לתרומה
חפש
אבחון מוקדם
אבחון מוקדם של סרטן הערמונית

סרטן הערמונית - מניעה ואבחון

עוד בנושא

הקדמה

מהי בלוטת הערמונית?

מהו גידול שפיר של בלוטת הערמונית?

מהו גידול ממאיר (סרטן) של בלוטת הערמונית?

האם ניתן להפחית את הסיכון לסרטן הערמונית?

מהן התופעות המצריכות בדיקה רפואית?

מהם אמצעי האבחון של סרטן הערמונית?

האם יש חשיבות לגילוי מוקדם של סרטן הערמונית?

מתי יש לבצע בדיקות לגילוי מוקדם של סרטן הערמונית?

בדיקת דם ל-PSA

מידע לנוטלים טבליות לטיפול בערמונית מוגדלת

מידע לגברים שחלו בסרטן הערמונית

סיכום

מערך התמיכה, המידע והסיוע של האגודה למלחמה בסרטן




 

הקדמה

סרטן ערמונית הינו הסרטן השכיח ביותר בקרב גברים בישראל. הוא שכיח בעיקר בקרב גברים מבוגרים. הנחיות משרד הבריאות באשר לגילוי מוקדם של מחלות סרטן אינן כוללות המלצה לבדיקות סריקה לגילוי סרטן הערמונית, שכן עדיין לא הוכח שזו הדרך היעילה ביותר להפחתת תמותה מסרטן הערמונית.

על פי ארגוני בריאות שונים, בהם כוח המשימה האמריקני לרפואה מונעת (USPST), ההמלצה לגברים עד גיל 70, הנמצאים בסיכון גבוה (בעלי סיפור משפחתי של אב, אח או בן שחלו בסרטן הערמונית), היא לשקול יחד עם הרופא את היתרונות והחסרונות שבביצוע בדיקות האבחון לסרטן הערמונית.



 

מהי בלוטת הערמונית?

הערמונית (פרוסטטה) היא בלוטת מין משנית אצל הגבר. היא דומה בצורתה לאגוז עץ הערמון, ומכאן שמה. הבלוטה ממוקמת מתחת לשלפוחית השתן, בבסיס הפין ולפני החלחולת (רקטום). דרך פתח צר בבלוטת הערמונית עוברת השופכה, דרכה עובר השתן משלפוחית השתן עד קצה הפין. בבלוטת הערמונית נוצר רוב נוזל הזרע.


בלוטת הערמונית


 

מהו גידול שפיר של בלוטת הערמונית?

הגדלה שפירה (לא ממאירה) של בלוטת הערמונית (BPH - Benign Prostatic Hyperplasia) היא תופעה שכיחה המתרחשת בקרב יותר ממחצית הגברים מעל גיל 50. ההגדלה נגרמת משינויים הורמונליים בבלוטת הערמונית והיא יוצרת לחץ על השופכה העוברת דרך הבלוטה, כך שעלולות להיגרם הפרעות בהטלת השתן. 



מהו גידול ממאיר (סרטן) של בלוטת הערמונית?

גידול ממאיר מתרחש כאשר נוצרים תאים סרטניים בבלוטת הערמונית המשנים את אופי גדילתם ללא בקרה. הסיבות הישירות להיווצרות סרטן הערמונית עדיין אינן ידועות, אך באופן כללי ניתן לומר כי במצב זה נפגם המנגנון הפנימי המפקח על קצב גדילה מסודר של התאים. בערמונית, שלא כמו בסרטן של איברים אחרים, ברוב החולים קצב התחלקות התאים הממאירים הוא יחסית איטי מאוד. לכן, למרות השכיחות הגבוהה יחסית של סרטן הערמונית בקרב גברים מבוגרים, אין למחלה זו מאפיינים קליניים ברורים ומיידיים, ופעמים רבות המחלה לא מגיעה לידי ביטוי קליני כלשהו. כלומר, החולה לא חש במחלתו.

השכיחות של שני המצבים - הגדלה שפירה ומחלת סרטן של בלוטת הערמונית - עולה עם הגיל. לעיתים רחוקות מאבחנים מצבים אלו לפני גיל 50. הסימנים והתופעות בשתי מחלות אלו דומים, ואין אפשרות להבחין ביניהם ללא בדיקות רפואיות. בעוד שכמחצית מהגברים המבוגרים סובלים מהפרעות בהטלת שתן, רק 1 מתוך 9 גברים מבוגרים נמצא בסיכון לחלות בסרטן הערמונית.



  

האם ניתן להפחית את הסיכון לסרטן הערמונית?

מחקרים מוכיחים כי אימוץ אורח חיים בריא יכול לעזור בהפחתת הסיכון לחלות בסוגי סרטן שונים, בהם סרטן הערמונית. להלן ההמלצות לאורח חיים בריא:

  • תזונה מאוזנת: מומלץ להרבות באכילת ירקות ופירות ומזונות עשירים בסיבים; להימנע מאכילת מזונות עתירי קלוריות (עשירים בסוכר ובשומן); להמעיט באכילת מזון מעובד, מעושן, מטוגן, מלוח ומשומר; להפחית אכילת בשר אדום; להעדיף שתיית מים ולא משקאות ממותקים.

  • צריכה גבוהה של עגבניות: ישנן עדויות לפיהן צריכה גבוהה של עגבניות - טריות או מבושלות, או מוצרי עגבניות - יכולה לעזור בהפחתת הסיכון לסרטן הערמונית.

  • משקל גוף תקין: מומלץ לשמור על מדד מסת גוף (BMI) תקין, בין 18.5 ל-24.9.

  • פעילות גופנית: מומלץ לבצע מדי יום, במשך כ-30 דקות לפחות, פעילות גופנית נמרצת להעלאת הדופק, כגון: הליכה מהירה, ריצה, רכיבה על אופניים, שחייה וכד'.

  • יש להימנע מעישון: הימנעות מעישון סיגריות בפרט וכל מוצרי הטבק בכלל (כולל נרגילה), יכולה להפחית את הסיכון לתחלואה בסוגי סרטן שונים. נמצא כי בקרב מעשנים הסיכון לתמותה מסרטן הערמונית גבוה יותר.





תרומה לאגודה למלחמה בסרטן




מהן התופעות המצריכות בדיקה רפואית?

אין תופעה ייחודית המצביעה על סרטן הערמונית. התופעה העיקרית יכולה להתבטא בקשיים בהטלת שתן, וייתכן שיופיעו אחד או יותר מהסימנים הכלליים הבאים:

  • קושי להתחיל בהטלת השתן.
  • זרם שתן חלש.
  • מתן השתן אורך זמן רב יותר, או שהוא נפסק ומתחיל מחדש, לסירוגין.
  • טפטוף לאחר סיום מתן השתן.
  • צורך להטיל שתן לעיתים תכופות במשך היממה, למרות שהכמות הכוללת קטנה.
  • צורך להטיל שתן במשך הלילה, דבר שלא היה בעבר.
  • צורך דחוף בהטלת השתן בכל עת שהיא, כמעט ללא יכולת להתאפק.
  • תחושה של התרוקנות לא מלאה.
  • כאב או צריבה בעת מתן השתן.
  • דם בשתן.
  • דם בנוזל הזרע.
  • ירידה בתפקוד המיני.


אם מופיעות תופעות כמו אלה שהוזכרו לעיל, אין לקבל זאת כתופעה טבעית של תהליך ההזדקנות, אלא יש לפנות לאורולוג, לבירור. במרבית המקרים אין מדובר בסרטן, אך אבחון נכון ובזמן יאפשר מתן טיפול מתאים.


מהם אמצעי האבחון של סרטן הערמונית?

לרשות הרופאים עומדים מספר אמצעי אבחון:

  • בדיקה רקטלית: הרופא מחדיר לפי הטבעת אצבע עטויה בכפפת גומי, כדי לחוש את גודלה ואת מוצקותה של בלוטת הערמונית.

  • בדיקת Prostate Specific Antigen) PSA): בדיקת דם שנועדה לבדוק את רמת ה-PSA, שהוא חלבון המיוצר על ידי בלוטת הערמונית. אם רמתו בדם גבוהה, הדבר יכול להעיד על סרטן הערמונית, אך על הרופא לבצע בדיקות נוספות כדי לוודא זאת. אין מסתמכים רק על בדיקה זו כדי לקבוע שלחולה יש סרטן הערמונית, מאחר שערכי הבדיקה יכולים להיות גבוהים בגלל תהליך שפיר, או נמוכים גם כשקיימת מחלת סרטן בערמונית (ראו פירוט בהמשך).

  • בדיקות גנטיות ואחרות לגילוי מוקדם: בשנים האחרונות פותחו מספר בדיקות דם ושתן המבוססות על שינויים גנטיים אופייניים לסרטן הערמונית ולשינויים ברמות PSA לסוגיו השונים. שימוש בהן עשוי להצביע על סיכויים מוגברים למציאת סרטן ערמונית, וחלקן אף יכולות לנבא מציאת סרטן בעל מאפיינים אגרסיביים יותר אשר יצריך טיפול. בדיקות אלו נמצאות למעשה בתהליך של פיתוח ולמידה. מטרתן של בדיקות גנטיות לזהות אם בני משפחה של חולה שאובחן עם סרטן הערמונית נושאים מוטציה גנטית זהה. למשל, אם חולה שאובחן מתגלה כנשא של מוטציה מורשת ב-BRCA1/2 או בגנים אחרים שמעלים את הסיכון לסרטן הערמונית, יש לכך משמעות מכרעת לכל בני משפחתו. אם הגברים במשפחה ירשו את אותה מוטציה, הם עלולים להיות בסיכון מוגבר לסרטן הערמונית, כמו גם לסרטן שד וסרטן הלבלב. אם נשים במשפחה ירשו את המוטציות הללו, הן עלולות להיות בסיכון גבוה לסרטן הלבלב, השד, השחלה והרחם. המוטציות הללו עלולות להגביר את הסיכון גם למחלות סרטן אחרות, תלוי בסוג הגן בו הן אותרו. בן משפחה שאובחן כנשא של מוטציה, רצוי שידון בכך עם יועץ גנטי ועם הרופא המטפל, כדי להבין טוב יותר את שיעור הסיכון, האפשרויות לאבחון מוקדם והדרכים המומלצות להפחתת הסיכון למחלות סרטן אחרות הקשורות לנושא.

  • בדיקה המסייעת בהדגמת ממצאים חשודים בערמונית המצריכים ביצוע ביופסיית "פיוז'ן" או ביופסיה מונחית MRI לאבחון ראשוני של סרטן הערמונית ומחליפה ברוב המקרים את השיטה הקודמת של ביצוע ביופסיה מונחית אולטרה סאונד (מידע נוסף בהמשך). כמו כן, הבדיקה משמשת לקביעת שלב מחלת סרטן הערמונית לאחר אבחנתו, אם לא נעשתה לפני כן.
    השימוש ב-MRI מסייע לגילוי מחלה משמעותית יותר ומקטין את הצורך בביופסיות מיותרות שלא ימצאו מחלה משמעותית. ההתמקדות באזור החשוד מאפשרת ביצוע ביופסיות מדויקות יותר "מוכוונות מטרה".

  • סריקה על ידי אולטרה-סאונד (על-קול) טרנס-רקטלי: גליל קטן, אשר מכיל מתמר המשדר גלי קול, מוחדר דרך פי הטבעת. גלים אלה נקלטים על פני מסך ומדגימים את הערמונית. בדיקת האולטרה-סאונד נותנת תמונה של בלוטת הערמונית ומאפשרת לרופא

    לכוון את המחט לצורך ביופסיה או לסיבות ספציפיות אחרות. הבדיקה אינה נעשית לצורך גילוי מוקדם של סרטן הערמונית. 

  • ביופסיה: האבחנה של סרטן הערמונית נקבעת אך ורק באמצעות ביופסיה של הערמונית וקבלת תשובה היסטופתולוגית של סרטן הערמונית. בדיקה רקטלית, בדיקת MRI ו/או ערך ה-PSA בדם רק עוזרות בהחלטה אם לבצע ביופסיה של הערמונית. הביופסיה, שמשמעותה נטילת פיסה זעירה של רקמה, מבוצעת בדרך כלל בהנחיית MRI או אולטרה-סאונד טרנס- רקטלי, על ידי החדרת מחט מיוחדת בעלת קוטר קטן, לכיוון הערמונית דרך פי הטבעת (טרנסרקטלי) או דרך חיץ בין הנקבים (טרנספרניאלי). בדרך כלל נלקחות ביופסיות מכוונות מממצאים חשודים שנראו ב-MRI (ישירות או בשיטת פיוז'ן). ניתן לבצע את הביופסיות באלחוש מקומי או בהרדמה כללית כדי להקל את הכאב. פיסות הרקמה נבחנות במיקרוסקופ על ידי פתולוג, והאבחנה לקיומו של סרטן הערמונית נקבעת אך ורק על סמך תוצאות הבדיקה ההיסטולוגית של הרקמות שהוצאו בביופסיה.


  • ביופסיית פיוז'ן - MRI/US fusion: בדיקת ביופסיה המסתמכת על שתי שיטות הדמיה – MRI ואולטרה-סאונד. ראשית מתבצעת הדמיית MRI של הערמונית, ולאחריה מומחה להדמיית MRI מפענח אותה ומציין ממצאים חשודים אם התגלו. תוכנה ייעודית יוצרת מודל תלת-ממדי של הערמונית שבו מסומנים האתרים החשודים מהם יש ליטול ביופסיה. בשלב הבא מתבצעת בדיקת הביופסיה בעזרת מכשיר אולטרה-סאונד טרנסרקטלי, בהרדמה מקומית או כללית. המודל התלת-ממדי מוזן בזמן אמת ומאוחה (פיוז'ן) לתמונת האולטרה-סאונד וכך יכול האורולוג לכוון את מחט הביופסיה אל האתרים החשודים ולקחת מהם דגימות. בנוסף, נהוג גם לקחת ביופסיות אקראיות משאר חלקי הערמונית.

  • בדיקת דם - 4KScore: בדיקת דם שבודקת את רמתם של ארבעה ביומרקרים (סמנים ביולוגיים המעלים חשד לסרטן ערמונית). הביומרקרים הם: PSA כללי, PSA חופשי, PSA קשור ו-hK2. הבדיקה יכולה לסייע במקרים מסוימים בהם ערכי ה-PSA גבוהים, כדי להחליט אם יש צורך בביצוע ביופסיה מהערמונית. כמו כן, הבדיקה מיועדת לנבדקים שעברו ביופסיה שהתבררה כתקינה, אך עדיין קיים חשש לסרטן הערמונית.

    נכון למועד כתיבת מידע זה, הבדיקה אינה כלולה בסל התרופות ומבוצעת באופן פרטי, דרך הביטוחים המשלימים של חלק מקופות החולים ודרך ביטוחי הבריאות הפרטיים בהתאם לסוג הכיסוי הביטוחי.

 


האם יש חשיבות לגילוי המוקדם של סרטן הערמונית?

ברוב סוגי הגידולים הסרטניים הסיכויים לטיפול יעיל, לריפוי ולהפחתת התמותה, טובים יותר בגילוי מוקדם, לפני שהגידול התפשט לאיברים אחרים בגוף וטרם הופיעו תסמינים בשל התפשטות זו. עובדות אלו הביאו להתפתחות גישות לגילוי מוקדם של מחלת הסרטן. לפי מחקרים רבים וגדולים בהיקפם שנערכו לגבי סרטן הערמונית, עדיין לא ברור אם גילוי מוקדם עשוי להפחית את התמותה מהמחלה ו/או תמותה כללית. עם זאת, הנתונים מצביעים על מגמת ירידה בתמותה מהמחלה בעידן הגילוי המוקדם.


סרטן הערמונית הוא גידול המתפתח בצורה איטית ביותר. ישנם חולים שלא קיבלו טיפול וחיו שנים רבות, ישנם חולים רבים בסרטן הערמונית שקיבלו טיפול רפואי ונרפאו לחלוטין ממחלתם, וישנם מעט חולים שלמרות שטופלו, לא הגיבו לטיפולים ומתו ממחלתם.


מתי יש לבצע בדיקות לגילוי מוקדם של סרטן הערמונית?

המלצות משרד הבריאות בישראל, התואמות להמלצות במדינות אחרות, אינן כוללות בדיקות סריקה (סקר) לאבחון מוקדם של סרטן הערמונית לכלל אוכלוסיית הגברים. איגוד האורולוגים בארצות הברית, איגוד האורולוגים האירופי והאיגוד הישראלי לאורולוגיה אינם תמימי דעים באשר לניסוח ההמלצות לבדיקות לגילוי מוקדם, אך בעיקרון שלושת הארגונים ממליצים על בדיקת PSA ובדיקה רקטלית פעם בשנה-שנתיים לכל גבר מגיל 55-50 עד 75-70, וזאת לאחר שיחת הסבר מתאימה וקבלת הסכמת החולה, או לכל גבר מגיל 40 הנמצא בסיכון גבוה (בעל היסטוריה משפחתית של אב, אח או בן שחלו בסרטן הערמונית לפני גיל 70, או נשא מוטציה גנטית מסוג BRCA1/2).

כאמור, המלצה זו לא אומצה בישראל ובחלק ממדינות אירופה על ידי גורמים מקצועיים, מאחר שמומחים רבים סבורים כי עדיין אין מספיק נתונים מדויקים המצביעים על התועלת שבאימוץ המלצות אלו.


בדיקת דם ל-PSA

Prostate Specific Antigen) PSA) - הוא חלבון הנמצא כמרכיב טבעי בנוזל הזרע ומיוצר בתאים של בלוטת הערמונית. ה-PSA שומר שהזרע, על מרכיביו השונים, יישאר נוזלי. כמויות זעירות של PSA יוצאות גם אל מחזור הדם, ועל כן רמתו של חלבון זה ניתנת למדידה בבדיקת דם פשוטה. עד כה לא ידוע על תפקיד כלשהו של ה-PSA מחוץ לנוזל הזרע. יש לזכור כי PSA מופרש אצל כל גבר ובכל מצב, גם ללא הגדלת הערמונית. לכן, רמה גבוהה של PSA אינה מהווה בהכרח בעיה או סימן שיש צורך בטיפול.

עם זאת, רמת PSA גבוהה יכולה לאותת על בעיה אפשרית בבלוטת הערמונית, המחייבת התייחסות רפואית. כאמור, בדיקות PSA עדיין אינן מדויקות מספיק כדי לאבחן בוודאות הימצאות תאים סרטניים בערמונית. בכל מקרה, בדיקה זו היא אמצעי חשוב העוזר באבחון סרטן הערמונית, במיוחד אם היא משולבת עם בדיקה רקטלית וממצאי MRI. ההחלטה על ביצוע בדיקת דם חייבת להיות מתוך שיקול דעת רפואי והתייעצות עם הנבדק. על הרופא להסביר לו מה משמעות הבדיקה ותוצאותיה האפשריות.


דגימת הדם נלקחת בדרך הרגילה ומועברת למעבדה, בה נקבעת רמתו של ה-PSA. הערכים נמדדים בננוגרם למיליליטר (נ"ג'/מ"ל). התוצאה מתקבלת לרוב בתוך כמה ימים. עם קבלת התשובה ניתן לדון עם הרופא על משמעות התוצאה.

מהו PSA תקין?

התשובה לשאלה זו מורכבת במקצת. בעת הערכת תוצאות בדיקת הדם יש להביא בחשבון מספר גורמים, כגון: גיל, גודל הערמונית, התסמינים וערכי PSA קודמים. באופן כללי, כיום מקובל כי "הטווח התקין" באופן גורף לערכי PSA נע בין 0 ל-3 נ"ג/מ"ל.

ערך גבוה של PSA בדם עלול להצביע על הימצאות של גידול סרטני בערמונית, אך חשוב לדעת כי גם הגדלה שפירה של הערמונית וגם דלקת בערמונית יכולות להתבטא בעלייה ברמת ה-PSA. לגברים רבים עם ערכי PSA גבוהים אין סרטן, או כל מחלה אחרת בערמונית. לעומת זאת, ערכים נמוכים מ-3-4 נג'/מל' לא תמיד שוללים קיום גידול בערמונית. על כן, ניתן לומר באופן כללי, כי במקרה של ערך PSA הגבוה מהערך התקין של המעבדה (נאמר 4 נג'/מל') יש לבצע בדיקות נוספות.


עובדות אלו מקשות על השימוש ב-PSA כסמן לגילוי מוקדם של סרטן הערמונית. זאת ועוד: למעשה, מבין כלל הגברים עם הגדלה שפירה של הערמונית, אצל שליש עד מחצית מהם יימצאו רמות מוגברות של PSA, בדרך כלל בין 4 ל-10 נ"ג/מ"ל.

מצד שני, אצל כשליש מהחולים בשלב מוקדם של סרטן הערמונית יימצאו רמות PSA נמוכות מ-4 נ"ג/מ"ל. במקרה שנמצאה רמת PSA בערכים של בין 4 ל-10 נ"ג/מ"ל, בדיקת "PSA חופשי", שאף היא בדיקת דם, יכולה לסייע באבחון נוכחות גידול.

בבדיקה זו נמדד סך החלבון החופשי בדם. היחס בין ה-PSA החופשי לסך ה-PSA, מסייע להחלטה אם מדובר בגידול סרטני או לא. גם קצב השינוי ברמת ה-PSA הוא בעל חשיבות רבה: כאשר עליית ה-PSA היא מעל 0.75 נ"ג/מ"ל לשנה, חלק מהרופאים ממליצים לבצע ביופסיה של הערמונית.

מה גורם לעליית ה-PSA?

עם העלייה בגיל נצפית גם עלייה ברמת ה-PSA בדם. רמתו יכולה לעלות כתוצאה מכל תהליך הגורם לריבוי תאים המייצרים PSA, כמו למשל, הגדלה של הערמונית, אך התהליך השכיח ביותר שגורם לעליית ערכי PSA הוא גידול שפיר של בלוטת הערמונית. גורמים נוספים הם דלקת של הערמונית (פרוסטטיטיס), טיפולים מסוימים (כגון ביופסיה של הערמונית, או ציסטוסקופיה) ותרופות (ראו להלן). גם מגע מיני יכול להעלות את רמת ה-PSA, לכן יש לבצע את הבדיקה 48-24 שעות לפחות לאחר קיום מגע מיני. נהוג להניח כי בדיקה רקטלית או קתטר בשופכה אינם גורמים לעלייה בערכי ה-PSA. הגדילה הטבעית של בלוטת הערמונית, כמו גם ייצור ה-PSA עצמו, תלויים בהורמון הגברי - טסטוסטרון. על כן, כעיקרון, כל טיפול שיוריד את רמת הטסטוסטרון יגרום גם לירידה ברמת ה-PSA בדם.

מהי המשמעות המעשית של תוצאת ה-PSA?

רוב המעבדות עדיין מתייחסות כיום לערך ה-PSA של 4 נ"ג/מ"ל כערך הגבוה התקין, אך הנטייה כיום היא לראות גם ערך של 2.5 עד 3.0 לערך העליון הגבוה, לפחות בגברים צעירים יחסית. אם ערכי ה-PSA נמוכים מהערך המקובל כתקין, והבדיקה הרקטלית תקינה, אין צורך בדרך כלל בבדיקות נוספות.

רופאים הדוגלים בביקורת תקופתית ממליצים בשלב זה על בדיקה רקטלית ובדיקת PSA פעם בשנה-שנתיים. אם ערך ה-PSA עולה על 4-3 נ"ג/מ"ל; ערכי ה-PSA מוגברים מעבר למצופה בגיל הנבדק; הופיעה עלייה מעל 0.75 נ"ג/מ"ל בשנה, או שהבדיקה הרקטלית מעלה ממצא חשוד כלשהו בערמונית - ימליצו המומחים על בדיקות משלימות, כגון: בדיקת דם נוספת, בדיקת שתן, בדיקת MRI, המשך מעקב צמוד אחר ערכי PSA, או ביופסיה של הערמונית.

חשוב לזכור כי המעקב לאורך זמן חשוב ביותר, במיוחד אם נמצא ממצא חשוד בבדיקה הרקטלית, או שקיים ערך גבוה מהרגיל של PSA. אם הרופא ממליץ על בדיקות נוספות, או על בדיקה חוזרת של PSA, חשוב לבצע אותן כדי לסייע באבחון. בחולים שמהם נלקחה ביופסיה, וזו לא העלתה את קיומה של מחלת הסרטן, עדיין חשוב להמשיך ולהיבדק, כולל בדיקות דם ל-PSA, שכן ייתכן שהביופסיה לא דגמה את הגידול אלא את הרקמה הבריאה. גם אם נתגלה סרטן בערמונית, מחלה זאת ניתנת לטיפול יעיל כשהאבחון הוא מוקדם.


סרטן הערמונית בשלב מוקדם אינו מתבטא בסימנים או בתסמינים ייחודיים, לכן הבדיקות התקופתיות של PSA והבדיקה הרקטלית עשויות להיות חשובות.

למי מומלצת בדיקה ראשונית של PSA?

הרופא עשוי להמליץ על בדיקת PSA בשל אחת או יותר מהסיבות הבאות:

  • גבר בן 50 ומעלה שנמצא בקבוצת סיכון גבוה. 
  • אם התגלה ממצא חשוד בבדיקה הרקטלית.
  • אם יש הפרעות בהטלת השתן, העלולות להצביע על בעיה אפשרית בערמונית.
  • לכל גבר המעוניין לבצע בדיקת PSA, אם הוא מעל גיל 50 ועד ל-75-70, מומלץ לקבל הסבר מרופא על יתרונות וחסרונות הבדיקה, ולהחליט לאחר השיחה אם ברצונו להיבדק.


האם לבצע בדיקת PSA?

לפני שמחליטים לעבור בדיקת PSA בפעם הראשונה, חשוב להגיע לכלל החלטה כי אכן מעוניינים בטיפול, אם יאובחן סרטן בערמונית. אם לאחר היוועצות ברופא וקבלת מידע מתאים מחליטים שיתרונות האבחון והטיפול עולים על החסרונות ותופעות הלוואי שלו, אזי כדאי לעבור את הבדיקה. גישה חדשנית שהוצגה לאחרונה ממליצה על בדיקת PSA בגיל 45-40, חד-פעמית, להערכת הסיכון הצפוי להתפתחות המחלה בשנים הבאות (25-10 שנים), ובהתאם לכך ניתן לתכנן בדיקות PSA עתידיות.

הואיל ועדיין קיים ויכוח בין הרופאים לגבי חשיבות בדיקה זו וערכו של הגילוי המוקדם של סרטן הערמונית, ההחלטה נשארת למעשה בידי המועמד לבדיקה.


באיזו תדירות יש לבדוק את רמת ה-PSA?

אם הבדיקה הרקטלית וערך ה-PSA שניהם תקינים, ימליצו רוב המומחים על בדיקה חוזרת כעבור שנה-שנתיים. אם רמת ה-PSA מוגברת, אך בדיקות נוספות הן תקינות, עשוי הרופא להמליץ על השלמת בדיקת MRI לערמונית, ו/או ביקורת PSA לעיתים תכופות יותר, או להמליץ על בדיקות PSA במתכונת מורחבת.


מידע לנוטלים טבליות לטיפול בערמונית מוגדלת

התרופות פינסטריד - Finasteride (פרו קיור ®Pro-Cure)* או דוטאסטריד - Dutasteride (אבודרט או ערמוניה) או דוטאסטריד משולבת עם טמסולוסין (דואודרט ®Duodart או ערמוניה פלוס)* מיועדות לטיפול בתסמינים שמקורם בהגדלה שפירה של הערמונית.

מכיוון שהתרופות מורידות את רמת תוצרי פירוק הטסטוסטרון בערמונית, גם רמת ה-PSA יורדת. הירידה הממוצעת בערכי ה-PSA היא של כ-50% מהערך שהיה לפני תחילת הטיפול בתרופה. גם בחולי סרטן הערמונית תהיה ירידה דומה בערכי ה-PSA. לכן, הערכים התקינים המצוינים בדף מידע זה אינם מתייחסים לאלו הנוטלים תרופות, שיכולות להשפיע על רמת ה-PSA. הרופא המטפל יחליט על המשך מעקב, ביצוע ביופסיה, או טיפול נוסף לפי קצב השתנות ה-PSA לאורך זמן.

*או תרופות המכילות חומר פעיל דומה, בעלות שמות מסחריים אחרים.




מידע לגברים שחלו בסרטן הערמונית

מידע לגברים שחלו בסרטן הערמונית ניתן למצוא בחוברת 'לדעת יותר על סרטן הערמונית', של האגודה למלחמה בסרטן. החוברת כוללת מידע מפורט על האבחון, אופני המעקב השונים והטיפולים. ניתן לקבל את החוברת, ללא תשלום, בפנייה בשיחת חינם ל'טלמידע'® של האגודה בטל': 1-800-599-995, או לעיין בה באתר האינטרנט של האגודה.



סיכום

  • התסמינים של הגדלה שפירה של הערמונית דומים לאלה של סרטן הערמונית. בשני המצבים, בשל הגידול בנפח הערמונית, ערך ה-PSA בדם יכול לעלות.
  • ה-PSA הוא חלבון המיוצר על ידי תאי הערמונית, ורמתו ניתנת למדידה בבדיקת דם פשוטה. בדיקת PSA בדם והבדיקה הרקטלית נועדו לאתר גברים שאצלם עלול להימצא סרטן הערמונית, אך האבחנה של סרטן הערמונית נעשית על פי תוצאות של ביופסיה בלבד.
  • הערך התקין של PSA אינו תמיד ערך מוחלט. מספר גורמים משפיעים על הערכת תוצאות בדיקה זו, כגון: גיל, גודל הערמונית, התסמינים וערכי PSA קודמים. כמו כן תרופות ופעולות מסוימות יכולות להשפיע באופן מלאכותי על רמת ה-PSA בדם.
  • מומחים עדיין לא הכריעו בשאלה אם יש צורך בבדיקות סריקה לגילוי מוקדם של כלל אוכלוסיית הגברים הבריאים - בדיקה רקטלית ו-PSA בדם בפרקי זמן קבועים. הנחיות משרד הבריאות לגילוי מוקדם של מחלות הסרטן אינן כוללות המלצה לבדיקות סריקה לשם גילוי של סרטן הערמונית. גורמים מקצועיים אחרים, כגון האיגוד האורולוגי הישראלי, ממליצים על בדיקות לכל גבר שמעוניין בכך מגיל 50 ועד 75 לערך, ולגברים מגיל 40 הנמצאים בסיכון גבוה, לאחר שהוסברו להם יתרונות וחסרונות הבדיקה.
  • מרבית הבעיות הנובעות מהגדלה של בלוטת הערמונית אינן מעידות על התפתחות סרטן, ובמרביתן ניתן לטפל בהצלחה. לשם כך יש לפנות לרופא לצורך אבחון.
  • במקרה שמאובחן סרטן הערמונית, אפשר להחליט יחד עם הרופא באיזו גישה כדאי לנקוט: טיפול מיידי, מעקב אקטיבי או מעקב פסיבי בשלב ראשון.




מערך הסיוע, המידע והתמיכה של האגודה למלחמה בסרטן

למידע על מערך התמיכה של האגודה למלחמה בסרטן

אבחון מוקדם של סרטן
כללים לחיים בריאים והמלצות לאבחון מוקדם של סרטן
קרא עוד
תודתנו נתונה ל:
פרופ' אבישי סלע, מנהל בדימוס, מכון אונקולוגי שמיר-אסף הרופא; רופא בכיר, מערך אונקולוגיה, המרכז הרפואי תל אביב ע"ש סוראסקי;

פרופ' ניקולא מבג'יש, מחלקת אורולוגיה, המרכז הרפואי סורוקה, באר שבע;

חברי ועדת העדכון בנושא אורולוגיה של האגודה למלחמה בסרטן על הערותיהם והארותיהם.
יולי 2022
מידע מפורט על התרופות המוזכרות כאן ניתן למצוא
בעלונים המופיעים באתר משרד הבריאות.

התכנים המופיעים כאן נועדו לספק מידע בלבד ואינם בגדר עצה רפואית, חוות דעת מקצועית או תחליף להתייעצות עם מומחה בכל תחום. במקרה של בעיה רפואית כלשהי יש לפנות לרופא/ה.