מבוא
העצמות
גידול שניוני בעצמות
הגורמים לסרטן שניוני בעצמות
תסמינים
אבחון סרטן שניוני בעצמות
הטיפול
טיפול בקרינה
טיפול הורמונלי
טיפול כימי (כימותרפיה)
טיפול מכוונן (ממוקד מטרה)
ניתוח
ביספוספונאטים
טיפולים אחרים
התמודדות עם התסמינים
מעקב
מחקרים וניסויים קליניים
התמודדות רגשית עם מחלת הסרטן
מערך המידע, הסיוע והתמיכה של האגודה למלחמה בסרטן לחולים, למחלימים ולבני משפחותיהם
המידע המובא בהמשך עוסק בסרטן שניוני בעצמות, ומטרתו לשפוך אור על אבחון המחלה, סוגי הטיפולים, תופעות הלוואי וההתמודדות. עם זאת, מידע זה הוא כללי בלבד, ורק הצוות הרפואי המטפל בך ומכיר היטב את פרטי הרקע הרפואי שלך ואת נתוני מחלתך, יכול לייעץ לך בכל הנוגע לטיפול.
איברי הגוף ורקמותיו מורכבים מאבני בניין קטנות הקרויות תאים. סרטן הוא מחלה של תאים אלה. תאים בחלקים שונים של הגוף עשויים להיות שונים זה מזה בתפקוד ובמראה, אולם רובם מתחדשים באותה צורה, כלומר באמצעות חלוקה. בדרך כלל חלוקת תאים זו מתרחשת באופן מסודר ומבוקר. אם התהליך יוצא משליטה מסיבה כלשהי, ממשיכים התאים להתחלק ללא בקרה ונוצר גוש תאים הקרוי גידול. גידולים עשויים להיות שפירים או ממאירים.
בגידול שפיר התאים אינם מתפשטים לאיברים אחרים בגוף - אך אם הם ממשיכים לגדול באזור המקורי, הם עלולים לגרום ללחץ על האיברים הסמוכים.
גידול ממאיר (סרטני) מורכב מתאים בעלי יכולת התפשטות. ללא טיפול, הוא עלול לפלוש לרקמות סמוכות ולהרוס אותן. לעיתים תאים ניתקים מן הגידול המקורי (הראשוני) ומתפשטים לאיברים אחרים בגוף, דרך מחזור הדם או מערכת הלימפה. כשתאים אלה מגיעים לאזור חדש, הם עלולים להמשיך להתחלק וליצור גושים חדשים הקרויים גידול משני (שניוני) או גרורה. חשוב להבין שלמחלת הסרטן אין גורם או סוג אחד של טיפול. קיימים כ-100 סוגי סרטן שונים, לכל אחד מהם שם, התנהגות וטיפול הייחודיים לו.
בגוף האדם יותר מ-200 עצמות בצורות ובגדלים שונים.
העצמות בנויות מתאים חיים (אוסטאוציטים - תאי עצם) המחוברים יחד על ידי חומר קשיח ורווי בסידן. מרקם זה יוצר את חוזקה ואת קשיחותה של העצם. העצמות עצמן הן חלולות ומלאות בחומר ספוגי, הקרוי 'לשד העצם' (מח העצם) - בו נוצרים תאי הדם.
מפרקי העצמות מכוסים סחוס, שהוא חומר חזק אך גמיש. גמישותו מאפשרת תנועה חופשית באזורי המפרקים. הסחוס מרפד את העצמות במפרקים ומונע חיכוך ביניהן. לעצמות יש מספר תפקידים חשובים. ראשית, השלד מספק לגוף תמיכה יציבה, והמפרקים משמשים כמנופים לתנועות הגוף. שנית, העצמות מגנות על איברים בגוף, למשל, כלוב הצלעות מגן על הלב ועל הריאות. העצמות משמשות מחסן לחלק מהחומרים החיוניים לגוף, במיוחד לסידן.
סרטן שניוני בעצמות עלול להופיע בכל עצם בגוף, אולם הוא נפוץ בעיקר בעמוד השדרה, בצלעות, באגן, בגולגולת ובאזורים הקרובים למרכז הגוף (הזרוע, הירך, השוק).
השם 'גידול ראשוני' מתייחס למיקום בגוף בו החל הסרטן להתפתח. לעיתים תאים סרטניים מתנתקים מהגידול הראשוני ונסחפים עם זרם הדם לאזור אחר בגוף (במקרה זה לעצמות), ויוצרים באזור החדש גידול הנקרא 'גרורה' או 'סרטן שניוני'.
סרטן שניוני בעצמות אינו מתפתח מרקמת העצם, אלא הוא תוצאה של תאים סרטניים שהתפשטו לעצם מגידול ראשוני שהתפתח במקום אחר בגוף (כמתואר למעלה). לרוב, סרטן שניוני בעצמות מופיע במספר אזורים בעצמות ולא רק באזור אחד בעצם.
למרות שכל גידול סרטני עשוי להתפשט לעצמות, סוגי הסרטן העיקריים המתפשטים לעצמות הם סרטן השד, הערמונית, הריאה, הכליה, בלוטת התריס ומיאלומה. ברוב המקרים, חולים בסרטן שניוני של העצמות יודעים מהו מיקומו של הסרטן הראשוני, אולם לעיתים הסרטן השניוני בעצמות מתגלה לפני אבחון הסרטן הראשוני. אם הגידול הראשוני אינו נמצא, הגידול הסרטני נקרא 'סרטן גרורתי ממקור לא ידוע'.
סרטן שניוני בעצמות הוא שונה מסרטן ראשוני בעצמות, שבו הגידול הסרטני מתפתח מתאי רקמת העצם.
הגורם לסרטן שניוני בעצמות הוא תמיד סרטן ראשוני במקום אחר בגוף. לא ידוע מדוע חלק מהאנשים חולים בגידול שניוני בעצמות ואילו אחרים לא.
התסמין הנפוץ ביותר של סרטן שניוני בעצמות הוא כאב באזור הנגוע. לרוב זהו כאב עמום ומתמשך, המחמיר בלילה, כאשר השרירים רפויים. לעיתים ניתן יהיה להבחין בנפיחות וברגישות באזור הנגוע. אם אתה מרגיש כאב שכזה, שאינו חולף תוך שבוע עד שבועיים, מומלץ לדווח על כך לרופא בהקדם האפשרי.
גידול סרטני בעצמות עלול להחליש אותן ולגרום לשברים, גם ללא חבלה. שבר זה מכונה 'שבר פתולוגי'.
כאשר עצמות נפגעות כתוצאה מגידול סרטני, כמות רבה של סידן (החומר המסייע בבניית עצמות הגוף) משתחררת לתוך זרם הדם. רמה גבוהה של סידן בדם נקראת היפרקלצמיה. תופעה זו יכולה לגרום לתסמינים שונים, כגון עייפות, תחושת חולי כללית, בחילות, עצירות, צמא ובלבול. עם זאת, בחולים רבים תופעה זו מתגלה בבדיקת דם, לפני שמופיעים תסמינים נוספים.
סרטן שניוני בעצמות עמוד השדרה עלול להפעיל לחץ על העצבים בחוט השדרה. כתוצאה מכך עשויים להופיע תסמינים כגון כאב, חולשת שרירים, ולעיתים עקצוץ, קהות תחושה בגפיים ובמקרים מסוימים שיתוק חלקי או מלא. אם החלק התחתון של עמוד השדרה נפגע, הפגיעה עלולה להשפיע על תפקוד המעיים ושלפוחית השתן.
אם אתה חש חולשה, כאב, דגדוג או שיתוק ברגליים, יש לדווח מיד לרופא כדי שניתן יהיה להעניק לך טיפול מיידי שימנע אפשרות של נזק קבוע לגופך.
סרטן שניוני בעצמות יכול לגרום תחושת חולשה רבה יותר מהרגיל. לעיתים המחלה עלולה להשפיע על תפקוד מח העצם, החומר הספוגי הנמצא בעצמות ומייצר תאי דם. תאי הדם נחלקים לכמה סוגים:
אם מח העצם אינו מסוגל לייצר מספיק תאי דם, אתה עלול לסבול מאנמיה ולהיות חשוף יותר לזיהומים או להיפצע בקלות ולסבול מדימומים.
במקרה של חשד להתפתחות סרטן שניוני בעצמות יפנה אותך הרופא למספר בדיקות. ייתכן שתחשוש כי המחלה חזרה או התפשטה, אולם ללא תוצאות הבדיקות לא תוכל לדעת זאת בוודאות. במצב כזה, אי הוודאות היא החלק הקשה ביותר. כדאי להמתין לתוצאות הבדיקות לפני הסקת מסקנות כלשהן. כדאי ורצוי להתייעץ ולקבל תמיכה מהצוות הרפואי המטפל בך או מגורם מקצועי.
ראשית תבוצע בדיקת דם כדי להעריך את מצב בריאותך הכללי ולבדוק את רמת הסידן בדם.
קרוב לוודאי שתבצע צילום חזה במטרה לבחון אם ישנם סימנים להתפשטות המחלה לריאות.
צילום רנטגן הוא שיטה פשוטה לזיהוי שינויים בעצם, העשויים להעיד על נוכחותו של סרטן שניוני בעצמות. עם זאת, סרטן שניוני בעצמות אינו מתגלה תמיד בצילום רנטגן.
מיפוי עצמות הוא בדיקה בעלת רגישות גבוהה, המאפשרת לאבחן תאים סרטניים בשלב מוקדם יותר מזה המאובחן בצילום רנטגן. לצורך מיפוי העצמות יזריקו לווריד (בדרך כלל בזרוע) כמות קטנה מאוד של חומר בעל רדיואקטיביות נמוכה. מאחר שעצם לא תקינה סופחת כמות גדולה יותר של חומר רדיואקטיבי מעצם בריאה, הרי שהסריקה יכולה לזהות את האזורים החריגים (בהם הצטברה כמות גדולה של חומר רדיואקטיבי) ולהדגיש אותם.
לאחר הזריקה תתבקש להמתין שעתיים-שלוש לפני ביצוע המיפוי עצמו. רמת הרדיואקטיביות במיפוי זה היא נמוכה מאוד ואינה מזיקה. בכל מקרה, הרדיואקטיביות תיעלם מגופך בתוך מספר שעות.
גם כאשר מתגלה משהו בלתי תקין במיפוי עצמות, אין זה מחייב כי הגורם הוא גידול סרטני בעצם. לעיתים הרופאים יעשו שימוש ב-CT או ב-MRI כדי לברר אם מדובר בסרטן שניוני בעצמות או במצב רפואי אחר.
סוג מתוחכם יותר של צילום רנטגן, הבונה תמונה תלת-ממדית של פנים הגוף. הסריקה אינה מכאיבה, אך נמשכת זמן רב יותר מצילום רנטגן רגיל ומצריכה שכיבה ממושכת ללא תנועה (בין 10 ל-30 דקות). בסריקות CT נעשה שימוש בכמות קטנה של קרינה, כך שהסבירות שייגרם נזק לך או לאדם אחר הבא איתך במגע היא נמוכה ביותר. תתבקש להימנע משתייה ומאכילה במשך ארבע שעות לפחות לפני הבדיקה.
לפני סריקת CT ייתכן שתקבל משקה או זריקה של חומר בעל צבע, שיאפשר לבחון אזורים מסוימים באופן ברור יותר בצילום. חומר זה עשוי לגרום לתחושה של גל חום בכל הגוף למשך מספר דקות. אם אתה אלרגי ליוד, או סובל מאסטמה, אתה עלול לסבול מתגובה חמורה יותר לזריקה, ולכן חשוב שתדווח על כך מראש לרופא. במקרה זה תוכל לקבל את הזריקה, אולם יינתנו לך סטרואידים יום לפני הבדיקה ויום לאחריה. קרוב לוודאי שתוכל לשוב לביתך מיד בתום הסריקה.
בדיקה זו דומה לסריקת CT, אך עושה שימוש בשדה מגנטי, במקום בקרני רנטגן, על מנת לבנות תמונות חתך רוחביות של גופך. במהלך הבדיקה תתבקש לשכב ללא תזוזה על מיטה בתוך גליל גדול, פתוח משתי קצותיו. הבדיקה כולה נמשכת כשעה ואינה כרוכה בכאב - למרות שהמכונה עצמה רועשת. יינתנו לך אטמי אוזניים או אוזניות שיוכלו להקל עליך.
הגליל הוא מגנט חזק ביותר, ועל כן לפני הכניסה לחדר עליך להסיר את כל חפצי המתכת שעל גופך. כמו כן, חשוב שתדווח לרופא אם עבדת עם מתכות או בתעשיית המתכת בעבר, או אם מושתל בגופך קוצב לב או סוגים מסוימים של אטבים כירורגיים, שכן במקרה כזה לא תוכל לעבור סריקת MRI בשל השדות המגנטיים. לחלק מהחולים ניתנת זריקה של צבע לווריד בזרוע, אולם היא אינה גורמת לאי-נוחות.
אם אתה חושש מהשהייה בחלל הסגור, יוכל להתלוות אליך אדם קרוב שיארח לך לחברה במהלך הבדיקה. כדאי גם לשתף את הצוות הרפואי בחששותיך בכדי שיוכל להעניק לך תמיכה במשך הבדיקה.
בסריקה זו נעשה שימוש במינון נמוך של סוכר רדיואקטיבי כדי למדוד את פעילות התאים באזורים שונים בגוף. לפני ביצוע הבדיקה מוזרק לווריד, בדרך כלל בזרוע, הסוכר הרדיואקטיבי. אזורי הגידול בדרך כלל פעילים יותר מהרקמות הסובבות אותם ולכן הם ״ראו בבירור על גבי הסורק. סוג זה של סריקה הינו חדש יחסית ואינו מבוצע בכל מקרה ובכל המרכזים הרפואיים. מומלץ להתייעץ עם הרופא המטפל אם סריקה זו תועיל לך.
לעיתים קרובות, גם לאחר ביצוע הסריקות ייתכן שהרופאים לא יהיו בטוחים מהו הגורם למצב הבלתי תקין בעצם, ויהיה צורך לקחת דגימת תאים (ביופסיה) קטנה מהאזור הנגוע בעצם. ניתן לבצע ביופסיה באחת הדרכים הבאות:
ביופסיית מחט
בזמן הרדמה מקומית מחט מוחדרת לתוך העצם, ונלקחת דגימה קטנה מהאזור החשוד. לעיתים ניתן לחוש בכאב על אף ההרדמה. אם אתה חושש, תוכל לבקש חומר הרגעה לפני ההליך. דגימת העצם נשלחת לבדיקה מיקרוסקופית לצורך זיהוי סוג הגידול. הבדיקה אינה נמשכת זמן רב ותוכל לבצע אותה במרפאות החוץ. אם הדגימה נלקחת מגבך, תיאלץ להישאר בבית החולים למשך לילה. יש לחכות כ-10 עד 14 יום עד לקבלת תוצאות הביופסיה. ייתכן שתחוש בכאב במשך מספר ימים לאחר הבדיקה, והרופא יוכל לרשום לך משככי כאבים להקלה.
ביופסיה פתוחה
בדיקה זו מתבצעת בהרדמה כללית, ובה מוסרת דגימה קטנה מהעצם. העצם היא קשה ביותר, והדגימה שהוצאה עוברת תהליך ריכוך כדי שניתן יהיה לבדוק אותה. תוצאות הבדיקה צפויות להגיע בתוך כ-10 עד 14 יום.
אם סרטן שניוני בעצמות מתגלה לפני שאובחן סרטן ראשוני, ייתכן שהרופא יבקש לבצע בדיקות נוספות כדי למצוא את הגידול הראשוני, כגון ממוגרפיה לבדיקת סרטן שד, צילום ריאות או CT ריאות כדי לבדוק הימצאות סרטן בריאות, CT או אולטרסאונד לבטן ולאגן כדי לבדוק הימצאות סרטן בכליה, אולטרסאונד או בדיקת דם כדי לבדוק הימצאות סרטן בערמונית. הצוות הרפואי יעיין בתוצאות הבדיקות שערכת לפני שיגיעו לאבחנה סופית. תהליך זה נמשך מספר ימים, ולעיתים מספר שבועות. ההמתנה עלולה להיות מלווה בלחץ ודאגה, אולם חשוב כי תתבצע האבחנה המדויקת ביותר. בזמן ההמתנה לתוצאות תוכל להיעזר בתמיכתם של בני משפחה וחברים קרובים.
בחולי סרטן שניוני בעצמות נעשה שימוש במספר סוגי טיפול. הטיפול שתקבל יהיה תלוי באזור הנגוע בעצם, במיקום הסרטן הראשוני, מהו מצב העצם (עד כמה היא חלשה ופגועה), כיצד המחלה משפיעה עליך (מהם התסמינים). מטרת הטיפול בסרטן שניוני היא להקל את תסמיני המחלה, ולהפחית את מספר התאים הסרטניים, את הסיכון לשברים בעצמות ואת הסיכון להיפרקלצמיה (רמת סידן גבוהה בדם).
הטיפול שתקבל יהיה תלוי במיקום הראשוני שבו התפתחה מחלת הסרטן, זאת משום שהגידול השניוני בעצם צפוי שיגיב באופן דומה לאותם טיפולים שבהם נעשה שימוש כטיפול בסרטן הראשוני. כדי לטפל במחלה יציעו לך טיפול כימי (כימותרפיה), טיפול הורמונלי, או שילוב של כימותרפיה וטיפול הורמונלי.
מלבד משככי כאבים ותרופות אחרות להקלת כאב, הטיפול העיקרי להקלת תסמיני המחלה הוא קרינה. טיפול בקרינה יכול להינתן באמצעות מכונה (קרינה חיצונית) או באמצעות רדיואיזוטופ (קרינה פנימית). רדיואיזוטופ הוא נוזל רדיואקטיבי הניתן בדרך כלל באמצעות זריקה או עירוי לווריד. ביספוספונאטים (תרופות מחזקות עצם) עשויים להפחית את הסיכון לשברים או להיפרקלצמיה ולהקל את הכאב.
תכנון הטיפול המיטבי עבורך ייעשה בדרך כלל על ידי צוות רב-תחומי, שכולל מנתחים, רדיולוגים, פתולוגים ואונקולוגים. בבית החולים ישנם אנשי צוות נוספים שיכולים לעזור לך לפי הצורך, כגון תזונאים, פיזיותרפיסטים, עובדים סוציאליים ופסיכולוגים. כדי לתכנן את הטיפול הטוב ביותר עבורך, יתחשבו הרופאים בגילך ובמצב בריאותך הכללי, וכן בסוג, בשלב ובדרגה של מחלתך.
הרופא המטפל ידון איתך על דרך הטיפול המתאימה ביותר עבורך, או שיציע לך לבחור בטיפול אחד מבין כמה אפשרויות. אם אתה צריך לבחור טיפול, ודא שיש בידך מספיק מידע על כל אפשרויות הטיפול והשלכותיהן, כדי שתוכל להחליט איזו מהם מתאימה לך. אל תחשוש לשאול את הצוות הרפואי כל שאלה שברצונך לברר בנוגע לטיפול ולתופעות הלוואי. לעיתים קרובות הכנת שאלות מראש וליווי של חבר קרוב או בן משפחה לפגישה עם הרופא יעזרו לך לברר את כל הפרטים ולזכור את תוכן הפגישה.
ייתכן שיחלפו כמה ימים או כמה שבועות עד שתקבל את כל תוצאות הבדיקות ועד שתגיע לפגישת מעקב שתיקבע לך בטרם תשוחרר לביתך. תקופת ההמתנה הזו עלולה להיות מלווה בחששות ומתח. מומלץ להיעזר בבני המשפחה או בחברים קרובים שיכולים להעניק לך תמיכה וסיוע.
אנשים רבים חוששים מהטיפולים נגד מחלת הסרטן, בשל תופעות הלוואי האפשריות. לרוב, ניתן לשלוט בתופעות הלוואי באמצעות תרופות. חשוב לזכור שהטיפולים ניתנים מסיבות שונות והיתרונות משתנים מחולה לחולה בהתאם למצבו.
אם הציעו לך טיפול שמטרתו לרפא את המחלה או לשלוט בגידול לאורך זמן, ההחלטה אם לקבל אותו תהיה קלה יותר ככל הנראה. אבל גם במצב זה תצטרך לשקול את יתרונות הטיפול מול חסרונותיו. אם אין אפשרות לריפוי, והטיפול ניתן כדי להאט או לעצור את התקדמות המחלה לתקופת זמן מסוימת, יהיה קשה יותר להחליט אם להסכים לקבל אותו או לא. קבלת החלטות הנוגעות לטיפול בנסיבות כאלו היא תמיד קשה, וכדאי לדון על כך בפירוט עם הרופא המטפל. אם אתה בוחר שלא לקבל טיפול למחלתך, תוכל לקבל טיפול לשליטה בתסמינים. טיפול זה נקרא 'טיפול תומך' או 'פליאטיבי'.
למרות שצוות רב-תחומי מומחה יקבע מהו הטיפול המתאים ביותר עבורך, ייתכן שתרצה לקבל חוות דעת רפואית נוספת, וזו זכותך המלאה. על פי סעיף 3 לחוק זכויות החולה, תשנ"ו- 1996: "מטופל זכאי להשיג מיוזמתו דעה נוספת לעניין הטיפול בו; המטפל והמוסד הרפואי יסייעו למטופל בכל הדרוש למימוש זכות זו". אם תבחר לקבל חוות דעת נוספת, כדאי שתכין מראש רשימת שאלות ותגיע בלוויית חבר קרוב או בן משפחה, כדי להבטיח שבפגישה תדונו בכל הנושאים המדאיגים אותך.
לפני שתקבל טיפול כלשהו, הרופא יסביר לך על מטרותיו, ויבקש ממך לחתום על טופס שמצהיר כי אתה מסכים לקבל את הטיפול מהצוות הרפואי. לא ״נתן לך טיפול רפואי ללא הסכמתך. לפני חתימתך על הטופס אתה אמור לקבל את מלוא המידע על אודות סוג הטיפול המומלץ לך והיקפו, יתרונותיו וחסרונותיו, טיפולים אפשריים אחרים, סיכונים ותופעות לוואי. אם אינך מבין את כל הפרטים שהוסברו לך, ספר זאת מיד לצוות הרפואי כדי שתוכל לקבל הסבר נוסף. מומלץ שקרוב משפחה או חבר יתלוו אליך לפגישה, כדי שיוכלו לסייע לך לזכור את כל הנאמר. רצוי גם להכין מראש רשימת שאלות, ולבקש זמן נוסף כדי להחליט. לאחר הסבריו של הרופא תוכל להחליט מהי האפשרות הטובה ביותר עבורך. חשוב לספר לרופא או לאחות האחראית על החלטתך, גם אם תבחר שלא לקבל את הטיפול כדי שהם יוכלו לתעד זאת בתיק הרפואי.
בטיפול בקרינה נעשה שימוש בקרניים בעלות עוצמת אנרגיה גבוהה כדי להשמיד תאים סרטניים תוך גרימת נזק מועט ככל האפשר לתאים הבריאים. זהו הטיפול השכיח ביותר במקרים של סרטן שניוני בעצמות והוא יעיל להקלת תסמיני המחלה, כגון כאב ונפיחות.
הטיפול בקרינה יכול להינתן בשני אופנים:
טיפול בקרינה לסרטן עצמות שניוני יכול להינתן באופן חד-פעמי במנה מרוכזת או בטיפול המחולק למספר מנות, על בסיס יומי.
תכנון הטיפול בקרינה יהיה תלוי בסוג הגידול הסרטני ובמיקומו בגוף. הרדיולוג ישוחח איתך מראש על אופן הטיפול ויענה על כל שאלותיך. טיפול בקרינה ניתן בדרך כלל לאזור בעצם שבו נמצא הגידול. עם זאת, אם הגידול מצוי בכמה אזורים בעצם, ״נתן הטיפול לאזור גדול יותר. טיפול זה נקרא 'טיפול בקרינה לחצי גוף'.
בדרך כלל עוברים 10-7 ימים עד שהכאב פוחת, וייתכן שיחלפו עד שישה שבועות בטרם תחוש הקלה משמעותית. ייתכן שלפני ההטבה תחוש החמרה בכאב. חשוב להמשיך ליטול משככי כאבים, שהרופא ירשום לך. ככל שתחושת הכאב פוחתת, יהיה אפשר להפחית את כמות משככי הכאבים. לפני התאמת מנת התרופה יש להתייעץ עם הרופא או האחות.
תופעות לוואי
בדרך כלל סוג זה של טיפול בקרינה גורם מעט מאוד תופעות לוואי. עם זאת, טיפול בעצמות במקומות מסוימים בגוף, כגון הצלעות או עמוד השדרה, עלול לגרום לתחושת חולי יום או יומיים לאחר הטיפול. ניתן לטפל בתחושה זו באמצעות תרופות. טיפול בקרינה חיצונית אינו מסכן אותך ברדיואקטיביות וזה בטוח לחלוטין לשהות במחיצת אנשים לאחר הטיפול, לרבות ילדים.
טיפול קרינתי מדויק מאוד העושה שימוש במספר שדות קרינה המכוונים אל הגידול. טיפול זה משמש לעיתים קרובות לטיפול בסרטן עצמות בעמוד השדרה, במקרים בהם רק אזור אחד או שניים נגועים בסרטן.
רדיואיזוטופים הם חומרים רדיואקטיביים ברמה נמוכה, הניתנים דרך הפה באמצעות קפסולות או בנוזל לשתייה או בהזרקה לווריד. תאים סרטניים סופגים רדיואיזוטופים טוב יותר מתאים בריאים, ולכן מרבית הקרינה מגיעה אל התאים הסרטניים וגורמת למותם. חלק מהרדיואיזוטופים נספגים על ידי העצם ולעיתים הם משמשים לטיפול בסרטן שניוני בעצמות. טיפול זה יעיל עבור מי שנמצאה אצלו יותר מעצם אחת נגועה. קיימים מספר סוגים של רדיואיזוטופים, והטיפול נקבע בהתאם לסוג הסרטן הראשוני בו חלית:
רדיום-223 [אלפרדין - Alpharadine (קסופיגו® - Xofigo)]*
ייתכן שתקבל רדיום-223 לטיפול בסרטן שניוני בעצמות שמקורו בסרטן הערמונית שהפסיק להגיב לטיפול הורמונלי. הטיפול ניתן באמצעות זריקה לווריד בזרוע או ביד דרך צינורית קטנה (קנולה) 6 פעמים בדרך כלל, אחת לארבע שבועות, במרפאת חוץ. ״תכן שהכאב יחמיר בימים שלאחר הטיפול, אך תוכל ליטול משככי כאבים באישור הרופא המטפל. ההרגשה משתפרת בדרך כלל בשבועות שלאחר מכן.
במהלך השבוע שלאחר הטיפול, יישאר בשתן ודם שלך מעט חומר רדיואקטיבי, והצוות הרפואי ינחה אותך כיצד לנהוג על מנת לא לסכן את הסובבים אותך.
סטרונציום-89 (89SR) וסמריום-153 (153-Samarium)
הטיפול בסטרונציום-89 ניתן באמצעות זריקה לווריד בזרוע או ביד דרך צינורית קטנה (קנולה), במרפאת חוץ. ייתכן שהכאב יחמיר בימים שלאחר הטיפול, אך תוכל ליטול משככי כאבים באישור הרופא המטפל. התחושה משתפרת בדרך כלל בשבועות שלאחר מכן. כמו כן, ניתן לטפל בסרטן שניוני בעצמות גם באמצעות סמריום-153. הרופא יקבע מהו הטיפול המתאים עבורך.
יוד 131
טיפול זה ניתן לסרטן שניוני בעצמות שמקורו בסרטן בלוטת התריס. החומר ניתן ככדור לבליעה, או כנוזל לשתייה והוא חסר צבע וריח. הקרינה הרדיואקטיבית ביוד 131 מתפרקת לאט, לכן תתבקש להישאר בבית החולים בחדר מבודד במשך מספר ימים. כאשר רמת הרדיואקטיביות תחזור לרמה בטוחה מספיק, ותוכל לשהות בקרבת אנשים אחרים, תשוחרר לביתך. תיאלץ למלא אחר מספר כללי זהירות במשך זמן קצר לאחר החזרה הביתה, כגון בעת מתן שתן. הצוות הרפואי יסביר לך על כך.
ייתכן שיוצע לך טיפול הורמונלי נגד סרטן עצמות שניוני שמקורו בסרטן השד או הערמונית. הורמונים הם חומרים המצויים בגוף באופן טבעי ותפקידם לפקח על גדילתם ופעילותם של תאים בריאים. עם זאת, ישנם הורמונים ייחודיים המשפיעים על גדילתם והתפתחותם של תאי סרטן השד או סרטן הערמונית.
טיפול הורמונלי פועל באמצעות הפחתת הורמונים ייחודיים בגוף או על ידי מניעת תאים סרטניים משימוש בהורמונים. הטיפול ההורמונלי יכול לצמצם את היקף הגידול הסרטני ולהפחית או להעלים את תסמיני המחלה, כגון כאבי עצמות.
ישנם סוגים שונים של טיפולים הורמונליים הפועלים באופן שונה מעט זה מזה, ולעיתים ייתכן שיינתנו יחד שני סוגים שונים. טיפול הורמונלי ניתן באמצעות טבליות לבליעה או באמצעות זריקה.
טיפול הורמונלי עלול לגרום לתופעות לוואי אצל חלק מהחולים, גברים ונשים, כולל גלי חום והזעות. למרות שהתופעות עשויות להיות קלות ברוב החולים, לאחרים הן יכולות להופיע בדרגה חמורה יותר. חשוב לשוחח מראש עם הרופא על כל תופעות הלוואי הצפויות כתוצאה מטיפול זה.
כימותרפיה היא השימוש בתרופות נגד סרטן (ציטוטוקסיות) המפריעות לגדילתם של תאים סרטניים וגורמות להשמדתם. לצד זאת, כימותרפיה עשויה להשמיד גם תאים בריאים. מידת הצורך בשימוש בכימותרפיה וסוג התרופות שבהן ייעשה שימוש ייקבעו בהתאם למיקום המקורי של הגידול הסרטני בגוף. לדוגמה, חוללה בסרטן שד שהתפשט לעצמות, תקבל תרופות כימיות המשמשות לטיפול בתאי סרטן השד.
התרופות ניתנות בזריקה לווריד, בעירוי, בזריקה תת-עורית או בזריקה לשריר, או בטבליות לבליעה. כימותרפיה ניתנת בדרך כלל כסדרת טיפולים, כשלאחר כל מחזור טיפול יש הפוגה של מספר שבועות כדי לאפשר לגוף להחלים ולהתגבר על תופעות הלוואי. מספר מחזורי הטיפול מתוכנן מראש ויהיה תלוי בסוג הסרטן ובתגובה שלו לתרופות. הכימותרפיה ניתנת בדרך כלל במסגרת אשפוז יום, אולם לעיתים נדרשת שהייה של מספר ימים בבית החולים.
תופעות לוואי של הטיפול הכימי
חולים רבים חוששים לקבל טיפול כימי בשל תופעות הלוואי האפשריות. כימותרפיה עלולה לגרום לתופעות לוואי, אולם אלו תלויות בתרופות שבהן ייעשה שימוש. כל תופעת לוואי כמעט יכולה להיות מטופלת היטב באמצעות תרופות להקלה.
כימותרפיה לטיפול בסרטן שניוני בעצמות נועדה לצמצם את היקף הגידולים הסרטניים, להפחית את התסמינים, לשפר את איכות החיים ולהאריך חיים עד כמה שניתן. קבלת החלטות בנוגע לטיפול היא תמיד קשה. עליך לדון בפירוט עם הרופא המטפל בך ביתרונות ובחסרונות הטיפול לפני שתחליט אם לקבל את הטיפול. אם תחליט שלא לקבל כימותרפיה, תוכל לקבל טיפולים אחרים שייסעו לך בהקלת תסמיני המחלה.
לאגודה למלחמה בסרטן חוברת 'הטיפול הכימי – כימותרפיה', המכילה מידע מפורט על הטיפול הכימי ותופעות הלוואי שלו. לקבלת החוברת ללא תשלום ניתן לפנות ל'טלמידע'® של האגודה למלחמה בסרטן בטל': 1-800-599-995 או לאתר האינטרנט של האגודה.
המחקר הרפואי המתקדם הביא לאפיון מנגנונים מולקולריים רבים האחראיים להתפתחות הגידול הסרטני. למנגנונים אלה פותחו תרופות חדישות וממוקדות המנטרלות את פעילותם. קיימים סוגים שונים של טיפולים מכווני מטרה (המכונים לעיתים טיפולים ביולוגיים), וכל אחד מהם פועל באופן שונה.
לעיתים קרובות משתמשים בטיפולים מכווננים לטיפול בסרטן עצמות שניוני שמקורו בסרטן קיבה, ולעיתים נדירות יותר, לטיפול בסרטן שמקורו בסרטן הערמונית, השד או הריאות. טיפולים מכווננים כוללים מגוון רחב של תרופות שניתנות בדרכים שונות - בטבליות לבליעה, בזריקה תת-עורית או בזריקה לווריד. תופעות הלוואי משתנות בהתאם לסוג התרופה בה נעשה שימוש.
אחת התרופות המשמשות לטיפול בסרטן שניוני בעצמות היא דנוסומאב - Denosumab (אקסגייבה®- Xgeva)* - תרופה מכווננת מסוג נוגדן חד שבטי. הנוגדן פועל נגד חלבון הקרוי RANKL שנמצא בתאים הסרטניים ושמפעיל את מנגנון ההרס של העצם. חסימת החלבון גורמת למניעת הרס העצם. התרופה ניתנת בזריקה תת-עורית מדי 4-3 שבועות.*או תרופות המכילות חומר פעיל דומה, בעלות שמות מסחריים אחרים.
אם הבדיקות הראו כי אזור אחד בלבד בעצם נגוע בסרטן, לעיתים קרובות הוא יוסר בהרדמה מלאה. העצם תחוזק באמצעות אטב כירורגי (פלטינה), או תותב מלאכותי (פרוטזה). אם הגידול קרוב למפרק, כגון ירך, ברך או כתף, יוסרו המפרק וסביבת העצם המכילה את הגידול הסרטני. המפרק יוחלף בברך, בכתף או בירך מלאכותיים (פרוטזה). אם ניתוח הינו אפשרות טיפולית עבורך, הרופא ידון איתך על כך ויענה על שאלותיך.
ניתוח יכול במקרים רבים לסייע בחיזוק עצמות שנחלשו בעקבות סרטן שניוני שהתפתח בהן.
לעיתים צילום רנטגן מגלה כי סרטן שניוני פגע בעצם ארוכה כגון עצם הירך, או בעצם הזרוע העליונה. אם קיים סיכון לשבר, תצטרך לעבור ניתוח לחיזוק העצם. במהלך הניתוח יחדיר הרופא בורג מתכת או מסמר ננעל (מסמר עם הברגה בשני קצותיו) לאמצע העצם החלשה, ואולי גם לוחית מתכת, שיישארו שם לצמיתות. פעולות אלה מחזקות את העצם ומייצבות אותה כך שלא תישבר. הניתוח מבוצע בהרדמה מלאה. התאמתך לניתוח זה תלויה במיקומו המדויק של הגידול בעצם. אתה צפוי להישאר בבית החולים עד שבועיים לאחר הניתוח כדי לאפשר החלמה מלאה, אולם רוב החולים מסוגלים ללכת בעצמם כבר מספר ימים לאחר הניתוח. פיזיותרפיסט יוכל ללמד אותך תרגילים אשר יסייעו לך להניע את הרגל יותר בקלות.
לעיתים היחלשות העצם גורמת לסדק או לשבר לפני שבוצע ניתוח לחיזוק העצם. במצב כזה עדיין אפשרי לתקן את העצם. הרופא או האחות יסבירו לך על אפשרות כזו.
אם הגידול פגע במפרק הירך או הכתף, תצטרך לעבור ניתוח כדי להחליף את האיבר הפגוע. תישאר בבית החולים כ-3 עד 7 ימים ולאחר מכן תקבל טיפולי פיזיותרפיה שיסייעו לך להתרגל למפרק החדש. ייתכן שתקבל טיפול בקרינה לפני או אחרי הניתוח כדי להרוס את התאים הסרטניים שנותרו באזור ולסייע לעצם הפגועה לשקם את עצמה.
טכניקה חדשה יותר לחיזוק העצם באמצעות זריקת חומר מילוי (דבק) לעצם. הרופא מחדיר מחט דרך העור, ואז בהנחיית רנטגן או CT הוא מזריק את החומר לתוך העצם החלשה. התהליך מבוצע בהרדמה מלאה או לאחר שניתן לך חומר הרגעה או טשטוש. טכניקה זו משמשת בעיקר לתמיכה בעצמות הארוכות של הגפיים התחתונות והעליונות, ולעיתים משתמשים בה כאשר הגידול משפיע על עמוד השדרה. החומר מוזרק אז לתוך חולייה פגומה בעמוד השדרה (vertebroplasty). בהליך זה נעשה שימוש לאחר שנוסו טיפולים אחרים לחיזוק העצם. הרופא המטפל יוכל לדון איתך על הטיפול ואם הוא יוכל לסייע במצבך. טיפול זה גם יוכל להקל כאבי עצמות.
אזור נפוץ שבו מופיע סרטן בעצמות הוא עמוד השדרה. במקרה זה תסבול מכאבי גב. הרופא יוכל לתת לך משככי כאבים שיקלו על אי-הנוחות והכאבים. לעיתים רחוקות יותר הגידול עלול לגרום ללחץ על העצבים באזור עמוד השדרה. מצב זה נקרא "דחיסת עמוד השדרה", והוא גורם לתסמינים, כגון חולשה ברגליים, שיתוק או עקצוצים באצבעות הידיים והרגליים, בעיות במתן שתן, עצירות או בשליטה על פעולת המעיים. אם אתה חש באחד מהתסמינים הללו חשוב לדווח על כך מיד לרופא, שכן דרוש טיפול להקלת הלחץ ולמניעת נזק קבוע לעצבים.
סטרואידים במינון גבוה עשויים להפחית את הנפיחות והלחץ סביב עמוד השדרה. לרוב הטיפול מלווה בטיפול בקרינה כדי לצמצם את היקף הגידול ולהפחית את הלחץ שנוצר. לעיתים ייתכן שיידרש ניתוח כדי להקל את הכאבים ולחזק את עמוד השדרה. מנת הסטרואידים תופחת בהדרגה לאחר הטיפול בקרינה או הניתוח.
אם רק בחלק מהעצם יש גידול והוא לא התפשט לחלקים אחרים בגוף, ״תכן שיהיה ניתן להסיר את האזור הנגוע. חלק העצם שנותר חוזק באמצעות לוח מתכת ולעיתים יחליפו את חלק העצם שהוסר בפרוטזה. הניתוח מתבצע לרוב בהרדמה מלאה.
קיימים שני סוגים של תאי עצם - אוסטיאוקלאסטים ואוסטיאובלאסטים. אוסטיאוקלאסטים משמידים את העצם הישנה, ואוסטיאובלאסטים מביאים מינרלים חדשים ובונים עצם חדשה. תאי סרטן שהתפשטו לעצם מייצרים חומרים כימיים המפריעים לאיזון הנורמלי בין תאים אלה ומשבשים את פעולתם. כתוצאה מכך, עלולים להיווצר חורים בעצם בשל יתר אוסטיאוקלאסטים.
ביספוספונאטים הם תרופות המגבילות את פעילותם של האוסטיאוקלאסטים. הם אינם מיועדים לטפל בסרטן עצמו, אך עשויים להפחית את הרס העצם ולהקטין את הסיכון לשבר בעצם, היפרקלצמיה (רמת סידן גבוהה בדם), דחיסת עמוד שדרה ולהפחית אי-נוחות. הרופא יכול להמליץ לך לקבל טיפול בביספוספונאטים במטרה לטפל בכאבי עצמות, למניעת שברי עצמות ולהפחית את הצורך בטיפול בקרינה. כמו כן, נעשה שימוש בביספוספונאטים כדי לטפל ברמות גבוהות של סידן בדם.
ביספוספונאטים ניתנים באחד משני אופנים:
תופעת לוואי נדירה עשויה להיות אוסטאונקרוזיס של הלסת - נזק חמור שנגרם לרקמת עצם בריאה בלסת המביא למות הרקמה. תופעה זו עלולה להופיע באנשים שעברו עקירת שיניים או טיפולים דנטליים אחרים בעודם נוטלים ביספוספונאטים, בעיקר בעירוי לווריד. יש לבקר אצל רופא השיניים לפני תחילת הטיפול בביספוספונאטים ולעדכן אותו בטיפול הצפוי, מאחר ויהיה עליך להימנע מכל טיפול שיניים, לרבות עקירת שן, טיפול שורש או שתלי שיניים, במהלך הטיפול.
לעיתים ייעשה שימוש בטיפולים אחרים, כדוגמת:
כאב הוא התסמין הנפוץ ביותר של סרטן שניוני בעצמות, והטיפול מתרכז בהקלת הכאב ותחושת חוסר הנוחות. קיימים סוגים שונים של כאב, ולכל אחד מהם טיפול אחר. יש כיום מגוון של משככי כאבים, יעילים מאוד, הניתנים לעיתים קרובות לבד או בשילוב עם טיפול בקרינה. ייתכן שתצטרך לנסות מספר משככי כאבים, או שילובים שלהם, עד שתמצא את התרופה היעילה עבורך. חשוב לדווח לצוות הרפואי על רמת הכאב כדי שיוכל לסייע.
כמו כן, לעיתים יש צורך זמני בשיכוך כאבים בעת קבלת הטיפול, למשל בעת טיפול בקרינה. ״תכן שתקבל תרופות אחרות, כגון תרופות נוגדות דלקת לא סטרואידיות (NSAIDs) או ביספוספונאטים (כפי שפורט למעלה), במטרה להקל את תסמיני הכאב, או שתקבל טיפולים אחרים כגון הזרקת חומר מילוי לעצם (כפי שפורט למעלה).
דרך נוספת להקלת הכאב היא באמצעות הרגעה. ישנן דרכים שונות להשיג רגיעה, בהן האזנה למוסיקה, חימום ועיסוי אזורים כואבים ושהייה ממושכת באמבטיה חמה. אם אתה חש כי אינך יכול לשלוט בכאב, חשוב שתדווח על כך לצוות הרפואי בהקדם האפשרי. תוכל גם לבקש מהרופא הפניה למרפאת כאב. אם אתה סובל מקשיי שינה בעקבות הכאב, הרופא יוכל לרשום לך טבליות לשינה.
מחקרים נערכים כל העת במטרה למצוא תרופות חדשות לשליטה בכאב בקרב אנשים הסובלים מסרטן שניוני בעצמות.
סרטן שניוני בעצמות עלול לגרום לשחרור סידן מהעצם הנגועה אל תוך מחזור הדם. רמות גבוהות של סידן בדם (היפרקלצמיה) עלולות לגרום בחילה ותחושה רעה. הטיפול בתופעה זו יכול לחייב שהייה של מספר ימים בבית החולים. על מנת לעודד את הכליות להפריש את הסידן מן הדם ולהוציאו מהגוף דרך השתן, יבקש ממך הרופא לשתות כמות רבה של נוזלים. כמו כן, יחובר לך עירוי נוזלים דרך וריד בזרוע ויינתנו לך תרופות להאצת התהליך. קרוב לוודאי שתחוש טוב יותר בתוך מספר ימים. במקרה והדבר ״דרש ניתן יהיה לחזור על טיפול זה.
מח העצם הינו חומר ספוגי המצוי במרכזן של חלק מעצמות הגוף, ומייצר תאי דם. סרטן שניוני בעצמות עלול להשפיע על תפקוד מח העצם ולהפחית את מספר תאי הדם. רמה נמוכה של תאי דם אדומים (אנמיה) גורמת לתחושת קוצר נשימה ועייפות; רמה נמוכה של תאי דם לבנים עלולה לגרום לעלייה בזיהומים; ורמה נמוכה של טסיות דם מגבירה את הסיכון להיפצע ולדמם ללא סיבה.
ניתן להעלות את מספר תאי הדם האדומים באמצעות עירויי דם או תרופות שמעודדות יצירת כדוריות דם במח עצם. במקרים נפוצים פחות, ניתן גם עירוי טסיות דם. טיפול תרופתי יכול להינתן כדי להתמודד עם זיהומים.
פגישות המעקב הן הזדמנות טובה לשוחח עם הרופא על חששות המתעוררים ולקבל מענה על שאלות שונות. אם בין הפגישות עם הרופא תסבול מבעיות כלשהן או תבחין בתסמינים חדשים, דווח על כך לרופא שלך או פנה אל בית החולים בהקדם האפשרי.
מחקרים למציאת דרכים חדשות לטיפול יעיל בסרטן לכל המטופלים נערכים כל העת. אם מחקרים מוקדמים (מחקרי פאזה 1–2) מראים שטיפול חדש עשוי להיות טוב יותר מהטיפול המקובל, האונקולוגים עורכים מחקרים להשוואה בין הטיפול החדש לטיפולים המקובלים הטובים ביותר בנמצא (מחקרי פאזה 3).
מחקרים כאלה נקראים מחקרים קליניים (או ניסויים קליניים), והם הדרך האמינה היחידה לבחינת טיפול חדש. לעיתים קרובות משתתפים במחקרים האלה כמה מרכזים רפואיים בארץ, ובדרך כלל גם מרכזים רפואיים במדינות אחרות.
מחקרים קליניים חשובים לא רק לשיפור הטיפול לטובת כל המטופלים בעתיד, אלא הם גם סיכוי אמיתי לשיפור מצבו של החולה המשתתף במחקר. כמו כן הם תורמים לקידום המאבק במחלת הסרטן ולהעמקת הידע הקשור למחלה. אם שיטת הטיפול הנבדקת במחקר מסוים תוכח כיעילה, היא עשויה להיות שיטת הטיפול המקובלת ולעזור לחולים רבים. יעילותם של רוב הטיפולים הנמצאים כיום בשימוש הוכחה בעבר במסגרת ניסויים קליניים.
במחקר קליני מבוקר פאזה 3 המשתתפים מחולקים, בדרך כלל, לשתי קבוצות:
אין מידע מוכח שהטיפול החדש הנבדק במחקר יביא לידי תוצאות טובות יותר, אך מקובל להציע טיפול חדש רק אם יש סיכוי סביר שתוצאותיו יהיו טובות יותר מהטיפול המקובל.
כדי להבטיח את בטיחות החולים ואת זכויותיהם כל פרוטוקול ניסיוני מקבל אישור של ועדה אתית, הנקראת ועדת הלסינקי, מטעם המוסד הרפואי שבו ייערך המחקר. כל משתתף מקבל העתק של הפרוטוקול ושל המסמכים הנלווים אליו, הוא נדרש לקרוא אותו ולחתום על טופס הסכמה מדעת לפני תחילת המחקר. חתימה על הטופס פירושה שהמשתתף יודע במה עוסק המחקר, מבין מדוע הוא מבוצע, מדוע הוזמן להשתתף בו, ובאיזה אופן יהיה מעורב בו.
גם לאחר מתן ההסכמה להשתתף במחקר, ניתן לפרוש ממנו בכל עת. ההחלטה שלא להשתתף בניסוי או לפרוש ממנו לא תשפיע על יחסו של הרופא בשום דרך, והוא ימשיך לתת את הטיפול המקובל הטוב ביותר.
חשוב לזכור שכל טיפול נחקר ביסודיות במחקרים מוקדמים לפני שנוסה במחקרים קליניים אקראיים ומבוקרים. ההשתתפות במחקר תסייע לקדם את מדע הרפואה ולשפר את סיכויי ההחלמה של חולים אחרים בעתיד.
תהליך אבחון מחלת הסרטן מלווה ברוב המקרים בתנודות רגשיות ומחשבות הנעות בין תקווה לבין פחד וחשש. כאשר מתבררת האבחנה, תגובתו של כל אדם היא ״חודית. התגובה לאבחנה מושפעת מתכונות אישיות, ניסיון ומפגש קודם עם מחלות סרטן במשפחה או בסביבה הקרובה, סוג המחלה והיכולת להירפא או להשיג הקלה. כל אדם מגיב בצורה שונה ובעוצמה שונה אבל לכולם דרוש זמן כדי להסתגל למציאות של מחלה.
להמשך
למידע על מערך התמיכה של האגודה למלחמה בסרטן