חוקרים במעבדתו של פרופ' אריאל מוניץ מהמחלקה למיקרוביולוגיה ואימונולוגיה קלינית בבית הספר לרפואה של אוניברסיטת תל אביב בחנו לראשונה את הקשר בין סרטן לבין תאים של מערכת החיסון הקרויים אאוזינופילים. החוקרים מצאו כי לאאוזינופילים יש תפקיד חשוב בחיסול תאים ממאירים של סרטן המעי הגס. על סמך ממצאיהם הם מציעים כעת מספר גישות חדשניות ופורצות דרך לטיפול אימונולוגי בחולי סרטן.
המחקר בוצע על ידי הסטודנטית לדוקטורט הדר רייכמן ממעבדתו של פרופ' מוניץ, בשיתוף עם מחלקת הגסטרו בבית החולים איכילוב. המאמר התפרסם אמש (21.1.19) בכתב העת Cancer Immunology Research.
"אאוזינופילים הם תאי דם לבנים של מערכת החיסון, שמפרישים חלבוני הרס חזקים, ותפקידם באבולוציה הוא להילחם בטפילים," מסביר פרופ' מוניץ. "אך בעולם המערבי המודרני, כשההיגיינה גבוהה והטפילים מעטים, הם הופכים תכופות לגורם שלילי, שמחולל אלרגיות ואסתמה. סברנו שיכולתם של האאוזינופילים להילחם בטפילים ולזרוע הרס, עשויה להוות גורם חיובי במידה וההרס מופנה כלפי תאים סרטניים. לכן, ביקשנו לחקור את הקשר שלהם לסרטן – היבט שכמעט ולא נחקר עד היום."
לדברי פרופ' מוניץ, האאוזינופילים מרוכזים בעיקר ברקמות ריריות בגוף, שבאות במגע עם העולם החיצון – כמו מערכת הנשימה ומערכת העיכול, ומערכות השתן והמין, והמאגר הגדול ביותר שלהם מצוי במערכת העיכול. לכן החליטו החוקרים להתרכז בסרטן המעי הגס. בשלב הראשון הם נטלו דגימות מגידולים של 275 חולים, ובדקו אם יש קשר בין מספר האאוזינופילים בגידול לבין דרגת החומרה של המחלה.
"גילינו שככל שיש בגידול יותר אאוזינופילים, כך פוחתת חומרת המחלה," אומר פרופ' מוניץ. "האם משמעות הדבר היא שהאאוזינופילים נלחמים ופוגעים בסרטן? החלטנו לבדוק זאת בעכברים, במודלים שונים של סרטן המעי הגס. ראשית מצאנו שהסביבה הסרטנית מזמינה אליה את התאים הללו, והם מסוגלים ממש להסתנן לתוך הגידולים ואף לחיות בתוכם במשך זמן רב. זאת ועוד: עכברים שהונדסו כך שאין להם כלל אאוזינופילים פיתחו מספר גדול בהרבה של גידולים מעכברים בעלי אאוזינופילים, ומתו תוך זמן קצר יותר; ולהיפך, עכברים שהונדסו כך שיהיו להם יותר אאוזינופילים, פיתחו מספר גידולים קטן יותר בהשוואה לעכברים רגילים. המסקנה: לאאוזינופילים יש תפקיד בבלימת התקדמותו של סרטן המעי הגס בעכברים."
בשלב הבא של המחקר הונחו אאוזינופילים מבני אדם ומעכברים בתוך מבחנות במעבדה, כשלצדם תאים של סרטן המעי הגס, והתברר כי אכן האאוזינופילים משמידים את תאי הסרטן ביעילות גבוהה ביותר. ריצוף גנטי של אאוזינופילים שנלקחו מגידולים סרטניים, לעומת אאוזינופילים ממעיים בריאים, העלה כי לאאוזינופילים מהגידולים יש חתימה גנטית ייחודית, המעידה על פעילות מוגברת.
"המשמעות היא, ככל הנראה, שהאאוזינופילים הנמצאים בגידול מגיבים לחומרים הנמצאים בסביבתם, שגורמים להם להפריש כמות גדולה במיוחד של חלבונים המסוגלים להרוג תאי סרטן," אומר פרופ' מוניץ. " באנליזה מדוקדקת של האאוזינופילים גילינו שהם מגיבים במיוחד לחלבון בשם אינטרפרון גמא, והיסקנו שהוא כנראה האחראי להגברת פעילותם. ואכן, הוספת אינטרפרון גמא למבחנות העצימה מאוד את פעילות ההרג של האאוזינופילים אל מול התאים הסרטניים."
כמו כן, בבדיקת גידולים סרטניים שהוצאו מעכברים, וכן בגידולים בבני אדם, התגלו ליד תאי סרטן מתים מצבורים של אאוזינופילים לאחר ששחררו חלק מחלבוני ההרג שלהם – אות לפעילות אנטי-סרטנית משמעותית. ממצא חשוב נוסף הוא שהפעילות האנטי-סרטנית של האאוזינופילים היא עצמאית לחלוטין, ואין כל קשר בינה לבין זו של תאי הדם הלבנים מסוג T, הידועים כתאים שתפקידם להילחם בסרטן, ומהווים כיום מטרה מרכזית לטיפולי אימונותרפיה.
"למעשה גילינו יעד חדש לטיפולי אימונותרפיה לחולי סרטן – האאוזינופילים," מסכם פרופ' מוניץ. "אנחנו מקווים שהמחקר שלנו ישמש תשתית לפיתוח תרופות במספר גישות שונות: חומרים שיגייסו יותר אאוזינופילים אל סביבת הגידול, חומרים שיגבירו את פעילותם של האאוזינופילים שכבר נמצאים בסביבת הגידול, וכן טיפולים משולבים שיחברו בין אאוזינופילים לתאי T, ובכך יחזקו את יעילות הטיפול. במעבדה שלי אנחנו עובדים כעת על כל ההיבטים הללו, ומנסים, בין היתר, לזהות את החלבון המסוים המופרש על ידי האאוזינופילים, שהורג את הסרטן."
קישור לתקציר המחקר באנגליתהמחקר מומן על ידי האגודה למלחמה בסרטן, ה-Israel Cancer Research Fund והאקדמיה הלאומית למדעים.