ממחקרים תצפיתיים שנעשו בעבר ידוע כי אורח חיים לא פעיל, הכולל יושבנות רבה ועיסוק מועט בפעילות גופנית, מעלה את הסיכון לחלות בסרטן השד. מחקר חדש שהקיף כמה מדינות במערב, השתמש בשיטות חישוב סטטיסטיות מתקדמות ומצא חיזוקים למסקנה זו.
החוקרים אספו נתונים מהדנ"א הקשורים לנטייה לבצע או להימנע מביצוע פעילות גופנית בקרב 130,957 נשים ממוצא אירופי מתוך 76 מחקרים שונים: 69,838 נשים שחלו בסרטן שד גרורתי, 6,667 נשים שחלו בסרטן השד מקומי ו-54,452 נשים שלא חלו בסרטן השד ושימשו קבוצת ביקורת.
כדי להעריך גנטית את רמת הפעילות והיושבנות, החוקרים הסתמכו על מחקרי Genome Wide Association Studies (GWAS) מהמאגר העצום של נתוני ביובנק בבריטניה. באמצעות המאגר החוקרים בודדו רצפי דנ"א הקשורים לנטייה לבצע פעילות גופנית, לנטייה לבצע פעילות גופנית נמרצת ולנטייה ליושבנות.
מניתוח הנתונים על פי התחזית הגנטית לפעילות, פעילות נמרצת או יושבנות, עלה שרמה כללית גבוהה של פעילות גופנית קשורה לסיכון נמוך ב-41% לסרטן שד פולשני, ללא קשר לשלב בחיים (לפני או אחרי גיל המעבר), לסוג הגידול, ולשלב או לדרגת הגידול. פעילות גופנית נמרצת במהלך שלושה ימים לפחות בשבוע נמצאה קשורה לסיכון נמוך ב-38% לסרטן השד, בהשוואה למי שלא דיווחו על פעילות נמרצת, ויושבנות קשורה לסיכון גבוה ב-104% לסרטן שד מסוג טריפל נגטיב (שלילי לשלושת ההורמונים).
עוד עולה מן המחקר כי היעדר פעילות גופנית כמו גם יושבנות משפיעים על הסיכון לסרטן שד באופן עצמאי זה מזה. ישנם הסברים ביולוגיים לממצאים, והם מצביעים על קשרים סיבתיים רבים בין פעילות גופנית לסיכון לסרטן השד, כגון עודף משקל או השמנה, הפרעה מטבולית, הורמוני מין ודלקת.
החוקרים סיכמו כי ידוע שעיסוק בפעילות גופנית והפחתת זמן ישיבה מומלצים להורדת הסיכון לחלות בסרטן. המחקר החדש מוסיף ראיות נוספות לכך שאורח חיים פעיל עשוי להפחית את שכיחות שיעורי סרטן השד בעתיד. המחקר פורסם בכתב העתBritish Journal of Sports Medicine בספטמבר 2022, תורגם והונגש לציבור על ידי מרכז המידע של האגודה למלחמה בסרטן.
לתקציר המחקר באנגלית לחצו כאן.