מבוא
גידולי חוט השדרה
הגורמים לגידולי חוט השדרה
תסמיני המחלה
קביעת שלב המחלה
סוגי הגידולים בחוט השדרה
אבחון המחלה
מידע כללי על הטיפול
אפשרויות הטיפול בגידולי השדרה
ניתוח
טיפול בקרינה (רדיותרפיה)
טיפול בסטרואידים
טיפול כימי (כימותרפיה)
ביספוספונאטים
תרופות ממוקדות מטרה (ביולוגיות, מכווננות)
טיפול על פי סוג הגידול
טיפול בגידולים שניוניים של עמוד השדרה
רפואה משלימה ומשולבת
מעקב
מחקרים קליניים
התמודדות רגשית עם מחלת הסרטן
מערך המידע, הסיוע והתמיכה של האגודה למלחמה בסרטן
המידע המובא בהמשך עוסק בגידולי חוט השדרה, ומטרתו לשפוך אור על אבחון המחלה, סוגי הטיפולים, תופעות הלוואי וההתמודדות. עם זאת, מידע זה הוא כללי בלבד, ורק הצוות הרפואי המטפל בך ומכיר היטב את פרטי הרקע הרפואי שלך ואת נתוני מחלתך, יכול לייעץ לך בכל הנוגע לטיפול.
איברי הגוף ורקמותיו מורכבים מאבני בניין קטנות הקרויות תאים. תאים אלו מתחדשים באמצעות חלוקה מבוקרת. אם התהליך יוצא משליטה בשל סיבה כלשהי, התאים ממשיכים להתחלק ללא בקרה ונוצר גוש תאים הקרוי גידול. גידולים עשויים להיות שפירים או ממאירים (סרטניים).
גידול שפיר הוא גידול מקומי, שהתאים שלו אינם מתפשטים לאיברים אחרים בגוף, אך אם הם ממשיכים להתחלק ולהתרבות, הם עלולים לגרום ללחץ על האיברים הסמוכים.
גידול ממאיר מורכב מתאים בעלי יכולת פלישה והתפשטות. ללא טיפול, גידול כזה עלול לפלוש לרקמות ולאיברים סמוכים ולפגוע גם בהם. לעיתים תאים ניתקים מהגידול המקורי (הראשוני) ומתפשטים לאיברים אחרים בגוף דרך מחזור הדם או מערכת הלימפה, ושם הם עלולים להמשיך להתחלק וליצור גושים חדשים הקרויים פיזור משני או גרורה.
קיימים יותר מ־100 סוגי סרטן באיברי הגוף השונים, ולכל אחד מהם שם, מהלך מחלה וטיפול הייחודיים לו.
כל תפקודי הגוף והחושים נשלטים על ידי מערכת העצבים המרכזית (CNS - Central Nervous System). מערכת זו מורכבת מהמוח, מחוט השדרה ומרשת העצבים ההיקפית (PNS), שנמתחת מתוך חוט השדרה אל כל איברי הגוף.
חוט השדרה מתחיל מבסיס הגולגולת (המוח) ויורד מטה דרך תעלה, בחוליות היוצרות את עמוד השדרה, עד אזור הגב התחתון.
כפי שהמוח מוגן ומוקף בעצמות הגולגולת, כך חוט השדרה מוקף ומוגן על ידי 26 החוליות שבעמוד השדרה. העצבים יוצאים מחוט השדרה דרך פתחים בין החוליות.
חוט השדרה מכיל את מסלולי התקשורת העצבית בין המוח לגוף, ובין הגוף למוח, בכל הקשור לתחושה ולתנועה. העצבים שולחים מסרים השולטים בתנועה ובתחושה בחלקים השונים בגופנו.
גידול במערכת העצבים המרכזית נוצר כשתאים בריאים בתוך המוח או בתוך חוט השדרה משתנים וגדלים ללא שליטה ויוצרים מסה.
גידולים הנוצרים במוח או בחוט השדרה יכולים להתפשט לחלקים אחרים של מערכת העצבים המרכזית, אך הם כמעט אף פעם אינם מתפשטים לאיברים אחרים בגוף. גידולים אלה יכולים להיות ממאירים (סרטניים) או שפירים, ושני הסוגים עלולים להיות מסוכנים ולפגוע בתפקודים חיוניים כמו היכולת הקוגניטיבית או השליטה בתנועה.
גידולי חוט השדרה נחשבים נדירים. הם יכולים להיווצר בחוט השדרה, בעצבים המסתעפים מחוט השדרה או בשכבות הרקמה המגינות על המוח ועל חוט השדרה (הקרום המוחי).
גידולים שנוצרים בחוט השדרה או בעצמות עמוד השדרה נקראים "גידולים ראשוניים" והם נדירים יחסית. גידולים שמתפשטים לשדרה מגידול שנוצר במקום אחר, בשד או בכליות לדוגמה, נקראים "גידולים שניוניים" והם מטופלים באופן שונה מגידולים המתפתחים בחוט השדרה.
גידול יכול להתפתח בכל אחד מהחלקים המרכיבים את השדרה:
הגורמים לגידולי חוט השדרה אינם ידועים, אולם מחקרים רבים מנסים כל העת למצוא סיבות אפשריות להופעתם. במקרים נדירים הסיבה לגידולי מוח וחוט שדרה יכולה להיות קשורה לגנטיקה. חולים שיש להם תסמונות סרטן משפחתיות נוטים לסבול מגידולים רבים המתפתחים לראשונה כשהם צעירים. בחלק מהמקרים הללו יש הפרעות מוגדרות, כמו שינוי בגנים NF1 או NF2 או מחלת ון היפל לינדאו.
גידולי שדרה גורמים לעיתים קרובות להופעת תסמינים בשל הדחיסה והרס החוליות או הלחץ שהם מפעילים על עצבי השדרה. התסמינים תלויים במיקומו של הגידול. גידולים שמתחילים בחלק העליון של עמוד השדרה יכולים לגרום לחוסר תחושה ולחולשה בזרועות. גידולים בחלקו התחתון של חוט השדרה יכולים לגרום לאיבוד שליטה בשלפוחית השתן והחלחולת (רקטום).
תסמינים שכיחים אחרים כוללים כאבי גב וצוואר חמורים, גם במצב מנוחה, תחושת "הירדמות" מקומית, חוסר תחושה או חוסר תיאום בזרועות ו/או ברגליים (בדרך כלל בשני צידי הגוף), הגורמים לתנועות מסורבלות ולקשיים בהליכה. ייתכנו גם עקצוץ וחולשה של הזרועות ושל הרגליים. לגידולים בשדרה יכול גם להתלוות כאב שמוקרן לאזורים כמו הירכיים או השוקיים.
עם זאת, חשוב לזכור כי ישנן אפשרויות אחרות הגורמות לתופעות דומות, בהן מחלות של העצבים ושל חוט השדרה. בכל מקרה חייבים לברר את הסיבה לתופעות.
גידולי מוח וחוט שדרה מחולקים בדרך כלל לארבעה שלבים (stages), בעיקר על פי האופן שבו תאי הגידול נראים תחת מיקרוסקופ:
יש גידולים המסווגים על פי מוטציות באחד מהגנים IDH (IDH1 או IDH2), או על ידי מוטציות אחרות בגנים, שיכולות להיות בעלות השפעה על סוגי הגידולים.
סוג הגידול נקבע על פי סוג התא שבו הוא נוצר, אולם בחלק מהגידולים מדובר בכמה סוגי תאים:
גידולים שנוצרים בעצמות עמוד השדרה ובדרך כלל אינם משפיעים על חוט השדרה. בקבוצת מחלות זו, המכונה סרטן ראשוני בעצמות, ישנם כמה סוגים:
גידולים שפירים:
דוגמה לגידולים אלה היא אוסטיאומה (Osteoma), גידול שפיר של העצם שעשוי להופיע בכל עצם ולעיתים מסירים אותו בניתוח. גידול זה מאופיין בכאבי עצמות בלילה.
גידולים ממאירים:
חלק מסוגי הסרטן עלולים להתפשט אל עצמות השדרה ממקומות אחרים בגוף, ונקראים סרטן שניוני (גרורתי) בעצמות. סוגי הסרטן הנוטים להתפשט לעצמות השדרה הם סרטן הריאות, סרטן השד, מיאלומה, לימפומה, סרטן הכליה, סרטן הערמונית ואחרים.
האבחון מתחיל בבדיקה רפואית. אם יש סימנים או תסמינים המעידים על אפשרות לגידול, הרופא יבדוק את ההיסטוריה הרפואית שלך, ויתמקד בתסמינים ובמועד תחילתם. הוא יבחן את תפקוד המוח ואת חוט השדרה שלך באמצעות בדיקת רפלקסים, כוח השרירים, הראייה, תנועת העיניים והפה, קואורדינציה, שיווי משקל וערנות.
אם יימצא כי תוצאות הבדיקה אינן תקינות, ייתכן שתופנה לנוירולוג (רופא המתמחה בטיפול רפואי במחלות מערכת העצבים) או לנוירוכירורג (רופא המתמחה בטיפול כירורגי במחלות מערכת העצבים), שיערוך בדיקה נוירולוגית מקיפה יותר וייתכן שגם בדיקות אחרות. כדי שהצוות הרפואי יוכל לתכנן את הטיפול בך, הוא זקוק למידע המדויק ביותר על סוג הגידול הסרטני, מיקומו וגודלו, ולכן תתבקש לבצע בדיקות הדמיה.
בדיקות ההדמיה עשויות לכלול:
לעיתים יתווסף לבדיקות גם צילום רנטגן רגיל שיסייע לאפיון הגידול.
בבדיקת CT נערכת סדרה של צילומי רנטגן היוצרת תמונה תלת-ממדית של פנים הגוף. בבדיקה זו קרני רנטגן יוצרות תמונות חתך מפורטות של המוח ושל חוט השדרה (או של חלקים אחרים בגוף). שלא כמו צילום רנטגן רגיל, בדיקת CT יוצרת תמונות מפורטות של הרקמות הרכות בגוף. הבדיקה אינה גורמת כאב ונמשכת כ-10 עד 30 דקות. בסריקת CT נעשה שימוש בכמות מזערית של קרינה, כך שהיא אינה מסכנת אותך או את השוהים בסביבתך. תתבקש להימנע מאכילה ומשתייה לפחות ארבע שעות לפני ביצוע הבדיקה. מטרת הבדיקה לזהות במדויק את מיקום הגידול או לבדוק אם הגידול הסרטני התפשט לאזורים אחרים בגוף.
מרבית המטופלים שעוברים בדיקת CT מתבקשים לשתות חומר ניגוד המאפשר תמונה מדויקת וברורה יותר של האזורים הנבדקים. לעיתים חומר הניגוד ניתן בזריקה. החומר עלול לגרום לתחושת חום בכל הגוף. במקרה של רגישות ליוד או מחלת אסטמה יש להודיע לטכנאי לפני שתיית החומר או הזרקתו.
בדיקה זו דומה לבדיקת CT, אך היא עושה שימוש בשדות מגנטיים במקום בקרני רנטגן כדי לבנות תמונות תלת-ממדיות של הגוף. במהלך הסריקה תתבקש לשכב ללא תזוזה על ספה בתוך גליל ארוך למשך כחצי שעה.
הבדיקה אינה גורמת כאב, אולם עלולה לגרום לאי נוחות, בעיקר עבור אנשים שחשים חרדה מפני חללים סגורים. מהלך הבדיקה מלווה ברעש, אך יינתנו לך אטמי אוזניים או אוזניות שיגנו עליך מפניו. חלק מהמטופלים יקבלו זריקה של חומר צבע לווריד בזרוע.
הדמיית רנטגן של השדרה שנעשית על ידי הזרקת חומר ניגוד בחלל שסביב חוט השדרה, כדי להדגים איברים שבדרך כלל אינם נראים בצילום רנטגן. בדיקה זו נעשית במקרים מסוימים, כשבדיקת MRI אינה מתאימה (כשיש למטופל קוצב לב למשל).
לצורך ביצוע סריקת PET, מוזרק חומר בעל רדיואקטיביות נמוכה (בדרך כלל סוג של סוכר המכונה FDG), והוא מתרכז בעיקר בתאי הגידול. לאחר מכן משתמשים במצלמה מיוחדת ליצירת תמונה של אזורי רדיואקטיביות בגוף. התמונה אינה מפורטת כמו סריקת CT או MRI, אך היא יכולה לסייע בקביעה אם אזורים חריגים שנראו בבדיקות אחרות (כגון MRI) הם גידולים או לא. בדיקה זו משמשת במקרים של חשד לגידול מהיר (גידולים בדרגה גבוהה) ופחות במקרים של גידולים שגדלים לאט יותר.
אמנם בדיקות הדמיה כמו סריקות MRI ו-CT עשויות להראות אזור לא תקין שסביר להניח שהוא גידול במוח או בחוט השדרה, לעיתים רק ביופסיה שנלקחת בהסרת חלק מרקמת הגידול יכולה לקבוע באיזה סוג גידול מדובר. ביופסיה עשויה להיעשות כהליך בפני עצמו או כחלק מניתוח להסרת הגידול. לא בכל המקרים נדרשת ביופסיה.
בשנים האחרונות נמצא שלשינויים בגנים מסוימים, בכרומוזומים או בחלבונים בתוך תאי הגידול, יכולה להיות משמעות בנוגע לטיפול או לתוצאות. בחלק מהמקרים, כשישנה אפשרות שמדובר בשינוי בגנים (מוטציה), נערכות בדיקות של רקמות הגידול כדי לקבוע את סוג הגידול ואת הטיפול המיטבי בו. סוג זה של בדיקות נקרא 'פתולוגיה מולקולרית', והוא מסייע בפרוגנוזה של המטופל או בבחירת אפשרות הטיפול המתאימה ביותר. דוגמאות לשינויים בגנים שניתן כיום לבדוק כוללות:
ישנם שני סוגי ביופסיה:
ביופסיה עם מחט: בהליך זה נשאב חלק מהגידול במהלך הרדמה כללית או מקומית או במהלך ניתוח, שנועד להסרת כל הגידול או רובו. תוך כדי הניתוח דגימות קטנות של הגידול נבדקות מיד על ידי הפתולוג, בזמן שהמטופל עדיין בחדר הניתוח.
ניקור מותני: בדיקה שנועדה לחפש תאים סרטניים בנוזל השדרה (CSF), הנוזל המקיף את המוח ואת חוט השדרה. הבדיקה נעשית בהרדמה מקומית, כאשר הנבדק שוכב על הצד בתנוחה עוברית. מחט קטנה וחלולה מוחדרת בין עצמות עמוד השדרה, כדי לשאוב חלק מהנוזל.
כאמור, לעיתים נדרשים גם צילומי רנטגן, מיפוי עצמות ובמקרים נדירים בדיקות מורכבות כמו הדמיית כלי דם.
תכנון הטיפול המיטבי עבורך ייעשה, בדרך כלל, על ידי צוות רב־תחומי, שיכלול נוירוכירורג, מומחה לניתוחי עמוד שדרה, נוירולוג (מומחה בטיפול במחלות עצבים) ונוירו-אונקולוג (מומחה לטיפול כימי וקרינתי). בבית החולים יש אנשי צוות נוספים שיכולים לעזור לך לפי הצורך, כגון תזונאים, פיזיותרפיסטים, עובדים סוציאליים ופסיכולוגים.
כדי לתכנן את הטיפול הטוב ביותר עבורך, יתחשבו הרופאים בגילך ובמצב בריאותך הכללי, בסוג מחלתך, בשלב שלה ובדרגה שלה.
הרופא המטפל ישוחח איתך על דרך הטיפול המתאימה ביותר עבורך, או יציע לך לבחור בטיפול אחד מבין כמה אפשרויות. אם צריך להחליט איזה טיפול מתאים ביותר, יש לוודא שכל אפשרויות הטיפול והשפעותיו ידועות וברורות לך. אין צורך לחשוש לשאול את הצוות הרפואי כל שאלה בנוגע לטיפול ולתופעות הלוואי. לעיתים קרובות הכנת שאלות מראש ונוכחות של חבר קרוב או בן משפחה בפגישה עם הרופא עוזרות לברר את כל הפרטים ולזכור את תוכן הפגישה.
אנשים רבים חוששים מהטיפולים נגד מחלת הסרטן בשל תופעות הלוואי האפשריות, אבל לרוב ניתן לשלוט בתופעות הלוואי באמצעות תרופות. חשוב לזכור שהטיפול מותאם באופן אישי לכל אדם שחלה, והוא משתנה בהתאם למחלתו הראשונית ולמצבו הכללי.
אם הציעו לך טיפול שמטרתו לרפא את המחלה או לשלוט בגידול לאורך זמן, ההחלטה אם לקבל אותו תהיה, ככל הנראה, קלה יותר אך עדיין יש לשקול את יתרונות הטיפול לעומת חסרונותיו. אם אין אפשרות ריפוי, והטיפול נועד להאט את התקדמות המחלה או לעצור אותה לתקופת זמן מסוימת, יהיה קשה יותר להחליט אם להסכים לקבל את הטיפול.
בנסיבות כאלו קבלת ההחלטות הנוגעות לטיפול היא תמיד קשה, וכדאי לדון על כך בפירוט עם הרופא המטפל. גם אם בוחרים שלא לקבל טיפול, אפשר לקבל טיפול לשליטה בתסמינים. הטיפול הזה נקרא טיפול תומך או טיפול פליאטיבי.
צוות רב־תחומי של מומחים יקבע מהו הטיפול המתאים ביותר עבורך, אבל בהחלט אפשר לבקש ולקבל חוות דעת רפואית נוספת, וזו הזכות המלאה של כל אדם על פי סעיף 3 לחוק זכויות החולה, תשנ"ו־1996: "מטופל זכאי להשיג מיוזמתו דעה נוספת לעניין הטיפול בו; המטפל והמוסד הרפואי יסייעו למטופל בכל הדרוש למימוש זכות זו".
אם בחרת לקבל חוות דעת נוספת, כדאי להכין מראש רשימת שאלות ולהגיע בלוויית חבר קרוב או בן משפחה. כך אפשר להבטיח שכל הנושאים המדאיגים אותך יובהרו.
לפני קבלת טיפול כלשהו יסביר לך הרופא על סוג הטיפול והיקפו, על מטרותיו, על יתרונותיו וחסרונותיו, על סיכונים ותופעות לוואי ועל טיפולים אפשריים אחרים. לאחר מכן הוא יבקש ממך לחתום על טופס הסכמה מדעת – מסמך הצהרה שבו מביעים הסכמה לקבל את הטיפול מהצוות הרפואי. לא יינתן לך טיפול רפואי ללא הסכמתך וללא חתימתך על הטופס.
הטיפול תלוי בכמה גורמים, בהם גיל המטופל, מצב הבריאות הכללי, היקף הגידול הסרטני, סוגו ומיקומו ואם ניתן להסירו בניתוח או לא. ישנם כמה סיכונים המיוחסים לטיפול בגידולי חוט ועמוד השדרה, והרופא ישוחח איתך על כך. הטיפולים העיקריים הם ניתוח, טיפול בקרינה ומתן סטרואידים.
מטרת הניתוח היא להסיר את הגידול הסרטני בלי להחליש את עמוד השדרה. לעיתים אפשר להסיר גידול מחוט השדרה בשלמותו, במיוחד אם הוא נמצא בחלקו החיצוני של חוט השדרה. אם לא ניתן להסיר את הגידול הסרטני במלואו, ייתכן שיוסר רק חלק ממנו כדי להאט את קצב התקדמות המחלה.
ניתן לבצע את ההליך בניתוח פתוח, שבו יוצרים פתח שמאפשר גישה לגידול. במקרה הצורך מסירים חוליות או חלקים מהן, וכן מפרידים רקמות ושרירים כדי להסיר את הגידול. לאחר ההסרה מקבעים את החוליות באמצעות ברגים, ואם יש צורך מחדירים שתל עצם, כדי לחבר בין החוליות. תופרים את השרירים ואת הרקמות שנחתכו וכן את החתך הראשוני ולוקחים דגימה מהגידול לצורך ביופסיה.
הניתוח יכול להיות גם בשיטה זעיר פולשנית, שבה יוצרים פתחים קטנים בגוף ומשתמשים בניווט המונחה בעזרת מחשב כדי להגיע לגידול. ההחלטה על סוג הניתוח נקבעת בהתאם למיקומו של הגידול ולמידת נגישותו למנתח.
כריתת קשת החוליה לצורך הפחתת לחץ (Decompressive Laminectomy): ניתוח זה נועד להפחית את הלחץ בתוך תעלת השדרה, ובמהלכו מסירים חלק מהחוליות וחלק מהגידול הסרטני. בנוסף להפחתת הלחץ, הניתוח מאפשר נטילת דגימות של תאים סרטניים כדי לאבחן את סוג הגידול (ביופסיה).
תמט חוליה: מצב שבו הגידול או הגרורה יוצרים התמוטטות של אחת החוליות, שבאה לידי ביטוי בשבר של החוליה, שמאבדת מגובהה או מקבלת צורת טרפז במקום צורת קובייה רגילה. במצב כזה מזריקים למטופל חומר מלט (צמנט) בעזרת הדמיית CT אל תוך החוליה הנגועה. פעולה זו מקילה את הכאב ומייצבת את החוליה, והיא מבוצעת על ידי נוירוכירורג או על ידי רדיולוג המומחה לנושא.
בטיפול בקרינה נעשה שימוש בקרני אנרגיה בעלות עוצמה גבוהה ההורסות את התאים הסרטניים, תוך כדי גרימת נזק מועט ככל האפשר לתאים הבריאים. הטיפול בקרינה חיצונית מתבצע באמצעות קרינה המכוונת לאזור הגידול הסרטני. טיפול זה משמש בגידולי חוט השדרה שלא הוסרו בשלמותם בניתוח, שלא ניתן לנתחם או כשהטיפול התרופתי אינו מועיל. טיפול בקרינה ניתן לעיתים במטרה להקל או למנוע תסמיני מחלה כמו כאב, ובהקשר זה הטיפול נחשב לטיפול פליאטיבי (תומך).
סוגי קרינה שבהם ניתן להשתמש:
טיפול רדיוכירורגיה גופי (SBRT - Stereotactic Body Radiation Therapy) - טיפול שנועד בעיקר לגידולים קטנים, בין השאר גם בעמוד השדרה. בשיטה זו משתמשים בקרניים ממוקדות מאוד ובמנות קרינה גבוהות, כדי להרוס את הגידול.
טיפול קרינתי בעוצמה מאופננת (IMRT – Intensity modulated radiation therapy) - טיפול תלת-ממדי שמאפשר קרינה לגידול העוטף או הסמוך לאיבר חיוני תוך מזעור הקרינה לרקמה הבריאה. טכנולוגיה זו משמשת בין השאר גם לגידולים ממאירים באזור הראש והצוואר, בהם גידולי גזע המוח וחוט השדרה.
קרינה מסוג (VMAT - Volumetric modulated arc therapy) - היא טכניקה דומה ל-IMRT. אלומות קרינה בעוצמות שונות מכוונות לגידול ומסתובבות בקשתות סביב המטופל. התוצאה היא תקיפת הגידול תוך מזעור הקרינה לרקמות הבריאות, והפחתת זמן הטיפול.
לפני תחילת הטיפולים, צוות הקרינה יקבע את המיקום של הטיפול, הזוויות המדויקות של קרני הקרינה והמינון הנכון של הקרינה. פגישת תכנון זו, הנקראת סימולציה, כוללת בדרך כלל בדיקות הדמיה כגון סריקות CT או MRI.
ברוב המקרים המינון הכולל של הקרינה מחולק לכמויות יומיות (ניתנות בדרך כלל בימים ראשון עד חמישי) על פני כמה שבועות. בכל פגישת טיפול, הנמשכת כ-15 עד 30 דקות, המטופל שוכב על מיטת הטיפול בזמן שמכונת הקרינה מכוונת לאזור המטופל. הקרינה אינה גורמת כאב.
תופעות לוואי אפשריות של הקרינה: תשישות ועייפות, בחילות, הקאות וכאבי ראש.
חלק מהתרופות לטיפול בגידולי מוח או שדרה אינן מטפלות בגידולים ישירות, אך הן עשויות לסייע בהפחתת התסמינים הנגרמים בשל הגידול או בשל הטיפול בו. סטרואידים הם תחליפים הורמונליים המיוצרים באופן טבעי על ידי הגוף, באיברי הרבייה ובבלוטות האדרנל המצויות מעל הכליה. סטרואידים ניתנים באמצעות זריקות או טבליות לבליעה ומסייעים בהפחתת הבצקת המקיפה גידולים שדרתיים. אף שסטרואידים אינם מטפלים בגידול עצמו, הם יעילים ביותר בהקלת התסמינים ובשיפור איכות החיים וההרגשה הכללית. בסטרואידים ניתן לעשות שימוש לפני ניתוח או לאחריו, לפני טיפול קרינתי או לאחריו.
תרופות כימותרפיות אינן משמשות בדרך כלל לגידולים בחוט השדרה, כיוון שנמצא שהן יעילות פחות בסוג זה של גידולים. עם זאת, בגידולי שדרה בדרגה גבוהה מטפלים לעיתים בכימותרפיה בשל יכולתה לחצות את המחסום דם-מוח (מבנה קרומי המשמש כמחסום בפני מעבר מולקולות בין מערכת הדם לנוזל המוחי־שדרתי. בגלל מבנה המחסום רק מולקולות מסוימות יכולות לחדור אותו). כימותרפיה ניתנת גם כטיפול בגידולים סרטניים שפוגעים בעצמות עמוד השדרה באופן ראשוני או שניוני (גרורה).
בחלק מגידולי עמוד השדרה ניתן טיפול בתרופות מקבוצת הביספוספונאטים, תרופות המונעות את איבוד מסת העצם ומיועדות לטיפול בדלדול עצם על ידי חיזוק החוליות והאזור הנגוע, ללא קשר לאופי הגידול או למתן כימותרפיה.
תרופות מקבוצת קורטיקוסטרואידים, מסייעות לטיפול בכאב שנגרם לעצמות בשל הגידול.
תרופות ממוקדות מטרה (המוכרות גם בשם ביולוגיות או מכווננות) עוצרות את המנגנונים שגורמים לגידול או הורגות את תאי הגידול. תרופות אלו עדיין אינן ממלאות תפקיד משמעותי בטיפול בגידולי מוח או חוט שדרה, אך חלקן עשויות להועיל לסוגים מסוימים של גידולים. ניסויים בתרופות אלו מתבצעים כל העת.
תחום נוסף שנחקר הוא שימוש בחיסוני סרטן לטיפול בגליומות. חיסונים לסרטן עשויים מאנטיגנים הבאים לביטוי בסוג מסוים של תאים סרטניים. האנטיגנים מפעילים תגובה חיסונית לחיסול סלקטיבי של הגידול.
אימונותרפיה
טיפול שפועל על ידי זיהוי של תאי גידול ותקיפתם. טיפול אימונותרפי מעודד את מערכת החיסון לתקוף את תאי הגידול. כיום מתקיימים מחקרים קליניים ופרה-קליניים באימונותרפיה לטיפול בגליומות.
טיפול בתאי גזע
נבדקים כמה כיוונים לשימוש בתאי גזע כטיפול לסרטן. תאי גזע יכולים לתפקד ככלי לייצור ולהפרשת חומרים אנטי סרטניים.
אם הגידול בחוט השדרה קטן ואינו גורם לתסמינים, ייתכן שלא יהיה צורך לטפל בו מיד. כשגידולי חוט שדרה מצריכים טיפול, הוא לרוב יהיה דומה לזה הניתן עבור אותו סוג של גידול כשהוא מופיע במוח.
הטיפול בגידולים שניוניים (גרורות) בעמוד השדרה תלוי במיקומו של הגידול הראשוני בגוף, שכן גידול שניוני מגיב לטיפול שנמצא יעיל בגידול הראשוני. טיפול בקרינה הוא בדרך כלל הטיפול המועדף לגידולים מגרורות.
לעיתים, כשגידול שניוני לוחץ על חוט השדרה ועל העצבים, הוא משפיע על תפקודם. במצב זה יש לטפל בדחיפות בקרינה ובסטרואידים, וייתכן שיהיה צורך גם בניתוח. מטרת הטיפול היא לצמצם את היקף הגידול ולהקל בכך את עוצמת הלחץ המופעל על העצבים. כשהלחץ המופעל על העצבים יפחת ייתכן שיוצעו טיפולים נוספים.
גידול שניוני בעצמות מטה את שיווי המשקל הביולוגי בתוך העצם וגורם להפרשת חומרים מהגידול, המובילים להרס של העצם הנגועה. הטיפול מבוסס על מתן כימותרפיה או טיפול סיסטמי (מערכתי) אחר, בהתאם לסוג הגידול הראשוני; מתן קרינה לעצם הנגועה כדי להפחית את הכאב ולעצור את צמיחת הגרורה; מתן משככי כאבים; ולעיתים אף ניתוח אורתופדי לסילוק הגידול ולקיבוע העצם על ידי משתל מתכתי.
המונח רפואה משלימה (משולבת, אינטגרטיבית) מתייחס למגוון טיפולים, כגון דיקור סיני (אקופונקטורה), נטורופתיה, דמיון מודרך ועוד, הניתנים בנוסף על הטיפולים הרפואיים המקובלים נגד מחלת הסרטן. מחקרים מראים שגישת הטיפול האינטגרטיבית עשויה לתרום לשיפור איכות החיים של מטופלים בתקופת ההתמודדות עם המחלה והטיפולים.
אם ברצונך להיעזר בטיפולי רפואה משלימה, חשוב להתייעץ עם האונקולוג המטפל ועם רופא מומחה ברפואה משלימה כדי לבחון מהי דרך הטיפול הטובה ביותר עבורך, ואם שיטות רפואה משלימה עשויות לסייע בהשגת יעדי הטיפול.
לאחר השלמת הטיפול ממשיכים להיבדק בבדיקות מעקב שגרתיות, הכוללות בדיקות דם וצילומי רנטגן. פגישות המעקב הן הזדמנות טובה לשוחח עם הרופא על החששות הקיימים ולקבל תשובות על שאלות שונות. אם בין הפגישות עם הרופא מבחינים בתסמינים חדשים או בבעיות אחרות, יש לדווח לרופא או לפנות אל בית החולים בהקדם האפשרי.
מחקרים למציאת דרכים חדשות לטיפול יעיל בסרטן לכל המטופלים נערכים כל העת.
אם לפי מחקרים מוקדמים (מחקרי פאזה 2-1) נמצא כי טיפול חדש עשוי להיות טוב יותר מהטיפול המקובל, האונקולוגים עורכים מחקרים להשוואה בין הטיפול החדש לטיפולים המקובלים הטובים ביותר בנמצא (מחקרי פאזה 3).
מחקרים כאלה נקראים מחקרים קליניים (או ניסויים קליניים), והם הדרך האמינה היחידה לבחינת טיפול חדש. לעיתים קרובות משתתפים במחקרים האלה כמה מרכזים רפואיים בארץ, ובדרך כלל גם מרכזים רפואיים במדינות אחרות.
מחקרים קליניים חשובים לא רק לשיפור הטיפול לטובת כל המטופלים בעתיד, אלא גם מעניקים סיכוי אמיתי לשיפור מצבו של החולה המשתתף במחקר. כמו כן, הם תורמים לקידום המאבק במחלת הסרטן ולהעמקת הידע הקשור למחלה. אם שיטת הטיפול הנבדקת במחקר מסוים תוכח כיעילה, היא עשויה להיות שיטת הטיפול המקובלת ולעזור לחולים רבים. יעילותם של רוב הטיפולים הנמצאים כיום בשימוש הוכחה בעבר במסגרת ניסויים קליניים.
במחקר קליני מבוקר פאזה 3 המשתתפים מחולקים, בדרך כלל, לשתי קבוצות:
אין מידע מוכח שהטיפול החדש הנבדק במחקר יביא לידי תוצאות טובות יותר, אך מקובל להציע טיפול חדש רק אם יש סיכוי סביר שתוצאותיו יהיו טובות יותר מהטיפול המקובל.
כדי להבטיח את בטיחות החולים ואת זכויותיהם כל פרוטוקול ניסיוני מקבל אישור של ועדה אתית, הנקראת ועדת הלסינקי, מטעם המוסד הרפואי שבו ייערך המחקר.
כל משתתף מקבל העתק של הפרוטוקול ושל המסמכים הנלווים אליו, והוא נדרש לקרוא אותו ולחתום על טופס הסכמה מדעת לפני תחילת המחקר. חתימה על הטופס פירושה שהמשתתף יודע במה המחקר עוסק, מבין מדוע הוא מבוצע, מדוע הוזמן להשתתף בו ובאיזה אופן יהיה מעורב בו.
גם לאחר מתן ההסכמה להשתתף במחקר, ניתן לפרוש ממנו בכל עת. ההחלטה שלא להשתתף בניסוי או לפרוש ממנו לא תשפיע על יחסו של הרופא בשום דרך, והוא ימשיך לתת את הטיפול המקובל הטוב ביותר.
חשוב לזכור שכל טיפול נחקר ביסודיות במחקרים מוקדמים לפני שנוסה במחקרים קליניים אקראיים ומבוקרים. ההשתתפות במחקר תסייע לקדם את מדע הרפואה ולשפר את סיכויי ההחלמה של חולים אחרים בעתיד.
תהליך אבחון מחלת הסרטן מלווה ברוב המקרים בתנודות רגשיות ומחשבות הנעות בין תקווה לבין פחד וחשש. כאשר מתבררת האבחנה, תגובתו של כל אדם היא ייחודית. התגובה לאבחנה מושפעת מתכונות אישיות, ניסיון ומפגש קודם עם מחלות סרטן במשפחה או בסביבה הקרובה, סוג המחלה והיכולת להירפא או להשיג הקלה. כל אדם מגיב בצורה שונה ובעוצמה שונה אבל לכולם דרוש זמן כדי להסתגל למציאות של מחלה.
להמשך
למידע על מערך התמיכה של האגודה למלחמה בסרטן