מחקר: לפעילות גופנית אירובית השפעה על החשק לעשן

מחקר חדש בדק את ההשפעה של ביצוע פעילות אירובית על מצב הרוח, רמת החרדה ועל הצורך לעשן - לפני הניסיון להפסקת עישון, ואחריו.

המחקר כלל 57 משתתפים הנוהגים לעשן למעלה מ-10 סיגריות ביום ואינם עוסקים באופן סדיר בפעילות אירובית (פחות מ-20 דק', 3 פעמים בשבוע, במהלך חצי השנה שקדמה לניסוי). המשתתפים חולקו אקראית לאחת משתי קבוצות:

1. קבוצה שקיבלה טיפול קוגניטיבי לגמילה מעישון המשלבת פעילות אירובית מתונה במשך 15 דק' עד 40 דק' בהדרגה, במהלך 12 מפגשים שבועיים.
2. קבוצה שקיבלה מפגשים שבועיים בני 45-60 דק' שעסקו בחינוך לבריאות, ללא שינוי בהרגלי הפעילות הגופנית.

כל המשתתפים במחקר קבעו את אותו תאריך יעד להפסקת עישון: היום הראשון של השבוע החמישי למחקר. ארבעת השבועות הראשונים לניסוי הוגדרו "לפני גמילה" ו-8 השבועות האחרונים הוגדרו כ"אחרי גמילה".

מהממצאים עולה כי לפעילות אירובית השפעה חיובית על הניסיון להיגמל מעישון: בקרב חברי הקבוצה שביצעה פעילות גופנית, חלה ירידה משמעותית ברמות החרדה "לפני הגמילה" וירידה משמעותית בצורך לעשן "אחרי הגמילה", בהשוואה לחברי הקבוצה השניה. ביום הגמילה עצמו, נרשם שיפור משמעותי במצב הרוח של חברי קבוצת המתעמלים, בהשוואה לקבוצה השניה. בנוגע למצב הרוח ולצורך לעשן לפני הגמילה לא נמצא הבדל בין הקבוצות.

החוקרים מציינים כי ההשפעה החיובית שיש לפעילות אירובית על מצב הרוח, עשויה להיות משמעותית בהקשר של הימנעות מעישון.

המאמר פורסם לאחרונה במגזין אוניברסיטת אוקספורד, מטעם אגודת המחקר בנושא ניקוטין וטבק -

Nicotin & Tobacco Research.

עלה לאתר - מאי 2017