הימנעי מעישון סיגריות ומוצרי עישון אחרים
עישון מקצר את תוחלת החיים ב-10 שנה בממוצע. אין רמה בטוחה של עישון, כל חשיפה פוגעת בבריאות. עישון מעלה סיכון למחלות ריאה, מחלות לב וכלי דם, מחלות סרטן, בעיות פוריות ומחלות רבות נוספות. מעבר לכך, עישון גורם גם לפגעים אסתטיים: קמטים, כתמים, שיניים צהובות וריח רע של הגוף והפה.
הימנעי מחשיפה לעישון כפוי (פסיבי)
כדי להימנע מחשיפה לעשן סיגריות יש לשמור על מרחק של מעל 9 מטרים ממעשן. אם העישון מתבצע בחלל סגור, גם במרחק גדול יותר את נחשפת לרעלים המסוכנים הנמצאים בעשן הסיגריות. שמרי על הזכות שלך לבריאות.
השמנה מגבירה את הסיכון לסרטן
שמרי על משקל גוף תקין. איך? את יודעת שחשוב לאכול ירקות ופירות, דגנים מלאים, קטניות, ולהרבות בשתיית מים. עברי לשלב הביצוע, ובחרי בריא. בכל פעם שאת בוחרת מה לקנות, מה להזמין, מה להכין – בחרי בריא עבורך. מה לא? אל תבחרי במזון עתיר שומן מן החי, מעושן, מטוגן, משומר ועם הרבה מלח. הפחיתי בצריכת בשר אדום, והימנעי מצריכת בשר מעובד.
אלכוהול הוא גורם סיכון מובהק לסרטן
הגבילי שתיית אלכוהול לכוסית אחת ליום לכל היותר.
בחרי אורח חיים פעיל
פעילות גופנית מתונה במשך לפחות 300-150 דקות שבועיות או 150-75 דקות של פעילות גופנית אינטנסיבית או שילוב. מומלץ להגביל פעילויות "יושבניות" כמו ישיבה, שכיבה וצפייה בטלוויזיה או במסך אחר. מצאי פעילות גופנית שאת נהנית ממנה, והתמידי בה. חשוב לזוז יותר ולשבת פחות – כל פעילות עדיפה על חוסר פעילות מוחלט.
התנהגות חכמה בשמש
הקרינה העל סגולה של השמש יכולה לגרום לסרטן העור, וגם לקמטים והזדקנות מוגברת של העור. שמרי על עצמך. הכי חשוב להקפיד על שעות החשיפה לשמש – מומלץ להימנע מחשיפה בין השעות 16:00-10:00, ואם את נאלצת לצאת לשמש בשעות המסוכנות – חבשי כובע, הרכיבי משקפי שמש, לבשי ביגוד ארוך ומגן, שהי בצל ומרחי מסנן קרינה בהתאם להנחיות.
מה לעשות?
בכל גיל, היי ערה לשינויים בגופך בכלל, ובשדייך בפרט. אם הבחנת בשינוי, פני בהקדם לבדיקת רופא. שינויים שיש לשים אליהם לב בעיקר הם:
בשד:
בפטמה:
בבית השחי:
חשוב לזכור כי רוב השינויים המתגלים בשד אינם מצביעים על הימצאות גידול סרטני, אך בכל מקרה של תופעה בלתי שגרתית, יש לפנות לרופא/ה כדי לברר את טיבה.
בצעי בדיקת ממוגרפיה, מגיל 50 עד גיל 74 אחת לשנתיים לכלל הנשים, ובנשים בעלות היסטוריה משפחתית של סרטן שד מגיל 40 או בגיל הצעיר בעשר שנים מהגיל בו התגלתה המחלה אצל בת משפחה מדרגה ראשונה, בתדירות של אחת לשנה. הבדיקה נמצאת בסל הבריאות, דרך קופות החולים.
אם הגעת לגיל 45 תוכלי לפנות לרופא כדי לקבל מידע על היתרונות והחסרונות בבדיקת הממוגרפיה בגילים אלו. אם תחליטי להיבדק, הבדיקה תיכלל בסל הבריאות.
הבדיקה נמשכת מספר דקות בלבד שבהן לוחצים את השד בין שני משטחים. לעיתים הלחץ גורם לאי-נעימות או לכאב חולף. ביום הבדיקה רצוי לא להשתמש בדיאודורנט, באבקת טלק או בתכשירים אחרים באזור השדיים ובית השחי.
אם יאובחן ממצא חשוד בבדיקת ממוגרפיה, תופני לבדיקת אולטרה-סאונד של השד לצורך המשך בירור, ולאחריה ייתכן שתבוצע ביופסיה על מנת לאבחן את הממצא במעבדה פתולוגית.
לנשים הנמצאות במעקב רפואי בשל היסטוריה משפחתית של סרטן השד, ולנשים הנמצאות במעקב בשל ממאירות במעי הגס, השחלה או הרחם, מומלץ לבצע בדיקת ממוגרפיה או בדיקת דימות אחרת, על פי שיקול דעתו של הרופא המטפל, בדרך כלל מגיל צעיר יותר ובתדירות גבוהה יותר.
למה לעשות?
סרטן השד הוא הגידול הסרטני השכיח ביותר בקרב נשים, בארץ ובעולם. מדי שנה מאובחנות בישראל כ-5,000 נשים חולות בסרטן השד. עם זאת, שיעורי ההישרדות מסרטן השד בישראל הם מהגבוהים ביותר במערב, בין היתר הודות לאבחון המוקדם באמצעות ממוגרפיה הנהוגה בארץ, ולתוכנית הסריקה שיזמה האגודה למלחמה בסרטן בשיתוף משרד הבריאות, וההיענות הגבוהה לביצוע הבדיקה.
גילוי מוקדם בבדיקת ממוגרפיה, עוד לפני שניתן לחוש את הגידול, מעלה את סיכויי הריפוי וההחלמה מהמחלה לכ-90%.
בדיקת דם לאיתור מוטציות בגנים BRCA1/2. ניתן לבצע את הבדיקה בכל גיל, והיא נמצאת בסל הבריאות לכל אישה ממוצא אשכנזי (על פי הצהרה עצמית) ללא צורך בייעוץ גנטי מקדים, ולנשים שחלו בסרטן שד או שחלה לפני גיל 50, או לבעלות סיפור משפחתי של סרטן שד/שחלה/לבלב, לאחר ייעוץ גנטי.
כ-10% ממקרי סרטן השד מקורם בנטייה תורשתית הנגרמת ממוטציות מורשות באחד מהגנים BRCA1 ו-2BRCA. מתוך מגוון המוטציות בנשים יהודיות, קיימות שלוש מוטציות בגנים אלה אשר שכיחות במיוחד בקרב אשכנזיות. בנוסף, גם ביהודים לא אשכנזים קיים מספר מוגבל של מוטציות השכיחות בגנים אלה.
נשאיות של מוטציות בגנים BRCA1 ו-BRCA2 מצויות בסיכון גבוה משמעותית לחלות בסרטן השד ובסרטן השחלה, וכן בסרטן לבלב, בהשוואה לנשים באוכלוסייה הכללית.
סרטן שד המתפתח בנשאיות של אחת המוטציות בגנים BRCA1 או BRCA2, מופיע לרוב בגיל צעיר, לפני גיל 50 ולעיתים גם לפני גיל 40, ולעיתים מופיעים מספר גידולים ראשוניים במקביל, בשד אחד או בשניהם.
נשים שנמצא כי הן נשאיות של מוטציות בגנים BRCA1/2, זכאיות לבדיקות תקופתיות לגילוי מוקדם של סרטן, ללא עלות:
את הבדיקה לסל הגישה פרופ' אפרת לוי-להד, מנהלת המכון לגנטיקה רפואית, המרכז הרפואי שערי צדק, המרכזת (עם פרופ' איתן פרידמן) את הקונסורציום הישראלי לגנטיקה של סרטן השד, הפועל ביוזמת ובחסות האגודה למלחמה בסרטן.
התחסני נגד נגיף הפפילומה. החיסון ניתן בזריקה לשריר הזרוע, בשתיים או שלוש מנות בתוך תקופה של חצי שנה. לאחר השלמת כמות המנות, אין צורך לחזור עליו.
למי מיועד החיסון ומתי לעשות אותו?
כיום החיסון ניתן לבנות ובנים בכיתה ח'. החיסון כלול בסל הבריאות לבנות בגילים 26-9. מי שלא התחסנה בגילים אלה יכולה לעשות אותו בתשלום בין הגילים 45-27.
אפשר להידבק בנגיף הפפילומה כשמקיימים מגע מיני עם אדם אחר, גם בפעם הראשונה, ולכן חשוב מאד לקבל את החיסון לפני הסיכון להידבק - התחלת הפעילות המינית. התגובה החיסונית טובה ביותר כאשר החיסון ניתן בגיל בית ספר, בהשוואה לגילים מבוגרים יותר. חשוב לציין, שהחיסון אינו מטפל במצבים בריאותיים שנגרמו מהדבקה שהתרחשה לפני קבלתו ואינו יכול לרפא אותם.
נגיף הפפילומה גורם למרבית מקרי סרטן צוואר הרחם. החיסון נגד נגיף הפפילומה עשוי לתרום למניעה ראשונית של המחלה.
כ-700 נשים מאובחנות מדי שנה בישראל עם שינויים טרום ממאירים בצוואר הרחם, להם גורם נגיף הפפילומה. כ-240 נשים מאובחנות מדי שנה בישראל עם סרטן צוואר הרחם, וכ-80 נשים נפטרות כל שנה מסרטן זה.
בנוסף, נגיף הפפילומה יכול לגרום גם לסרטן פי הטבעת וסרטן הפה והלוע בגברים ובנשים ולסרטן הנרתיק והפות.
בדיקה זו נועדה לאתר שינויים מוקדמים, טרום סרטניים, כדי למנוע התפתחות סרטן צוואר הרחם. גם נשים שחוסנו נגד נגיף הפפילומה האנושי (HPV) צריכות לבצע את הבדיקה התקופתית (בדיקת משטח תאים צוואר הרחם (משטח Pap) או בדיקת נוכחות נגיף הפפילומה (HPV TEST)), שכן החיסון יעיל אך לא כולל את כל זני הנגיף הקיימים.
את הבדיקה מבצע רופא נשים במסגרת בדיקה גינקולוגית שגרתית. הוא מסתכל על צוואר הרחם לאחר החדרת מכשיר לפיסוק הנרתיק (ספקולום) ולוקח דגימה של תאים. הבדיקה עלולה לגרום אי-נוחות אך בדרך כלל אינה מכאיבה ואינה גורמת לדימום. רצוי לעשות את הבדיקה שלא בעת הווסת, ולאחר שלושה ימים של הימנעות מיחסי מין.
למי מיועדת ומתי לעשות?
הבדיקה נמצאת בסל הבריאות עבור נשים בנות 54-25, בחינם אחת לשלוש שנים, ומגיל 55 בעלות סמלית. מומלץ לעשות את הבדיקה עד גיל 65, שכן יש שני טווחי גילים שבהם מתגלים מרבית המקרים של סרטן צוואר הרחם: בין 35 ל־39 ובין 60 ל־64.
כ-240 נשים מאובחנות מדי שנה בישראל עם סרטן צוואר הרחם, וכ-80 נשים נפטרות כל שנה מסרטן זה בישראל. בסיכון גבוה יותר לחלות נמצאות נשים שקיימו יחסי מין לפני גיל 18, נשים שלהן בני זוג רבים, וכן נשים שסובלות מחסך חיסוני כלשהו.
בצעי בדיקה עצמית של השומות (נקודות החן) על גופך, ובדיקה פעם בשנה אצל רופא עור.
הבדיקה העצמית של העור מאפשרת לגלות גידול עור בשלב מוקדם מאוד של התפתחותו, ובכך תורמת לסיכויי החלמה מרביים. מומלץ לבצע את הבדיקה מיד לאחר מקלחת, בחדר מואר היטב. יש להיעזר במראה המשקפת את הגוף כולו ובמראה ידנית לסריקת החלק האחורי של הגוף שישתקף במראה הקדמית הגדולה. יש לסרוק את העור מכף רגל ועד ראש. באמצעות הבדיקה יכול כל אדם להכיר היטב את השומות הקבועות, כתמי הלידה וסימנים אחרים על פני גופו, ולהבחין בשינוי או בהופעת נגע חדש.
סימנים שיש לשים לב אליהם בעת הבדיקה העצמית:
עלייך להיבדק לעיתים תכופות יותר אם את בקבוצת סיכון לסרטן עור או מלנומה: אם יש לך שומות רבות; אם את בעלת עור ושיער בהירים; מי שעורה נצרב בקלות בשמש; אם במשפחתך קרובים בעלי נקודות חן רבות או שחלו בסרטן העור; אם סבלת מכוויות שמש רבות, בעיקר בילדות; ואם את נוטלת תרופה המחלישה את מערכת החיסון או סובלת ממחלה המחלישה את מערכת החיסון. בכל חשד, התייעצי עם רופא/ת המשפחה שלך.
בכל שינוי באחד המדדים הללו או פצע בעור שמפריש או מדמם מספר ימים ואינו מבריא בטיפול שגרתי – יש לפנות לרופא עור.
סרטן העור, כולל סרטני העור שאינם מלנומה (BCC, SCC), הוא הסרטן הנפוץ ביותר מכל סוגי הסרטן האחרים גם יחד. שכיחותו הולכת ועולה באופן עקבי במהלך 40 השנים האחרונות. סרטן עור נפוץ יותר באוכלוסייה המבוגרת, אך עם השנים גיל האבחנה יורד בעקביות.
הודות לאגודה למלחמה בסרטן אשר יזמה את תכנית הסריקה בשיתוף משרד הבריאות השתפרו מאוד שיעורי האבחון המוקדם, ושיעורי הריפוי של סרטן העור ומלנומה - 91% מהחולים/ות בישראל התגלו בשלב מוקדם מאוד, המשפר את סיכויי הריפוי.
בצעי בדיקת דם סמוי בצואה, פעם בשנה, למניעה ואבחון מוקדם של סרטן המעי הגס.
בדיקת דם סמוי בצואה - גידולים ופוליפים במעי נוטים לדמם, ובדיקה זו יכולה לגלות שרידי דם בצואה. הבדיקה מתבצעת בבית, באמצעות ערכת בדיקה המסופקת ע"י כל קופות החולים. חשוב להקפיד על ביצוע הבדיקה. אם נמצא דם בצואה, יש חשיבות רבה לביצוע בדיקת קולונוסקופיה בהקדם האפשרי, שכן יש סיכון גבוה מאוד להימצאות פוליפ מתקדם או גידול סרטני. לעתים תיתכן תשובה שלילית על אף הימצאותו של גידול. לכן, גם אם התקבלה תשובה שלילית, חשוב להיות ערניים לסימנים המוקדמים, ולפנות לרופא אם הם מופיעים.
בדיקת קולונוסקופיה - קולונוסקופיה לא מתבצעת כבדיקת סקר, הבדיקה נמצאת בסל הבריאות לאנשים בעלי סיפור משפחתי של סרטן המעי או בעקבות תלונות (דוגמת שינוי בהרגלי היציאה, דימום רקטלי, כאבי בטן) או תוצאה חשודה בבדיקת דם סמוי בצואה. הקולונוסקופ הוא מכשיר ארוך וגמיש המאפשר את בדיקת המעי הגס לכל אורכו. הבדיקה אינה מחייבת אשפוז, אך מצריכה הכנה מוקדמת באמצעות שתיית חומר משלשל ו/או חוקן ניקוי. הבדיקה נעשית בטשטוש ונמשכת לרוב בין 20 דקות לשעה. יש צורך במלווה, שכן אין לנהוג הביתה לאחר ביצוע קולונסקופיה. יתרונה של הבדיקה הוא שיש אפשרות לכרות פוליפים שפירים בזמן הבדיקה, כדי למנוע מהם להפוך לסרטניים.
נשים בסיכון רגיל (ללא תלונות על תסמינים וללא סיפור משפחתי) - מגיל 50 עד 75, יש לבצע בדיקת דם סמוי בצואה אחת לשנה.
נשים בעלות סיפור משפחתי של סרטן המעי הגס (קרוב מדרגה ראשונה או שני קרובים מדרגה שנייה) - ביצוע קולונוסקופיה מגיל 40, או 10 שנים לפני גיל אבחון המחלה אצל קרוב המשפחה. אם הבדיקה תקינה, יתבצעו בדיקות מעקב אחת ל-5 שנים, או על פי המלצות הרופא.
נשים שאובחנו כחולות בסרטן המעי הגס - מומלץ שייבדקו לאיתור אפשרי של תסמונת לינץ', המגבירה את הסיכון לסרטן המעי הגס ומספר סוגי סרטן נוספים, מידע שהוא חשוב לבני משפחתם בדרגת קרבה ראשונה, שיופנו בעצמם לביצוע בדיקות נשאות במידת הצורך.
נשים בעלות היסטוריה משפחתית - כלומר ריבוי מקרי ממאירות במשפחה במעי הגס או ברחם, בגיל צעיר, או כשידוע על תסמונת לינץ' או פוליפוזיס משפחתי או חשד למקרים אלו - יש לפנות בכל גיל אל אחת מהמרפאות לגילוי מוקדם, בהקדם האפשרי, לצורך בירור.
נשים בעלות גורמי סיכון אחרים - מחלת מעי דלקתית, פוליפים במעי בעבר או פוליפים אצל קרובי משפחה ועוד הם גורמים המגבירים את הסיכון לחלות - יש להתייעץ עם רופא לגבי הגיל והתדירות של המעקב הנחוץ.
חשוב לשים לב לסימנים ולשינויים בגוף שעלולים להעיד על הימצאות סרטן המעי הגס:
סרטן המעי הגס והחלחולת הוא אחד מסוגי הסרטן השכיחים ביותר בישראל, ומדי שנה מאובחנים כחולים בו כ-3,000 בני אדם. זהו הסרטן השני בשכיחותו בגברים ובנשים בישראל. למעלה מ-80% מהמאובחנים הם מעל גיל 60. מקור רוב הגידולים הוא בפוליפ שפיר שלא טופל במועד והפך עם הזמן לממאיר.
גילוי המחלה בשלב מוקדם הודות לביצוע בדיקת דם סמוי מדי שנה וקולונוסקופיה במידת הצורך משפר מאוד את סיכויי ההחלמה.
הודות לאגודה למלחמה בסרטן אשר יזמה את תוכנית הסריקה בשיתוף משרד הבריאות השתפרו מאוד שיעורי האבחון המוקדם, ושיעורי הריפוי של סרטן המעי הגס.