סרטן השד הוא סוג הסרטן הנפוץ ביותר בקרב נשים ברחבי העולם, ולמרות שחלה התקדמות רבה בטיפול בו עדיין יש צורך בשיפור הדרכים להפחתת הסיכון לחלות. במחקרים קודמים נמצא כי פעילות גופנית קשורה לסיכון מופחת לחלות בסוגי סרטן שונים, וכי התנהגות יושבנית, ובעיקר צפייה בטלוויזיה, קשורה לסיכון מוגבר לחלות בסוגי סרטן שונים. במחקר זה חוקרים מאוניברסיטת נבארה בספרד בשיתוף עם אוניברסיטת הרווארד, ביקשו לבחון את הקשר בין פעילות גופנית והתנהגות יושבנית בשעות הפנאי לסיכון לחלות בסרטן השד בקרב נשים.
החוקרים אספו נתונים שסיפקו 10,812 בוגרות אוניברסיטה בגילים 42-26, במענה על שאלונים לגבי אורח חייהן ומצב בריאותן בכל שנתיים, בין השנים 1999 ל-2018. זמן המעקב החציוני אחר הנשים היה 11.8 שנים. במהלך תקופת המעקב אובחנו 101 מקרי סרטן שד.
החוקרים חישבו את רמת הפעילות הגופנית היומית שדווחה על ידי המשתתפות על פי מדד MET (ככל שהפעילות הגופנית מאומצת וממושכת יותר, כך מדד MET גבוה יותר) וחילקו את הנשים לשלוש קבוצות: בעלות ניקוד של 6-0; 16.5-6; ו-16.5 ומעלה. קבוצות אלה שוות ערך להליכה יומית של עד חצי שעה; חצי שעה עד שעה; ושעה ומעלה, במשך חמישה ימים בשבוע, בהתאמה. כמו כן, הנשים חולקו לשלוש קבוצות לפי מספר השעות ביום שהן דיווחו על צפייה בטלוויזיה: פחות משעה, בין שעה לשעתיים, ומעל שעתיים.
נמצא כי קבוצת הנשים שרמת הפעילות הגופנית השבועית שלהן הייתה בדרגה הגבוהה, נמצאת בסיכון נמוך באופן מובהק סטטיסטית לחלות בסרטן השד לעומת הקבוצה עם הניקוד הנמוך ביותר. עוד נמצא קשר מובהק סטטיסטית בין צפייה בטלוויזיה מעל שעתיים ביום לסיכון מוגבר ב-67% לחלות בסרטן השד, לעומת נשים שצפו בטלוויזיה פחות משעה ביום. הקשר היה חזק יותר בנשים לפני גיל המעבר, והוא נשמר גם לאחר ביצוע למעלה מ-6 MET בשבוע.
מסקנת החוקרים על בסיס ממצאי המטופלות שנבדקו היא כי יש קשר בין פעילות גופנית רבה לירידה משמעותית בסיכון לחלות בסרטן השד, וכי התנהגות יושבנית, המתבטאת למשל בצפייה בטלוויזיה במשך יותר משעתיים ביום, מגבירה סיכון זה, בלי קשר להיקף ועצימות ביצוע הפעילות הגופנית היומית. לטענת החוקרים, ממצאי המחקר מהווים ראיות חדשות לטובת אורח חיים פעיל המפחית את הסיכון לסרטן השד.
המחקר פורסם ב-30 במרץ 2021 בכתב העת Preventive Medicine
קישור לתקציר המחקר