שיעור הנשים בגיל 54-35 אשר ביצעו בדיקות סקר לסרטן צוואר הרחם בשלוש השנים האחרונות עומד על 51.5% בלבד, כך על פי נתוני התוכנית הלאומית למדדי איכות ברפואת הקהילה לשנים 2018-2016 שפורסמו לאחרונה.
למרות שהבדיקה בסל, שיעור הנבדקות נמוך במיוחד בקרב נשים ממעמד סוציו-אקונומי נמוך.
סרטן צוואר הרחם הוא הסרטן הרביעי בשכיחותו בנשים בעולם. הוא נפוץ יותר במדינות בעלות הכנסה נמוכה ובינונית, ובישראל הוא נפוץ פחות.
זיהום בזנים מסוימים של נגיף הפפילומה האנושי (HPV) הוא גורם הכרחי להתפתחות המחלה. גורמי סיכון מוכרים נוספים הם עישון וזיהום בנגיף ה-AIDS.
הכללת החיסון נגד פפילומה בשגרת החיסונים הלאומית עשויה לתרום, בטווח הארוך, למניעה ראשונית של המחלה. מניעה שניונית של המחלה, כלומר גילוי נגעים טרום סרטניים (דרגה III) או גילוי סרטן חודרני של צוואר הרחם בשלב מוקדם, מתאפשרת באמצעות בדיקת משטח תאים מצוואר הרחם (משטח Pap) או בדיקת נוכחות נגיף הפפילומה(HPV test) . (פרטים נוספים על הבדיקות בהמשך.)
פרופ' ליטל קינן בוקר, מנהלת המרכז לבקרת מחלות במשרד הבריאות: "שיעור ההיארעות (שיעור המקרים החדשים שאובחנו) של סרטן חודרני של צוואר הרחם בישראל נשמר יציב בעשורים האחרונים (2017-1996) . עם זאת, חלה עלייה בשיעור ההיארעות של נגעים טרום-סרטניים דרגה III, המצביעה בין היתר על עלייה בביצוע בדיקות משטח פאפ מ-48.1% בשנת 2014 ל-51.5% בשנת 2018. בדיקת פאפ כלולה בסל הבריאות אך היא בדיקת סקר שאינה מוצעת באופן יזום לכלל הנשים בגיל מסוים. מסיבה זו פלח נכבד מאוכלוסיית היעד המרכזית – נשים בסיכון גבוה – אינו מכוסה כראוי".
משה בר-חיים, מנכ"ל האגודה למלחמה בסרטן: "האגודה למלחמה בסרטן קוראת לכל המערכות לפעול להגברת המודעות ולהגדלת שיעור ההתחסנות נגד נגיף הפפילומה. על פי תוצאות המחקרים הרבים שפורסמו עד היום, ניתן לצפות כי החיסונים ימנעו את מרבית השינויים הטרום-סרטניים בדרגה גבוהה, וכך ייהפך החיסון לאמצעי המניעה העיקרי כיום נגד סרטן צוואר הרחם. אם נגדיל את שיעור ההתחסנות, נוכל להוביל לירידה משמעותית במספר מקרי הסרטן".
ד"ר מריו ביינר, מנהל היחידה לגינקולוגיה אונקולוגית, המרכז הרפואי מאיר, ויו"ר החברה לגינקולוגיה אונקולוגית: "בשנים האחרונות אנו עדים לשיפור בפניה של נשים לצורך ביצוע בדיקת פאפ. שיעור הנשים שביצעו פאפ כבדיקת סקר ב- 3 השנים האחרונות עלה מ-48.1% ל-51.5% ושיעור הנשים שלא ביצעו פאפ ב-5 השנים האחרונות ירד מ-39% ל-34.8%. אולם לצערי שיעור הסיקור הינו עדיין נמוך ובמיוחד בשכבה החברתית-כלכלית החלשה. בנוסף, שיעור ההיענות לחיסון כנגד וירוס הפפילומה, הניתן חינם לבנים ובנות בבי"ס, עדיין נמוך ועומד על פחות מ-60%. מהיכרותי עם מטופלות, הן לא מקבלות מידע מרופאי המשפחה ורופאי הנשים שגם אם לא חוסנו בגיל בי"ס עדיין מומלץ ואפשרי לקבל את החיסון במסגרת קופ"ח עד גיל 45".
בשנת 2017 אובחנו בישראל 248 נשים עם סרטן חודרני של צוואר הרחם ו-717 נשים עם נגע טרום סרטני (דרגה III) בצוואר הרחם. שיעורי ההיארעות, הן של סרטן חודרני והן של נגע טרום-סרטני (דרגה III) בצוואר הרחם, היו גבוהים יותר בנשים יהודיות ואחרות בהשוואה לנשים ערביות. בהשוואה בינלאומית עם מדינות ה-OECD (ע"פ נתוני Globocan 2018) של היארעות סרטן חודרני בצוואר הרחם, נמצאת ישראל במקום נמוך יחסית (33 מ-36).
מהלך המחלה כולל פגיעה באפיתל צוואר הרחם, והתקדמות מנגע שפיר לנגע טרום סרטני (דרגה I עד III) ולאחר מכן לסרטן חודרני. חלק לא מבוטל מהנגעים בצוואר הרחם עוברים נסיגה עצמונית (ספונטנית), כלומר, נעלמים מעצמם ולא הופכים לסרטן חודרני.
בקרב נשים שאובחנו עם סרטן חודרני של צוואר הרחם בין 2012-2017, גיל האבחנה הממוצע היה 54 שנים ביהודיות ואחרות ו-50 שנים בערביות. מבחינת מגמות, התחלואה הייתה יציבה ללא שינוי מובהק במשך כל התקופה בשתי קבוצות האוכלוסייה.
שיעורי ההיארעות המתוקננים לגיל (ל-100,000) של נגע טרום-סרטני (דרגה III) בצוואר הרחם בשנת 2017 היו גבוהים מהשיעורים שנצפו בשנת 1996.
במהלך שנת 2017 נפטרו 81 נשים בישראל מסרטן חודרני של צוואר הרחם. אין פער גדול בין שיעורי התמותה מסרטן צוואר הרחם בין נשים יהודיות ואחרות לבין נשים ערביות. הגיל הממוצע בעת הפטירה מסרטן צוואר הרחם בשנת 2017 בישראל היה 65 שנים בנשים יהודיות ואחרות ו-58 שנים בנשים ערביות. בהשוואה בינלאומית, למרות ששיעורי ההיארעות של סרטן חודרני בצוואר הרחם נמוכים בישראל בהשוואה למדינות ה-OECD (ע"פ נתוני Globocan 2018), שיעורי התמותה בישראל נמצאים בטווח הבינוני: מתחת למחצית המדינות ומעל למחציתן האחרת.
שיעור הביצוע של בדיקות סקר לגילוי מוקדם של סרטן צוואר הרחם בשלוש השנים האחרונות בקרב בנות 54-35 בישראל היה 51.5% בשנת 2018, על פי נתוני תוכנית המדדים הלאומית בבריאות הקהילה. שיעור זה נמוך מהשיעור שדווח בשנת 2013 עבור נשים בגילים 69-20 במדינות ה-OECD (61.6%). עם זאת, מדובר בקבוצות גיל שונות. יש לזכור, כי במחצית ממדינות ה-OECD תוכנית הסקר לסרטן צוואר הרחם היא לאומית, ואילו בישראל התוכנית אופורטוניסטית. ואכן, נראה כי השימוש בבדיקות לגילוי מוקדם בקרב נשים בישראל הוא בררני (סלקטיבי): בשנת 2018 שיעור הביצוע בנשים ממעמד חברתי-כלכלי גבוה (63.0%) היה גבוה פי שניים מהשיעור המדווח בנשים ממעמד חברתי-כלכלי נמוך (32.8%).
התוכנית הלאומית למדדי איכות ברפואת הקהילה אף בדקה את שיעור הנשים בנות 54-35 בישראל אשר לא נבדקו כלל בחמש השנים האחרונות. נמצא כי השיעור ירד עם השנים: מ-39.0% בשנת 2014 ל-34.8% בשנת 2018. שיעור אי הביצוע היה גבוה פי 2.5 בנשים במצב חברתי-כלכלי נמוך (55.4%) לעומת נשים במצב חברתי-כלכלי גבוה (23.1%). לחצו כאן לנתונים המלאים
תאריך: יום ד', 20 בינואר 2021
10.00-10.05 - דברי פתיחה: לנה קורץ אלמוג, מטפלת במיניות, האגודה למלחמה בסרטן
10.05-10.25 - עקרונות הטיפול בסרטן צוואר הרחם: ד"ר מריו ביינר, מנהל היחידה לגינקולוגיה אונקולוגית, המרכז הרפואי מאיר, ויו"ר החברה לגינקולוגיה אונקולוגית.
10.25-10.45 - שינויים בחיים האינטימיים: לנה קורץ אלמוג, מטפלת במיניות, האגודה למלחמה בסרטן.
10.45-11.15 - שאלות ותשובות
שינויים טרום-סרטניים וגידולים מוקדמים של צוואר הרחם לא תמיד מלווים בתסמינים. בדיקות לגילוי מוקדם של שינויים בצוואר הרחם מאפשרות מניעה של תחלואה באמצעות זיהוי שינויים מוקדמים, שעלולים להפוך לגידול סרטני אם לא יטופלו בזמן.
חשוב לדעת
לסל התרופות והטכנולוגיות 2020, הוכנסה בדיקה לנשאות גנטית - BRCA 1,2 (מוטציה גנטית המעלה סיכון לסרטן שד ושחלה) לנשים יהודיות בריאות, לכל אישה ממוצא אשכנזי, ללא קשר לתחלואה או לרקע משפחתי של סרטן. מוצא אשכנזי יוגדר על פי הצהרה עצמית. הזכאות לבדיקה לא מחייבת ייעוץ גנטי מקדים. הזכאות לבדיקה היא חד פעמית במהלך חיי המטופלת".
מחקר מבוסס אוכלוסין בשוודיה עקב אחרי 1,672,983 נערות ונשים בטווח גיל 30-10 בין השנים 2017-2006 באמצעות מאגר מידע לאומי במדינה. בתקופת המעקב אובחן סרטן צוואר הרחם ב-19 נשים שקיבלו חיסון נגד נגיף הפפילומה האנושי (HPV), כלומר שיעור של 47 מקרים ל-100,0000 נשים, ואילו בנשים שלא קיבלו חיסון נתגלו 538 מקרים, שהם 94 מקרים ל-100,000 נשים. שיעור מקרי סרטן צוואר הרחם בנשים שקיבלו את החיסון לפני גיל 17 עמד על 4 מקרים ל-100,000 נשים, ובאלה שקיבלו את החיסון בגילים 30-17 השיעור עמד על 54 מקרים ל-100,000 נשים.
לאחר תקנון למשתנים נוספים, הראו חישובי החוקרים ששיעור המקרים של סרטן צוואר הרחם בנשים שהתחסנו לפני גיל 17 היה נמוך ב-88% לעומת נשים לא מחוסנות, ונמוך ב-53% לעומת נשים שהתחסנו בגילים 30-17.
ממצאי המחקר מראים לא רק על הגנה של החיסון מפני זיהום בנגיף הפפילומה ונגעים טרום סרטניים, כפי שהוכח במחקרים קודמים, אלא גם את יעילות החיסון במניעת סרטן צוואר רחם חודרני. תוצאות המחקר מראות שהתחסנות נגד נגיף הפפילומה, בייחוד בגיל ההתבגרות, מורידה באופן משמעותי את הסיכון לחלות בסרטן צוואר הרחם.
המאמר פורסם בכתב העת היוקרתי New England Journal of Medicine ב-1 באוקטובר 2020.
קישור למאמר
זיהום בנגיף הפפילומה האנושי (Human papillomavirus - HPV) והתפתחות נגעים טרום סרטניים נמצאו קשורים בעבר לסיכון מוגבר לאירועים שליליים במהלך היריון.
חוקרים באוסטרליה ביקשו לבדוק כיצד השפיעה תוכנית החיסון הלאומית של נערות נגד הנגיף, שהונהגה ב-2007, על הריונות. לצורך כך, בחנו החוקרים נתונים של לידה מוקדמת ולידות במשקל נמוך יחסית לגיל הילוד, בין השנים 2015-2000, מתוך מאגר נתונים לאומי.
מניתוח הנתונים עולה שבקבוצות גיל בהן שיעור החיסון הגיע לכדי 80-60%, הייתה הפחתה בלידות מוקדמות בשיעור של 3.2% ובלידות במשקל נמוך יחסית לגיל הילוד של 9.8%.
החוקרים מציינים כי תוצאות המחקר מדגימות ירידה באירועים שליליים הקשורים להיריון ולידה כתוצאה ממתן חיסון HPV, אם כי אין לשלול השפעה של גורמים נוספים, כגון עישון. בכך המחקר מצביע על תועלת פוטנציאלית נוספת של החיסון מלבד יתרונותיו הידועים עד כה.
המאמר פורסם ב- Journal of Infectious Diseases ב-6 ביולי 2020
קישור לתקציר המאמר