תגובות על דו"ח שר הבריאות על מצב העישון

איגוד רופאי בריאות הציבור, החברה הרפואית למניעה ולגמילה מעישון של ההסתדרות הרפואית, האגודה למלחמה בסרטן והמיזם למיגור העישון מסרו בתגובה על דו"ח שר הבריאות על מצב העישון: "מדינת ישראל קידמה בשנה החולפת את המאבק בעישון, הרחיבה את החוק למניעת העישון במקומות ציבוריים ושידרגה את חוק הגבלת הפרסום והשיווק של המוצרים הממכרים והממיתים לאחר מאבק נחוש של אירגוני המאבק בעישון, חברי הכנסת ובתמיכת משרד הבריאות.

בנוסף נעשה צעד משמעותי לתיקון עיוות המס על הטבק לגלגול הודות לבג"ץ המיזם למיגור העישון והאגודה למלחמה בסרטן, אשר עתרו באמצעות עו"ד אפי מיכאלי. אליהם הצטרפה ההסתדרות הרפואית, כידיד בית המשפט. נתונים ראשוניים מראים כי צעד זה מתחיל להשפיע ומעודד מעשנים לפנות לגמילה.

היסטוריית החקיקה נגד העישון בעולם, הוכחה כמצילת חיים אך בישראל עדיין נדרשת גם אכיפה יעילה ונמרצת.

אנו מצפים ומקווים לירידה בשיעורי העישון בשנים הקרובות שמשמעותה מניעת מוות של ישראלים מסרטן ריאות, סרטן הגרון, מחלת ריאות חסימתית כרונית, התקפי לב ושבץ מוחי וכן הפחתה ניכרת בכניסת בני נוער למעגל העישון.

עבודה רבה עוד לפנינו כאן בישראל, בעיקר כאמור בקרב הדור הצעיר שכן שימוש במוצרי טבק מקצר את חיי המשתמש ב-10 שנים לפחות".

דר' חגי לוין, יו"ר איגוד רופאי בריאות הציבור הסביר כי: "חשוב להדגיש כי המלאכה עדיין רבה וכי קיימים צעדים רבים הכרחיים שלא קיבלו מענה בחקיקה הקיימת כגון אזהרות גרפיות, איסור מכירה עד גיל 21, איסור על טעמים וביטול ההחרגה של העיתונות הכתובה. האיגודים הרפואיים ימשיכו יחד עם אירגוני החברה האזרחית, משרד הבריאות וחברי הכנסת שיבחרו לקדם צעדים מוכחים אלו ואחרים למיגור העישון בישראל".

דר' יעל בר-זאב, יו"ר החברה הרפואית למניעה ולגמילה מעישון הוסיפה כי: "בשנה האחרונה חלה התקדמות משמעותית גם בתחום הגמילה מעישון עם הוספת אמצעים נוספים לתמיכה בגמילה מעישון במסגרת סל שירותי הבריאות הממלכתי  והכנה לקראת הקמת קו ייעוץ טלפוני לאומי. אך ההיסטוריה והמציאות הנוכחית מראים שחברות הטבק מחפשות כל הזמן פרצות בחוק ואסטרטגיות חדשות לגרום לקהל חדש של ילדים ובני נוער להתמכר למוצריהן, לדוגמא על ידי  דיוור ישיר, הקמת חנויות ניידות, ופרסום על גבי הסיגריות עצמן כדי לעקוף את איסור הפרסום על החפיסה. מדינת ישראל ומשרד הבריאות חייבים למצוא דרך להגיב  במהירות הנדרשת ולהגביר את האכיפה על החקיקה הקיימת".

דנה פרוסט, מקדמת הבריאות באגודה למלחמה בסרטן הדגישה כי: "חשוב לנו להזהיר מפני הנזק הבריאותי הכרוך בשימוש בסיגריות אלקטרוניות כמו גם מהעובדה שאין מספיק מחקרים על ההשלכות ארוכות הטווח. יחד עם זאת, כבר נמצא כי הן מכילות חומרים רעילים, חומרים מסרטנים ידועים ומתכות. נכון להיום, מתחילות גם להתגלות סכנות לטווח הקצר, כגון שינויים גנטיים בחלל הפה המזוהים עם התפתחות גידולים סרטניים. עישון הוא הגורם המוביל לסרטן הניתן למניעה. המעשנים הם לא הקורבנות היחידים של סרטן הקשור לעישון, חשיפה לעישון כפוי (פסיבי) בבית או במקום העבודה מגבירה את הסיכון לסרטן ריאות. הגנה מפני עישון כפוי והגנה על בני נוער מפני התחלת עישון מפחיתה משמעותית את הסיכון להתפתחות סרטן הקשור לעישון".

שירה כסלו, מנכ"לית המיזם למיגור העישון מסרה כי: "חרף ההישגים המשמעותיים במסגרת המאבק, עדיין ארוכה הדרך להבטחת הבריאות של דור העתיד, מפני הנזק הבלתי הפיך של ההתנסות וההתמכרות לעישון. עולם העישון החדש רווי סכנות, לבני נוער וצעירים. בעוד החברות טוענות שסיגריות אלקטרוניות משווקות כאלטרנטיבה למעשנים בגירים - בפועל נמדדה תוך פחות משנה עלייה של 72% בהתנסות של בני הנוער בסיגריות אלקטרוניות, ועבור למעלה מ-17% סיגריה אלקטרונית הייתה מוצר העישון הראשון, כאשר הסיכון הוא פי 7 לעבור בעתיד לעישון סיגריות".

תקציר דו"ח שר הבריאות

עישון באוכלוסייה הבוגרת בישראל

שיעורי העישון מדווחים השנה על פי ממצאי סקר "ידע, עמדות והתנהגויות בריאות בישראל 2017" (KAP 2017) שנערך בין דצמבר 2016 לאפריל 2018 במרכז הלאומי לבקרת מחלות (מלב"ם), במשרד הבריאות, בשיתוף עם המחלקה לחינוך וקידום בריאות. ממצאי הסקר מסתמכים על ראיונות שבוצעו בטלפון נייד או בטלפון נייח. אחוז המעשנים¹ בבני 21 שנים ומעלה באוכלוסיית ישראל הוא 19.8% ². כל רווחי הסמך (ר"ס) המוצגים להלן הם ברמת ביטחון של 95%.

• שיעור העישון בכלל האוכלוסייה הבוגרת בישראל הוא 19.8% (ר"ס: 20.8-18.8).
• שיעור העישון בגברים גבוה מהשיעור בנשים: 24.7% (ר"ס: 26.3-23.2) ו-15.1% (ר"ס: 16.4-13.9), בהתאמה.
• שיעור העישון בערבים גבוה מהשיעור ביהודים: 23.3% (ר"ס: 26.0-20.9) ו-19.1% (ר"ס: 20.2-18.0), בהתאמה. הפער בשיעורי העישון בין גברים לנשים גבוה יותר באוכלוסייה הערבית. שיעור העישון בגברים היהודים (21.6%) גבוה פי 1.3 בהשוואה לנשים היהודיות (16.7%) ואילו שיעור העישון בגברים הערבים (39.0%) גבוה פי 5.3 בהשוואה לנשים הערביות (7.3%).
• בקרב גברים בכל קבוצות הגיל, שיעורי העישון גבוהים יותר באוכלוסייה הערבית בהשוואה לאוכלוסייה היהודית (פי 1.5 בקבוצת הגיל 34-21 ופי 2.1 בקבוצת הגיל 65 ומעלה).   
• בכל קבוצות הגיל שבטווח הגילאים 64-21, שיעורי העישון גבוהים יותר בנשים יהודיות בהשוואה לנשים ערביות.
• בקרב יהודים, גברים ונשים, שיעורי העישון בקבוצות הגיל המבוגרות נמוכים יותר בהשוואה לקבוצות הגיל הצעירות.
• על פי ממצאי סקר KAP הנוכחי, בשנת 2018 נצפתה ירידה בשיעורי העישון בכלל קבוצות האוכלוסייה למעט בנשים יהודיות בהשוואה לשנת 2016 (לפי נתוני סקר פעילות גופנית). נדרש מעקב רב-שנתי כדי לתת פרשנות נכונה למגמות בשיעורי העישון בקבוצות האוכלוסייה.
• שיעור הגברים המעשנים שדיווחו על צריכה של למעלה מ- 20 סיגריות ביום היה גבוה יותר בערבים בהשוואה ליהודים (22.1% ו-9.3%, בהתאמה). בהתאם, שיעור הדיווח על צריכה של פחות מ-10 סיגריות ביום היה נמוך יותר בערבים בהשוואה ליהודים (23.4% ו-37.2%, בהתאמה).
• הן ביהודיות והן בערביות, כ-45% מהנשים המעשנות צורכות פחות מ- 10 סיגריות ביום וכמחציתן צורכות 20-10 סיגריות ביום.
• שיעורי העישון נמוכים יותר במרואיינים בעלי השכלה גבוהה (17.1%) בהשוואה לבעלי השכלה נמוכה ובינונית (23.2% ו-29.1%, בהתאמה) בכלל אוכלוסיית הסקר ובכל קבוצות האוכלוסייה.
• הגיל הממוצע (בשנים) להתחלת עישון סיגריות במרואיינים המעשנים היה 18.4 בגברים יהודים ו- 9.8 בנשים יהודיות; 19.9 בגברים ערבים ו-24.8 בנשים ערביות.
• שיעור העישון בגברים בישראל (24.7%) קרוב לממוצע הכולל במדינות האיחוד האירופי (EU)(24.4%). שיעור העישון בנשים בישראל (15.1%) נמוך מהממוצע הכולל במדינות ה- EU (16.2%).
• 38.2% מהמרואיינים דיווחו כי הם "כלל לא חשים בנוח" להעיר למי שמעשנים במקום שבו העישון אסור. שיעור היהודים שדיווחו כך היה גבוה מאשר בערבים (40.0% ו-29.4%, בהתאמה). שיעור הנשים שדיווחו כך היה גבוה משיעור הגברים, הן ביהודים (42.5% ו-37.4%, בהתאמה) והן בערבים (35.2% ו-23.7%, בהתאמה).
• 4.8% מהמרואיינים דיווחו על עישון נרגילה. שיעור העישון היה גבוה יותר בערבים מאשר ביהודים, הן בגברים (19.4% ו-4.7%, בהתאמה) והן בנשים (7.7% ו-1.3%, בהתאמה).
• בכלל קבוצות האוכלוסייה, שיעורי העישון הגבוהים ביותר של נרגילה נצפו בגילאים 34-21: 10.3% בגברים יהודים, 3.6% בנשים יהודיות, 33.8% בגברים ערבים ו-11.4% בנשים ערביות.

_________________________________________

¹ "מעשן" נחשב מי שדיווח כי הוא מעשן כל יום או מדי פעם.

² הנתון התקבל לאחר שקלול לפי מין, גיל, קבוצת אוכלוסייה ובעלות על טלפון נייח.

בנובמבר 2018 פורסמו נתונים בנושא עישון מהסקר החברתי 2017 של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה. במסגרת סקר זה רואיינו כ-7,300 איש בני 20 ומעלה, המייצגים כ-5.5 מיליון איש בישראל. בשל הבדלים מתודולוגיים בין הסקרים שמתבצעים בלמ"ס ובמלב"ם נתוני העישון אינם מאפשרים השוואה ולכן הם מוצגים בנפרד.

• 22% (כ-1.2 מיליון איש) מעשנים לפחות סיגריה אחת ביום: גברים (30%) בשיעור כפול מנשים (15%).
• 46% מהמעשנים סיגריות מעשנים למעלה מ-10 סיגריות ביום: 53% מהגברים לעומת 32% מהנשים.
• 23% התחילו לעשן לפני גיל 16, 23% בגיל 17-16, 24% בגיל 19-18 ו-30% התחילו בגיל 20 ומעלה.
• 20% מהמעשנים מנסים להפסיק לעשן, 37% ניסו להפסיק לעשן בעבר ו-42% לא ניסו להפסיק לעשן כלל.
• 19% מבני 20 ומעלה עישנו בעבר ואינם מעשנים כיום: 24% מהגברים ו-14% מהנשים.
• 26% הפסיקו לעשן בשל בעיה בריאותית, 44% הפסיקו מחשש לנזק לבריאותם או לבריאות בני משפחתם.
• 7% מאלה שהפסיקו לעשן השתתפו בסדנה או קיבלו ייעוץ טלפוני להפסקת עישון במסגרת קופת החולים.
• 66% מבני 20 ומעלה נחשפו לעישון של אחרים במידה כלשהי בחודש האחרון, 30% מהם נחשפו לעיתים קרובות.
• 19% מבני 20 ומעלה נחשפו לעישון של אחרים בבית, 25% נחשפו במקום העבודה, 22% אצל חברים, 22% באירועים ובמקומות סגורים ו-26% נחשפו לעישון במקומות ציבוריים פתוחים.

שיעורי העישון בצה"ל

• בשנת 2018 היה שיעור העישון בקרב מתגייסים לצה"ל 28.0%, ובקרב מתגייסות לצה"ל, 18%.
• מדובר בירידה של 2.0% בהשוואה לממוצע הרב שנתי בשנים 2018-1986 בקרב גברים (30.0%) ובירידה של 6.4% בהשוואה לממוצע הרב שנתי בקרב נשים (24.4%).
• בקרב המעשנים, צריכת הסיגריות היומית הממוצעת היתה 10 בגברים ו-9 נשים. מספרים אלה מצביעים על מגמת ירידה הדרגתית בשני העשורים האחרונים.
• עם זאת, גיל התחלת העישון בקרב מעשנים – גיל 16 – זהה בשני המינים ואינו שונה מהותית ביחס לממוצע הרב-שנתי.
• בקרב אנשי הקבע מגיל 30 ומעלה, שיעורי העישון נמוכים משמעותית בהשוואה לחיילי החובה: 20% בקרב גברים ו-15% בקרב נשים בשנת 2018. 

פעילות למניעת העישון ונזקיו

• משרד הבריאות פועל לתיאום בין כלל הגופים המעורבים בתחום מניעת העישון בארץ. המשרד מקדם שיתופי פעולה עם הגופים השונים העוסקים בתחום וברבדי פעולה שונים, כולל: מחקר ופיתוח עזרים לגמילה מעישון, הסברה, פיתוח והפעלה של תכניות חינוכיות, יצירת סביבות וארגונים נקיים מעישון ועוד.
• משרד הבריאות תמך והוביל יוזמות חקיקה שונות לשיפור ההגנה על הציבור מפני חשיפה לעישון כפוי במקומות ציבוריים ולהגבלת פרסום ושיווק מוצרי טבק על מנת למנוע התחלת עישון בבני נוער. הצו למניעת העישון במקומות ציבוריים הגביל את העישון במתחמי ספורט, גני שעשועים, גני חיות, בקרבת גני ילדים, במבנה של רשות ציבורית ובמקומות נוספים, ותיקון לחוק הגבלת הפרסומת והשיווק החיל את ההגבלות הקיימות על מוצרי טבק גם למוצרי אידוי ומוצרי עישון נוספים, אסר לחלוטין על פרסום מוצרי עישון באינטרנט וברשתות חברתיות למעט בעיתונות כתובה, קבע הגבלות על הצגת מוצרי עישון בחנויות, קבע חפיסות אחידות ועוד.
• המחלקה לחינוך וקידום בריאות, בשיתוף אגף הפיקוח והאכיפה, מדריכים ומייעצים לצוותים חינוכיים, רפואיים, גורמי אכיפה עירוניים וסטודנטים בתחום מניעת העישון ואכיפת החקיקה בתחום, מדיניות לצמצום העישון ונזקיו, גמילה מעישון ועוד.
• במסגרת שיתוף הפעולה בין משרדי הבריאות והחינוך והאגודה למלחמה בסרטן, מתוכננים בחינה ועדכון של ערכות הפעילות "מפזרים את מסך העשן", לטובת הפקה מחודשת של הערכות לשימוש בבתי הספר, שתאפשר שדרוג הפעילות למניעת עישון בקרב בני נוער במערכת החינוך.
• במסגרת שיתוף הפעולה עם "רשת ערים בריאות בישראל", מחלקה במרכז השלטון המקומי, נערכו פעולות למניעת עישון במספר רשויות במקביל ביום למניעת עישון.
• במספר מוסדות חינוך ברחבי הארץ מתקיימות סדנאות מותאמות לגמילה מעישון בקרב בני נוער, בעיקר על ידי מומחים מקופות חולים בשילוב אנשי חינוך וכן הכשרת צוותים חינוכיים על מודל "אתגר 21". תכניות אלו מלוות בהערכה לצורך למידה, הפקת לקחים ושיפור המענה המערכתי בנושא.
• מפברואר 2016 חל איסור מוחלט על עישון בכל שטחם של מוסדות חינוך, הן במבנה והן בחצר, וכן בטווח של עשרה מטרים מהכניסה לבית הספר. מכתב בנושא וכן חוזר מנכ"ל משרד החינוך, המתווה מדיניות אכיפה כלפי הצוות והתלמידים, הופץ לכל מנהלי מוסדות החינוך, והושקעו עשרות אלפי שקלים בפרסום החוק החדש בעיתונות היומית. הערכת ההטמעה והיישום מתבצעים במקביל.
• משרד הבריאות יצא עם קמפיין משולב בנושא צמצום העישון ועידוד גמילה מעישון בחברה הערבית בשנת 2018, בין השאר בעיתונות הערבית וברשתות החברתיות.
• תכנית התערבות מפורטת למגזר הערבי בנושא עישון וגמילה מעישון התבצעה במסגרת שירותי בריאות כללית בתמיכת האגודה למלחמה בסרטן. המסקנות העיקריות הצביעו על צורך  בהעצמת המעשנים לגבי יכולותיהם להיגמל, בחיזוק בני המשפחה התומכים, בהדרכת הצוות הרפואי, בהכוונת מאמצים למבוגרים צעירים שמעשיים ובשיופי פעולה עם מערכות אחרות דוגמת בתי הספר או הרשות המקומית ליצירת אווירה המעודדת גמילה מעישון ואי עישון.
• בשנת 2017 התקבלה החלטת רמטכ"ל לפעול לקידום חזון של "צה"ל נקי מעישון" לצמצום תופעת העישון בצה"ל. התוכנית כוללת התמקדות במניעת התחלת העישון, עם מרכיבים כגון הפסקה הדרגתית של מכירת סיגריות ביחידות צה"ל, אכיפת איסור עישון למניעת העישון הכפוי, הגדרת יחידות צה"ל כיחידות ללא עישון פרט למקומות המוגדרים, קידום הגמילה מעישון ועוד.

חקיקה בנושא העישון

• צו למניעת העישון במקומות ציבוריים והחשיפה לעישון (שינוי התוספת לחוק), התשע"ח – 2018 פורסם ביום י"ט בתמוז התשע"ח (2.7.2018) ונכנס לתוקף ביום 2.9.2018. מטרת הצו, לתקן את התוספת לחוק למניעת העישון במקומות ציבוריים והחשיפה לעישון, תשמ"ג-1983 ולהרחיב את המקומות בהם העישון אסור. ביניהם: בתי חולים, גני ילדים, משרדי ממשלה, בתי משפט ובתי דין, רשויות מקומיות ומועצות דתיות. בנוסף נקבע בצו איסור עישון בשטח תחום שבו מתקיים אירוע, חניון מקורה או תת-קרקעי הפתוח לציבור, גני חיות, גני שעשועים ומקום תחום המיועד לפעילות גופנית או לספורט.
• חוק הגבלת הפרסומת והשיווק של מוצרי טבק, התשמ"ג-1983 (תיקון מס' 7), התשע"ט-2019, אושר ביום 31.12.2018 ופורסם ביום 8.1.2019. התיקון לחוק הרחיב לראשונה את תחולת החוק מ"מוצרי טבק" ל"מוצרי עישון", הכוללים בין היתר, סיגריות אלקטרוניות, וכן קבע מגבלות ואיסורים שונים על פרסום ושיווק מוצרי עישון. מטרת התיקון לחוק היא להגביל ולהפחית את העישון בישראל, על צורותיו השונות, ולמנוע תחילת עישון, בפרט בקרב קטינים.
• ביום 19.8.18 הוציא שר הבריאות צו האוסר יבוא ושיווק של הסיגריה האלקטרונית ג'ול (JULL) בריכוז ניקוטין העולה על 20 מ"ג/מ"ל, מכוח סמכותו בסעיף 55ד לפקודת הרוקחים [נוסח חדש], התשמ"א-1981 ובדומה לקבוע בדירקטיבה האירופית בנושא, זאת לאחר הליך שימוע שנערך לחברה.
• בצה"ל עודכנה פקודת המטכ"ל 33.0137 "הגבלת העישון במקומות ציבוריים". מהות העדכון היא הרחבת האזורים האסורים לעישון והגדלת צעדי האכיפה.

אכיפה

• המחלקה למניעת עישון ואלכוהול באגף לאכיפה ופיקוח של משרד הבריאות החלה לפעול בינואר 2013.
• עיקר פעילות המחלקה בעבודה משותפת עם גורמי אכיפה ברשויות המקומיות וגורמים נוספים לקידום אכיפת החקיקה. עיקר הפעילות המשותפת מבוצעת בתחום אכיפת החוק למניעת העישון במקומות ציבוריים, מבצעי אכיפה משותפים והכשרות פקחים וסדרנים, כן באכיפת איסור הצבת מכונות אוטומטיות לממכר סיגריות.

גמילה מעישון בישראל

• בשנת 2010 הוכנסו לסל שירותי הבריאות סדנאות לגמילה מעישון וכן תרופות מרשם לגמילה מעישון.
• במסגרת החלטות סל שירותי הבריאות לשנת 2019 הורחבו ההתוויות למתן טיפול תרופתי מסובסד לגמילה מעישון וכעת כלל אפשרויות הטיפול התרופתי המוגדרות בסל נקבעו כחלופות זהות.
• במהלך השנים נצפתה מגמת עליה במספר הפונים לטיפולי גמילה מעישון במסגרת קופות החולים. בשנת 2010 פנו 11,844 מעשנים לטיפולי גמילה מעישון בקופות החולים לעומת 24,865 מעשנים בשנת 2018, המהווים כ-2% מכלל המעשנים. עם זאת, בהשוואה לשנת 2017, בשנת 2018 נצפתה ירידה של כ-9% בפונים לסדנאות גמילה בקופות החולים.
• ארבע קופות החולים ביצעו סדנאות גמילה בפריסה כלל ארצית ובהנגשה שפתית ותרבותית למגוון קבוצות באוכלוסייה. זמני ההמתנה לסדנאות היו לרוב סביב שבועות בודדים ועד כחודש.
• קופות החולים פועלות להרחבת מגוון הסיוע המוצע למבוטחים מעשנים לטובת גמילה מעישון מעבר לסדנה הקבוצתית לגמילה מעישון, כגון ייעוץ טלפוני לגמילה מעישון וייעוץ אישי.
• בשנת 2019, בעקבות יוזמת משרד הבריאות, צפוי להתחיל לפעול המוקד הלאומי הטלפוני לגמילה מעישון, שיגדיל את הנגישות ויספק לציבור המעשנים אפשרות נוספת לקבלת ייעוץ אישי לגמילה.
• בצה"ל בשנת 2018 התקיימו 30 סדנאות גמילה קבוצתיות, וכ-300 חיילים ואנשי קבע קיבלו ייעוץ גמילה אישי בשילוב עם טיפול תרופתי.

דיווח בדבר הוצאות על פרסום מוצרי טבק לשנת 2018

• במהלך שנת 2018 השקיעו חברות הטבק בישראל 80.7 מיליון ₪ בפרסומות, חסויות, קידום מכירות ודיוור ישיר.
• בעקבות תיקון חוק הגבלת הפרסומת והשיווק של מוצרי טבק, העיתונות הכתובה נשארה ערוץ הפרסום הציבורי היחידי של תעשיית הטבק.

היבטים כלכליים של עישון טבק בישראל

• על-פי ההערכות, עמדו הכנסות המדינה ממס קנייה על סיגריות בלבד בשנת 2018  על כ-5.665 מיליארד ש"ח, מהם כ-5.158 מיליארד ש"ח מיבוא וכ- 507 מיליון ש"ח מייצור מקומי.
• כ-460 מיליון ש"ח התקבלו ממיסי קנייה על טבק לגלגול, ממנו מכינים סיגריות, ומוצרי טבק אחרים, כגון טבק לנרגילה (טומבק), סיגרים, סיגרילות, טבק למקטרת, יחידות טבק לחימום ועוד.
• סך הכנסות המדינה ממיסוי כלל מוצרי הטבק השונים, עמד בשנת 2018 על כ-6.125 מיליארד ₪, סכומים אלו לא כוללים את תקבולי המע"מ החל על מרכיבי מיסי הקנייה, האחוזי והקצוב, המסתכמים לכ-1 מיליארד ₪ נוספים.
• ערך יבוא "טבק אחר", הכולל טבק לעישון, טבק לנרגילות, טבק למקטרת, סיגרים ויחידות טבק לחימום, עלה בשנת 2018 בשיעור של 19.4%.
• בשנת 2018 נמשכה מגמת הירידה בייבוא סיגריות, בהיקף של כ-0.7%, עקב המשך המעבר לטבק לגלגול. בסה"כ יובאו 259 מיליון חפיסות סיגריות ועוד כ-28 מיליון חפיסות מייצור מקומי.
• שלוש חברות טבק שולטות בשוק הסיגריות בישראל: פיליפ מוריס מחזיקה בכ-58% מפעילות מותגי הטבק, אחריה ממוקמות גלוברנדס, המחזיקה ב-31.5%, ודובק עם כ-10.4%.
• בשנת 2018 יובאו 873,351 ק"ג טבק לגלגול, עלייה של כ-13% בהשוואה לשנת 2017. חלקן של הסיגריות המגולגלות מכלל הסיגריות הנצרכות עלה מ-0.2% בשנת 2009 והגיע לכ-17.8% בשנת 2018.
• בשוק הטבק לגלגול דובק מחזיקה בכ-39% מהשוק, לפיליפ מוריס נתח של כ-33% ולגלוברנדס נתח של 27.5%.
• בשנת 2018 נמכרו בישראל מייצור מקומי ומייבוא 226,235 ק"ג של טבק לנרגילה, עליה של 13% לעומת שנת 2017.
• סך מיסי הקניה והמע"מ מהווים כ- 80% ממחיר חפיסת סיגריות. השוואת מבנה וגובה המס על טבק לגלגול לזה המוטל על סיגריות הכפיל את המחיר לצרכן, ותוספת ההכנסות השנתית המוערכת לקופת המדינה היא בין 400 ל-450 מיליון ₪.
• על-פי תשקיף של חברת גלוברנדס מחודש מאי 2018, שפורסם לקראת הנפקתה בבורסה, מכירות מוצרי הטבק בחנות הפטורה ממס "ג'יימס ריצ'רדסון" בנמל התעופה בן גוריון היוו כ-10% משוק הטבק הכמותי הנצרך בישראל, ומכאן שאובדן ההכנסות ממיסי הקנייה על מוצרים אלו מגיע למאות מיליוני ₪ בשנה.