לקראת חודש המודעות הבינלאומי לקידום המאבק בסרטן השד, האגודה למלחמה בסרטן בשיתוף משרד הבריאות מפרסמים את הנתונים המעודכנים לגבי נתוני סרטן השד בישראל.מנתוני רישום הלאומי לסרטן של משרד הבריאות עולה כי, כיום חיות בישראל 23,583 נשים שאובחנו עם סרטן השד בשנים 2013-2017 ושהחלימו או שעדיין מתמודדות עם המחלה, מהן 20,825 שאובחנו עם מחלה חודרנית ו-2,758 נשים שאובחנו עם מחלה ממוקדת.
משה בר חיים, מנכ"ל האגודה למלחמה בסרטן: "זו הזדמנות להזכיר לכולם על חשיבות השמירה על אורח חיים בריא ופעיל. כשליש מכלל מקרי סרטן השד ניתנים למניעה באמצעות אימוץ הרגלים בריאים כמו שמירה על משקל גוף תקין, פעילות גופנית, הנקה, הימנעות מעישון ואלכוהול. מחקרים מוכיחים כי פעילות גופנית קשורה לירידה בסיכון לחלות בסרטן השד, בעיקר אחרי גיל המעבר וגם ומעלה את סיכויי ההישרדות של חולות סרטן שד ומסייעת בהתמודדות עם הטיפולים. במקביל לכך יש להיבדק על פי ההנחיות בהתאם לגיל, ולהכיר את הגוף ואת מצבו הרגיל, כך שבכל מצב, אם מתגלה שינוי, חשוב לפנות מיד לרופא ולהתעקש על בירור טיבו".
פרופ' ליטל קינן בוקר, מנהלת המרכז לבקרת מחלות במשרד הבריאות מסבירה כי בשנת 2017 היווה סרטן חודרני של השד כשליש מכלל הגידולים החודרניים בנשים (32.0% בקרב נשים יהודיות ואחרות1, ו-29.8% בקרב נשים ערביות). בסה"כ אובחנו בשנה זו 4,649 חולות חדשות עם סרטן חודרני של השד, מהן 4,254 יהודיות ואחרות (92%), ו-395 ערביות (8%).
לדבריה, עיקר התחלואה - הן בסרטן חודרני והן בסרטן ממוקד של השד - הוא בנשים מעל גיל 50; הסיכון הגבוה ביותר נצפה בנשים בקבוצות הגיל המבוגרות, והוא בדרך כלל גבוה יותר ביהודיות ואחרות בהשוואה לערביות.
1 - "אחרות" - נוצריות שאינן ערביות וכאלה ללא סיווג דת
בשל מורכבות האיסוף, המידע החדש ביותר ברישום הלאומי לסרטן, מתייחס לשנת 2017, והוא העדכני ביותר, נכון להיום.
סרטן השד אחראי לכשליש ממקרי הסרטן החדשים בכל שנה בכלל הנשים. זוהי המחלה הממאירה השכיחה ביותר בקרב נשים בכל קבוצות האוכלוסייה בישראל (יהודיות ואחרות, ערביות). בשנת 2017 אובחנו 5,279 חולות חדשות עם גידול בשד: 4,649 (88%) אובחנו עם גידול חודרני ו-630 (12%) עם גידול ממוקד.
המגמה התקופתית בשיעור המקרים החדשים שאובחנו (היארעות) של סרטן חודרני של השד בשנים 1996-2017 בקרב יהודיות הייתה יציבה; בקרב ערביות נצפתה עלייה מובהקת בהיארעות במשך כל התקופה, בקצב של 1.7% בשנה. כנראה בשל אימוץ אורח חיים מערבי , יולדות בגיל מבוגר יותר, פחות ילדים, מניקות פחות, שיעור ה-BMI גבוה יחסית, אוכלות פחות בריא וכדומה.
המגמה התקופתית בהיארעות של סרטן ממוקד של השד (שלב מוקדם במיוחד) בשנים 1996-2017 הייתה של עלייה מובהקת בשתי קבוצות האוכלוסייה: ביהודיות ואחרות1 קצב העלייה בשנים 1996-2000 היה של 11% לשנה; קצב זה התמתן ל-2.2% לשנה בשנים הבאות, 2000-2017. בערביות קצב העלייה היה 3.3% לשנה במשך כל התקופה.
אחוז הנשים שאובחנו עם מחלה בשלב מוקדם (ממוקד או מקומי) היה 66% בשנת 2017 (58% בשנת 2005). אחוז הנשים שאובחנו עם מחלה מפושטת אזורית היה 31% בשנת 2017 (38% בשנת 2005). אחוז הנשים שאובחנו עם מחלה גרורתית היה דומה ב-2017 וב-2005 (3.6%).
כיום חיות בישראל 23,583 נשים שאובחנו עם סרטן השד בשנים 2013-2017 ושהחלימו או שעדיין מתמודדות עם המחלה.
ההישרדות היחסית לחמש שנים מסרטן השד בישראל בקרב נשים שאובחנו בתקופה 2007-2011 גבוהה יחסית: 90% בקרב יהודיות ו-84% בקרב ערביות. השיעורים המקבילים במי שאובחנו בשנים 1996-2000 היו, בהתאמה, 84% ו-73%.בשנת 2017 נפטרו מסרטן חודרני של השד 1,078 נשים בישראל. זהו הגורם השכיח ביותר לתמותה מסרטן בקרב נשים, האחראי לכחמישית מכלל התמותה מסרטן בנשים יהודיות ואחרות ובנשים ערביות. עיקר התמותה הוא בנשים בקבוצות הגיל המבוגרות. כ-13% מהנפטרות (142 נשים) היו צעירות מגיל 50 בעת פטירתן.
בקרב יהודיות ואחרות, התמותה מסרטן חודרני של השד בתקופה 1996-2017 ירדה במובהק, בקצב של כ-2% בשנה. בקרב נשים ערביות המגמה הייתה יציבה במשך כל התקופה. על פי נתוני ארגון הבריאות העולמי לשנת 2018, סרטן השד הוא הראשון בשכיחותו מבחינת היארעות ומבחינת תמותה בקרב נשים בעולם. בהשוואה למדינות עם השיעורים הגבוהים ביותר בעולם, ישראל נמצאת במקום ה-26 מבחינת היארעות, ובמקום ה-64 מבחינת תמותה מסרטן השד. האבחון המוקדם והטיפול העדכני, מובילים לשיפור שיעורי הריפוי וירידה בשיעורי התמותה.
בקרב החולות עבורן קיים המידע ברישום הסרטן של משרד הבריאות, בזכות התוכנית הלאומית לאבחון מוקדם של סרטן השד שיזמה האגודה למלחמה בסרטן - ממשיכה מגמת העלייה בתחום האבחון המוקדם: אחוז הנשים שאובחנו עם מחלה בשלב מוקדם (ממוקד או מקומי) היה 66% בשנת 2017, ו- 64% ב- 2016, לעומת 58% מהחולות שאובחנו בשנת 2005. אחוז הנשים שאובחנו עם מחלה מפושטת אזורית (לרקמות סמוכות ו/או לבלוטות הלימפה), היה 31% בשנת 2017 (32% בשנת 2016 ו- 38% בשנת 2005). אחוז הנשים שאובחנו עם מחלה גרורתית היה דומה ב-2017 וב-2005 (3.6%).
גילוי מוקדם באמצעות תכנית סריקה (screening) הוכח כמפחית את התמותה מסרטן השד ומאפשר לשנות את מהלך המחלה. התוכנית בישראל הוקמה בתחילת שנות ה-90' ביוזמת האגודה למלחמה בסרטן ומופעלת מאז בשיתוף משרד הבריאות וכל קופות החולים על בסיס ראיות ממחקרים קליניים וקווים מנחים של גופים מקצועיים.
כחלק מתוכנית הסריקה הלאומית, ובמטרה להעלות את היענות הנשים לביצוע בדיקות ממוגרפיה בפריפריות גיאוגרפיות וחברתיות, בשנת 2001 רכשה האגודה למלחמה בסרטן את ניידת הממוגרפיה הראשונה 'מיכל'. מאז הפעלתה של הניידת הוכחה חשיבות פעילותה בשטח. בעזרת ניידת הממוגרפיה, צומצמו משמעותית הפערים בשיעורי ההיענות לבדיקה בין המגזרים השונים, כגון נשים חרדיות ועולות חדשות, והתבטלו לחלוטין הפערים בין נשים יהודיות לערביות. כיום, ישראל עומדת בצמרת הטבלה העולמית בשיעורי ביצוע בדיקת הממוגרפיה, תוך כדי צמצום פערים, ובין המדינות המובילות בשיעורי הריפוי של נשים מסרטן השד.
בשנת 2019 בוצעו כ- 19,000 בדיקות ממוגרפיה בפריפריות חברתיות וגיאוגרפיות, במסגרת פעילות הניידת ברחבי הארץ. הניידת מופעלת מאז 2010 ע"י אסותא שירותי בריאות ומעניקה שירותים לכל מבוטחות הקופות השונות.
מסלול הניידת (מתעדכן על בסיס קבוע, מלווה בתוכנית הסברה של האגודה למלחמה בסרטן)
האגודה מפיקה ומפיצה ללא תשלום חוברת הנחיות "לבחור בריא - בריאות השד נתונה בידייך", הכוללת המלצות לציבור הנשים בנושא הפחתת גורמי הסיכון לחלות בסרטן השד והתמודדות עם המחלה.
האגודה מפיקה ומפיצה ללא תשלום חומרי הסברה בנושא מניעה ואבחון מוקדם של סרטן שד וחומרי הסברה עבור נשים שאובחנו בסרטן שד ומתמודדות עם המחלה. לחצו כאן להזמנת חומרי הסברה.
ביצוע סריקה בממוגרפיה לנשים בגיל 74-50
חשוב לדעת:
לסל הבריאות 2020 נכנסה בדיקה לגילוי נשאות למוטציות בגנים BRCA2-1 BRCA1 לנשים יהודיות בריאות ממוצא אשכנזי על פי הצהרה עצמית וכולל גם מוצא אשכנזי חלקי , גם ללא סיפור משפחתי. הזכאות לבדיקה לא מחייבת ייעוץ גנטי מקדים ותינתן באופן חד פעמי במהלך חיי המטופלת. למידע נוסף לחצו כאן
לחצו כאן לשאלון אינטראקטיבי בנושא אבחון וייעוץ גנטי - במסגרת התוכנית "הסיכוי שבסיכון"
האגודה מפעילה פורום סרטן השד ופורום נשאיות גנטיות ונשים בסיכון גבוה לחלות בסרטן השד והשחלות,
המנוהלים על ידי מיטב אנשי המקצוע בהתנדבות. לכניסה לפורומים לחצו על הקישורים.
במקרים נדירים גברים עלולים לחלות בסרטן השד (1% מסך החולות בסרטן השד). על פי הנתונים, במדינת ישראל מאובחנים מדי שנה כ-50 גברים חולים בסרטן השד. הגורם לסרטן השד בקרב גברים עדיין אינו ברור לגמרי, אך נראה כי ישנם גברים שהם בעלי סיכון גבוה מהממוצע לחלות במחלה. גורמי הסיכון העיקריים הם גיל מעל 60, והימצאות בני משפחה קרובים (גברים או נשים) שחלו או שחולים בסרטן השד. לגברים הנמצאים בסיכון גבוה רצוי לפנות לרופא המשפחה בקופת החולים לקבלת הפניה לייעוץ גנטי. לגברים בריאים בסיכון רגיל, נכון להיום, אין המלצה לבדיקה מוקדמת. גברים בעלי נשאות גנטית, עלולים להעביר את המוטציה לבנותיהם.
האגודה למלחמה בסרטן מזמינה נשים בכל גיל להתקשר למוקד ה"טלמידע"® המאויש 24 שעות ביממה, למענה על שאלות ולקבלת עלוני מידע ללא תשלום בנושא אבחון מוקדם של סרטן השד, כמו גם מידע על הטיפולים השונים למחלה, שירותי התמיכה לנשים חולות, ייעוץ מיני ופוריות למתמודדות עם סרטן השד, מידע על מחקרים קליניים בתחום סרטן השד ועוד. 'טלמידע'®: 1-800-599-995 .
הקישורים המצורפים לחוברות, עלונים וסרטונים – הינם לשימוש חופשי. באדיבות האגודה למלחמה בסרטן.
נשים המסיימות טיפולים כימותרפיים וקרינתיים לסרטן השד ניצבות פעמים רבות בפני שוקת שבורה. הציפייה כי תופעות הלוואי שחוו יחלפו, וכי ניתן יהיה לשוב לחיים רגילים באופן מידי לרוב אינה מתממשת. בנוסף על כך, מערכת התמיכה האינטנסיבית של מסגרות הטיפול נעלמות מחייהן. רבות מהן גם מקבלות טיפול הורמונלי, המוסיף שינויים בחייהן ונוצר קושי אמיתי בהתמודדות. לעתים קרובות, מדובר בנשים צעירות המתפקדות באופן מלא בעבודה, במשפחה ובחברה. רבות מהן חוות כתוצאה מכך משבר אישי עמוק – פיזי, רגשי וסוציאלי – בשלב זה של הטיפול.
חשוב לציין כי במחקר שנערך בסיוע האגודה למלחמה בסרטן, ע"י ד"ר יקיר רוטנברג מהמרכז הרפואי הדסה עין-כרם חולות סרטן השד שאובחנו בגיל העבודה היו מועסקות במעגל העבודה גם 10 שנים לאחר מכן.
מחקרים רבים מעידים ומעדכנים את העובדה כי פעילות גופנית, מסייעת משמעותית בהתמודדות עם תופעות הלוואי של הטיפולים, ומעלה את סיכויי ההישרדות של חולי סרטן בכלל, וחולות סרטן שד בפרט (שחשופות יותר מנשים בריאות לתחלואה בהמשך החיים). פעילות גופנית סדירה ומאוזנת עם תזונה נכונה - מגבירה את רמת האנרגיות, משחררת מתחים, מעוררת את התיאבון, מפחיתה עייפות וכאבים, תורמת להערכה עצמית חיובית, לשיפור מצב הרוח ולשיפור יכולתם התפקודית של הנשים, ומעבר לכך, תורמת רבות לשיפור בתופעות הלוואי של הטיפולים ומפחיתה הסיכון לחזרת המחלה.
תוכנית "היום שאחרי" המופעלת בשיתוף המכון האונקולוגי, המרכז הרפואי שערי צדק, מרכז הספורט ע"ש רוטברג של שערי צדק בארנה פיס ירושלים והאגודה למלחמה בסרטן, נבנתה על מנת לתת מענה לנשים המתמודדות עם סרטן שד בשלב הטיפולים.
על פי תוצאות המבחנים והשאלונים – נצפו שינויים מרשימים בסוף התוכנית לעומת בעת שהתחילה: בכל הקשור למדדי הכושר הגופני, שכוללים כוח לחיצה, יכולת הליכה ואחוזי שומן בגוף - נצפו שיפורים משמעותיים. כך גם לגבי איכות חייהן, שם דווח על שיפור ניכר בקרב כל המטופלות לאחר סיום התוכנית. לדוגמה: שיפור בעייפות, בכאבים, במצב הרוח ובדימוי העצמי ועוד.
במחקר שנערך במכון קורי (Curie) בצרפת, נבדק המהלך הרפואי של חולות סרטן שד המקבלות טיפול ואשר אובחנו גם כחולות קורונה ( Covid-19). ממצאי המחקר, הראו כי הסיכון לתמותה מנגיף הקורונה (Covid-19) הושפע בעיקר מהתחלואה הנלווית מהן סבלו חלק מחולות סרטן השד ופחות מטיפול לסרטן השד עצמו בעבר או בהווה.
מאמצע מרץ ובמהלך חודשיים, התבצע בבתי החולים של מכון קורי רישום של מקרי תחלואה בקורונה בקרב חולות סרטן שד. במהלך חמשת השבועות הראשונים לרישום - מתוך 15,600 נשים שקיבלו טיפול לסרטן שד מקומי או גרורתי, אובחנו 59 נשים כחולות בקורונה: 10 מהן (17%) היו מעל גיל 70, 21 מהן (36%) סבלו מיתר לחץ דם, 10 מהנשים (17%) סבלו מהשמנת יתר, 10 נשים (17%) סבלו מסוכרת ו-8 מהן (14%) סבלו ממחלות לב. 49% מן החולות קיבלו טיפול כימי לסרטן שד, ו-32% מהנשים קיבלו טיפול אנדוקריני (הורמונלי).
28 (47%) מחולות סרטן השד שאובחנו עם נגיף הקורונה נזקקו לאשפוז, ו-6 (10%) מהן נזקקו לטיפול נמרץ. 4 מ-59 הנשים שאובחנו עם קורונה (7%), נפטרו מהנגיף. 2 מהנפטרות קיבלו קודם לכן טיפולים בקווים מתקדמים לסרטן שד גרורתי. בנוסף, לכל ארבע הנשים שנפטרו היו תחלואות נלוות משמעותיות, כאשר יתר לחץ דם וגיל מתקדם (מעל 70) נמצאו כגורמים עם סיכון גבוה לאשפוז בטיפול נמרץ או לתמותה.
מהממצאים עולה כי לא נמצא קשר בין סוג הטיפול שחולות סרטן השד קיבלו למחלתן ובין מהלך מחלת הקורונה שלהן - לימפופניה (ספירה נמוכה של לימפוציטים - סוג של תאי דם לבנים), נויטרופניה (ירידה בניוטרופילים - סוג של תא דם המסייע לגוף להילחם בזיהומים), טיפול בתרופות ממשפחת מעכבי האנזים ACEאו בחוסמי הקולטן לאנגיוטנסין בחולות סרטן שד, לא ניבאו פרוגנוזה גרועה יותר במחלת הקורונה.
כמו כן, החוקרים לא מצאו קשר בין גרורות בראות, או טיפול בהקרנות, או משך ההקרנות, ובין מידת פיזור נגיף הקורונה בראות.
לסיכום, החוקרים מציינים כי, עפ"י מחקר זה, חולות סרטן שד, הן בסיכון מוגבר לחלות בקורונה, כמו שאר הנשים באוכלוסיה, כאשר יש להן גורמי סיכון נוספים כגון: גיל מבוגר, לחץ דם גבוה, השמנת יתר וכד'. לכן יש להתרכז בתחלואה הנלווית, לצורך זיהוי נשים חולות סרטן שד בסיכון גבוה. יש צורך במחקרים נוספים לחיזוק ממצאים אלה.
המחקר פורסם ב- Breast Cancer Research במהדורת מאי 2020.
קישור למחקר
מחקר שנערך לאחרונה באוניברסיטאות מובילות בארה"ב, לרבות ייל, פרינסטון וג'ון הופקינס, מצא כי חשיפה לאדי סיגריות אלקטרוניות מייצרת מיקרו-סביבה שמקדמת התפתחות גידולים בשד וגרורות בראות. החוקרים ביקשו לבחון את ההשפעות של סיגריות אלקטרוניות על התפתחות סרטן שד וגרורות בראות, והבנת המנגנונים הכרוכים בכך.
ככלל, מערכת החיסון יודעת לחסום היווצרות גידולים ממאירים. עם זאת, במצב של דלקות כרוניות הנובעות מגורמים שונים יכול להיווצר בגוף מצב שמעודד יצירת גידולים ומביא להתקדמותם, להיווצרות גרורות ולעיכוב מערכת החיסון. מיקרו-סביבה זו מורכבת מחומר חוץ תאי (ECM), תאי סטרומה ותאי מערכת החיסון, הכוללים בין השאר תאים הנקראים Tumor-associated macrophages) TAMs).
תאי TAM מהווים עד כ-50% מהתאים במיקרו-סביבה של גידולי שד, וידוע זה מכבר כי הם מעודדים דיכוי חיסוני, שגשוג גידולים והתפתחות גרורות. בנוסף, במחקר הנוכחי החוקרים ביקשו למצוא את ההשפעות של סיגריות אלקטרוניות על התפתחות סרטן שד וגרורות בראות, נוסף על המנגנונים הכרוכים בכך.
לצורך המחקר, החוקרים שיערו כי חשיפה לאדי סיגריות אלקטרוניות משפעלת תאי מערכת חיסון מסוג מונוציטים, המייצרים תאי מקרופאגים. החשיפה משנה את התקשורת בין תאי הגידול בשד ובין המקרופאגים, כך שבמקום לזהות את תאי הגידול ולהשמידם, נוצרת מיקרו-סביבה המעודדת את צמיחת הגידול. כפועל יוצא – תהיה התפתחות ונדידה רבה יותר של תאי הגידול בשד וכן ושרידות גבוהה יותר של תאים אלו שהתפזרו אל הריאות, מה שבסופו של דבר יביא לגרורות לריאות.
לבדיקת ההשערה, החוקרים ערכו מחקרים בתאים ובעכברי מעבדה ממין נקבה. 44 עכברים חולקו לקבוצת מחקר וקבוצת ביקורת. קבוצת המחקר נחשפה לאדי סיגריות אלקטרוניות שעתיים ביום, 5 ימים בשבוע, לאורך 6 שבועות, וקבוצת הביקורת נחשפה לאוויר נקי ומסונן והוחזקו בחדר נפרד. לכל הקבוצות הוזרקו תאי סרטן שד כשבוע לאחר תחילת החשיפה, כדי להשרות סרטן שד ו/או גרורות לריאות. מדי שבוע בוצע מעקב על צמיחת הגידול בשד ועל שליחת גרורות לריאות.
מהממצאים עולה כי:
לסיכום, החוקרים מציינים כי ממצאי המחקר מדגימים כי חשיפה לאדי סיגריות אלקטרוניות מביאה לגדילה של גידולי סרטן שד ולשליחת גרורות הגידול אל הריאות, מאחר והיא משנה את התקשורת הבין תאית בין המיקרו-סביבה של הגידול ובין המקרופאגים שאמורים לחסל את תאי הגידול, אך במקום זאת, בגלל השראת הסיגריה האלקטרונית, מאפשרים להם להמשיך לצמוח.
הממציאים מדגימים את הסיכון הכרוך בשימוש הנרחב בסיגריות אלקטרוניות בהקשר של סרטן שד.
המחקר פורסם בכתב העת Cancer Letters ב-21 באוגוסט, 2020.
קישור לתקציר המחקר באנגלית
ידוע ממחקרים קודמים כי היריון לאחר סרטן שד אינו מגביר את הסיכון להישנות המחלה. מחקר בינלאומי חדש בדק את ההשלכות של היריון על חזרתו של סרטן שד בנשים בעלות מוטציה מורשת בגנים BRCA1 או BRCA2. כ-12% ממקרי סרטן השד המאובחן בנשים מתחת לגיל 40, קשורים למוטציות בגנים אלה, ורבות מהן טרם השלימו את התכנון המשפחתי.
במחקר השתתפו 1,252 נשים ממרכזים רפואיים בצפון ודרום אמריקה, אירופה וישראל, שאובחנו לראשונה עם סרטן שד חודרני ולא גרורתי בשלב מוקדם, בין ינואר 2000 לדצמבר 2012, כשהיו בגיל 40 או פחות, ונמצאו נשאיות של מוטציות מורשות בגנים BRCA1 (811 נשים), 2BRCA (430 נשים) או שתי המוטציות יחד (11 נשים). 95% מן הנשים טופלו בכימותרפיה.
195 מהנשים השיגו לפחות היריון אחד לאחר האבחון בסרטן שד; הגיל החציוני של הנשים בזמן ההיריון היה 35.7, והן נכנסו להיריון בזמן חציוני של 4.5 שנים לאחר האבחון בסרטן השד, כש-44.6% מהן לאחר 5 שנים. בנשים בעלות קולטני הורמונים שליליים בגידול, הזמן החציוני של כניסה להיריון היה 4 שנים מזמן האבחון בסרטן השד, ובנשים בעלות קולטני הורמונים חיוביים בגידול, הזמן החציוני היה 6.3 שנים.
החוקרים ניתחו נתוני זמן הישרדות ללא עדות למחלה והישרדות כללית והשוו בין קבוצת הנשים שהרו לבין אלה שלא הרו.
בדיקת מעקב חציונית לסרטן השד נעשתה לאחר 8.3 שנים. נמצאו 487 מקרים של חזרת הסרטן (38.9%). ב-17.7% מהמקרים בקרב הנשים ההריוניות ו-32.7% בנשים הלא הריוניות – הסרטן הופיע במקום מרוחק מזה בו נמצא לראשונה.
לא נמצא הבדל מובהק בהישנות מקרי הסרטן, בין הנשים שהרו לעומת אלו שלא הרו.
בנוסף, החוקרים בחנו אם מהלך ההיריון והלידה בנשים במחקר היה שונה מאשר באוכלוסיית הנשים הכללית הבריאה.מתוך 195 הנשים ההרות, 16 נשים ביצעו הפלה יזומה (8.2%), 20 נשים חוו הפלה ספונטנית (10.3%). בין 150 הנשים שילדו 170 תינוקות (76.9%), 13 חוו סיבוכים במהלך ההיריון (11.6%), ו-2 ילדו תינוקות עם מומים מולדים (1.8%). ל-9.2% מהן הייתה לידה מוקדמת. כל השיעורים האלה נמצאו דומים לשיעורים באוכלוסיית הנשים הכללית.מסקנת החוקרים היא כי היריון לאחר החלמה מסרטן השד בנשים בעלות מוטציות בגנים BRCA1,2 הוא בטוח, ולא מחמיר את תחזית ההישרדות – הריפוי של האם. כמן כן, נצפו תוצאות טובות מבחינת הוולד. תוצאות אלה מעניקות ביטחון לנשים מחלימות סרטן שד נושאות מוטציות בגנים BRCA1,2 המעוניינות להרות.
המחקר פורסם לראשונה ב-16.7.20 באתר כתב העת Journal of Clinical Oncology
קישור לתקציר המאמר
האגודה למלחמה בסרטן מקיימת פורום נשאיות גנטיות ונשים בסיכון גבוה לחלות בסרטן השד והשחלות, פורום אינטרנטי מקצועי באתר האגודה המנוהל ע"י פרופ' אפרת לוי-להד ודר' שלומית פרי. קישור לפורום. בנוסף, פרופ' אפרת לוי-להד מנהלת המכון הגנטי, במרכז הרפואי שערי צדק, עומדת בראש הקונסורציום הישראלי לגנטיקה של סרטן השד והשחלה, שפועל ביוזמת ובסיוע האגודה למלחמה בסרטן , ב- 12 מרכזים רפואיים.
האגודה למלחמה בסרטן מפעילה קבוצת תמיכה לנשים בריאות נשאיות גנטיות/ בסיכון מוגבר לחלות בסרטן שד ושחלה. למידע ופרטים נוספים: מח' שיקום ורווחה, טלפון 03-5721678, Shikum@cancer.org.il
נדודי שינה (אינסומניה) הם בעיה שכיחה ביותר בחולים ומחלימים מסרטן בכלל, ובחולות ומחלימות מסרטן שד בפרט, לעומת האוכלוסייה הבריאה. כיום השיטה המקובלת והיעילה ביותר לטיפול בה הוא באמצעות CBT-I (טיפול קוגניטיבי התנהגותי לנדודי שינה) למצבים בריאותיים ונפשיים שונים. מחקרים קודמים הדגימו את יעילותו כטיפול משלים בחולים ומחלימים מסרטן הסובלים מנדודי שינה.
כעת חוקרים מאוניברסיטת הרווארד ערכו ניתוח סטטיסטי של 14 מחקרים קליניים, עדכניים במטרה לבדוק את יעילות הטיפול המשלים ב-CBT-I על הפחתת נדודי שינה ספציפית בחולות ומחלימות סרטן שד. החוקרים אספו נתונים מתוך שאלונים שמילאו למעלה מ-1,000 חולות ומחלימות סרטן שד על אודות מאפיינים אישיים ורפואיים, לרבות מאפיינים על נדודי השינה שלהן, ועל הטיפול ב-CBT-I לפני ולאחר הטיפול במחלת הסרטן. השפעת הטיפול ב-CBT-I נבחנה על פי מדד סטטיסטי הקרוי Hedge’s G, לקביעת עוצמת ההשפעה של קבוצה אחת על פני השנייה, לפיו ניתן לקבוע באופן עקרוני השפעה קטנה, בינונית וניכרת.
משקלול הנתונים עולה כי כל המחקרים כללו 2 מרכיבי CBT-I: חיזוק הזיקה (stimulus control) - בין חדר השינה והמיטה לשינה עצמה, וכן הגבלת שינה (sleep restriction – באמצעות צמצום זמן השהייה במיטה), ומרבית המחקרים (92.9%) כללו מרכיב טיפול נוסף – של היגיינת שינה (sleep hygiene – שיטה להקפדה על הרגלי שינה קבועים וסביבת שינה ללא הפרעות. מרבית טיפולי ה-CBT-I ניתנו על בסיס שבועי, והיה שוני במשך הפגישות – בטלפון היו פגישות קצרות (30-15 דקות), בעוד שפגישות אישיות היו קצרות או ארוכות (שעה-שעתיים). משך הטיפול ב-CBT-I נע בין 6 שבועות ל-3 חודשים, ותקופות המעקב היו קצרות מועד (חודש עד חצי שנה) או ארוכות טווח (שנה).
השפעת הטיפול ב-CBT-I בהפחתת חומרת נדודי השינה נרשמה באופן משמעותי לאחר מעקב קצר-טווח עבור מאפיינים כגון משך השינה הכולל, משך הזמן עד להירדמות, משך הערות לאחר השינה ויעילות השינה. לאחר מעקב ארוך טווח, השפעת ה-CBT-I נותרה משמעותית לגבי משך הזמן עד להירדמות ויעילות השינה. השפעת הטיפול ב-CBT-I הייתה ניכרת לעומת היעדר טיפול כלל, וכן נרשמה תועלת לעומת טיפולים מסוגים אחרים (למשל טאי-צ'י, מיינדפולנס ועוד). לא היה הבדל משמעותי במידת ההשפעה של אופן הטיפול ב-CBT-I הניתן באופן אישי או קבוצתי, ולא בדרך העברתו (פנים אל פנים/מרחוק באופן מקוון).
לסיכום, על פי ממצאי המחקר, טיפול קוגניטיבי-התנהגותי (CBT-I) נמצא יעיל בהפחתת נדודי שינה ובשיפור איכות השינה בנשים שמטופלות בסרטן השד או מחלימות מהמחלה. החוקרים מציינים שפגישות CBT-I וירטואליות עשויות להוות חלופה מעשית לפגישות פנים אל פנים. כמו כן, טיפול באמצעות חומר מודפס, סרטוני וידאו או תוכניות מקוונות עשוי להוות שיטת טיפול עצמי לשיפור איכות השינה, עם או ללא סיוע מקצועי. החוקרים ממליצים על בחינת השילוב המיטבי במרכיבי CBT לטיפול בנדודי שינה בקרב מחלימות סרטן השד במחקרים נוספים.
המחקר פורסם ב-7.9.2020 בכתב העת Sleep Medicine Reviews.