סרטן השד בגברים מהווה רק 1% מכלל מקרי סרטן השד, ולכן מאובחן לרוב בגיל ובשלבי מחלה מתקדמים. השמנה ידועה זה מכבר כאחד הגורמים המעלים את הסיכון לסרטן שד בנשים וגברים בגיל מבוגר.
מחקר שנערך על ידי משרד הבריאות בהובלתה של פרופ' ליטל קינן בוקר יחד עם צה"ל, אוניברסיטאות חיפה ות"א והרווארד בארה"ב, בדק אם קיים קשר בין השמנה בקרב נערים ובין סיכון מוגבר לחלות בסרטן השד בגיל מאוחר יותר, וכן אם ישנה השפעה של מוצא אתני ויכולת קוגניטיבית על הסיכון לחלות. לצורך המחקר, נאספו במהלך השנים 2011-1967 נתונים של 1.38 מיליון נערים יהודים בריאים לפני גיוס (גיל חציוני 17.3) מתוך מאגר המידע של צה"ל.
בסיום התקופה אותרו בין הנבדקים, באמצעות מאגר רישום הסרטן הלאומי, 100 גברים חולי סרטן שד, בגיל חציוני של 46.9. הנתונים אומתו מול מאגר הלמ"ס. נתוני הגברים במחקר כללו בין השאר מצב סוציו-אקונומי ודמוגרפי (לרבות מוצא – אירופה, צפון אפריקה, אסיה וישראל), גובה ו-BMI (מדד מסת גוף) וכן יכולות קוגניטיביות (מיומנויות מילוליות ומתמטיות, כישורי הפשטה ותפיסה מרחבית), אשר נבדקו ונמדדו במבדקים הקדם-צבאיים.
נתוני ה-BMI של הנערים נחלקו ל-4 קבוצות: תת-משקל (BMI מתחת ל-18.5), משקל תקין (מתחת ל-25), משקל עודף (מתחת ל-30), והשמנת יתר (מעל 30). מעיבוד ושקלול הנתונים עלה, כי 73.4% מהנערים היו במשקל תקין ועמדו בסיכון מינימלי לסרטן השד בגיל מאוחר יותר. לעומתם, 10.4% מהנערים שהיו בעודף משקל, היו בסיכון גבוה פי 2 לחלות, ואילו 3% מהנערים שהיו בהשמנת יתר, היו בסיכון גבוה פי 5 לחלות בסרטן שד בגיל מאוחר יותר. גם למוצא האתני הייתה השפעה על הסיכון לחלות בסרטן שד בגיל מאוחר יותר, והוא היה גבוה פי 2 בקרב נערים ממוצא אירופי לעומת אחרים. לעומת זאת, הסיכון של ילידי ישראל דור שלישי ומעלה לחלות היה נמוך ב-61% לעומת אחרים. יכולות קוגנטיביות נמוכות אותרו אצל 16.3% מהנערים במחקר, והן העלו פי 5 את הסיכון לחלות בסרטן שד בגיל מאוחר יותר. לא אותר קשר בין גובה לסיכון מוגבר לסרטן השד.
לסיכום, על פי המחקר, השמנה ובעיקר השמנת יתר בקרב נערים, מהווה גורם סיכון מוגבר לסרטן שד בגיל מבוגר.
המחקר פורסם בכתב העת International Journal of Cancer במהדורת נובמבר 2017 ותורגם על ידי מרכז המידע של האגודה למלחמה בסרטן.
לתקציר המחקר באנגלית לחצו כאן.
עלה לאתר - אוקטובר 2018