במחקר שנערך לאחרונה על ידי חוקרים מאוניברסיטאות ומרכזי סרטן שונים בקליפורניה, ארה"ב, נבדקה יעילותן של תרופות נוגדי דלקת שאינן סטרואידיות (NSAIDs) בשילובים שונים עם סידן, ויטמין D וחומצה פולית במניעת התפתחות גידולים, אצל אנשים שחלו בעבר בגידולים ראשוניים במעי הגס.
NSAIDs הן תרופות נוגדות דלקת שאינן סטרואידיות, כגון אספירין, המקלות על כאב ובמינונים גבוהים - מפחיתות דלקות.
החוקרים ערכו ניתוח מקיף של נתונים ממספר מאגרי מחקרים (מטה אנליזה). הנתונים כללו 12,234 מטופלים מבוגרים שהשתתתפו ב-14 מחקרים, כולם עם עבר של סרטן במעי הגס, אשר טופלו ב- NSAIDs או פלצבו או טיפול אחר למניעת ממאירות חוזרת במעי הגס. המטופלים טופלו באסטרטגיות שונות: מינון גבוה של אספירין, מינון נמוך של אספירין, אספירין עם חומצה פולית, אספירין עם סידן וויטמין D, ויטמין D בלבד, חומצה פולית בלבד, סידן בלבד, ויטמין D וסידן, NSAIDs.
בכל אחד מהמחקרים שנבחרו, נבדקו שילובים שונים של חלק מאסטרטגיות הטיפול הנ"ל ביחס לקבוצת פלצבו. על מנת לאמוד את יעילות הטיפול למניעת ממאירות כרונית, נקבע דירוג הנע בין אפס לאחד, כש-0 מייצג טיפול עם סבירות נמוכה מאוד להצלחה, ואילו 1 מייצג טיפול עם סבירות גבוהה מאוד להצלחה. הנבדקים עברו בדיקת קולונוסקופיה לבדיקת המעי הגס בתחילת הניסוי, ולאחר כ-3 שנים.
מתוצאות ניתוח הנתונים עולה כי נטילת תרופות נוגדי דלקת מפחיתה את הסיכון לחזרה של גידולים במעי הגס, בהשוואה לנטילת פלצבו. טיפול ב- NSAIDsללא אספירין, דורג גבוה ביותר למניעת ממאירות כרונית (0.98 בדירוג היעילות). טיפול ב- NSAIDs בשילוב מינון נמוך של אספירין, דורג שני בדירוג היעילות (0.67). אחריו דורג טיפול באספירין בשילוב סידן וויטמין D (0.59 בדירוג היעילות) ואחרון דורג טיפול באספירין במינון נמוך (0.58-0.68 בדירוג היעילות).
החוקרים מצאו כי חולים עם סיכון גבוה להתפתחות גידולים ממאירים היו בעלי סיכון של 16.3% לפתח ממאירות כרונית מתקדמת. לאחר נטילת NSAIDs ללא אספירין, הסיכון שלהם לפתח ממאירות כרונית מתקדמת קטן ל- 6.7% בלבד. לחולים שנטלו NSAIDs עם מינון נמוך של אספירין הופחת הסיכון ל-12.1%. טיפול ב- NSAIDs עם מינון גבוה של אספירין, הפחית את הסיכון שלהם לפתח ממאירות כרונית מתקדמת ל-13.6%.
לסיכום, טיפול באמצעות NSAIDs ללא אספירין הוא היעיל ביותר למניעת ממאירות כרונית מתקדמת וממאירות כרונית כלשהי, אצל אנשים שחלו בעבר בסרטן המעי הגס.
המחקר פורסם ב- BMJ - Clinical research ed במהדורת דצמבר 2016.
קישור לתקציר המאמר באנגלית
עלה לאתר - מרץ 2017