן העתיד.
מעורבות בן הזוג בתהליך קבלת ההחלטות והמידע אודות אפשרויות הטיפול, עשויה לסייע לבת הזוג להרגיש ביטחון ושליטה על התהליך. טוב יהיה אם תתלווה אליה לביקור אצל הרופא, תשמע, תביע את דעתך, ותהיה שותף פעיל בהחלטות, אם בת זוגך מעוניינת בכך.
הידיעה כי בת הזוג חולה בסרטן השד עלולה להפתיע אתכם ולכן, בשיחה הראשונה, בה נמסר לכם המידע על המחלה ודרכי הטיפול, אתם עלולים שלא לזכור את כל הפרטים שנאמרים לכם.
צריך זמן כדי להבין ולעכל את המידע המורכב, המלווה בחרדות ובשינויים בתחומים רבים: גופניים, נפשיים, משפחתיים וחברתיים. במרכזים לבריאות השד בבתי החולים עומדים לרשות האישה אנשי מקצוע שמטרתם לספק הדרכה, תמיכה, הכוונה וליווי לה ולבני משפחתה.
מחלת הסרטן היא מצב חדש שעלול לאתגר את האיזון הקיים במשפחה, ולהשפיע על כל בני הבית. רבים חשים שכל סדרי עולמם השתנו.
שני בני הזוג נאלצים להסתגל לשינוי. ייתכן שכעת יצטרך בן הזוג התומך לקבל אחריות ותפקידים שונים בבית ובמשפחה, שאולי בעבר לא עסק בהם, ולו גם באופן זמני.
אכן, ההתמודדות העיקרית היא של האישה שחלתה, אך הצוות המטפל מודע גם לצרכים ולקשיים שלך, כבן זוגה. קשה לצפות מראש את דרכי ההתמודדות של בת הזוג במצבי חולי וסכנה, אך חשוב להיות מודעים לצרכיה, כמו גם לאופי ולקצב ההתמודדות של כל אחד/אחת מכם, בהתאם לאופי ולאישיות שלכם.
רגשות שונים, כגון כעס, חרדה או אשמה, הם טבעיים וצפויים במצבים כאלה, ולעתים העוצמה הרגשית שנחווית מפתיעה.
ייתכן שאחד משניכם ירצה לדעת הכל על המחלה, בעוד האחר - כמה שפחות. אחד יעדיף שלא לדבר, ואילו האחר ירצה אולי לחלוק את רגשותיו עם בני המשפחה או עם החברים. אחד מכם עשוי לפרש את המציאות באופן אופטימי, בעוד האחר יהיה פסימי יותר. אחד יחווה את המחלה כאתגר ויגייס כוחות להתמודד עמה, ואילו האחר יכול להרגיש חסר-כוחות או חסר-יכולת לעזור.
ברוב המקרים, אצל רוב הזוגות, המחלה אינה מובילה לשבירת הקשר הזוגי. אצל חלק מהם ניתן לראות העצמה וחיזוק של הקשר הזוגי, הבנה רבה יותר, תמיכה ואינטימיות חדשה. קיימים זוגות שמתקשים להתמודד עם מטלות המחלה, ובעקבות זאת הקשר הזוגי עלול להיפגע. במקרים אלה כדאי לפנות לייעוץ ועזרה. לא קל לראות בסבלה ובכאבה של בת הזוג. לעתים קורה שתרגיש ואף תבטא כעס, מה שעלול להתפרש אצל בת הזוג בדרך שלא התכוונת אליה. ייתכן שלא תמיד יהיו תגובותיה והתנהגותה מובנות לך.
גברים רבים חשים רגשות דאגה ואף פחד, עם זאת, בחברה שלנו, קשה לחלק מהם לבטא רגשות, או להודות בקושי להתמודד. אחרים מנסים להתמודד בעצמם עם רגשותיהם, מתוך רצון להגן על בת הזוג.
מהניסיון הטיפולי אנו יודעים שיש יתרון משמעותי בתהליך ההתמודדות, כאשר בני הזוג משתפים אחד את השני ברגשותיהם. יש נשים הנוטות להתרחק, גופנית ורגשית, מבן הזוג. ייתכן שהסיבה לכך היא שהן חשות שאינן מושכות, או אסתטיות כפי שהרגישו קודם לכן. ייתכן שהטיפול משפיע על התחושות הגופניות. לעתים יש קושי במגע פיזי. שתיקה עלולה לעורר אי הבנות ופירושים מוטעים.
שיחה פתוחה ומשותפת בין בני הזוג, לשמוע ולהשמיע, זהו מרכיב חיוני בכל מערכת זוגית. לעתים, לאחר הידיעה כי בת הזוג חולה בסרטן השד, מניחים כי הדברים השגרתיים, עליהם שוחחתם ביומיום, אינם רלבנטיים או מיותרים, והשיחה היומיומית שלכם כזוג משתנה. חשוב להקדיש זמן זוגי משותף, לשיחות משותפות ולזמן איכות של שניכם יחד. אם אתה מרגיש כי בת זוגך מתוחה, מומלץ כי תיזום שיחה על תחושותיך.
אחת השאלות שמטרידה זוגות היא עד כמה לדבר על הפחד, עד כמה לאפשר שיחה פתוחה על מוות, או שעדיף לנסות להישאר "תמיד חיובי". יש הסבורים שהימנעות משיחה יכולה להרחיק את הכאב, אבל היא גם עלולה להשאיר את שני בני הזוג בודדים במחשבות וברגשות. לעתים המשא קל יותר כאשר הוא בשניים.
חלק מבני הזוג אינם רוצים להכביד על בת הזוג בתחושותיהם האישיות - ולכן אינם משתפים אותה בהן. סביר להניח כי אם תשתף את בת הזוג בתחושותיך שלך, היא תרגיש נוח יותר לשתף אותך בתחושותיה שלה.
לעתים, בתקופת ההתמודדות המשותפת עם המחלה, בן הזוג מרגיש צורך מתמיד להיות חזק ותומך עבורה. הימנעות ממפגש עם כאב וקושי עלולה לגרום לו ללחץ פנימי ולהצטברות של תחושות אישיות. כאשר לא משתפים במחשבות ונמנעים מלגעת בכאב, נחסם ערוץ תקשורת חשוב החיוני להתמודדות טובה.
בני זוג רבים טועים בחשיבתם כי אם ישתפו את בת הזוג בעובר עליהם - זהו סימן לחולשה. להיפך. שיתוף בתחושות הוא סימן לכנות ולפתיחות.
אם אתה מרגיש צורך לבכות - מצא לך פינה שקטה לצורך זה. בכי מסייע בפורקן הרגשות הפנימיים ומשפר את ההרגשה האישית. שיתוף ברגשות הינו חיוני לרוב האנשים ומאפשר התמודדות בתקופה הארוכה והמורכבת של שניכם. הצטברות רגשות שליליים עלולה להתבטא כלפי חוץ בתסכול, חוסר מנוחה ומתח.
בכדי להיות שם עבור בת הזוג - עליך לדאוג כראוי גם לעצמך ולשמור על בריאותך. חשוב להקפיד על תזונה מאוזנת ובריאה, מנוחה מספקת, לבצע פעילות גופנית יומיומית. גם הליכה קצרה מדי יום, מסייעת בשיפור התחושה האישית, "מנקה את הראש" ומאווררת את המחשבות והתחושות.
כבן זוג תומך, גם אם אתה כל העת נמצא עבור ולצד בת זוגך, חשוב שתשמור זמן פנוי גם לעצמך. תוכל לצאת לבילוי עם חבר קרוב, לנהל יומן אישי, לצאת לטיול קצר בטבע וכד'. כל אדם זקוק לזמן פרטי משלו.
יש יתרון להמשיך בשגרת חיים הרגילה, ככל הניתן, כדי לא לתת ל"שעון של המחלה" להכתיב הכל.
זוגות רבים המתמודדים עם מחלת סרטן השד אצל בת הזוג, מגלים כי הלחץ והקשיים המופעלים על המערכת הזוגית המשותפת מחזקים ומעמיקים את הקשר ביניהם. עם זאת, לעתים נוצרת תלות של בת הזוג החולה, הרגילה להיות עצמאית ופעילה, והיא עלולה להכביד ולהקשות על בן הזוג הבריא.
אם במערכת הזוגית היו קשיים קודם לאבחון המחלה, ייתכן שהם יחמירו ויכבידו על הזוגיות. לעתים אבחון המחלה מזמן ומאפשר האצה של תהליכי שיפור ותיקון, ולכן מומלץ לשתף ולשוחח על התחושות ייעוץ מקצועי שיעניק נקודת מבט חדשה ויסייע בהקלת ההתמודדות המשותפת.
לעתים, נשים שחלו בסרטן השד הנמצאות במערכת יחסים חד-מינית, חוות קשיים מורכבים יותר. לא קל להן לשתף את הצוות הרפואי המטפל בפרטים אודות מערכת היחסים האינטימית שלהן. ההחלטה אם ולמי לספר - היא שלהן בלבד. לעתים, קיימת תחושה כי מלבד משפחתן וסביבתן הקרובה - לא קיימת תמיכה עבור נשים הנמצאות במערכת יחסים חד-מינית ומתמודדות עם סרטן השד, ולא כך היא.
אחד הנושאים עימם מתקשים בני הזוג להתמודד יחד הוא כיצד לספר לחברים ולבני משפחתכם על המחלה. חשוב לחשוב יחד את מי אתם רוצים לשתף, כיצד ומי יעשה זאת. ייתכן שבהתחלה, האישה לא תרצה לשתף במידע איש מלבדכם, ורק אחר כך המעגל יתרחב. חשוב לתת לה זמן "לספר לעצמה" את הסיפור, לפני שתוכל לספר אותו לאחרים.
חשוב לפעול יחד בנושא זה, ולהיות קשובים לצרכיה. חשוב לדעת כי כל אדם מגיב באופן שונה, וכל תגובה היא טבעית ומקובלת. שיתוף בני המשפחה והסביבה הקרובה, יוצר מערכת תמיכה רצויה וטובה, המסייעת בהתמודדות עם המחלה והטיפולים.
חברים ובני משפחה רבים ישמחו לסייע ולהושיט יד בכל עניין, אחרים ירצו לסייע - אך לא ידעו כיצד, או יפחדו להקשות עליכם בתקופה זו.
אם אתם, כזוג, מחליטים לשתף את החברים ובני המשפחה, החליטו יחד כיצד ניתן לעשות זאת, באילו מצבים תוכלו להיעזר בהם, ומה בת הזוג תרצה שתספרו להם.
אם תרגיש מחסור בתמיכה אישית עבורך, בחר לך חבר, או בן משפחה אליו תוכל לפנות ולשתף בתחושותיך האישיות. משפחה וחברים מפיגים את תחושת הבדידות, מחזקים את הקשרים והלכידות המשפחתית, ומקלים בתהליך ההתמודדות.
אם הנכם הורים לילדים, בכל גיל, עולות תהיות כיצד ומתי לספר להם, ומה תהיה תגובתם למידע שתעבירו להם. ילדים בגיל צעיר, מתקשים להבין מהי משמעות מחלתה של אימם.
בני נוער יכולים להתקשות להתמודד עם המצב והידיעה, ואילו ילדים בוגרים יכולים להרגיש שהם מספיק בוגרים בכדי להתמודד עם המצב, ולעתים אף לסייע. חשוב להקפיד על שיחה פתוחה, בהתאם לגילו של הילד, ולהחליט מראש עם בת הזוג מהו המידע אותו תרצו לשתף את ילדכם.
מומלץ להתייעץ עם אנשי מקצוע מתחום הפסיכו-אונקולוגיה באגודה למלחמה בסרטן, העומדים לרשותכם בפריסה ארצית, או עם הצוות הפסיכו-סוציאלי של המכון האונקולוגי בו מטופלת בת הזוג.
שלב קבלת ההחלטות לגבי הטיפול הוא שלב חשוב ומורכב, ותפקיד בן הזוג בזמן זה יכול להיות משמעותי ולא קל. מידת המעורבות והציפיות שונות מזוג לזוג. לעתים מצופה מבן הזוג לקחת תפקיד פעיל בקבלת ההחלטות, ובעיקר להוות אוזן קשבת. חשוב ללוות את בת הזוג לפגישות עם הצוות הרפואי, בהן ניתן הרבה מידע חדש, כדי שתוכלו שניכם לשמוע את הנאמר. בעוד בן הזוג מנסה להתמודד מבחינה רגשית עם המצב החדש, הוא נאלץ להתמודד במקביל עם החלטות מעשיות בנוגע לטיפול במחלתה של בת הזוג, המצפה למעורבותו בתהליך, ולדעותיו על הנאמר בפגישות עם הצוות המטפל וכד'.
לפני ההחלטה על הטיפול במחלה, מקבלים בני הזוג מידע רב על ניתוחים, שלבי מחלה, סוגי טיפול שונים וכד'. חלק מבני הזוג התומכים מגלים כי למידה מוקדמת אודות המחלה והטיפול בה, מסייעת להם להתכונן לתקופה המורכבת העומדת בפניהם. השגת ידע יכולה לתת כוח, אבל היא מטלה נוספת שצריך לגייס בשבילה אנרגיה. העשרת הידע שלך על הטיפולים והמחלה - יסייעו לך גם בתמיכה בבת הזוג בתקופת הטיפולים.
ישנם סוגי טיפולים שונים לסרטן השד, בהם ניתוח, טיפול כימי, טיפול הורמונלי, טיפול מכוונן (ממוקד מטרה, ביולוגי) וטיפול קרינתי. לעתים ייתכן שילוב בין כמה טיפולים. חשוב כי תלווה את בת הזוג לפגישה עם הרופא האונקולוג המטפל בה, ותהווה עבורה משענת ותמיכה, כמו גם תביע את דעתך על הנאמר. לפני ההחלטה הסופית על הטיפול, ניתן לקבל חוות דעת רפואית נוספת, המסייעת בקבלת החלטה מושכלת על הטיפול הרצוי.
בהחלטה על סוג הניתוח נלקחים בחשבון הגיל, המבנה הגופני, היקף הגידול הסרטני, מידת התפשטותו, וכן מצבה הבריאותי של האישה. אתה ובת הזוג רשאים להיות שותפים בהחלטה לגבי סוג הניתוח,אך ההחלטה הסופית בנושא זה נעשית יחד עם הרופא, ובהתחשב בכל הנתונים הנזכרים.
אפשרויות הטיפול הכירורגי הן:
לניתוחים אלה לרוב אין השפעה משמעותית על התפקוד, למעט מצב זמני של כאב בבית החזה, בזרוע, בכתפיים ובבית השחי, וכן הגבלה מסוימת בתנועות הזרוע, העלולה להקשות את התפקוד היומיומי. כדי לשמר את תנועות הזרוע וגמישות בית השחי תקבל בת הזוג הדרכה לביצוע תרגילים מתאימים, על ידי פיזיותרפיסט/ית. עידוד מצדך לביצוע יומיומי של התרגול - יסייע לה בתהליך השיקום והחזרה לתפקוד גופני מלא.
חלק מהנשים האמורות לעבור ניתוח להסרת שד מעוניינות לעבור ניתוח לשחזור השד במקביל, חלקן יעדיפו לשחזר את השד מאוחר יותר, וחלקן יעדיפו שלא לשחזר כלל. ניתוח זה מבוצע על ידי מנתח פלסטי, לאחר התייעצות עם האונקולוג והצוות הרב מקצועי. מומלץ גם לשוחח בנושא זה עם נשים שעברו את תהליך השחזור בעצמן. חלק מהנשים מרגישות כי ניתוח שחזור שד יתרום להן להרגשה נוחה יותר עם גופן. סביר שבת זוגך תרצה לשמוע גם את דעתך בנושא, לפני קבלת ההחלטה על ביצוע השחזור, אך חשוב שתתמוך בכל החלטה שלה בנושא.
זהו טיפול תרופתי שמטרתו להרוס תאים סרטניים. ההחלטה על סוגי הטיפול תלויה בתוצאות הביופסיה של הגידול הסרטני ומידת המעורבות של בלוטות הלימפה שהוסרו מבית השחי בניתוח. הטיפול הכימי עלול לגרום לתופעות לוואי בלתי נעימות, כגון: בחילות והקאות, חוסר תיאבון, עייפות, נשירת שיער, עמידות נמוכה לזיהומים, הפחתת התשוקה המינית והפרעות במחזור החודשי. חלק מתופעות הלוואי ניתנות לטיפול ולהתמודדות יעילה על ידי טיפול מתאים, אך עם זאת, עליך לזכור כי בת זוגך זקוקה לתמיכה ולסיוע רב בימים אלו. נסה להקל עליה ככל הניתן בתפקידים הקשורים בבית ובמשפחה, אולם לאפשר לה להמשיך לקיים תפקידים אחרים, בהתאם ליכולותיה ולהחלטתה.
נשים שחוו מחזור חודשי באופן סדיר לפני הטיפול הכימי, עלולות לגלות שהוא אינו סדיר, או שפסק לגמרי. ייתכן שיופיעו גלי חום או יובש בנרתיק - תופעות המופיעות לעתים בגיל המעבר. אצל נשים צעירות ייתכן שהמחזור החודשי ישוב זמן מה לאחר סיום הטיפול. אצל נשים בוגרות יותר, ייתכן שהטיפול הכימי יקדים את תופעות גיל המעבר.
חשוב לדעת שגם אם פסק המחזור בתקופת הטיפול, עדיין קיימת אפשרות, נדירה אמנם, להיריון. לכן רצוי להמשיך ולהשתמש באמצעי מניעה בתקופה זו, שכן לטיפול כימי השפעה שלילית על העובר. בחלק מהמקרים לא מומלץ ליטול גלולות למניעת היריון. בכל מקרה, יש להתייעץ עם רופא נשים בנושא זה, וכמובן לדווח לו על קבלת הטיפול הכימי.
אם אתם מתכננים היריון לאחר סיום הטיפול- חשוב להתייעץ עם הרופאים המטפלים, האונקולוגים והגינקולוג, בדבר המועד הבטוח ביותר לבצע זאת, ולקבל את אישורם והסכמתם לכך. ישנן נשים המדווחות על דחייה ממגע גופני בזמן טיפול כימי או על תחושת אי נוחות מקרבה גופנית, הנובעות מרגישות קיצונית. תופעה זו צפויה לחלוף בדרך כלל עם תום הטיפול.
טיפול בקרינה לשד נעשה על ידי קרינה חיצונית וניתן לחלק מהנשים, בהתאם למצב מחלתן. בטיפול בקרינה נעשה שימוש במכשור הפולט קרינה בעוצמה רבה, במטרה להרוס את התאים הסרטניים מבלי לפגוע ככל הניתן בתאים הבריאים. הטיפול אינו גורם לכאב, אך עלול לגרום לתופעות לוואי שונות, בעיקר לתחושות עייפות ורגישות באזור הטיפול. בתקופה זו, חשוב לאפשר לאישה מנוחה רבה ככל האפשר. ניתן לעודד את בת הזוג לשוב לפעילות הדרגתית בתקופת זו, בהתאם ליכולתה ולרצונה, תוך הקפדה על ההוראות שתקבל במכון הקרינה. אין כל סכנה של העברת קרינה מהאישה אל השוהים בקרבתה, ועל כן אין שום חשש לשהות לידה.
בקרב רוב הנשים שחלו בסרטן השד, התאים הסרטניים בשד מושפעים מההורמונים אסטרוגן ופרוגסטרון. הוכח כי הפחתה מכוונת באמצעות תרופות של רמות הורמונים אלו בדם, עשויה לעכב את התפתחות המחלה או את הישנותה. טיפול הורמונלי בסרטן השד ניתן על ידי כמה תרופות הפועלות בדרכים שונות. לטיפול זה תופעות לוואי בהתאם לסוג הטיפול הניתן לאישה ולגילה, כגון גלי חום, עלייה במשקל, עלייה קלה בלחץ הדם, יובש ורגישות בנרתיק.
עם התפתחות חקר הסרטן והמדע העוסק בנושא המנגנונים המולקולריים המשפיעים על סרטן השד, פותחה גם "שפה חדשה" לאפיון הגידול הסרטני בשד, אשר הוטמעה במהירות והפכה לשפה המקובלת כיום. נקודת המפנה בטיפולים החדשניים בסרטן השד הגיעה עם התרופות "ממוקדות המטרה". המחקר הרפואי המתקדם, הביא לאפיון מנגנונים מולקולריים רבים האחראים להתפתחות הגידול הסרטני. למנגנונים אלה פותחו תרופות חדישות וממוקדות, המנטרלות את פעילות התאים הסרטניים. החלוקה לסוגי גידולים סרטניים בשד קשורה לאופי הגידול הספציפי שאובחן ולטיפולים המתאימים לו:
הטיפולים השונים בסרטן השד עלולים לגרום לתופעות לוואי, המשפיעות לא רק על מצבה הפיזי והנפשי של המטופלת, אלא גם על בן הזוג התומך בה.
טיפול כימי עלול להשפיע על שיערה של בת הזוג, לגרום להתדלדלותו, להפיכתו לדק יותר או לגרום לנשירתו. אובדן שיער עלול להשפיע באופן משמעותי על מצבה הרגשי של בת הזוג. חלק מהנשים מעדיפות לגלח את שיער ראשן, אחרות מעדיפות לעשות שימוש בכיסויי ראש שונים או פאות. חשוב כי תתמוך בבת הזוג בכל החלטה שתמצא לנכון. לכאלה שקשה להם לראות את בת הזוג ללא שיער, חשוב לזכור כי לרוב מדובר בתופעה זמנית שתחלוף עם סיום הטיפולים.
המחלה והטיפול בה עלולים לגרום לעייפות רבה אצל בת הזוג, ומשימות שהיו פשוטות בעבר, יכולות להפוך למורכבות וקשות לביצוע. בתקופה זו, חשוב לשוחח על השינוי בחלוקת התפקידים ביניכם בהתאם ליכולותיה.
עם זאת, מה שעשוי להקל את התשישות הוא ביצוע פעילות גופנית, דוגמת הליכה. אפשר להציע הליכות משותפות כדי להקל על העייפות שלה. זו יכולה להיות הזדמנות לשיחה ולקרבה ביניכם.
לחלק מהנשים, בהתאם לסוג הגידול הסרטני שהתגלה אצלן, יינתן טיפול הורמונלי לתקופה ממושכת, על פי החלטת הרופא האונקולוג. טיפול זה משפיע על מאזן ההורמונים בגוף, ולפיכך נשים צעירות עלולות לחוות את הקדמת תסמיני גיל המעבר, כגון הפסקת המחזור החודשי, הזעה, יובש בנרתיק, עלייה במשקל, שינויים במצב הרוח וירידה בחשק המיני. גם טיפול כימי יכול להשפיע על מאזן ההורמונים ולהקדים את תופעות גיל המעבר.
מערכת הלימפה מנקזת נוזלים מכל אזורי הגוף ומחזירה אותם למחזור הדם. לעתים קרובות, בעקבות הטיפולים והניתוח, נפגעת יכולת ההובלה של מערכת זו. כתוצאה מכך, עלולה להופיע, עם הזמן, נפיחות בזרוע או ביד בצד שנותח. כטיפול מונע מומלץ מאוד לשמור על הצד הפגוע: להימנע מפצעי חבלה, דקירות, חתכים, זיהום ומדידות לחץ-דם. חשוב להימנע מלחץ עודף באזור שנותח (רצועות חזייה הדוקות, נשיאת תיק על כתף זו) וממאמץ-יתר. בכל מקרה של הופעת זיהום ביד, יש לפנות לרופא.
אם וכאשר מופיעים סימני נפיחות - מומלץ לקבל טיפולי פיזיותרפיה משולבים של עיסוי, תרגול, שימוש בשרוול, או גרב אלסטיים וחבישות-לחץ. אם הנפיחות מופיעה באופן פתאומי מומלץ לפנות לרופא המטפל לבדיקה. משך הטיפול והאינטנסיביות שלו, מותאמים לחומרת הנפיחות של המטופלת.
בכל מקרה, מומלץ לפנות לייעוץ וטיפול אצל פיזיותרפיסטים שהוכשרו לנושא בקורסים שערכה עבורם האגודה למלחמה בסרטן ברחבי הארץ בנושא עיסוי לימפטי. בצקת לימפטית היא אמנם סיבוך משני כתוצאה מהטיפול במחלת הסרטן, אולם היא עלולה להוביל לקשיים ולמגבלות, לכן, כדאי ורצוי מאוד להתייחס אליה במסגרת השמירה הכוללת על הבריאות וחזרה לשגרת החיים הרגילה.
מטרת הטיפול העיקרית היא לרפא את בת הזוג ממחלתה, תוך גרימת נזק מועט ככל האפשר לה ולגופה. עם זאת, ישנם מקרים בהם קיימת פגיעה בפוריות האישה, בהתאם לגילה ולטיפולים אותם היא מקבלת.
חשוב להקדיש מחשבה לנושא שמירת הפריון, ולהתייעץ בנושא זה יחד, לפני קבלת הטיפול במחלה. חלק מהנשים מעוניינות להתחיל בטיפול במחלה מוקדם ככל הניתן, ואינן מקדישות כלל מחשבה וזמן לנושא זה.
אם הנכם מעוניינים בהבאת ילדים משותפים - יש להקדיש תשומת לב מיוחדת לנושא. כיום ישנן מגוון שיטות לשמירת הפוריות בחולות סרטן, ואם נושא זה חשוב לכם - פנו לייעוץ אצל רופא מומחה בתחום, אשר יידע אתכם אודות האפשרויות לשימור פריון המתאימות לכם, לפני תחילת הטיפול במחלה.
מיניות היא חלק חשוב בחיי רובנו, והיא בעלת השפעה רבה על דימוי העצמי. מיניות אינה רק יחסי מין, אלא מתבטאת בצורך בקרבה, במגע, בחום, בקשר ובהנאה. ישנם זוגות החשים מבוכה ואי נוחות להסתגל למצב החדש, וזה טבעי.
למחלה עצמה, כמו גם לטיפולים, השפעה רבה על הרגשות ועל התפקוד. יש צורך להתמודד עם תחושות האובדן, כגון אובדן איבר, או תפקוד, העלולים להוביל באופן טבעי לתחושת עצבות, דיכאון או כעס, על מה שהיה ואבד.
עם זאת, חשוב לזכור כל הזמן - נשיותה של בת זוגך אינה תלויה רק בחזות החיצונית, או בתפקוד מושלם, ותפקוד מיני אין פירושו ״הכל או לא כלום״. ניתן ואפשר לנסות להסתגל לתפקוד מיני שונה. מבחינה רפואית אין כל הגבלה על קיום יחסי מין בתקופת הטיפולים, למעט הגבלה חלקית במקרים שיידונו להלן.
ייתכן שעייפות רבה, או תחושה כללית שונה מהרגיל יפחיתו את הרצון והיכולת לקיים יחסי מין בתקופה זו, ורצוי לגלות התחשבות והבנה.
טיפול כימי משפיע על תאי הגוף, בהם תאי הרירית, ולכן קיימת רגישות מיוחדת באיברים המצופים רירית, כגון מערכת העיכול והנרתיק. כמו כן, עקב הירידה בספירת הדם (המשפיעה על יכולת עמידות הגוף מפני זיהומים) עלולים להופיע דלקות בנרתיק, או זיהומים לאחר החדירה, כמו גם גרד, צריבה והפרשה מוגברת. במצבים אלו, יחסי המין הופכים למכאיבים ואינם מעניקים הנאה לבני הזוג. תופעות אלו זמניות וצפויות לחלוף, אך במקרים אלו חשוב לפנות לטיפול רפואי ולהימנע מקיום יחסי מין עם חדירה.
אם ניתן לקיים יחסי מין בזמן הטיפולים הכימיים רצוי להשתמש בקונדום, עד 72 שעות מסיום הטיפול. באופן כללי, מומלץ להיות במעקב רפואי שגרתי אצל רופא נשים.
יובש בנרתיק נחשב גם הוא תופעת לוואי שכיחה, וניתן לטפל בה באמצעים שונים כגון שימוש בחומר סיכה מתאים (ניתן לרכוש בבתי מרקחת).
ירידה בחשק המיני היא תופעה נפוצה בקרב נשים המתמודדות עם סרטן שד. ייתכן שמדובר במצב זמני שקשור להתמודדות המורכבת, הן הגופנית והן הרגשית. אם החשק המיני ירוד לתקופה ממושכת, כדאי לפנות לייעוץ כדי לקבל מענה מתאים.
לסיכום, מגע פיזי ויחסי מין הם עוד אמצעי לחיזוק הקשר הזוגי המבוסס על אינטימיות ותמיכה, המהווים גורם חשוב בהתמודדותם של שני בני הזוג עם המצב החדש שנכפה עליהם. שיחה פתוחה וכנה ביחס למיניות, אינטימיות, דימוי הגוף ויחסי מין, תאפשר לשמור ולחזק את הקשר הזוגי, כמו גם להעמיק את האינטימיות המשותפת.
תחושת שיתוף, הבנה ותמיכה הדדית, יקלו על ההתמודדות של כל אחד מכם, עם המצב החדש, וישמרו על המערכת הזוגית, גם בתקופות בהן לא ניתן לקיים יחסי מין כבעבר.
האגודה מפעילה שירות ייעוץ מיני הניתן ללא תשלום לחולים, למחלימים ולבני זוגם. למידע נוסף ניתן לפנות בטל. 03-5721618 או בדוא"ל: miniut@cancer.org.il
ניתן להפנות שאלות בנושאים אלו גם בפורום ייעוץ מיני למתמודדים עם הסרטן ובפורום גינקואונקולוגיה ופוריות לנשים ולגברים.
עם סיום הטיפול הפעיל, בת הזוג תוזמן לביקורת תקופתית אצל הרופא שטיפל בה. המעקב למחלימות מסרטן השד כולל בדיקת רופא אונקולוג מספר פעמים בשנה, בדיקות הדמיה של השדיים (בדרך כלל ממוגרפיה ואולטרה סאונד, לעתים MRI) ומעקב תקופתי אצל כירורג שד. בכל מקרה של שינויים במצב הכללי, או כשמתעוררות שאלות, חשוב להיוועץ בצוות המטפל בהקדם האפשרי.
האגודה למלחמה בסרטן מפעילה מערך סיוע ותמיכה לנשים המתמודדות עם סרטן השד: 'יד להחלמה' בשיחת חינם לטל. 1-800-36-07-07 או בלחיצה על הכפתור הוורוד באתר או בדוא"ל: yad@cancer.org.il
חשוב להקפיד על ביצוע בדיקות המעקב כנדרש, ומומלץ להגיע אליהן יחד. לעתים, הפגישה עם הרופא, או עצם הכניסה לבית החולים, מעוררת זיכרונות של תקופת הטיפולים והקשיים שנלוו לה. תקופת ההחלמה משתנה מאישה לאישה, חלק מהנשים מקבלות טיפול תרופתי במשך מספר שנים, עובדה המשפיעה אף היא על תהליך ההחלמה.
כל אדם שהתמודד עם מחלת הסרטן והחלים, חושש כי המחלה עלולה לשוב ולהופיע. חשוב לדעת, כי אם המחלה מתגלה שוב בשד (הישנות מחלה מקומית(, ניתן לטפל בה בהצלחה. אם המחלה שבה ומופיעה באזור אחר בגוף (כגון העצמות או הריאה) מצב זה נקרא "סרטן שד גרורתי". גם במצב זה ניתן לטפל, אולם לא תמיד להביא להחלמה מלאה. חשוב להקפיד על ביצוע בדיקות המעקב כנדרש, ומומלץ להגיע למפגשים יחד, כך שתוכלו לתמוך זה בזה.
אנו, באגודה למלחמה בסרטן, עומדים לשירותכם בכל עת, ומציעים לכם מערך תמיכה, מידע וסיוע נרחב ללא תשלום. למידע נוסף ניתן לפנות למח' שיקום ורווחה בטל. 03-5721678.
לקבלת החוברת 'סרטן שד גרורתי', ניתן לפנות ל'טלמידע'® של האגודה למלחמה בסרטן בטל. 1-800-599-995.
סיומה של תקופת הטיפולים, בה שהיתם זמן רב בבתי החולים, עלולה לגרום לכם לחוש "חלל" אותו יש למלא. חלק מהמחלימות מעוניינות לחזור מיד לאורח חיים פעיל ושיגרתי, כפי שהיו רגילות קודם לכן. עם זאת, חשוב לשמר את הקשרים עם הצוות הרפואי והפסיכו-סוציאלי בבית החולים, גם אם תדירות המפגשים פוחתת.
קבוצות התמיכה ומרכזי התמיכה של האגודה למלחמה בסרטן המעניקים מערך תמיכה וסיוע נרחב לנשים שחלו בסרטן שד ולבני משפחותיהן ללא תשלום - יכולים להעניק לכם כזוג, את התמיכה והליווי בדרך חזרה לחיים זוגיים ובריאים כפי שהיו קודם למחלה. למידע נוסף ניתן לפנות למח' שיקום ורווחה באגודה למלחמה בסרטן בטל. 03-5721678.
בתקופת ההחלמה והשיקום קיימת חשיבות רבה לתמיכתך ולהתחשבותך ברגשותיה ובצרכיה של בת הזוג. האגודה למלחמה בסרטן מפעילה מערך תמיכה וסיוע נרחב לנשים שחלו בסרטן שד, כמו גם את פרויקט 'יד להחלמה' המורכב ממתנדבות שחלו והחלימו, עברו הכשרה מקצועית ומסייעות לנשים בתהליך ההתמודדות עם המחלה.
זוגות שהתמודדו יחד עם מחלת הסרטן של בת הזוג, חשים לרוב מחוזקים ובטוחים יותר בקשר הזוגי מאשר בעבר. תקופת סיום הטיפולים יכולה להיות זמן טוב להביט קדימה לעתיד המשותף, לתכנן אירועים חדשים, לנהל אחרת את אורח החיים המשפחתי ועוד. כעת, עם סיום הטיפולים, מומלץ לקחת פסק זמן משותף, לצבור כוחות, ולהחלים יחד.
לקבלת חוברת 'עם הפנים לעתיד - מדריך למחלימים ממחלת הסרטן' ללא תשלום ניתן לפנות בשיחת חינם ל'טלמידע'® של האגודה למלחמה בסרטן בטל. 1-800-599-995 או לאתר האגודה.
ההתמודדות עם סרטן השד הוא תהליך מורכב, אשר יכול להיות מלווה בחששות ושינויים בתחומים רבים: גופניים, נפשיים, משפחתיים וחברתיים. במרכזים לבריאות השד בבתי החולים עומדים לרשות האישה אנשי מקצוע היכולים לתת הדרכה, תמיכה, הכוונה וליווי. האגודה למלחמה בסרטן מסייעת בהקמה ובשיפוץ של מרכזי שד כוללניים ברחבי הארץ, בהם האישה נמצאת במרכז, ומטפל בה צוות רב מקצועי. בנוסף, מפעילה האגודה מערך מידע, סיוע, הדרכה ותמיכה ארצי, ללא תשלום, לנשים שחלו בסרטן השד, מחלימות ובני/בנות זוגן:
'יד להחלמה'® - לתמיכה בחולות סרטן השד - שירות ארצי הכולל מאות מתנדבות, אשר התמודדו או מתמודדות כיום עם סרטן השד ועומדות לצד מתמודדות חדשות בכל שלבי הטיפול, המעקב ושגרת החיים, וכן לצד מתמודדות עם סרטן שד גרורתי. מתנדבות 'יד להחלמה'® מותאמות לנשים שחלו בגיל, מאחת שעברת לאחת שעוברת בסוג הטיפול ובשפה, ומסייעות להן בהתלבטויות השונות ובמתן מידע ותמיכה רגשית ומעשית, מתוך ניסיונן האישי. המתנדבות עוברות הכשרה מקצועית, והן יכולות לכוון את הנשים שחלו לאנשי מקצוע מתאימים ולפעילויות האגודה למלחמה בסרטן, בנושאים כגון זכויות, קבוצות תמיכה, סדנאות מחלימים, התאמת פאות ועוד. נשים המעוניינות בתמיכה וסיוע, ונשים המעוניינות להתנדב ולהצטרף למעגל התמיכה של 'יד להחלמה'® מוזמנות לפנות בטל. 1-800-36-07-07 או בלחיצה על הכפתור הוורוד באתר או בדוא"ל: yad@cancer.org.il
קבוצות תמיכה - באגודה למלחמה בסרטן מתקיימות קבוצות תמיכה לחולי סרטן ולבני משפחותיהם, המתגבשות בהתאם לביקוש ולצורך. הקבוצות מונחות בידי אנשי מקצוע (עובדים סוציאליים ופסיכולוגים) שהוכשרו לכך. הקבוצות פועלות במסגרת סניפי האגודה ברחבי הארץ ובמרכזי התמיכה של האגודה. למידע והצטרפות ניתן לפנות למחלקת שיקום ורווחה של האגודה, טל. 03-5721678, או בדוא"ל: shikum@cancer.org.il
מרכזי הפעילות והתמיכה 'חזקים ביחד'® של האגודה למלחמה בסרטן - מרכזי התמיכה 'חזקים ביחד' של האגודה למלחמה בסרטן משמשים בית בקהילה לחולים, למחלימים ולבני משפחותיהם. המרכזים פועלים כיום בגבעתיים, בירושלים, בחיפה, בעפולה, בבאר שבע ובסניפי האגודה ברחבי הארץ, ומספקים מגוון פעילויות תמיכה, מידע, גוף-נפש והעשרה, המסייע בהתמודדות האישית והנפשית עם המחלה. המרכזים מיועדים גם לחולים שסיימו את הטיפול הפעיל, אך עדיין זקוקים לתמיכה ולשיקום. כל המפגשים לחולים ולבני משפחותיהם ניתנים ללא תשלום. לפרטים נוספים אפשר לפנות למחלקת שיקום ורווחה, בטל. 03-5721670 או בדוא"ל: hazakim.giva@cancer.org.il
שירות הדרכת הורים שאחד מהם חולה בסרטן - כאשר אחד מההורים (או הסבים והסבתות) חולה בסרטן, כל המשפחה נכנסת לתקופת התמודדות ארוכה ומורכבת, כולל הילדים. לעתים, מתוך רצון להגן על ילדיהם, בוחרים ההורים להסתיר מהם מידע, חרדות וקשיים. כדי להקל על ההורים בתקופה זו ולסייע להם, במידע, בתמיכה ובכלים מעשיים, מפעילה האגודה למלחמה בסרטן שירות הדרכה וסיוע בהתמודדות עם שאלות כגון כיצד לספר לילדים, כיצד להתמודד עם תקופת הטיפולים, עם מצבי משבר וחולי ועוד. השירות ניתן בטל. 03-5721614/647, דוא"ל: orit-spira@cancer.org.il, danar@cancer.org.il
ייעוץ מיני - האגודה למלחמה בסרטן מעניקה ייעוץ בנושאי דימוי גוף ומיניות לחולים/ות ולבני/ בנות זוגם/ן וכן לחולים/ות שאינם בקשר זוגי, בכל הגילים. הייעוץ כולל: מידע על השפעות מחלת הסרטן על המיניות ועל הפוריות; ייעוץ באשר לאפשרויות הטיפול ושיקום התפקוד המיני; הכוונה למומחים מקצועיים נוספים. השירות ניתן ללא תשלום וללא צורך בהפניה על ידי מטפלת במיניות באגודה למלחמה בסרטן, בטל. 03-5721643, דוא"ל: miniut@cancer.org.il
ה'טלמידע'® - האגודה מפעילה את מוקד ה'טלמידע'® הטלפוני בשפות עברית, רוסית וערבית, ומפיצה חומרי הסברה רבים ומגוונים בשלוש שפות אלו ובכל הנושאים, כולל סרטן השד. כמו-כן, מפעילה האגודה מרכז מידע המקושר למאגרי מידע ברחבי העולם ואתר אינטרנט המתעדכן באופן שוטף, וכולל מאגר מחקרים קליניים עדכניים. ל'טלמידע'® בשיחת חינם: בטל. 1-800-599-995. לפנייה למרכז המידע: info@cancer.org.il או טל. 03-5721608
מוקד ה'טלתמיכה'® - האגודה מפעילה את מוקד התמיכה הטלפוני בשפות עברית ורוסית, המעניק עזרה ראשונית מיידית לחולי סרטן ולקרובים אליהם, הנמצאים במצוקה נפשית וזקוקים לסיוע תמיכתי ראשוני ולאוזן קשבת. בהתאם לצורך, הפונים מנותבים להמשך טיפול בבית החולים או במסגרת הקהילה. ל'טלתמיכה'® ניתן לפנות בטל. 1-800-200-444
פורומים אינטרנטיים של האגודה למלחמה בסרטן - באתר האגודה ישנו מערך פורומים נרחב הכולל 18 פורומים בנושאים שונים, בהם פורום אינטרנטי העוסק בנושא סרטן השד, המנוהל במשותף על ידי שלושה אנשי מקצוע: כירורגית, אונקולוגית וכירורג פלסטי, פורום לנשים נשאיות גנטיות הנמצאות בסיכון מוגבר, פורום בנושא תזונה לחולי סרטן, פורום בנושא מיניות ופוריות, פורום בנושא זכויות חולים ועוד. גולשי האתר מעלים שאלות אישיות רבות, הנוגעות למחלה, ונענות על-ידי המומחה המתאים.
'להיראות טוב - להרגיש טוב יותר'® ע"ש ד"ר פרנסין רובינסון - האגודה למלחמה בסרטן מייצגת ומפעילה בישראל את פרויקט 'להיראות טוב - להרגיש טוב יותר'®. בפרויקט זה, המתקיים בבתי החולים, במרכזי התמיכה 'חזקים ביחד'® של האגודה למלחמה בסרטן ובסניפי האגודה בקהילה, מוענקים לחולים ומחלימים, ללא תשלום, ייעוץ תדמיתי, טיפולי טיפוח, איפור וקוסמטיקה. מטרת הפרויקט לסייע בהתמודדות עם תופעות הלוואי הקשורות במראה החיצוני, ולשפר את ההרגשה האישית ואת הדימוי העצמי. בבית מטי, מטה האגודה למלחמה בסרטן בגבעתיים, ישנו חדר טיפוח להתאמה ולהשאלת פאות ללא תשלום. למידע נוסף ניתן לפנות בטל. 03-5721618, דוא"ל: lookgood@cancer.org.il
'צעדים לאיכות חיים'® - פרויקט הנועד לחשוף את חולי הסרטן ליתרונות הבריאותיים הגלומים בפעילות הגופנית, לעודדם לשלב פעילות מתוכננת ומובנית בשגרת חייהם ולתת ייעוץ וליווי מקצועי לחולים שיבחרו להשתלב בפרויקט. הפרויקט נערך במרכזים רפואיים ברחבי הארץ, בהנחיה קבוצתית של פיזיותרפיסטים. למידע נוסף ניתן לפנות בטל. 03-5721618, דוא"ל: shikum@cancer.org.il
'מחלימים לחיים בריאים'® - סדנה מיוחדת שמטרתה ללוות מחלימים מסרטן בהתמודדות לאחר המחלה, לשפר את איכות חייהם, להדריכם להרגלים בריאים ולעודדם לחזור לחיים אישיים וקהילתיים פעילים. הסדנה מתקיימת במרכזי התמיכה 'חזקים ביחד'® של האגודה למלחמה בסרטן, בסניפי האגודה ובמרכזים הרפואיים. המפגשים נערכים בהנחיית אנשי מקצוע מתחום הפסיכו־אונקולוגיה, אחיות, פיזיותרפיסטים, תזונאים ועוד. למידע והצטרפות ניתן לפנות בטל. 03-5721678, דוא"ל: shikum@cancer.org.il
רשת אחיות ועו"ס מתאמות הטיפול בסרטן השד - שירות, שהוקם ביוזמת ומופעל בתמיכת האגודה למלחמה בסרטן במרבית בתי החולים בארץ, במסגרתו אחיות ועובדות סוציאליות מלוות את האישה שחלתה בסרטן השד מרגע האבחון, ומעניקות ייעוץ, הכוונה, תמיכה וליווי, בתהליך הטיפול, המעקב והשיקום. האחיות והעו״ס נפגשות במהלך השנה במטה האגודה לקבלת הדרכה ועדכון שוטף. פרטים ניתן לקבל בשיחת חינם ל'טלמידע'® בטל. 1-800-599-995 או במח' שיקום ורווחה של האגודה למלחמה בסרטן בטל. 03-5721678.