פרופ' אליעזר רובינזון, יו"ר האגודה למלחמה בסרטן והנשיא היוצא של ארגון הסרטן הבינלאומי: "ניתן למנוע כ-65% ממקרי המוות ממחלות הסרטן. כיצד נוכל לעשות זאת? על ידי הימנעות מעישון, מחשיפה בלתי מבוקרת לשמש, באמצעות שמירה על תזונה נכונה ומשקל גוף תקין ועל ידי ביצוע פעילות גופנית סדירה. אימוץ סגנון חייםכ בריא יותר יאפשר שיפור משמעותי בבריאותנו ויסייע לנו במניעת מחלות הסרטן השכיחות.
חשוב לציין, כי ביצוע בדיקות לגילוי מוקדם של מחלות רבות עשוי להביא לשיעורי ריפוי גבוהים ביותר. מחקרים רבים מצביעים בוודאות על גורמי סיכון המעלים את שיעור החולים במחלות הסרטן, לעומת גורכמים המגינים על גופנו מפניהן, מפחיתים את הסיכון לחלות בהן, ואף מונעים אותן. ההמלצות מבוססות על תכנית הכללים של אירופה ועל חוזר מנכ"ל משרד הבריאות מחודש מאי 2005.
הודות לפעילותה המאומצת של האגודה למלחמה בסרטן בתחום הגילוי המוקדם והעלאת חשיבותו בציבור, ניתן לאחרונה לראות מגמת ירידה בתחלואה ממחלות הסרטן והישגים מרשימים לפעילותה המתמשכת של האגודה למלחמה בסרטן:
לראשונה, נרשמה ירידה במספר החולים המאובחנים עםכ סרטן העור מסוג מלנומה ועלה מספר החולים בהם המחלה אובחנה בשלב מוקדם.
שיעור העישון בשנה האחרונה הינו הנמוך ביותר שנמדד במדינת ישראל ועומד על כ - 21% בשנת 2009 (לעומת 42%, בשנות השבעים).
היענות הנשים לביצוע בדיקת ממוגרפיה הולך ועולה משנה לשנה וכך גם שיעור האבחון המוקדם של סרטן השד.
מודעות הציבור לחשיבות ביצוע בדיקות לגילוי מוקדם רבה יותר. היום, בניגוד לשנים עברו, מחלות סרטן השד וסרטן המעי הגס מתגלות בשלבים מוקדמים הרבה יותר מבעבר וכתוצאה מכך, רבים יותר הסיכויים לריפויים של החולים.
כלומר, ניתן ואפשר לנצח במאבק המתמשך במחלות הסרטן במדינת ישראל. בסיוע תרומות הציבור יתאפשר לנו להמשיך ולהקדיש משאבים ומאמצים רבים בתחום ההסברה וההדרכה בכדי להגביר את המודעות לחשיבות המניעה והגילוי המוקדם ולפעול למען החולים ונגד המחלה. רק יחדיו, נוכל להמשיך לפעול לקידום חקר הסרטן, לשיפור איכות חיי החולים בתקווה לעתיד בו יימצא המזור עבור כל מחלות הסרטן."
1. הימנעו מעישון. אם אתם מעשנים - הפסיקו לעשן. במידה ואינכם מצליחים להימנע מעישון - אל תעשנו בקרבת אנשים שאינם מעשנים. בייחוד לא בנוכחות ילדכם.
2. הקפידו על ביצוע פעילות גופנית סדירה במשך כחצי שעה לפחות, רצוי לפחות 5 פעמים בשבוע. בחרו פעילות גופנית שתתאים לכם, כגון: הליכה נמרצת, התעמלות, רכיבה על אופניים וכדומה.
3. הימנעו מהשמנת יתר. שמרו על תזונה מאוזנת וגוונו את תפריטכם היומי. שלבו בו לפחות 6 מנות של ירקות ופירות טריים שונים, בעיקר ממשפחת המצליבים (כרוב, כרובית, ברוקולי וכד') וירקות צהובים, כתומים או ירוקים כהים. הגבירו צריכת מזונות עתירי סיבים ומזונות המכילים ויטמין A ו-C. הפחיתו בצריכת מזונות המכילים שומן מן החי, מזונות מעושנים, מלוחים, משומרים ומטופלי ניטריט. העדיפו שימוש בשמן זית, קנולה, או טחינה על פני שמנים אחרים.
4. אם הנכם צורכים אלכוהול, הגבילו את צריכתו היומית לכוסית אחת בלבד ליום.
5. הימנעו מחשיפה לשמש ככל האפשר. הגנו על עצמכם מפניה במשך כל ימות השנה. בעת חשיפה לשמש יש לחבוש כובע, לשהות בצל ככל האפשר, להרכיב משקפי שמש ולהשתמש במסנן קרינה המסייע בהגנה מקרינת UVA ו-UVB על אזורי גופכם החשופים לשמש. השתדלו להימנע מחשיפה לשמש בין השעות 10:00-16:00.
6. שימו לב לשינויים בשומות שעל גופכם. קיימת חשיבות רבה לביצוע בדיקה עצמית מפעם לפעם. מומלץ לאנשים בעלי שומות מרובות להיבדק מדי שנה אצל רופא עור או כירורג פלסטי. המלצה זו חשובה במיוחד עבור אנשים הנמצאים בסיכון גבוה לחלות בסרטן העור עקב אבחון מלנומה במשפחתם.
7. לגברים ולנשים שעברו את גיל 50 מומלץ לבצע אחת לשנה בדיקת גילוי דם סמוי בצואה. השנה החלה בישראל לפעול התכנית הלאומית לגילוי מוקדם של סרטן המעי הגס במסגרתה יבוצע זימון אישי למבוטחים בגיל המתאים, באמצעות קופות החולים. במידה וטרם קיבלתם זימון - פנו לרופא המשפחה שלכם. אנשים הנמצאים בסיכון גבוה למחלת סרטן המעי הגס והרקטום (עקב קרוב משפחה שחלה במחלה) חייבים להתחיל מעקב קבוע כ- 10 שנים לפני הגיל בו אובחן קרוב משפחתם ולבצע בדיקת קולונוסקופיה, כל 5 שנים. יש לבצע בדיקת קולונוסקופיה תקופתית מגיל 25 שנה ואילך לנבדקים שיש להם בן במשפחה בדרגת קרבה ראשונה עם תסמונת תורשתית לא פוליפוזית (HNPCC).במידה ויש בן משפחה בדרגת קרבה ראשונה עם תסמונת פוליפוזיס מורשת (FAP) יש לבצע בדיקת קולונוסקופיה תקופתית מגיל 15 שנה ואילך. כמו כן, מומלצת בדיקת קולונוסקופיה תקופתית לחולים במחלת מעי דלקתית.
8. שימרו על כללי ההתנהגות וההנחיות בסביבת עבודתכם. מטרתם למנוע את חשיפתכם, תעסוקתית וסביבתית, למרכיבים הידועים כגורמי סרטן. בין גורמי הסרטן הוודאיים לאדם נכללים: בנזן, אסבסט, טיפול בגגות באמצעותו ואמצעי בידוד העשויים ממנו, מתכות כמו קדמיום, ניקל בריליום, אשר חשיפה אליהם עלולה להתרחש בתהליכי עיבוד וטיפול תרמי. ברשימת החומרים המסרטנים הודאיים לאדם, נכון להיום, ישנם 54 קבוצות גורמים, 11 תערובות, כגון: פיח, מוצרי טבק, 14 נסיבות חשיפה, כגון: תעשיית הגומי , ריתוך, כרייה או זיקוק נפט, ו-11 גורמים ביולוגיים. גורמים אלו מפורטים בהרחבה אתר האגודה למלחמה בסרטן ומתעדכנים מעת לעת לפי הידע בספרות המדעית.
9. היו ערניים לשינויים החלים בגופכם. פנו לרופא אם שמתם לב לדברים הבאים: גוש כלשהו, פצע שאינו נרפא, כולל פצע בפה, שומה בעורכם המשנה את צורתה, את גודלה או את צבעה, דימום בלתי רגיל, בעיה מתמדת שאינה חולפת, כגון: שיעול, צרידות, צרבת, קשיים בבליעה ואיבוד משקל. כמו כן, יש לשים לב לשינוי בלתי מוסבר בהרגלי יציאות, כגון דימום בעת מתן שתן או צואה.
10. התייעצו עם רופא המשפחה שלכם בנוגע לקבלת חיסון נגד צהבת B (Hepatitis B Virus) ובנושא ביצוע בדיקה לגילוי צהבת מסוג C. צהבת מסוג B ומסוג C עלולות לגרום להתפתחות מחלת סרטן הכבד.
11. כיום, נערכות בדיקות חדשניות לגילוי נשאות מוטציות בגנים האחראים להופעת מחלות סרטן שונות בשיעור של כ-5% עד 15% מכלל חולי הסרטן. חשוב לקבל יעוץ באחד ממרכזי הייעוץ הגנטי לפני ביצוע בדיקות אבחון כלשהן.
1. לנשים שעברו את גיל 50 מומלץ לבצע בדיקת ממוגרפיה, במכונים שאושרו על ידי משרד הבריאות, אחת לשנתיים. במסגרת התכנית הלאומית לגילוי מוקדם של סרטן השד שיזמה האגודה למלחמה בסרטן מתבצע זימון אישי למבוטחות על ידי קופות החולים.
- נשים להן קרובת משפחה מדרגה ראשונה שחלתה בסרטן השד, ונמצאות בסיכון גבוה, מומלץ כי תבצענה בדיקת ממוגרפיה פעם בשנה, החל מגיל 40 או בהתאם להמלצת הרופא. בדיקת הממוגרפיה הוכחה מדעית כמפחיתה את התמותה ממחלת סרטן השד בכ-30% ובכוחה להציל את חייכן.
2. נשים הנמצאות במעקב רפואי בשל אבחונן כנשאיות למוטציות גנטיות המועברות בתורשה, ונשים הנמצאות במעקב בשל ממאירות במעי הגס, השחלה, או הרחם, מומלץ שתבצענה בדיקת ממוגרפיה על פי שיקול דעתו של הרופא המטפל, בדרך כלל מגיל צעיר יותר ובתדירות גבוהה יותר.
3. בדיקת MRI של השד מומלצת לסריקה תקופתית, ונמצאת בסל הבריאות: לנשים שזוהו כנשאיות של מוטציות בגנים BRCA2, BRCA1; לנשאיות מוטציה בגנים PTEN ,P53; לנשים לאחר ייעוץ גנטי שהוגדרו עם סיכון מעל 20% להיות נשאיות מוטציה, ושאינן שייכות לקבוצה אתנית בה יש שכיחות למוטציות המוכרות; לנשאיות שחלו בסרטן שד, לצורך מעקב אחר השד השני.
4. על כל אישה להכיר את שדיה על מנת לאתר שינוי שחל בהם ולפנות לרופא בהקדם בכדי לברר את טיבו. מומלץ לבצע בדיקת שד על ידי רופא המנוסה בבדיקת שד ידנית, כחלק מהבדיקה הגופנית הכללית, אחת לשנה.
5. מומלץ לנשים מגיל 20 לבצע בדיקת משטח צוואר הרחם (PAP SMEAR) אחת לשלוש שנים.
6. מומלץ לנשים שיש להן לפחות 2 קרובות משפחה מדרגה ראשונה שחלו בסרטן השחלה החל מגיל 25 לבצע אולטרא סאונד טרנס וגינלי (TVUS) עם או בלי בדיקת סמן בדם CA125 אחת לשנה.
1. מומלץ לאוכלוסיה בעלת סיכון גבוה בשל סיפור משפחתי מדרגה ראשונה של סרטן הערמונית לפני גיל 70 לבצע בדיקה משולבת של TRUS + PSA (אולטרסאונד טרנס רקטלי) אחת לשנה.
2. לציבור הגברים הנמצאים בסיכון רגיל, החל מגיל 50, מומלץ להתייעץ עם הרופא בנוגע לביצוע בדיקת גילוי מוקדם של מחלת סרטן הערמונית (המתבצעת ע"י בדיקת PSA) ולבצע בדיקה רקטלית ידנית כחלק מהבדיקה הרפואית הכללית.
מידע נוסף בנושא
אבחון מוקדם של סרטן השד