מחקר חדש שנערך בספרד בדק את הקשר בין גיל התחלת העישון ובין הסיכון לחלות במחלות לב וכלי דם (CVD) בעתיד, וכן הסיכון לתמותה ממחלות לב וכלי דם ומכל סיבה שהיא.
המחקר כלל נתונים של 4,499 מעשנים בהווה ובעבר, בגילי 79-25, שנדלו ממאגר רישום אוכלוסין במהלך השנים 2005-1995. זמן המעקב החציוני אחר המשתתפים עמד על 7 שנים, במהלכו תועדו 361 פטירות (77 מ-CVD) ו-210 מקרי CVD. המשתתפים ענו על שאלון בנוגע לסטטוס ותדירות העישון שלהם, וסווגו לשתי קבוצות – קבוצת מעשנים (מעשנים בהווה או שחדלו לעשן לפני שנה או פחות משנה – 58.9% מהמשתתפים) וקבוצת מעשנים לשעבר (חדלו לעשן לפני למעלה משנה – 49% מהמשתתפים). קריטריון נוסף לחלוקת המשתתפים היה גיל התחלת עישון (לפחות סיגריה אחת ביום): קבוצת צעירים שהחלו לעשן לפני גיל 12 (גיל 12-9) וקבוצת מבוגרים שהחלו לעשן בגיל 13 ומעלה (גיל 30-13).
מממצאי המחקר עולה כי לגבי קבוצת הצעירים – נמצא קשר הפוך בין גיל התחלת העישון לסיכון להיארעות ולתמותה ממחלות לב וכלי דם: כל שנת דחייה בהתחלת העישון הייתה קשורה בהקטנת הסיכון להתפתחות CVD בעתיד ב-29%, ולהקטנת הסיכון לתמותה מ-CVD ב-42%. בקרב קבוצת המבוגרים לא נמצא קשר ישיר בין גיל התחלת העישון לסיכון מוגבר להיארעות ולתמותה מ-CVD.עם זאת, נמצא בשתי הקבוצות כי גיל התחלת העישון היה קשור באופן ישיר לסיכון לתמותה מכל סיבה, ושכל שנה של דחיית מועד התחלת העישון הקטינה את הסיכון לתמותה ב-4%.
יש לציין כי גם בקבוצת מעשני העבר שהחלו לעשן לפני גיל 12 ונגמלו נראו ממצאים דומים - הסיכון שלהם לפתח CVD בעתיד עמד על 38%, והסיכון לתמותה מ-CVD בעתיד עמד על 54%.
החוקרים מציינים כי גיל התחלת העישון מהווה גורם סיכון עצמאי להיארעות ותמותה ממחלות לב וכלי דם, כמו גם לתמותה מכל סיבה, בלי קשר לכמות ומשך העישון במהלך החיים.
לסיכום, מנתוני המחקר עולה כי קיימת חשיבות מיוחדת למניעת עישון, בגיל צעיר , ולפעילות הסברה במניעת עישון בייחוד בקרב צעירים ובני נוער.
המחקר פורסם בכתב העת Preventive Medicine במהדורת מאי 2019 והוצג על ידי מרכז המידע של האגודה למלחמה בסרטן.
קישור לתקציר המחקר באנגלית.