המערכת הלימפטית (מערכת הלימפה) מהווה חלק מהמערכת החיסונית של הגוף, המסייעת לו להילחם במחלות ובזיהומים שונים. המערכת כוללת כלי דם ורקמה הפרושים בכל חלקי הגוף ומורכבת מצינורות דקים ואיברים קטנים הנקראים בלוטות או קשריות הלימפה. בלוטות אלו ממוקמות בבתי השחי, במפשעה, בצוואר, בבטן ובבית החזה. חלקים נוספים של מערכת זו ממוקמים בטחול, בשקדים, בבלוטת התימוס, במח העצם, בקיבה, במעי ובעור.
לימפומה היא מחלת הסרטן השלישית בשכיחותה אצל ילדים (אחרי לוקמיה וגידולי מוח). המונח ׳לימפומה׳ מתייחס לאי תקינותם של תאי הלימפה, המתרבים במהירות, ללא שליטה או פיקוח של הגוף. מאחר והמערכת הלימפטית ממוקמת בכל הגוף, לימפומות עלולות להתפתח בכל אזורי הגוף. מחלות לימפומה השכיחות בילדים הן לימפומה ע״ש הודג׳קין ולימפומה שאינה הודג'קין (NHL), הכוללת שני סוגי לימפומה נוספים: לימפומה ע״ש בירקיט (הפוגעת בתאי B) ולימפומה לימפובלסטית (הפוגעת בתאי T).
מחלה זו, שתוארה לראשונה על ידי ד״ר תומאס הודג'קין ב-1832, נדירה אצל ילדים מתחת לגיל 5, ושכיחה יותר בקרב מתבגרים, בעיקר אצל בנים. בדומה למחלות סרטן אחרות, גם הגורם למחלה זו אינו ידוע.
הסימן הראשון למחלה הוא בדרך כלל נפיחות לא מכאיבה באחת מבלוטות הלימפה במשך מספר שבועות. הבלוטות הראשונות עליהן משפיעה המחלה הן בדרך כלל בלוטות הלימפה בצוואר, לרוב בצד אחד בלבד, באזור מעל עצם הבריח. לפעמים ניתן לחוש בבלוטות מוגדלות בבית השחי או במפשעה.
אם המחלה פוגעת בבלוטות הלימפה בבית החזה, היא יכולה לגרום לשיעול או לקוצר נשימה. בחלק מהמקרים, ייתכנו עלייה בחום הגוף, גירויים בעור או ירידה במשקל.
בכדי לקבוע את היקף המחלה יבצע הרופא המטפל בדיקות נוספות, כגון בדיקות דם, צילומי רנטגן, PET CT. תהליך זה נקרא קביעת שלב המחלה (Staging). אם תוצאות הבדיקות יצביעו על פגיעה במח העצם - תילקח דגימת מח עצם.
הטיפול העיקרי הוא כימותרפיה, הניתן לעתים בשילוב עם טיפול בקרינה. הרופא המטפל בילדכם ישוחח אתכם על אפשרויות הטיפול המתאימות ויידע אתכם על תופעות הלוואי הצפויות כתוצאה מהטיפול שיינתן לו.
עם סיום הטיפול, הילד יגיע לבדיקות מעקב תקופתיות, הכוללות סריקות ובדיקות דם, בבית החולים. תשעה מתוך עשרה ילדים חולי לימפומה ע״ש הודגיקין מחלימים ממחלתם. במקרים בהם המחלה חוזרת - ניתן לטפל בה שוב בהצלחה על ידי טיפול כימי וטיפול ממוקד מטרה (ביולוגי) ולבצע השתלת מח עצם.
לימפומה שאינה הודגיקין היא שם כולל לקבוצת לימפומות, להן אין את המאפיינים של לימפומה ע״ש הודגיקין, ולכן הן נקראות לימפומות שאינן הודגיקין (NHL). מחלות אלו ניתנות, ברוב המקרים, לריפוי מלא, אך דרכי הטיפול בהן שונות.
בקבוצת מחלות לימפומה שאינה הודגיקין נכללות שתי מחלות עיקריות: לימפומה ע"ש בירקיט (של תאי B) הפוגעת בדרך כלל בבלוטות הלימפה בצוואר, בראש, בגרון ובבטן. הסוג השני הוא לימפומה של תאי T, הפוגעת בדרך כלל בבלוטות הלימפה בבית החזה, ומטופלת בדרך כלל בפרוטוקולים הדומים לטיפול בלוקמיה לימפובלסטית חריפה (ALL).
הסימן הראשון הוא בדרך כלל נפיחות לא מכאיבה של בלוטות לימפה באזור כלשהו בגוף. אם בלוטות הלימפה בבית החזה נפוחות מאוד, הילד עלול לסבול מקשיי נשימה, שיעול, ופניו וצווארו יהיו נפוחים. בלימפומה ע״ש בירקיט הממוקמת בצוואר או בראש, ייתכנו קשיי בליעה, נפיחות בלחי או בצוואר, וכאבים מקומיים.
כאשר המחלה ממוקמת באזור הבטן ייתכנו נפיחות בבטן, כאבי בטן, עצירות וקשיים במתן שתן. תסמינים נוספים הם חום, צמרמורות והזעות לילה.
אם המחלה פגעה בבלוטות לימפה בבטן, מערכת העיכול עלולה להיחסם, ולעתים יהיה צורך לבצע ניתוח לשחרור החסימה. תסמינים אפשריים נוספים הם חום, עייפות, ירידה במשקל וירידה בתיאבון. אצל חלק מהחולים, לימפומה שאינה הודגיקין עלולה לפגוע במח העצם או בנוזל השדרה.
בתהליך האבחון יבוצעו צילומי רנטגן, PET CT , בדיקות דם ובדיקת מח עצם בכדי לקבוע את היקף ושלב המחלה (Staging). לעתים, בכדי לבדוק את הנוזל המקיף את המוח וחוט השדרה (CSF), נלקחת דגימה מנוזל זה בניקור מותני.
בלימפומה ע"ש בירקיט יבוצעו צילומים ממוקדים לאיבר הנגוע (CT ואולטרה-סאונד). האבחנה תיקבע על ידי ביופסיה מהגוש הבטני או הצווארי, שתתבצע בהרדמה כללית או בביופסיית מחט בהנחיית אולטרסאונד בזמן טשטוש. בכדי לאבחן את מידת התפשטות המחלה ולקבוע את הטיפול המתאים ביותר, יבוצעו דגימת מח עצם, ניקור מותני, CT בטן ואגן, -PET CT.
הטיפול העיקרי בלימפומה הוא כימותרפיה. הטיפול הכימי יכול לגרום לתופעות לוואי קצרות וארוכות טווח והרופא של הילד ידבר אתכם על התופעות האלה לפני תחילת הטיפול. טיפול נוסף הוא טיפול בנוגדנים כנגד תאי הלימפומה המשולב יחד עם הטיפול הכימי בחלק מהמקרים. אם מדובר בבלוטה בודדה בבטן היא תוסר, ולאחר מכן ״נתן טיפול כימי. כאשר המחלה מפוזרת בגוף, כימותרפיה היא הטיפול הטוב ביותר. הטיפול יינתן לתוך הווריד ובניקור מותני לתוך נוזל עמוד השדרה, למניעת התפשטות המחלה אל אזור הראש.
לאחר סיום הטיפול, הרופא יבצע מעקב צמוד אחר החלמתו של ילדכם בעזרת סריקות ובדיקות דם תקופתיות במרפאות החוץ של בית החולים. כ-80% מהילדים הסובלים מ-NHL מחלימים לחלוטין ממחלתם. סיכויי ההצלחה של הטיפול תלויים בסוג הלימפומה ובהיקף המחלה הראשונית. הרופא המטפל יוכל להסביר לכם על כך בפירוט. במקרים בהם המחלה חוזרת ניתן לבצע השתלת מח עצם.