ברוב המדינות המפותחות, מספר הנגמלים גבוה בהרבה ממספר המעשנים. בארץ 77% לא מעשנים.
כ-3/4 מהנגמלים מעישון, נגמלו בעצמם ללא עזרה טיפולית חיצונית כלשהי. אלו שנזקקים לעזרה טיפולית תרופתית, חשוב שישלבו אותה עם טיפול התנהגותי. (מחקר חדש ממרץ 2010 מראה כי טיפול פרמקולוגי יחד עם טיפול התנהגותי, מביאים ל- 24% הצלחה לגמילה של שנה לפחות. ללא שילוב זה, שיעורי ההצלחה נמוכים בהרבה).
מחקר אוסטרלי חדש שנערך על ידי סיימון צ'פמן ורוס מקנזי, מבית הספר לבריאות הציבור של אוניברסיטת סידני באוסטרליה, קובע כי נעשתה מדיקליזציה לתהליך הפסקת העישון, ללא סיבה מוצדקת. המחקר פורסם בכתב העת המדעי לרפואה ה - Plos Medicine
מסתבר, ממחקרים שנערכו ביחס להתמכרות לשתיה, הימורים, ונרקוטיקה , בהם יש גם התייחסות לעישון, כי הרוב המכריע של המעשנים ( כ- 3/4 ) הפסיקו לעשן, ללא התערבות טיפולית כלשהי. ב- 2003, 20 שנה לאחר שהחלו לשווק אמצעים תרופתיים- פרמקולוגיים להפסקת העישון, עדיין מספר הנגמלים ללא שימוש בעזרים אלה כפול מאלו הנעזרים בהם, ו-8.8% בלבד בארה"ב נעזרים בטיפול התנהגותי.( מצביע על נתונים אלה, מחקר שנערך ב- 2008,Am. J Prev Med).
יותר מכך, למרות כל מאמצי השיווק של תעשיית התרופות, רוב הנגמלים עושים זאת בכוחות עצמם, על ידי הפסקה מיידית (" cold turkey "), או הפחתה הדרגתית במספר הסיגריות ליום. האגודה האמריקאית למלחמה בסרטן דיווחה ב- 1986 כי למעלה מ- 90% מ-37 מליון הנגמלים, שהפסיקו לעשן, מאז יצא הדו"ח הראשון שהוכיח את נזקי העישון, הצליחו להיגמל בכוחות עצמם. גם כיום, זו השיטה השכיחה והמובילה ביותר של הנגמלים מעישון. עפ"י המחקר שפורסם ב- 2007 ב- Am J Public Health כותבי המחקר סיימון צ'פמן ורוס מקנזי, טוענים כי נעשתה מדיקליזציה לתהליך הפסקת העישון, ללא סיבה מוצדקת. דעה זו גם באה לידי ביטוי במחקר של J. Britton מ- 2009 שפורסם בעיתון היוקרתי Lancet . למרבה "הפלא" בלישכה המרכזית לסטטיסטיקה בארה"ב, בשאלה המתייחסת לדרך בה הנשאל נגמל מעישון, נעלמה החל משנת 2005 האפשרות של הפסקה מיידית - ללא עזרה טיפולית כלשהי. ( שאלה זו הופיעה בשנים שקדמו).
מירי זיו , מנכ"ל האגודה למלחמה בסרטן מסרה בתגובה כי: "בישראל נמצאות התרופות לגמילה מעישון כבר בסל הבריאות ובשילוב עם מספר מפגשים בסדנת גמילה יכולות לסייע ביעילות לכאלו שאינם יכולים להיגמל לבד. אולם אסור לנו לשכוח כי שהמחקר מצביע על העובדה כי במציאות כ-3/4 מהנגמלים מעישון, נגמלו בעצמם ללא עזרה טיפולית חיצונית כלשהי כלומר, צריך בעיקר לרצות באמת להפסיק לעשן וליישם את הרצון".
לטענת החוקרים, בגלל גישות אלו, הפסקת העישון הפכה להיות תהליך "רפואי", שמעניק יתרון ודגש לשיטות הגמילה הפרמקולוגיות. יותר מכך, המחקרים הקיימים מדגישים את הקושי להיגמל מעישון, למרות שבמחקרים גדולים שנערכו בעבר, ולפני עידן האמצעים התרופתיים, 53% מהמעשנים לשעבר טענו שהגמילה לא הייתה קשה כפי שחששו, רק 27% טענו שזה היה " די קשה", ו- 20% טענו שזה היה מאוד קשה. בסקירה של קוקרן נמצא ש- 51% מהמחקרים שבדקו יעילות של מידבקות ניקוטין, ומומנו ע"י התעשייה, נמצאו כבעלי אפקטיביות לגמילה, בעוד שרק 22% מהמחקרים שלא מומנו ע"י התעשייה, הצביעו על יעילות השיטה. כותבי המחקר מדגישים, שגורמים המשפיעים על הפסקת עישון ללא עזרה, כוללים תגובה להעלאת המיסוי על הסיגריות שהביאה להתייקרותן, הגבלות עישון בחקיקה , או חשיפה לקמפיינים הסברתיים המדגישים את נזקי העישון והיתרון בגמילה מהרגל מזיק זה. במחקר מ- 2009 שפורסם ב- Addict Behav נמצא אכן שגורמים אלה הובילו להעלאת שיעור הנגמלים בהצלחה.
ובתוך כך נודע כי סקר חדש שנערך ביוזמת האגודה למלחמה בסרטן באמצעות מכון גיאוקרטוגרפיה חושף נתונים מרתקים על המודעות הגבוהה לנזקי העישון בקרב הציבור הישראלי. הסקר שנערך ל פני ימים אחדים בקרב 500 גברים ונשים, המהווים מדגם ארצי ומייצג של האוכלוסייה הבוגרת בישובים היהודיים במדינת ישראל, מצביע על כל שהישראלים מאוד מוטרדים מהנזק הבריאותי של העישון. במסגרת הסקר נשאלו המשתתפים על עמדתם לגבי הסכנה הטמונה בעישון של סיגריות בודדות וכן על הסיבות שהעישון מפריע להם בקרב החברים ובני המשפחה.
רוב הציבור יודע שגם סיגריה אחת מסוכנת. מהסקר עלה כי כשלושה רבעים מהציבור מסכים שגם עישון סיגריה אחת או שתיים מסוכן לבריאות. 74% מכלל הציבור חושבים כי גם עישון של סיגריה אחת או שתיים ביום מסוכן לבריאות, שיעור זה גבוה באופן מובהק בהשוואה למי שחושבים כי הדבר אינו מסוכן לבריאות (22% מכלל הציבור). שיעור מי שחושבים שעישון סיגריה אחת או שתיים ביום מסוכן לבריאות גבוה יחסית בקרב נשים. בנוסף בקרב גילאי 35-54 שכ - 78% מהם ציינו כי גם סיגריה אחת מסוכנת בהשוואה לשאר הגילאים. כמו כן בקרב תושבי תל אביב כ - 79% קיימת הסכמה גבוהה יותר לסכנה הטמונה בעישון סיגריה אחת לעומת מודעות נמוכה יותר 64% בקרב תושבי באר שבע והדרום. באיזור חיפה והצפון 77%, באיזור השרון 70% ובירושלים 74%.
לרוב הישראלים מפריע שהחברים הורסים לעצמם את הבריאות. באשר לשאלה מה יותר מפריע בעישון, הסתבר כי 76% מהמשיבים שיש להם חבר או בן משפחה שמעשנים (המהווים 55% מכלל הציבור) ציינו כי יותר מפריע להם שאותו חבר או בן משפחה הורס לעצמו את הבריאות , כאשר 24% ממי שיש להם חבר או בן משפחה שמעשנים (המהווים 18% מכלל הציבור) ציינו כי יותר מפריע להם שהוא מסריח מסיגריות. שיעור מי שמפריע להם יותר נושא הבריאות בהתייחס לעישון סיגריות גבוה יחסית בקרב הצעירים (גילאי 18-34). בקרב תושבי חיפה והצפון בלטו 61% אשר ציינו כי יותר מפריע להם הנושא הבריאותי לעומת רק 52% מתושבי השרון. 53% תושבי תל אביב והמרכז, 52% תושבי ירושלים וכן 59% מתושבי באר שבע והדרום.
10/6/2010
מידע נוסף בנושא