תסמונת לינץ' היא תסמונת גנטית הקשורה לסיכון מוגבר לחלות בסרטן המעי הגס ובסוגי סרטן אחרים, כגון סרטן הרחם. במחקר שפרסמו חוקרים בינלאומיים בכתב העת The Lancet ביוני 2020 נבדק אם צריכה קבועה וממושכת של אספירין מפחיתה את הסיכון ארוך הטווח לפתח סרטן מעי גס בקרב בעלי תסמונת לינץ'.
במחקר השתתפו 861 בעלי תסמונת לינץ' בגיל 42 בממוצע מ-43 מדינות (אירופה, אוסטרליה-אסיה, אפריקה ואמריקה). הם חולקו אקראית לשתי קבוצות: 427 משתתפים נטלו מדי יום 600 מ"ג אספירין (2 כמוסות) ו-434 קיבלו תרופת פלצבו בתקופה שבין ינואר 1999 למרץ 2005. המעקב אחריהם נמשך 10 שנים בממוצע.
מהמחקר עולה כי 40 משתתפים שנטלו אספירין (9%) חלו בסרטן המעי הגס לעומת 59 שקיבלו פלצבו (13%). בקרב החולים שפיתחו סרטן מעי גס לא הייתה עדות להבדל בשלב המחלה בין נוטלי אספירין לנוטלי פלצבו. נטילת אספירין בקרב בעלי תסמונת לינץ' למשך שנתיים לפחות, הייתה כרוכה בהפחתה של 44% בסיכון לפתח סרטן מעי גס לעומת אי נטילתו. הסיכון המופחת הכרוך בנטילת אספירין נותר למשך כל תקופת המעקב, אך החל להתברר רק בחמש שנים לאחר תחילת נטילתו. נטילת אספירין לא נמצאה קשורה להפחתת הסיכון לחלות בסוגי סרטן אחרים הקשורים בתסמונת לינץ'.
החוקרים מציינים כי תוצאות המחקר תומכות בצריכת אספירין בקרב בעלי תסמונת לינץ', אם כי טרם נקבע המינון המיטבי מבחינת סיכון מול תועלת.
לחצו כאן לקישור למאמר המלא.